יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן
יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, הוא יום זיכרון לאומי, שמצוין בישראל מדי שנה החל בשנת 2014, ב-30 בנובמבר[1], במטרה לציין את היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב ואיראן. התאריך 30 בנובמבר נקבע באופן סמלי משום שהוא למחרת כ"ט בנובמבר, יום החלטת החלוקה בעצרת האו"ם, כאשר קהילות רבות של יהודים בארצות ערב ובאיראן חשו לחץ מצד שכניהם, וכתוצאה מלחץ זה נאלצו לעזוב את מדינותיהם (ראו למשל, פרעות חלב). בעקבות ועדת ביטון במוסדות החינוך ברחבי ישראל יציינו החל משנת 2016 את יום היציאה והגירוש ממדינות ערב ומאיראן, ב-30 בנובמבר[2].
רקע: פליטים יהודים מארצות ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פליטים יהודים ממדינות ערב
פליטים יהודים ממדינות ערב הם יהודים אשר נאלצו ברובם, לעזוב חסרי כל את מדינות ערב שבהן נולדו וחיו[3], כתוצאה מהפרת זכויות אדם[4]. מדובר בתהליך שהחל בשנות ה-30 של המאה ה-20, התעצם בהכוונתה[5] של הליגה הערבית בסמיכות להקמת מדינת ישראל, נמשך בשנות ה-50 וה-60 ובמהלכו חדלו מלהתקיים קהילות בעלות היסטוריה בת מאות ואלפי שנים. כשלפי רוברט ויסטריך הוגדר הדבר כ"טיהור אתני" של האוכלוסייה היהודית במדינות המזרח התיכון. שהוביל לכך שרבים מהפליטים מצאו מקלט במדינת ישראל ומהווים כיום יותר ממחצית מאוכלוסייתה[6].
חוק יום לציון היציאה והגירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 ביוני 2014 חוקק, ביוזמת חברי הכנסת שמעון אוחיון וניסים זאב, חוק בשם "חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן"[7]. מטרת החוק מופיעה בסעיף 1 שלו: "מטרתו של חוק זה לשמור על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן במסגרת משא ומתן להשגת שלום במזרח התיכון". על פי החוק, ביום זה השר לאזרחים ותיקים יורה על קיום טקס מרכזי לפתיחתו, שר החינוך יעודד קיום פעילות חינוכית בקשר ליום האמור ושר החוץ יורה על קיום פעילויות, לרבות באמצעות נציגויות ישראל בחוץ לארץ, להגברת המודעת הבינלאומית בקשר לפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן ולזכויותיהם לפיצוי. גם הכנסת תקיים דיון מיוחד לציון יום זה.
החל משנת 2010 החל מבצע איסוף עדויות אודות משפחות, אורח החיים והרכוש שהושאר מאחור על ידי הפליטים היהודים ממדינות ערב[8].
אנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האנדרטה הראשונה במדינת ישראל לזכר יציאתם וגירושם של יהודי ארצות ערב ואיראן הוקמה ב-9 במאי 2021. פסל הזיכרון ניצב בטיילת שרובר בשכונת ארמון הנציב בירושלים, תחת הכותרת "לציון היציאה והגירוש". הקמתו נעשתה במסגרת החוק שהועבר בכנסת לשם הגברת המודעות לפרק זה של ההיסטוריה בתולדות העם היהודי.
על האנדרטה נכתב: "עם הקמת מדינת ישראל למעלה מ-850,000 יהודים גורשו מארצות ערב ומאיראן. רבים מהפליטים עזבו את מולדתם חסרי כל ומצאו מקלט במדינת ישראל. ה-30 בנובמבר כל שנה נקבע כיום הזיכרון לאומי. האנדרטה הוקמה באדיבות החברה היהודית האמריקאית לשימור ההיסטוריה בשיתוף הפדרציה הספרדית העולמית, עיריית ירושלים והקרן לירושלים."
האנדרטה הוקמה בהשראת התמונה המפורסמת של משפחת מורי חיים וסעדה זביב בזמן עלייתם ארצה מתימן.
האנדרטה היא פרי יצירתו של הפסל והאומן הירושלמי סם פיליפ, דור חמישי בעיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, התשע"ד-2014, באתר ויקיטקסטנוסח החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריית החקיקה של חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- נתוני ההצבעה ונוסח הצעת החוק של חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, באתר הכנסת
על קבלת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וועדת החינוך אישרה – חוק לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב, 9 ביוני 2014, באתר ישראל ביתנו
- אריק בנדר, אושר בקריאה ראשונה: יום גירוש יהודי המזרח, באתר nrg, 3 בפברואר 2014
- אושר בקריאה ראשונה: יום לציון גירוש היהודים מארצות ערב, באתר ערוץ 7, 3 בפברואר 2014
- תאריך לאומי חדש: ה-30 בנובמבר – יום הזיכרון לגירוש יהודי ערב, באתר חרדים1
- עידן יוסף, חוק: ל' בנובמבר - יום גירוש יהודי ערב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 ביוני 2014
עופר אדרת, באיחור של 60 שנה, האקסודוס של יהודי ערב זוכה להכרה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2014
ציון היום לראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חזקי עזרא, נכבה כן, גירוש יהודי המזרח לא?, באתר ערוץ 7, 30 בנובמבר 2014
- דנה ירקצי, היום יצוין לראשונה יום יציאת וגירוש יהודי ערב ואיראן, באתר וואלה!, 30 בנובמבר 2014
- נועם (דבול) דביר, ריבלין: על איראן וסוריה להחזיר כספי יהודים, באתר ynet, 30 בנובמבר 2014
- עופר אדרת, יום הפליטים היהודים ממדינות ערב מצויין היום לראשונה, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2014
ביקורת על ציון היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיר שלו, גם אנחנו מסכנים, באתר "ידיעות אחרונות", 9 בספטמבר 2016
- יהודה שרים, כמזרחים אין לנו שום צורך ביום הזיכרון לגירוש ממדינות ערב ומאיראן, באתר "שיחה מקומית", 2 בדצמבר 2014
- סקירה של רפאל בלולו על זיכרון יהדות מרוקו, ורפי שובלי על יהדות תימן, באתר "העוקץ", 25 בספטמבר 2016
- אורית בשקין, אברהם הרן מוטהדה, טול קורה, נפתלי: מעבר לפרהוד ולאויב האיראני, באתר "העוקץ", 19 באוקטובר 2016
- אילנה שזור ואליעז דנדקר, טול קורה, נפתלי: הודו הייתה טובה ליהודיה, באתר "העוקץ", 26 בדצמבר 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי החוק (סעיף 1 (ב)) נקבע כי אם "חל 30 בנובמבר ביום שישי או שבת, יקוים היום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן ביום חמישי שלפניו".
- ^ מיכל פעילן, בעקבות ועדת ביטון: יום לציון הגירוש ממדינות ערב, באתר מאקו, 06 בספטמבר 2016
- ^ Jewish Refugees from Arab Countries: The Case for Rights and Redress, Co-authored by: The Hon. Irwin Cotler, David Matas, Stanley A. Urman, NOVEMBER 5, 2007, P -3,4,21
- ^ יוסף מאיר, על פצצות, עלייה ושקרים
- ^ צעדים אנטי-יהודיים פרי תכנון הליגה הערבית. ראו עמוד 1 מתחת לכוכביות.
- ^ Ṿisṭrits, Roberṭ. From blood libel to boycott: changing faces of British antisemitism. Vidal Sassoon Internat. Center for the Study of Antisemitism, 2011.
- ^ חוק יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן, התשע"ד-2014, ס"ח 2457 מ-3 ביולי 2014, באתר הכנסת
- ^ הצעת חוק להכרה בזכויותיהם של פליטים יהודים יוצאי ארצות האסלאם, התש"ע–2009
