מעלול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלול (יישוב לשעבר)
معلول
MALUL02.jpg
הכנסייה הפרוטסטנטית שנותרה בשלמותה מהכפר, 12/11
מדינה / טריטוריה המנדט הבריטיPalestine-Mandate-Ensign-1927-1948.svg  המנדט הבריטי
מחוז מחוז הגליל
נפה נפת נצרת
שפה רשמית ערבית
שטח 4,698‏[1] דונם עות'מאני
  תאריך שטח 1945
תאריך ייסוד תקופת המקרא
  סיבת נטישה מלחמת העצמאות
  תאריך נטישה 15 ביולי 1948
  יישובים יורשים מגדל העמק, בסיס צבאי
  דת נוצרים ומוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר

690‏  (נכון ל-1945)
קואורדינטות 32°41′44.12″N 35°14′22.18″E / 32.6955889°N 35.2394944°E / 32.6955889; 35.2394944קואורדינטות: 32°41′44.12″N 35°14′22.18″E / 32.6955889°N 35.2394944°E / 32.6955889; 35.2394944
אזור זמן UTC +2
מיקום מעלול
מעלול
מעלול

מעלוּלערבית: معلول) היה כפר ערבי שהתקיים בשוליו הצפוניים של עמק יזרעאל, על שלוחה מערבית של הרי נצרת, כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נצרת. הכפר היה מאוכלס ברובו באוכלוסייה נוצרית.

על פי סקר ארכאולוגי שבוצע באזור, התקיים יישוב באתר בתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.

בקרבת היישוב הקדום נמצאה "כתובת שבת" שלדעת החוקרים ציינה את תחום השבת של היישוב הקדום או של תל שמרון הסמוך‏[2].

לפי הסברה המקובלת[דרוש מקור], בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום היישוב היהודי מהלול[3], אשר זוהה על ידי חז"ל עם היישוב המקראי נַהֲלָל שבנחלת שבט זבולון: "ונהלל - מהלול, ושמרון - סימונייה"[4].

היישוב המקראי "נהלל" נזכר בתנ"ך[5] פעמיים, וזיהוי זה של חז"ל הביא לבחירת שמו של המושב נהלל הסמוך.

בתחילת המאה ה-20 היו קרקעות הכפר בבעלות משפחת סורסוק, שישבה בביירות ותושבי הכפר חיו בכפר במעמד אריסים. בשנת 1931 רכשה חברת הכשרת היישוב את מרבית הקרקעות (למעט כ-2,000 דונמים) מידי המשפחה.

בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 השתרע הכפר ושטחיו החקלאיים על פני 4,698 דונמים, מתוכם 2,719 דונמים בבעלות יהודית ו-30 דונמים היו שטחים ציבוריים.

במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל נגד צבא ההצלה, נכבש הכפר ב-15 ביולי 1948 על ידי כוח מחטיבת גולני שנתקל בהתנגדות עזה.‏[6] בתי הכפר נהרסו. לאחר הריסתו עברו רבים מתושביו לנצרת וליפיע הסמוכות. כיום חלקים מהכפר מצויים בשטחים סגורים שמחזיק צה"ל וחלק מהכפר משמש כיער קק"ל הקרוי יער כפר החורש.

כיום נותרו באתר שתי כנסיות שאחת מהן שופצה בשנת 2010 ומופעלת על ידי צאצאי בני הכפר. כמו כן נותרו בשטח שרידי מסגד, בתי הקברות המוסלמי והנוצרי, בארות מים ובתי מגורים.

הכנסיות מהוות אתר מורשת לאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעלול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ כתובת "שבת" בתמרת באתר המכון לארכיאולוגיה גלילית
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חלה, פרק ד', הלכה ד'.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'.
  5. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ט"ו; ספר שופטים, פרק א', פסוק ל'.
  6. ^ זאב ענר, סיפורי ערים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001, עמ' 145
הכנסייה הקתולית שנותרה מהכפר ושופצה, כיום בלב יער קק"ל, 12/11