כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)

כנסיית פטרוס הקדוש
Церковь апостола Петра
מידע כללי
סוג	כנסייה רוסית פרבוסלבית
על שם	פטרוס
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1894
תאריך פתיחה רשמי	1894
חומרי בנייה	לבנה
סגנון אדריכלי	אדריכלות נאו-רוסית
קואורדינטות	32°02′52″N 34°46′16″E / 32.0478°N 34.7712°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) כנסיית פטרוס הקדוש כנסיית פטרוס הקדוש כנסיית פטרוס הקדוש מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

אין לבלבל ערך זה, העוסק בכנסייה בפארק החורשות, עם הערך "כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)", העוסק בכנסיית פטרוס הקדוש השוכנת בכיכר קדומים בפינה הצפון-מערבית של יפו העתיקה.

כנסיית השליח הקדוש פטרוס והצדיקה טביתא (רוסית Храм святого апостола Петра и праведной Тави́фы) או הכנסייה הרוסית היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת בפארק החורשות אשר באבו כביר, בדרומה של תל אביב. הכנסייה, שהושלמה בשנת 1894, נקראת על שמו של השליח פטרוס הקדוש, ולפי המסורת הרוסית-פרבוסלבית, במקום זה ניצב בית שמעון הבורסקאי, בו התארח פטרוס עת שהה ביפו ובו חווה את נס החלום. מסורת זו ממשיכה וגורסת כי בחלקת הקברים הצמודה לכנסייה נקברה גם טביתא, אותה הקים פטרוס מן המתים.

היסטוריה

חלקת הקבורה המשתרעת ממערב לכנסייה ניצבת במקום בו שכן בית קברות יהודי בתקופת בית שני. הקבר המיוחס לטביתא התגלה ב-1835, אך לא נמצאו ראיות המאששות את זהותו. החלקה שסביב הקבר נרכשה ב-1874 וב-1888 החלה הקמת הכנסייה. המבנה הושלם בשנת 1894, והיה לתחנת לינה בדרכם של עולי רגל רוסים שעשו את דרכם מיפו לירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורשו הרוסים מהמקום, יחד עם נתינים של נוספים של מדינות ההסכמה.

לאחר המלחמה החזיקו נציגי הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית הלבנה הגולים במקום, אך לאחר קום המדינה, הוא עבר לרשות הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית האדומה. במהלך המלחמה הקרה פעל מהמקום מטה של הק.ג.ב הסובייטי.

האתר

הכנסייה שוכנת בליבו של מתחם רבוע ומוקף חומה בשטח של 32 דונם. הכניסה אל המתחם היא בצידו הדרומי הפונה אל רחוב 3938, והוא גובל בצפונו בבית הספר לטבע. בכניסה יש תא תפילה על שם טביתא ובתוכו איקונין שלה ופסל של ספר עליו כתוב במספר שפות כולל עברית: "טביתה הקדושה התפללי נא עבורנו". הנכנסים למתחם נעצרים ליד תא זה ומצטלבים. הכנסייה עצמה בצבע ורוד והיא נושאת כיפה אדומה. בצידה המערבי מתנשא מגדל פעמונים בן חמש קומות שלו צריח מחודד כהה. שטח המתחם עשיר בצמחייה ובעצים גזומים. פנים הכנסייה מעוטר בעושר רב, ובכיפה נראית דמותו של ישו מלך-כל, וסביבו שמונה מלאכים מכונפים על רקע זהוב. על גבעה בגן הנרחב, בצל עץ אורן, מוצב צלב פרבוסלבי.

בבית הקברות של הכנסייה יש מערת קברים חצובה בכורכר, שבה לפי המסורת הפרבוסלאבית נקברה טביתא, אותה הקים פטרוס מן המתים.

בית הקברות היהודי

ב-1871 ביקר באבו כביר הארכאולוג והמדינאי הצרפתי שארל קלרמון-גנו. הוא חפר באזור הכנסייה וחשף בגבעה ממזרח ליפו נקרופוליס - עיר קבורה יהודית, ובה 34 מצבות שיש, שעליהן חרותים אותיות בעברית וביוונית וסמלים יהודיים כגון לולב, מנורה והמילה "שלום". קלרמון-גנו קבע כי המצבות הן מהמאה ה-1 עד המאה ה-3 וכי היו חלק מבית קברות של קהילת יהודי יפו. בין השאר נמצאו בבית הקברות מצבות מחַדְיָב, מקפדוקיה, מאלכסנדריה, מיוון ומלוב. לפי מקצועות הנפטרים שנרשמו על המצבות ניתן להסיק כי הקהילה היהודית ביפו הייתה מבוססת ועשירה.