כנסיית יוחנן הקדוש (עכו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה קתולית  |
| על שם |
יוחנן המטביל |
| מיקום |
עכו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1739 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1739 |
| קואורדינטות | 32°55′10″N 35°04′02″E / 32.9194°N 35.0672°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   כנסיית יוחנן הקדוש | |
  | |
.jpg)
כנסיית יוחנן הקדוש בעכו היא כנסייה פרנציסקנית קטנה בדרום-מערב עכו הבנויה על חומת עכו העתיקה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיזת הפרנציסקנים בעיר התחדשה ב-1620, 329 שנים לאחר כיבוש עכו בידי הממלוכים ב-1291. תחילה הקימו חברי המסדר קפלה ואכסניית צליינים בחאן אל-פראנג'. ב-1737 החלה הקמתה של כנסייה המוקדשת ליוחנן המטביל והניצבת על החומה הדרומית, בין הקטע המכונה "הנמל הפיזאני" ממזרח לבין בורג' סנג'אק והמגדלור ממערב. הפרנציסקנים מאמינים כי הכנסייה ניצבת במקום בו שכנה ככל הנראה כנסיית אנדראס הקדוש בתקופה הצלבנית. הבנייה הסתיימה ב-1739, והמבנה שופץ מספר פעמים, אך ננטש ב-1929. עבודות לחידושו החלו ב-1947 אך נקטעו בעת מלחמת העצמאות, עת שימש כמקום מקלט לפליטים, ואף נפגע מאש צה"ל. הכנסייה שופצה לאחר המלחמה ונפתחה מחדש ב-4 באפריל 1950, אך ב-1955 הפכה למתנ"ס ולשבט צופים. בשנת 1978 שוב שופץ המבנה, וב-1979 הותקן בו פעמון והוא החל לשמש שוב ככנסייה. ב-1985 נסגרה הכנסייה בשל סכסוכי שכנים ומעשי ונדליזם, והקהילה עברה להתפלל בקפלת פרנציסקוס הקדוש במנזר הפרנציסקני מהמאה ה-18 השוכן ליד חאן אל-פראנג'. החל מאמצע שנות ה-90 שופץ המבנה שוב באופן מקיף, והכנסייה קודשה ונחנכה ב-8 באפריל 2000. הכנסייה משמשת את הקהילה הלטינית-קתולית בעכו.
הכנסייה פונה דרומה לכיוון הים, ובה ספינה בודדת המחולקת לאורכה לשלושה אגפים ברוחבים משתנים. תקרתה עשויה בצורת קמרון צולב, ועל גגה ניצב מגדל פעמונים קטן הנושא צריח מחודד אדום. בין יצירות האמנות בכנסייה נמנים קרוסיפיקס מעץ המתאר את צליבתו של דמיאנוס הקדוש, ושתי איקונות המתארות את טבילת ישו ואת עריפת ראשו של יוחנן המטביל.
בשונה מהמקובל בכנסיות, ציר האורך של כנסיית יוחנן הקדוש בעכו פונה דרומה, ועל כן הועלתה הסברה כי המבנה היה ביסודו בית כנסת. על פי השערה זו, בית הכנסת נבנה על ידי סוחרים יהודים מפיזה, אשר רובע בני עירם בעכו שכן מזרחית לכנסייה.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חיים ויטו וולטירא, "אתרים היסטוריים יהודיים בפיסא וברובע הפיסאנים שבעכו", תורת חיים (בעריכת מנחם עמנואל הרטום), גיליון 120, תשמ"ח
