מנזר ההשתנות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנזר  |
| על שם |
ההשתנות |
| מיקום |
הגליל |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1862 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1862 |
| קואורדינטות | 32°41′16″N 35°23′25″E / 32.6878°N 35.3903°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   מנזר ההשתנות  | |
  | |
מנזר ההשתנות (יוונית Μονη Μεταμορφωσεως) הוא מנזר יווני-אורתודוקסי השוכן בחלקה הצפוני של פסגת הר תבור, צפונית-מערבית לכנסיית ההשתנות הקתולית, ומוקדש למעמד ההשתנות של ישו.
המסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההשתנות
ההשתנות הייתה אירוע בחייו של ישו המדווח בשלוש הבשורות הסינופטיות (הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקס), ואשר במהלכו השתנה על פסגת הר:
"ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את-פטרוס ואת-יעקב ואת-יוחנן אחיו ויעלם בדד על-הר גבוה; וישתנה לעינהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו; והנה נראו אליהם משה ואליהו והם מדברים איתו; ויען פטרוס ויאמר אל-ישוע אדוני טוב לנו להיות פה אם-טוב בעיניך נעשה פה שלוש סוכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת; עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון; ויהיה כשמוע התלמידים ויפלו על פניהם ויראו מאוד; ויגש ישוע ויגע-בם ויאמר קומו אל-תיראו; וישאו עינהם ולא יראו איש בלתי ישוע לבדו; וברדתם מן-ההר צוה עליהם ישוע לאמור לא תגידו לאיש את-דבר המראה עד אם-קם בן-האדם מעם המתים." (הבשורה על-פי מתי, י"ז, 1-9)
אף שבברית החדשה נאמר שמעמד ההשתנות התרחש על "הר גבוה", רוב העדות ממקמות אותו על הר תבור, אשר נזכר בתנ"ך מספר פעמים כנקודה רמה ואסטרטגית החולשת על דרך הים, וכאתר פולחן קדום (לדוגמה: ספר יהושע, פרק י"ט, ספר ירמיהו, פרק מ"ו, ספר הושע, פרק ה', פסוק א' וספר תהילים, פרק פ"ט)[1].
האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית המנזר מוקדשת לנביא אליהו, והיא נבנתה בשנות ה-60 של המאה ה-19 מעל שרידיו של מבנה מימי הביניים. מבנה קדום זה הוקם, אולי, בידי נזירים אורתודוקסים שנדחקו מהמתחם הצלבני שמדרום לו[2], או שהוקם בידי נזירים יוונים-קתולים[3] (טענה זו תמוהה שכן תחילתה של הכנסייה היוונית-קתולית מאוחרת יותר). ב-1912 כוסו קירות הכנסייה בפרסקאות, ושנה זו מופיעה מעל דלת הכניסה למתחם. הרומנים-האורתודוקסים טוענים כי הכנסייה הוקמה על ידם בכספי מאמיניה של כנסייה זו, והיא הועברה לימים לידי הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בירושלים. צפונית-מערבית לכנסייה שוכנת מערת מלכי-צדק, מלך שלם, שכן מסורת נוצרית ממקמת את פגישתו עם אברהם באתר[4]. המערה הייתה ידועה לעולי רגל נוצרים בימי הביניים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוצאת אריאל, מדריך לאתרים נוצריים בישראל, כרך 85-87, 1992, עמ' 131.
- דוד רפ, הכנסיות היפות בישראל, הוצאת מפה, 2011ISBN 9789655211221, עמ' 74.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מספר עדות פרוטסטנטיות ממקמות את האירוע בקרני חיטין.
- ^ דוד רפ, הכנסיות היפות בישראל, הוצאת מפה, 2011ISBN 9789655211221, עמ' 74.
- ^ הוצאת אריאל, מדריך לאתרים נוצריים בישראל, כרך 85-87, 1992, עמ' 131.
- ^ ספר בראשית, פרק י"ד, פסוקים י"ח–כ'
