מנזר גבירתנו של הכרמל

מנזר גבירתנו של הכרמל
Monastère Notre-Dame-du-Mont-Carmel d'Haïfa
	החזית המזרחית של כנסיית המנזר
מידע כללי
סוג	מנזר
מיקום	חיפה
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – אוקטובר 1934
תאריך פתיחה רשמי	13 בדצמבר 1936
אדריכל	מרסל פאבייה
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
קואורדינטות	32°49′03″N 34°58′42″E / 32.8176°N 34.9784°E
	www.labeauteducarmel.net
	(למפת חיפה רגילה) מנזר גבירתנו של הכרמל

ערך זה עוסק במנזר נשים כרמליתי בחיפה. אם התכוונתם למנזר גברים כרמליתי בסטלה מאריס, ראו מנזר סטלה מאריס.

מנזר גבירתנו של הכרמל (בצרפתית: Notre-Dame du Mont-Carmel) הוא מנזר נשים כרמליטי השוכן ברחוב טשרניחובסקי בכרמל הצרפתי שבחיפה. המבנה שוכן על קו הרכס של הכרמל, ונשקף ממנו נוף פנורמי לעבר העיר התחתית של חיפה, עמק זבולון והרי הגליל. המנזר מוקדש למרים, אם ישו.

במנזר מתגוררות כעשרים נזירות בנות לאומים שונים, ואחת לשלוש שנים הן מתכנסות ובוחרות מועצה. בכל שש שנים מתמנה אחת הנזירות כאם המנזר. המנזר מתפקד כיחידה אוטרקית, ופרנסתו מתיירות צליינית, מכירת חפצי קודש ונרות שהנזירות מייצרות וכן מחלקה חקלאית קטנה בתחומי המתחם. שפת היום-יום והתפילה במנזר היא צרפתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר הוקם על ידי שלוש נזירות כרמליטיות מצרפת, אשר הגיעו לחיפה בשנת 1882. בתחילה הקימו הנזירות את המנזר באזור שכונת בת גלים, סמוך לחוף הים (כיום במתחם בית החולים רמב"ם), והוא נחנך ב-1892 לאחר כעשר שנות בנייה^[1]. במלחמת העולם הראשונה גרשו העות'מאנים את הנזירות מארץ ישראל, והן שבו אליה והקימו את המנזר מחדש. בשנת 1936 בנו מנזר על הכרמל ברחוב טשרניחובסקי, בהשפעת הסגנון הגותי.

במשך שנים רבות היה המקום סגור לביקורים מבחוץ. בשנים האחרונות מקבלות הנזירות קבוצות מאורגנות לביקור. המבקרים יושבים בחדר והנזירות בחדר סמוך עם פתח גדול בין החדרים המכוסה בשבכת מתכת כדי ליצור הפרדה ביניהן לקהל. הן מקרינות מצגת על תולדות המנזר ושגרת חייהן ועונות על שאלות.

כנסיית המנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיית המנזר שוכנת בחלקו המזרחי של המתחם, ומעל דלת חזיתה הפונה מזרחה, קבוע תבליט גדול שבו נראים המדונה והילד, וסביבו חמישה חלונות זכוכית צבעונית. חלל המבנה נתמך בארבעה עמודים מסיביים, מחופים בשיש, שבחלקם העליון כותרות מסוגננות מאבן גיר לבנה. העמודים מחלקים את החלל לשלוש ספינות, והמרכזית רחבה וארוכה משתי הצדדיות. הרצפה עשויה מדוגמאות גאומטריות בצבעי חום, שחור ולבן. על הקיר שמאחורי המזבח, השוכן, בניגוד למקובל, בצידה המערבי של הכנסייה, קבוע פסיפס קיר גדול, ובו מתואר הנביא אליהו הכורע על ברכיו על הר הכרמל, וסוגד לבתולה הניצבת על ענן מעל הים. מעל דמות הבתולה נראית יונה המייצגת בנצרות את רוח הקודש. משני צדדיו של הציור נראים סמלי הקוסטודיה של ארץ הקודש והמסדר הכרמליטי. המזבח ניצב על במת שיש מוגבהת בת שלוש מדרגות, ומאחוריו ניצב קיר-מסך שבו חרוטים קטעים מתפילת אני מאמין.

בכיפת המבנה ארבעה חלונות זכוכית צבעונית, ובמרכזה מופיעה דמותו של ישו המורה, האוחז בשמאלו בדגם הכנסייה, ומשני צדדיו מופיעות האותיות אלפא ואומגה. סביבו נראים גרמי השמיים. חלקם התחתון של קירות הכנסייה מחופה ברצועות שיש בצבע שחור ובצבעי חום ואדום, ועליהם קבועים 14 צלבים ממוספרים, המסמלים את 14 התחנות לאורך דרך הייסורים.