כביש 4

כביש 4
כביש חיפה - תל אביב הישן, כביש גהה, כביש תל אביב - אשדוד
	כביש 4 סמוך לקריית אריה, פתח תקווה
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש אורך
כינוי	"כביש גהה", "כביש תל אביב חיפה הישן", "כביש חיפה", "כביש תל אביב-אשדוד" ובעבר גם "הכביש הארצי"
כביש מהיר	ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח
אורך	201 ק"מ
נקודת התחלה	מעבר ארז
ערים ראשיות	אשקלון, אשדוד, יבנה, גן יבנה, גבעת שמואל, ראשון לציון, חולון, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, רמת השרון, הוד השרון, כפר סבא, רעננה, אבן יהודה, חדרה, אור עקיבא, טירת כרמל, חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, עכו, נהריה
נקודת סיום	מעבר הגבול ראש הנקרה
	בכחול - כביש מהיר, באדום - כביש ראשי

ערך זה עוסק בכביש 4 בסימון של מדינת ישראל. אם התכוונתם לכביש 4 בסימון של ירושלים, ראו כביש בגין.

פקק הבוקר בכביש גהה צפון ליד אוניברסיטת בר-אילן

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 4 הוא צירוף של מספר כבישים:

כביש חיפה - עכו — ראש הנקרה, שהיה חלק מכביש חיפה-ביירות ונסלל בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20^[1]^[2]
כביש יפו - חיפה, דרך פתח תקווה בקטע שבין רעננה לחיפה, שנסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טולכרם, שכם וג'נין
כביש גהה, שהתפתח בשנות ה-50 וה-60 וחובר לכביש יפו-חיפה ליד רעננה ב-1968
הכביש המהיר לאשדוד, מראשון לציון לאשדוד, שנסלל בשנות ה-70 של המאה ה-20
כביש אשדוד - אשקלון - ארז - עזה

כביש תל אביב חיפה הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכפר סבא צפונה, נמצא כביש 4 על תוואי כביש תל אביב-חיפה הישן. בטרם נסלל תוואי זה, עברה הדרך מתל אביב לחיפה בתוואי כביש 444 הנוכחי, החופף לדרך הים ההיסטורית בשיפולי הרי השומרון, דרך הערים הערביות קלקיליה, טייבה וטולכרם ומשם המשיך דרך ג'נין ונצרת^[3]. בין כביש זה לשפת הים התיכון לא היה מעבר יבשתי נוח בשל הביצות שנוצרו לאורך הנחלים הזורמים לים התיכון ובמיוחד נחל הירקון.

החל משנת 1927 הועלה הרעיון לסלילת כביש מתל אביב לחיפה ואף הוחל בסלילת החלק הראשון שלו, מתל אביב לפתח תקווה. אולם סלילת הכביש התקדמה בעצלתיים בגלל הרצון למנוע תחרות נגד הרכבת המנדטורית^[4]. עד שנת 1936 הסתיימה סלילת הכביש עד צומת בית ליד, והושלם סימון התוואי עד חדרה^[5]. בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול הואצו העבודות על הכביש^[6]. במאי 1937 הסתיימה סלילת הכביש מפתח תקווה לחדרה ובספטמבר 1937 הושלם הקטע מחדרה לחיפה, בקצב שנחשב מהיר במיוחד^[7]. הכביש יצא מצומת סגולה בפתח תקווה ועבר ברמתיים, במושב כפר מלל בין שדרות עצי אקליפטוס גבוהים במיוחד, עד לצומת רעננה, ומשם לצומת השרון, חדרה ועד לחיפה. קטע הכביש "חיפה-חדרה" נפתח לתנועה ביום 30 בספטמבר 1937^[6]. פתיחת קטע זה קיצרה את הדרך מחיפה לתל אביב (שעברה קודם לכן דרך ג'נין ונצרת, ומאוחר יותר דרך ג'נין וכביש 66) מ-160 ל-106 קילומטר. מסלולו היה חיפה-בנימינה-פרדס חנה-חדרה-פתח תקווה-תל אביב. זמן הנסיעה מתל אביב לחיפה היה בין שעה וחצי לשעתיים^[8]. לאחר מכן נסלל הקטע בנימינה-חדרה, והמרחק מחיפה לתל אביב התקצר ל-96 קילומטר^[9].

לאחר סלילת כביש 2 באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, קיבל המשך הכביש הצפוני את הכינוי "כביש תל אביב-חיפה הישן". בתחילת 1973 הוחל בהרחבת הכביש בין צומת רעננה וצומת בית ליד לדו-מסלולי בכל כיוון^[10], לנוכח העומס על הכביש, כ-13,000 רכבים ביממה^[11], אשר הביא לטורים ארוכים של מכוניות שהשתרכו מאחורי משאיות^[12].

כביש גהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלילת "כביש גהה" החלה ב-1951^[13] והכביש נחנך בדצמבר 1953 על ידי שרת העבודה גולדה מאיר. הכביש שנחנך היה שלב ראשון בתוכנית שנועדה לחבר את צפון הארץ לדרומה תוך עקיפת תל אביב ופתח תקווה^[14], תוכנית שיצאה אל הפועל בשנת 1968. בשלב הראשון, כביש גהה חיבר את כביש פתח תקווה - תל אביב, מצומת גהה, שהיה אז צומת T ליד בית החולים גהה, לכביש תל אביב - לוד, בצומת מסובים ולכביש תל אביב-רמלה בצומת אזור. הכביש נודע כ"כביש גהה - לוד"^[15] או "כביש גהה - ירושלים"^[16] ועם השנים נודע יותר ויותר פשוט ככביש גהה.

בינואר 1959 נחנך הקטע הדרומי של כביש גהה שחיבר את צומת אזור לכביש לאשדוד ואשקלון ליד ראשון לציון^[17].

בשנים 1965–1967 נסלל לכביש גהה המשך צפוני שחיבר את צומת גהה עם צומת גלילות^[18]. במאי 1968 נפתח כביש חדש שחיבר את רעננה לכביש גהה וכך יצר את צומת מורשה^[19], והפך את הקטע ממורשה לגלילות לכביש עצמאי שכונה בהמשך כביש 5. כבישים אלו הפכו את כביש גהה לכביש ראשי שחיבר את צפון הארץ לדרומה תוך עקיפת עומס התנועה בתל אביב.

בתחילת 1967 סוכם עם עיריית בני ברק על סגירת כל הכניסות מכביש גהה לבני ברק, למעט אחת, על מנת למנוע שיבושים בתנועה בכביש גהה^[20]. הפיכת כביש גהה לכביש מרכזי התלוותה בעלייה במספר תאונות הדרכים^[21]. מתחילת 1967 עד אמצע 1968 נפגעו 18 הולכי רגל בתאונות דרכים בקטע שבין גבעת שמואל ותל השומר. בעקבות זאת, הותקנה תאורה ומספר הולכי הרגל שנפגעו בלילה ירד^[22]. אחד המקומות המועדים לפורענות היה במעבר בין רמת עמידר ואוניברסיטת בר-אילן^[23]. לאחר שאשה נדרסה למוות במקום, החלה המשטרה לחלק דו"חות לחוצים שלא במעבר חצייה, דבר שנתקל במחאות הסטודנטים^[24]. בפברואר 1970 הורה שר התחבורה להוציא מיד מכרז לבניית גשר במקום^[25]. במאי 1972 הורה שר העבודה לתכנן גשר להולכי רגל במקום^[26] ובאפריל 1973 החלה מע"ץ בבניית הגשר^[27].

קריסת הגשר בכביש גהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערב ה-14 באוגוסט 2017, משאית פגעה בגשר הולכי רגל בכביש גהה בין בני ברק לגבעת שמואל. הגשר קרס על המשאית, ונהג המשאית, אליחי תדרי, בן 58 מחולון נהרג^[28]. התאונה נגרמה משום שהמנוף של המשאית לא קופל עד הסוף והיה מונף מעל הגובה המותר. הקריסה יצרה עומסי תנועה כבדים באזור^[29]. בתאריך 16 בנובמבר 2017 חברת נתיבי ישראל הציבה קורה חדשה לגשר במקום הקורה שקרסה 3 חודשים לפני כן, ופתחה מחדש את הגשר למעבר הולכי רגל^[30].

הכביש המהיר לאשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצורך בכביש מהיר מתל אביב לאשדוד עלה עם תכנון נמל אשדוד, אבל העניין התנהל בעצלתיים וקודם בתחילת 1969 רק לאחר שנוצרו עומסי תנועה כבדים בכביש 42 ששימש עד אז את התנועה לאשדוד^[31]. בתחילה עלה הרעיון שהכביש המהיר ייסלל ככביש אגרה^[32], אולם הרעיון נזנח. תכנון הכביש מראשון לציון לאשדוד הושלם בשנת 1969^[33]. במאי 1971 אושרה תוכנית הכביש^[34] שסלילתו בקטע מראשון לציון לאשדוד הייתה אמורה להסתיים ב-1973^[35], אך העבודות התעכבו בגלל מלחמת יום הכיפורים והסתיימו לאחר המלחמה^[36].

בשנת 2013 הורחב קטע הכביש ממחלף גן רווה עד מחלף אשדוד לשלושה נתיבים בכל כיוון.

מאשדוד דרומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בימי המנדט הבריטי היה קיים כביש מרפיח לאיסדוד במקביל לחוף (הקטע שבין צומת סילבר עד צומת אשדוד נסלל לראשונה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20^[37]). כביש זה שימש את צבא מצרים במלחמת העצמאות^[38]. בשנת 1958 נפתח בכביש זה שירות אוטובוס ישיר לאשקלון^[39]. בשנת 1962 הוחלט לשפר את הכביש^[40].

ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דרך סלאח א-דין

ציר התנועה הראשי בתחומי רצועת עזה סומן בעבר ככביש 4, על הדרך ההיסטורית דרך סלאח א-דין ונקרא גם "ציר טנצ'ר" בפי המתנחלים והחיילים. הציר סומן כך ממעבר רפיח בדרום, דרך העיר עזה, עד למחסום ארז בצפון. הקטע מחאן יונס לעיר עזה נסלל לבקשת הצבא הבריטי בשנת 1938^[41]^[42].

לאחר מלחמת ששת הימים נפתח הכביש לתנועת ישראלים והוא שימש את הנוסעים לפתחת רפיח וסיני. בסוף שנת 1969 הוא נסגר לזמן מה לתנועת ישראלים בגלל התגברות הפיגועים בסיני ובמקום זאת עברה התנועה לסיני דרך כביש 232^[43]. בינואר 1972 הושלם סלילת קטע העוקף את המעבר דרך בית חאנון^[44].

לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה ובשל התגברות הפיגועים כנגד ישראלים, התמעטה תנועת הישראלים לרצועת עזה, והתמעטה התנועה האזרחית הישראלית על הציר. עיקר התנועה האזרחית הישראלית על קטע הכביש ברצועה היה בדרך לגוש קטיף. ביולי 1991 נחנך חיבור בין כביש 232 וכביש 4 דרך מעבר כיסופים ורוב התנועה לגוש קטיף עברה לכביש 232, במיוחד לאחר העברת האחריות על רצועת עזה לרשות הפלסטינית בשנת 1994. בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה נאסרה תנועת ישראלים על הכביש כליל למעט בקטע קצר שנחסם לתנועת פלסטינים ולמעשה הוסב לכביש גישה לכפר דרום, והיה מטרה לפיגועים רבים. בציר כיסופים (כביש 242) נבנה גשר מעל הכביש שאיפשר מעבר לגוש קטיף מבלי לעבור בכביש 4. במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005, יחד עם פינוי ההתנחלויות ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה, הוסר סימונו של הכביש בתחומי הרצועה ככביש 4.

תכנון לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחברה הלאומית לדרכים בישראל מתבצע מעקב ממושך על הכביש ועל היקף התנועה בו, ומדי כמה חודשים מתקבלות החלטות לגבי שיפוצים ושינויים בכביש. המגמה העיקרית היא למחלף את הכביש בקטעים העמוסים, ולהוסיף לו נתיבים בהתאם לצורך. הכוונה העתידית היא שבסופו של דבר הכביש יהיה ממוחלף לכל אורכו, ושמספר הנתיבים בו ינוע משני נתיבים לכל כיוון בקטעים הפחות עמוסים ועד לארבעה נתיבים לכל כיוון בקטעים העמוסים.^[45]

בשנת 2007 התבצעו עבודות תכנון ראשוניות של מחלוף צמתים באזור השרון, רעננה, אשדוד ואשקלון. לאחר המחלוף תהיה הנסיעה בכביש רצופה וללא רמזורים מאזור השרון עד לקצהו הדרומי של הכביש ליד רצועת עזה. בשנת 2011 החלה הסבת צומת דרור במפגש עם כביש 553 למחלף באמצעות הקמת גשר מעל כביש 4. בפרויקט הושקעו 350 מיליון שקל והקמתו ארכה שלוש שנים.^[46]

מחלפים וצמתים לאורך הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים	שם	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 4 - השפלה והדרום
0	צומת חבל עזה	מחסום ארז	הרשות הפלסטינית כניסה לרצועת עזה
2	צומת ללא שם	נתיב העשרה/ארז	כניסה לנתיב העשרה
4	צומת יד מרדכי	יד מרדכי	כביש 34, כניסה ליד מרדכי
6	צומת זיקים	זיקים	כביש 3411, כניסה לגברעם
8	צומת ללא שם	מבקיעים	כניסה למבקיעים
9	צומת ללא שם	אשקלון	שדרות חיים ברלב, גלובוס סנטר אשקלון
11	צומת ללא שם	בת הדר	כניסה לבת הדר
11.5	צומת ללא שם	בית שקמה	כביש 3412
12	צומת אשקלון	אשקלון	שדרות בן-גוריון
13	צומת ברכיה	אשקלון	כביש 35
14	צומת אבא הלל	כפר סילבר/אשקלון	כביש 3, פאוור סנטר סילבר אשקלון
14.5	צומת ללא שם	אשקלון	שדרות בגין
17.5	מחלף אשקלון צפון	באר גנים/אשקלון	דרך יצחק רבין (אשקלון), כביש 3633
20	צומת אשכולות	ניצנים	כביש 232, כביש 3631
22	צומת בית עזרא	בית עזרא	רחוב הסביון
23	צומת אמונים	אמונים/אשדוד	כביש 3711
24	צומת ללא שם	שדה עוזיהו	דרך מקומית
25	צומת עד הלום	אשדוד	אזור התעשייה עד הלום
27	מחלף עד הלום	אשדוד	שדרות מנחם בגין
28	צומת ללא שם	גן יבנה/שתולים	כביש 3922
34	מחלף אשדוד	אשדוד	כביש 7, כביש 41, כביש 42
37	מחלף אשדוד צפון	יבנה/אשדוד	כביש 4102
42	מחלף יבנה	יבנה	כביש 4111
כביש 4 - גוש דן
49	מחלף חולות	ראשון לציון	כביש 20
50	מחלף ראשון דרום	ראשון לציון	כביש 431
53	מחלף גן-רווה	ראשון לציון	כביש 42, שד' ההסתדרות
55	מחלף ראשון לציון	ראשון לציון	כביש 441 (שד' משה דיין)
57.5	מחלף חולון מזרח	חולון	שדרות ירושלים
59	מחלף השבעה	משמר השבעה	כביש 44
60	מחלף גנות	גנות	כביש 1
60.5	צומת ללא שם	גנות	כניסה לגנות ( לכיוון צפון)
62	מחלף מסובים	רמת גן/אור יהודה	כביש 461
64	מחלף אלוף שדה	רמת גן	רחוב אלוף שדה, דרך שיבא
65	מחלף בר-אילן	קריית אונו	כביש 471
66	מחלף גבעת שמואל	גבעת שמואל/בני ברק	רחוב מבצע קדש
68	מחלף גהה	פתח תקווה/בני ברק	כביש 481
69	מחלף אם המושבות	פתח תקווה/בני ברק	דרך אם המושבות
72	מחלף מורשה	רמת השרון	כביש 5
78	מחלף רעננה דרום	רעננה	כביש 531, כביש 554
78.5	צומת רעננה מרכז	רעננה	כביש 402
80	מחלף כפר סבא רעננה צפון	כפר סבא/רעננה	רחוב ויצמן/שדרות מנחם בגין
כביש 4 - השרון
82	מחלף בצרה	בצרה	רחוב קיבוץ גלויות
83	צומת ללא שם	בני ציון	כביש 5511
85	מחלף הדרים	חרות	כביש 551
86.3	צומת ללא שם	תל מונד	כביש 5522 ( לכיוון צפון)
87.5	מחלף דרור	בני דרור	כביש 553
89	צומת ללא שם	אבן יהודה	כניסה לאבן יהודה ( לכיוון דרום)
90.5	צומת הדסים	קדימה/אבן יהודה	כניסה לקדימה-צורן, כניסה לאבן יהודה
96.2	מחלף אילנות (בתכנון)	הדסים/אבן יהודה/נתניה	כביש 561
93	צומת פרדסיה (מחלף בתכנון)	פרדסיה	כביש 5613
95	צומת השרון (מחלף בתכנון)	נורדיה	כביש 57
103.5	צומת רופין	רופין	כביש 5711
100	צומת העוגן (מחלף בתכנון)	משמר השרון/העוגן/הדר עם	כביש 5700
102	צומת חפר	כפר ויתקין	כביש 5720
102.5	צומת ללא שם	אלישיב	אלישיב
104	צומת הרא"ה	כפר הרא"ה	כביש 581
105	צומת ללא שם	עמק חפר	פארק תעשיות עמק חפר
106	צומת יער חדרה (מחלף בתכנון)	חדרה/עמק חפר	כביש 9
109	צומת חדרה	חדרה	רחוב הרברט סמואל/רחוב שמעוני
110.5	צומת חרושת	חדרה	רחוב פרידלנדר/רחוב השלום
111.5	צומת נחל חדרה (מחלף בתכנון)	חדרה	כביש 65
כביש 4 - חוף הכרמל
113.5	צומת פל-ים	קיסריה	כביש 651
116	צומת אור עקיבא	אור עקיבא	כביש 6511 (שדרות הנשיא ויצמן)
118	צומת בנימינה	בנימינה/אור עקיבא	כביש 653, רחוב הזית
120	צומת ללא שם	בית חנניה	כביש 6531
123	מחלף מעגן מיכאל	מעגן מיכאל	דרך מקומית
124	צומת ללא שם	זכרון יעקב	כניסה לקניון מול זיכרון
124.5	צומת זכרון יעקב	זכרון יעקב	כניסה לזכרון יעקב
127	צומת פוריידיס	פוריידיס	כביש 67
127.5	צומת ללא שם	פוריידיס	כניסה לפוריידיס
128.5	צומת ללא שם	נחשולים/דור	כביש 7011
131	צומת ללא שם	עין איילה	כניסה לעין איילה
132	צומת עופר	עופר	כביש 7021
133	צומת ללא שם	צרופה	כניסה לצרופה
134.5	צומת ללא שם	גבע כרמל	כניסה לגבע כרמל
136	צומת ללא שם	עין כרמל	כניסה לעין כרמל
139	צומת ללא שם	עין הוד/ניר עציון	כביש 7111
139.5	צומת עתלית	כפר צבי סיטרין	כביש 721 (לכיוון עתלית)
140	צומת אורן	כפר צבי סיטרין	כביש 721 (לכיוון בית אורן)
141.5	צומת ללא שם	מגדים	כניסה למגדים
144.5	צומת ללא שם	החותרים	כניסה להחותרים
145.5	צומת ללא שם	טירת כרמל	רחוב ז'בוטינסקי
146	צומת כפר גלים	כפר גלים	כניסה לכפר גלים
147	צומת ללא שם	טירת כרמל	רחוב הרצל
כביש 4 - חיפה והקריות
149	מחלף חיפה דרום	חיפה	כביש 2, כביש 23
151	צומת דרך הים	חיפה	כביש 672
154	מחלף אלנבי	חיפה	דרך אלנבי
158	מחלף חירם	חיפה	כביש 22
159.5	מחלף גשר פז	חיפה	רח' חלץ
160	מחלף גדוד 21	חיפה	רחוב החשמל
161	מחלף הקריות (צ'ק פוסט)	חיפה	כביש 23, כביש 752
162	מחלף קישון	חיפה	כביש 22, כביש 75
164.5	מחלף ההסתדרות	חיפה	כביש 22, רחוב החרושת, רחוב התעשייה
166	מחלף מוטה גור	קריית אתא/חיפה	כביש 772, רחוב חלוצי התעשייה
167	צומת קריית חיים	קריית חיים/קריית ביאליק	כביש 781
168	צומת השופטים	קריית ביאליק/קריית מוצקין	שדרות ירושלים, שדרות גושן
170	צומת העשור	קריית ביאליק/קריית מוצקין	שדרות בן-גוריון, שדרות ויצמן
171	צומת אפק (צומת הקריון)	קריית ביאליק, הקריון	כביש 79
171	צומת עין אפק	קריית ביאליק	כביש 7911
174	מחלף כרי נעמן	כפר מסריק	כביש 22
כביש 4 - הגליל המערבי
175	צומת כפר מסריק	כפר מסריק	כניסה לכפר מסריק
177	צומת עין המפרץ	עין המפרץ	כניסה לעין המפרץ
179	צומת עכו מזרח	עכו	כביש 85
183	צומת שמרת	שמרת/בוסתן הגליל	כביש 8510
184	צומת ללא שם	לוחמי הגטאות	כניסה ללוחמי הגטאות
186	צומת רגבה	רגבה/מזרעה/נס עמים/שבי ציון	כביש 8611, כביש 859 (בבנייה)
188	צומת ללא שם	עברון	כניסה לעברון
189	צומת ללא שם	נהריה	שדרות זלמן שזר
190	צומת נהריה	נהריה	שדרות הנשיא בן צבי, שדרות הגעתון
190	צומת ללא שם	נהריה	רחוב המייסדים
191.1	צומת ללא שם	נהריה	כביש 89
193	צומת ללא שם	סער	כניסה לסער
195	צומת ללא שם	גשר הזיו	כניסה לגשר הזיו
198	צומת ללא שם	לימן	רחוב התמר
199	צומת בצת	בצת	כביש 899
200	צומת ללא שם	קיבוץ ראש הנקרה	כניסה לקיבוץ ראש הנקרה
201	מעבר הגבול ראש הנקרה	ראש הנקרה	לבנון מעבר למדינת לבנון