מנזר ניקודמוס הקדוש
![]() | |
מראה הכנסייה ומגדל הפעמונים מכיוון דרום-מזרח. משמאל נראה חלק ממבנה האכסניה שנבנה במאה ה-15 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
מנזר, כנסייה ![]() |
מיקום |
רמלה ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
קואורדינטות | 31°55′36″N 34°52′19″E / 31.92666667°N 34.87194444°E |
![]() מצפון: __ לוד, __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר ממערב: __ באר יעקב | |
![]() ![]() |
מנזר ניקודמוס הקדוש או מנזר הקדושים ניקודמוס ויוסף הרמתי הוא מנזר של משמורת ארץ הקודש, השוכן ברחוב ביאליק ברמלה. המנזר מכונה באופן עממי גם בשם "מנזר פרנציסקוס".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של המנזר בשטח שנקנה בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית ב-1396. במהלך המאה ה-15 הוקמה על שטח זה אכסניה שהייתה נטושה כאשר לא פקדו אותה צליינים. במאה ה-16 זוהה האתר עם ביתו של יוסף הרמתי, הוקמה בו כנסייה והוא נתקדש. בסמוך לבית יוסף זיהו הנזירים את ביתו של ניקודמוס הקדוש, שעליו נאמר שהיה איש הסנהדרין ושהביא מור ואהלות לרחצת גופו של ישו לאחר הורדתו מהצלב.
באכסניה זו לן נפוליאון כאשר היה ברמלה ב-1 במרץ 1799, ולפי האגדה, עם בוקר, כאשר התעורר בטרם עת בשל קריאת המואזין במסגד הסמוך, ירה בו למוות[1]. במאה ה-19 נבנה המנזר מחדש ורוב חלקי האכסניה הישנה נעלמו, אם כי חלק ממנה שרד בצידו הדרומי של המתחם. בשנת 1902 נחנכה במקום כנסייה חדשה המוקדשת להורדת ישו מהצלב, וליד המנזר נבנה בית ספר השייך לרשת החינוך הפרנציסקאנית, ה"טרה סנטה".
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסייה באתר בנויה ממעבר בודד והיא פונה לכיוון דרום. בפינתה הדרום-מזרחית ניצב מגדל פעמונים בעל צריח מחודד, המתנשא לגובה של 40 מטרים[2]. הכנסייה ידועה בזכות ציור מקורי של טיציאן, המתאר את ההורדה מהצלב. הציור נתרם בשנת 1846 בידי העיר מדריד[3] אשר לקחה את המנזר תחת חסותה במאה ה-19, והוא שוכן במרכזו של האפסיס. משני צדדיו קבועים חלונות ויטראז' המתארים את צליבת ישו ואת ההורדה מהצלב. משמאל לאפסיס ניצב פסלו של יוסף הרמתי, ומימין פסלו של ניקודמוס האוחז בידיו בתכריכים ובתיבת בשמים. גם פסלים אלה הם מתנת העיר מדריד.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פנים הכנסייה. במרכז ציורו של טיציאן ומשני צדדיו חלונות הוויטראז' ופסליהם של ניקודמוס הקדוש מימין ושל יוסף הרמתי משמאל
-
השדרה מובילה אל הכנסייה
-
שער המנזר המערבי ולצידו הקדשה ליוסף הרמתי וסמל משמורת ארץ הקודש
-
צריח הכנסייה והאפסיס כפי שהם נראים מהמגדל הלבן
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אייל מירון (עורך), רמלה וכל נתיבותיה - לסייר עם יד יצחק בן צבי, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2019, עמ' 128–134
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה גלעד, טיול || כשנפוליאון יכבוש את רמלה, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
- ^ רון פלד, עיר עם כבוד: רמלה, באתר ynet, 6 בדצמבר 2007
- ^ אתר התיירות של העיר רמלה