המנזר הפרנציסקני (נצרת)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מנזר  |
| מיקום |
נצרת |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1620 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1620 |
| קואורדינטות | 32°42′12″N 35°17′55″E / 32.7033°N 35.2986°E |
|
(למפת הכרמל רגילה)   המנזר הפרנציסקני | |
  | |
המנזר הפרנציסקני הוא מבנה השוכן במתחם בזיליקת הבשורה בנצרת, ביו הבזיליקה שמדרום לו לכנסיית יוסף הקדוש שמצפון לו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנזר הוקם על ידי הפרנציסקנים בשנת 1620 באישורו של פחר א-דין השני. המקום שימש גם כאכסניה עבור צליינים עד הקמת האכסניה החדשה במאה ה-19 (ראו להלן), וגם נפוליאון שהה בו לאחר שכבש את עמק יזרעאל. המבנה נהרס ב-1930 ובמקומו הוקם המבנה הנוכחי, המשכן גם את בית הדין הדתי של העדה הקתולית בעיר, את בית הספר "טרה סנטה" ואת המוזיאון הקטן בקומת המרתף, העוסק בתולדות הבזיליקה הסמוכה ובנצרת הקדומה. במנזר עצמו מתגוררים בין 20 ל-30 נזירים. אורכו של המבנה כמעט מאה מטרים, יש בו שלוש קומות והוא נושא גג רעפים אדום. במרכז חזיתו המזרחית אגף נוסף המשווה לו את צורת האות T.
סמוך ממערב למנזר ולבזיליקה שוכן בניין האכסניה הפרנציסקנית, המכונה "קאזה נובה" (בית חדש). המבנה הוקם בראשית מאה ה-19 ושימש כאכסניית צליינים במקום מבנה המנזר. הוא חרב ברעידת האדמה שפקדה את הגליל ב-1 בינואר 1837, אך הוקם מחדש באותה שנה.
בשנת 1929המבנה שופץ על ידי בלה שניטלנדר שהתבקש לתכנן שיפוצים. אחיו של בלה לואיס, שהיה אף הוא מהנדס וחי בברלין באותו זמן, בא לארץ ישראל לסייע לו בפרויקט.
המבנה שופץ מספר פעמים והוא ממשיך ופועל כאכסניה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
