יחסי קובה–שווייץ
| יחסי קובה–שווייץ | |
|---|---|
|
|
| |
| קובה | שווייץ |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 110,860 | 41,277 |
| אוכלוסייה | |
| 11,179,471 | 8,837,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 545,218 | 807,706 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,770 | 91,392 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית | רפובליקה קונפדרטיבית |
יחסי קובה–שווייץ הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה של קובה לבין הקונפדרציה השווייצרית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הרפובליקה של קובה לבין הקונפדרציה השווייצרית מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים. על פי משרד החוץ של שווייץ, היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה של קובה לבין הקונפדרציה השווייצרית הם יחסים דיפלומטיים ידידותיים ויציבים אף על פי השוני שבין שתי המדינות.
כאשר קובה נהפכה למדינה עצמאית בשנת 1902, שווייץ הכירה במדינה החדשה וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים וקונסולריים רשמיים. קונסולי הכבוד הראשונים השווייצרים שהגיעו לקובה הגיעו אליה כבר במהלך המאה התשע עשרה. קונסוליה שווייצרית מסודרת הוקמה לראשונה בהוואנה בשנת 1918. היא שודרגה לשגרירות בשנת 1957.
הסחר התקיים בין שתי המדינות החל מהמאה התשע עשרה והמשיך לאחר המהפכה הקובנית בשנת 1959 והשתלטותה של משפחת קסטרו על המדינה.
שווייץ ייצגה את האינטרסים האמריקניים בקובה מ-1961 ועד ההחזרה של היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות הללו בחודש יולי 2015. שווייץ ייצגה גם את האינטרסים הקובניים בארצות הברית משנת 1991 עד יולי 2015.
שווייצרים בקובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הלשכה השווייצרית המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2018 התגוררו בקובה שלוש מאות ושנים עשר אזרחים שווייצרים.
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועידה הקבועה השווייצרית-קובנית מקדמת יחסי סחר בין שתי המדינות, הם נחשבים לצנועים יחסית. ענפי הסחר המרכזיים הם בייבוא מוצרים חקלאיים ובייצוא מכונות, מוצרי רוקחות, כימיקלים ושעונים.
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שווייץ מיוצגת בקובה בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בהוואנה, בירת המדינה.[1]
- קובה מיוצגת בשווייץ בדרג השגרירות באמצעות שגרירות רשמית שהיא מחזיקה בברן, בירת המדינה.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bilateral relations Switzerland–Cuba, אתר משרד החוץ של שווייץ
