מנזר סן סימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנזר סן סימון
מגדל הפעמון של מנזר סן-סימון
סימני ירי במנזר סן סימון

מנזר סן סימון הוא מנזר יווני-אורתודוקסי, השוכן בלב גן בשכונת קטמון, שמקור שמה בשיבוש מיוונית של המילים 'קטה-מוניס', שפירושם 'ליד המנזר'.

תולדות המנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנזר סן סימון נבנה באמצע המאה ה-19 על חורבות מבנה מנזר נוצרי קדום. מפות מימי הביניים מלמדות על מסורת שקשרה את המקום לביתו, ואף למקום קבורתו, של שמעון הקדוש, מראשוני המאמינים בישו:

"והנה איש בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקודש הייתה עליו. ולו נגלה ברוח הקודש כי לא יראה המוות עד אם ראה את משיח ה'. ויבוא ברוח אל המקדש. ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות לו בחוקת התורה. ויקחהו על זרועותיו ויברך את האלוהים ויאמר. עתה תפטר את עבדך כדבריך אדני בשלום."

הבשורה על פי לוקס, פרק ב, 24 וגו'

מעל לפתח הכנסייה חקוקה כתובת יוונית בלוח שיש ובה מסופר כי:

"אברהמיוס הנזיר ממדיטוס בנה את המנזר הקדוש על חורבת הקבר הקדוש של קטמון של ימינו ועל האזור כולו סביב, בימי הפטריארך קיריליוס השני בשנת 1859. במשך עשרים שנה ויותר ידע סבל רב וספג הוצאות כבדות כדי להקים על החורבות העתיקות הללו בניינים חדשים וכנסייה אלוהית, ובתוכה הקבר הקדוש של סן סימון, וכן להכשיר את האזור ולנטוע בו מאות רבות של עצי זית. את כל זה השלים בכספו הפרטי והקדיש את הבניינים האלה לעדה הקדושה של הקבר הקדוש (של ישו). מפתחות המנזר הקטן נמסרו להוד קדושתו הפטריארך של ירושלים איארותיוס ב-1879, לזיכרון עצמו ולהוריו."

הכתובת נחקקה ב-1881, ומעל לכתובת מופיע תבליט של כלי עבודה, בהם השתמשו בוני המנזר: איזמל, צבת, קרדום, מחוגה, אנך, כלי מדידה, פטיש ומשור.

בכנסייה מתגורר (נכון ליוני 2009) נזיר בודד בשם האב תיאודוריטוס, אליו מצטרפים לתפילת יום ראשון נזירים ומאמינים ממקומות אחרים בירושלים. הכניסה למבקרים אחרים אסורה.

בשטח המנזר (כנראה מתחתיו היום) מספר מערות קבורה. נמצאו בהן שמות הנקברים, ומסתבר שהם היו כהנים ממשפחה המוכרת לנו מן המקורות. המערות נחפרו בסוף המאה ה-19, והתפרסמו ב- 1912 על ידי הנסלר הגרמני. ראש המשפחה היה יהוסף קלון בן שמעון ממשמר הכהנים ישבב, ובניו ובנותיו היו יוסף, שמעון, יחזק, ושלומציון ברת גמלא, שנישאה ליהועזר והם הולידו את שמעון. שמעון בן יהוסף קלון הוליד את שמעון, ויחזק בן יהוסף קלון הוליד את יהועזר, מרים ויועזר.


מעון הפטריארך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד המנזר ניצב בניין ששימש מעון קיץ לפטריארך היווני בירושלים, בניית המבנה הושלמה בשנת 1890, והוא שימש לאחר מכן כמעון גם לצלייני העדה. בתקופת המנדט התגוררו בבניין דיירים בשכירות, ובהם הסופר, המשורר והמתרגם שאול טשרניחובסקי, שהיה חובב מושבע של תרבות יוון, ואף תרגם לעברית את האיליאדה והאודיסאה של הומרוס. טשרניחובסקי התגורר בבית עד מותו ב-1943. כיום משמש הבית כמעון של אלין לילדים פגועים. ראשוני החוסים במקום הם נפגעי מגפת שיתוק הילדים שפרצה בארץ בשנת 1955.

קרב סן סימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב סן סימון
מנזר סן סימון, 1948

במלחמת השחרור היה המנזר לזירת קרבות, ובו התחולל אחד הקרבות הקשים ביותר של המלחמה, במסגרת מבצע יבוסי. בפינת הגן מצבת זיכרון לנופלים. לוחמים מפורסמים שהשתתפו בקרב: רפאל איתן (רפול), דוד אלעזר (דדו), אליהו סלע (רעננה) יורם קניוק, בני מהרשק ואורי בן ארי שהיה מפקד הפלוגה. ניתן לראות פגיעת כדורי רובה ופגזים של המשוריין הערבי-עיראקי ממלחמת השחרור במעון הפטריארך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייל רגב, "הקבורה המשפחתית והחוץ-משפחתית בירושלים ובסביבתה בתקופת בית הורדוס", בתוך קתדרה 113, יד בן-צבי, ‏תשס"ג.
  • אליהו סלע ("רעננה"), קרב קטמון, בתוך חוברת "עידן 2 - ירושלים בתש"ח", יד בן צבי, תשמ"ג, עמודים 72-79
  • נירית שלו-כליפא, אל גן נעול - סיורים במנזרי הארץ, הוצאת כנרת, 2005 עמודים 43-45

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]