כביש 4
ערך זה עוסק בכביש 4 בסימון של מדינת ישראל. אם התכוונתם לכביש 4 בסימון של   | |
 | |
| כביש 4 סמוך לקריית אריה, פתח תקווה | |
| סיווג | כביש ארצי |
|---|---|
| ציר | כביש אורך |
| כינוי | "כביש גהה", "כביש תל אביב חיפה הישן", "כביש חיפה", "כביש תל אביב-אשדוד" ובעבר גם "הכביש הארצי" |
| כביש מהיר | ממחלף אשדוד עד מחלף חולון מזרח |
| אורך | 201 ק"מ |
| נקודת התחלה | מעבר ארז |
| ערים ראשיות | אשקלון, אשדוד, יבנה, גן יבנה, גבעת שמואל, ראשון לציון, חולון, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, רמת השרון, הוד השרון, כפר סבא, רעננה, אבן יהודה, חדרה, אור עקיבא, טירת כרמל, חיפה, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית מוצקין, עכו, נהריה |
| נקודת סיום | מעבר הגבול ראש הנקרה |
 | |
כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל. אורכו כ-201 קילומטר והוא מהעמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עובר לאורך מישור החוף, ועד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. כמו כן, נמשך הכביש מעבר לגבולות ישראל הן בצפונו והן בדרומו. הקטע בין מחלף אשדוד למחלף חולון מזרח מוגדר ככביש מהיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כביש 4 הוא צירוף של מספר כבישים:
- כביש חיפה - עכו — ראש הנקרה, שהיה חלק מכביש חיפה-ביירות ונסלל בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20[1][2]
- כביש יפו - חיפה, דרך פתח תקווה בקטע שבין רעננה לחיפה, שנסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טולכרם, שכם וג'נין
- כביש גהה, שהתפתח בשנות ה-50 וה-60 וחובר לכביש יפו-חיפה ליד רעננה ב-1968
- הכביש המהיר לאשדוד, מראשון לציון לאשדוד, שנסלל בשנות ה-70 של המאה ה-20
- כביש אשדוד - אשקלון - ארז - עזה
כביש תל אביב חיפה הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכפר סבא צפונה, נמצא כביש 4 על תוואי כביש תל אביב-חיפה הישן. בטרם נסלל תוואי זה, עברה הדרך מתל אביב לחיפה בתוואי כביש 444 הנוכחי, החופף לדרך הים ההיסטורית בשיפולי הרי השומרון, דרך הערים הערביות קלקיליה, טייבה וטולכרם ומשם המשיך דרך ג'נין ונצרת[3]. בין כביש זה לשפת הים התיכון לא היה מעבר יבשתי נוח בשל הביצות שנוצרו לאורך הנחלים הזורמים לים התיכון ובמיוחד נחל הירקון.
החל משנת 1927 הועלה הרעיון לסלילת כביש מתל אביב לחיפה ואף הוחל בסלילת החלק הראשון שלו, מתל אביב לפתח תקווה. אולם סלילת הכביש התקדמה בעצלתיים בגלל הרצון למנוע תחרות נגד הרכבת המנדטורית[4]. עד שנת 1936 הסתיימה סלילת הכביש עד צומת בית ליד, והושלם סימון התוואי עד חדרה[5]. בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול הואצו העבודות על הכביש[6]. במאי 1937 הסתיימה סלילת הכביש מפתח תקווה לחדרה ובספטמבר 1937 הושלם הקטע מחדרה לחיפה, בקצב שנחשב מהיר במיוחד[7]. הכביש יצא מצומת סגולה בפתח תקווה ועבר ברמתיים, במושב כפר מלל בין שדרות עצי אקליפטוס גבוהים במיוחד, עד לצומת רעננה, ומשם לצומת השרון, חדרה ועד לחיפה. קטע הכביש "חיפה-חדרה" נפתח לתנועה ביום 30 בספטמבר 1937[6]. פתיחת קטע זה קיצרה את הדרך מחיפה לתל אביב (שעברה קודם לכן דרך ג'נין ונצרת, ומאוחר יותר דרך ג'נין וכביש 66) מ-160 ל-106 קילומטר. מסלולו היה חיפה-בנימינה-פרדס חנה-חדרה-פתח תקווה-תל אביב. זמן הנסיעה מתל אביב לחיפה היה בין שעה וחצי לשעתיים[8]. לאחר מכן נסלל הקטע בנימינה-חדרה, והמרחק מחיפה לתל אביב התקצר ל-96 קילומטר[9].
לאחר סלילת כביש 2 באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, קיבל המשך הכביש הצפוני את הכינוי "כביש תל אביב-חיפה הישן". בתחילת 1973 הוחל בהרחבת הכביש בין צומת רעננה וצומת בית ליד לדו-מסלולי בכל כיוון[10], לנוכח העומס על הכביש, כ-13,000 כלי רכב ביממה[11], אשר הביא לטורים ארוכים של מכוניות שהשתרכו מאחורי משאיות[12].
כביש גהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלילת "כביש גהה" החלה ב-1951[13] והכביש נחנך בדצמבר 1953 על ידי שרת העבודה גולדה מאיר. הכביש שנחנך היה שלב ראשון בתוכנית שנועדה לחבר את צפון הארץ לדרומה תוך עקיפת תל אביב ופתח תקווה[14], תוכנית שיצאה אל הפועל בשנת 1968. בשלב הראשון, כביש גהה חיבר את כביש פתח תקווה - תל אביב, מצומת גהה, שהיה אז צומת T ליד בית החולים גהה, לכביש תל אביב - לוד, בצומת מסובים ולכביש תל אביב-רמלה בצומת אזור. הכביש נודע כ"כביש גהה - לוד"[15] או "כביש גהה - ירושלים"[16] ועם השנים נודע יותר ויותר פשוט ככביש גהה.
בינואר 1959 נחנך הקטע הדרומי של כביש גהה שחיבר את צומת אזור לכביש לאשדוד ואשקלון ליד ראשון לציון[17].
בשנים 1965–1967 נסלל לכביש גהה המשך צפוני שחיבר את צומת גהה עם צומת גלילות[18]. במאי 1968 נפתח כביש חדש שחיבר את רעננה לכביש גהה וכך יצר את צומת מורשה[19], והפך את הקטע ממורשה לגלילות לכביש עצמאי שכונה בהמשך כביש 5. כבישים אלו הפכו את כביש גהה לכביש ראשי שחיבר את צפון הארץ לדרומה תוך עקיפת עומס התנועה בתל אביב.
בתחילת 1967 סוכם עם עיריית בני ברק על סגירת כל הכניסות מכביש גהה לבני ברק, למעט אחת, על מנת למנוע שיבושים בתנועה בכביש גהה[20]. הפיכת כביש גהה לכביש מרכזי התלוותה בעלייה במספר תאונות הדרכים[21]. מתחילת 1967 עד אמצע 1968 נפגעו 18 הולכי רגל בתאונות דרכים בקטע שבין גבעת שמואל ותל השומר. בעקבות זאת, הותקנה תאורה ומספר הולכי הרגל שנפגעו בלילה ירד[22]. אחד המקומות המועדים לפורענות היה במעבר בין רמת עמידר ואוניברסיטת בר-אילן[23]. לאחר שאשה נדרסה למוות במקום, החלה המשטרה לחלק דו"חות לחוצים שלא במעבר חצייה, דבר שנתקל במחאות הסטודנטים[24]. בפברואר 1970 הורה שר התחבורה להוציא מיד מכרז לבניית גשר במקום[25]. במאי 1972 הורה שר העבודה לתכנן גשר להולכי רגל במקום[26] ובאפריל 1973 החלה מע"ץ בבניית הגשר[27].
קריסת הגשר בכביש גהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בערב ה-14 באוגוסט 2017, משאית פגעה בגשר הולכי רגל בכביש גהה בין בני ברק לגבעת שמואל. הגשר קרס על המשאית, ונהג המשאית, אליחי תדרי, בן 58 מחולון נהרג[28]. התאונה נגרמה משום שהמנוף של המשאית לא קופל עד הסוף והיה מונף מעל הגובה המותר. הקריסה יצרה עומסי תנועה כבדים באזור[29]. בתאריך 16 בנובמבר 2017 חברת נתיבי ישראל הציבה קורה חדשה לגשר במקום הקורה שקרסה 3 חודשים לפני כן, ופתחה מחדש את הגשר למעבר הולכי רגל[30].
הכביש המהיר לאשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורך בכביש מהיר מתל אביב לאשדוד עלה עם תכנון נמל אשדוד, אבל העניין התנהל בעצלתיים וקודם בתחילת 1969 רק לאחר שנוצרו עומסי תנועה כבדים בכביש 42 ששימש עד אז את התנועה לאשדוד[31]. בתחילה עלה הרעיון שהכביש המהיר ייסלל ככביש אגרה[32], אולם הרעיון נזנח. תכנון הכביש מראשון לציון לאשדוד הושלם בשנת 1969[33]. במאי 1971 אושרה תוכנית הכביש[34] שסלילתו בקטע מראשון לציון לאשדוד הייתה אמורה להסתיים ב-1973[35], אך העבודות התעכבו בגלל מלחמת יום הכיפורים והסתיימו לאחר המלחמה[36].
בשנת 2013 הורחב קטע הכביש ממחלף גן רווה עד מחלף אשדוד לשלושה נתיבים בכל כיוון.
מאשדוד דרומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בימי המנדט הבריטי היה קיים כביש מרפיח לאיסדוד במקביל לחוף (הקטע שבין צומת סילבר עד צומת אשדוד נסלל לראשונה במהלך שנות ה-40 של המאה ה-20[37]). כביש זה שימש את צבא מצרים במלחמת העצמאות[38]. בשנת 1958 נפתח בכביש זה שירות אוטובוס ישיר לאשקלון[39]. בשנת 1962 הוחלט לשפר את הכביש[40].
ברצועת עזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דרך סלאח א-דין
ערך מורחב – ציר התנועה הראשי בתחומי רצועת עזה סומן בעבר ככביש 4, על הדרך ההיסטורית דרך סלאח א-דין ונקרא גם "ציר טנצ'ר" בפי המתנחלים והחיילים. הציר סומן כך ממעבר רפיח בדרום, דרך העיר עזה, עד למחסום ארז בצפון. הקטע מחאן יונס לעיר עזה נסלל לבקשת הצבא הבריטי בשנת 1938[41][42].
לאחר מלחמת ששת הימים נפתח הכביש לתנועת ישראלים והוא שימש את הנוסעים לפתחת רפיח וסיני. בסוף שנת 1969 הוא נסגר לזמן מה לתנועת ישראלים בגלל התגברות הפיגועים בסיני ובמקום זאת עברה התנועה לסיני דרך כביש 232[43]. בינואר 1972 הושלם סלילת קטע העוקף את המעבר דרך בית חאנון[44].
לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה ובשל התגברות הפיגועים כנגד ישראלים, התמעטה תנועת הישראלים לרצועת עזה, והתמעטה התנועה האזרחית הישראלית על הציר. עיקר התנועה האזרחית הישראלית על קטע הכביש ברצועה היה בדרך לגוש קטיף. ביולי 1991 נחנך חיבור בין כביש 232 וכביש 4 דרך מעבר כיסופים ורוב התנועה לגוש קטיף עברה לכביש 232, במיוחד לאחר העברת האחריות על רצועת עזה לרשות הפלסטינית בשנת 1994. בעקבות פריצת האינתיפאדה השנייה נאסרה תנועת ישראלים על הכביש כליל למעט בקטע קצר שנחסם לתנועת פלסטינים ולמעשה הוסב לכביש גישה לכפר דרום, והיה מטרה לפיגועים רבים. בציר כיסופים (כביש 242) נבנה גשר מעל הכביש שאיפשר מעבר לגוש קטיף מבלי לעבור בכביש 4. במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005, יחד עם פינוי ההתנחלויות ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה, הוסר סימונו של הכביש בתחומי הרצועה ככביש 4.
תכנון לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחברה הלאומית לדרכים בישראל מתבצע מעקב ממושך על הכביש ועל היקף התנועה בו, ומדי כמה חודשים מתקבלות החלטות לגבי שיפוצים ושינויים בכביש. המגמה העיקרית היא למחלף את הכביש בקטעים העמוסים, ולהוסיף לו נתיבים בהתאם לצורך. הכוונה העתידית היא שבסופו של דבר הכביש יהיה ממוחלף לכל אורכו, ושמספר הנתיבים בו ינוע משני נתיבים לכל כיוון בקטעים הפחות עמוסים ועד לארבעה נתיבים לכל כיוון בקטעים העמוסים[45].
בשנת 2007 התבצעו עבודות תכנון ראשוניות של מחלוף צמתים באזור השרון, רעננה, אשדוד ואשקלון. לאחר המחלוף תהיה הנסיעה בכביש רצופה וללא רמזורים מאזור השרון עד לקצהו הדרומי של הכביש ליד רצועת עזה. בשנת 2011 החלה הסבת צומת דרור במפגש עם כביש 553 למחלף באמצעות הקמת גשר מעל כביש 4. בפרויקט הושקעו 350 מיליון שקל והקמתו ארכה שלוש שנים[46].
מחלפים וצמתים לאורך הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צומת פוריידיס והכפר שעל-שמו נקרא הצומת, במפגש הכביש עם כביש 67
מחלף גנות, מבט מדרום לצפון
הקטע מתל אביב לאשדוד בסמוך לראשון לציון, מבט צפונה
צומת אבא הילל סילבר
כביש 4 (בתחתית התמונה) בצומת עכו מזרח. ברקע תל עכו
שדרות ההגנה בחיפה. מבט מסטלה מאריס לעבר בת גלים
מראה הכביש מהגשר בהוד השרון
מחלף אשדוד דרום ממערב
קטע מכביש 4 בכניסה לכפר דרום (ינואר 2005)
כביש 4 באזור צומת אורן
כביש 4 למרגלות הכרמל
תמונות פנורמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כביש חיפה נקורה, דבר, 2 באפריל 1929
משלחת מחוסרי העבודה מחיפה לירושלים, דבר, 19 ביוני 1931
המוסדות נתבעים למנוע את גידול חוסר העבודה, דבר, 26 בנובמבר 1931 - ^ פוליטיקת הדרכים של ממשלת א"י, דבר, 16 באוגוסט 1933
- ^ התחבורה בכביש תל אביב - חדרה, דבר, 15 באפריל 1937
- ^ העבודות הציבוריות בתקציב 1929, דבר, 13 בפברואר 1929
- ^ לסלילת הכביש עמק חפר—חדרה, דבר, 4 באוגוסט 1936
- ^ 1 2 נחנך הכביש תל אביב - חיפה, דבר, 1 באוקטובר 1937
- ^ חגיגות סיום העבודה בכביש החדש, דבר, 28 בספטמבר 1937
- ^ עם פתיחת הכביש חיפה - תל אביב, דבר, 19 באוקטובר 1937
- ^ שמעון שטרן, התפתחות המערך העירוני של חיפה בשנים 1918–1947 . עבודת דוקטורט שהוגשה לסנאט האוניברסיטה העברית, 1974, עמ' 104
- ^ ג. שרוני, הרחבת דרך בשרון תפתח ציר שני לכביש החוף, מעריב, 6 במרץ 1973
- ^ סוללים כביש בין רעננה ובית ליד, דבר, 31 במרץ 1974
- ^ על כבישים איטיים ומהירים כביכול, מעריב, 29 באוגוסט 1973
- ^ 250 ק"מ כבישים חדשים במחוז תל אביב, מעריב, 28 בנובמבר 1951
- ^ נחנך כביש אזור בני ברק, דבר, 13 בדצמבר 1953
- ^ מ. וינצקי, "כנופיית עכו" הודתה בשוד תחנת הבנזין בכביש גהה, מעריב, 8 בפברואר 1960
- ^ 2 נפצעו בהתנגשות רכבת ומכונית משא, דבר, 6 באוגוסט 1957
- ^ נחנכו שני כבישים מרכזיים אזור -ראשל"צ-נתניה-חדרה, דבר, 23 בינואר 1959
- ^ 5 חברות הגישו הצעות לסלילת כביש מהיר תל אביב - אשדוד, מעריב, 6 בדצמבר 1965
כביש חדש ייפתח היום, מעריב, 24 באוגוסט 1967 - ^ כביש בינעירוני ייחנך ברעננה, מעריב, 22 במאי 1968
הכביש המהיר רעננה - גהה נפתח לתנועה, דבר, 24 במאי 1968 - ^ ברוך מאירי, שאלת ההפעלה בשבת עיכבה הרמזור של בני ברק, מעריב, 5 במרץ 1967
- ^ נהרגה בתאונה, מעריב, 14 בדצמבר 1967
תוגבל המהירות; יוקמו גשר עילי וגדר בטחון להולכי רגל, מעריב, 21 בדצמבר 1967 - ^ שמעון רפפורט, הנהגים - שעיר לעזאזל עקב תכנון רע של מערכת התחבורה, מעריב, 18 במרץ 1971
- ^ 3 נהרגו 3 נפצעו בתאונות, מעריב, 15 ביוני 1971
- ^ אין לחצות כביש גהה אלא רק במעבר חציה, מעריב, 17 במאי 1971
- ^ גשר להולכי רגל ייבנה בכביש גהה, דבר, 20 בפברואר 1970
- ^ גשר עילי להולכי רגל ייבנה מעל כביש גהה, דבר, 2 במאי 1972
- ^ נסתיים המאבק: יוקם גשר עילי ליד בר אילן, מעריב, 26 במרץ 1973
- ^ שרון עידן, רום ליאור ויערה שפירא, כעבור שעות: כביש 4 באזור גבעת שמואל נפתח לתנועה, באתר תאגיד השידור הישראלי, 15 באוגוסט 2017
- ^ חדשות 2, "הגשר קרס בגלל מנוף המשאית", באתר מאקו
- ^ פרסום בעמוד הפייסבוק של חברת נתיבי ישראל
- ^ דויד מושיוב, תוחש סלילת הכביש המהיר ת"א - אשדוד, דבר, 3 בפברואר 1969
- ^ אוטוסטרדה בתשלום תסלל בין ת"א לאשדוד, דבר, 15 באפריל 1965
- ^ תה"ל משלימה תיכנון כביש מהיר לאשדוד, דבר, 21 במאי 1969
- ^ אושרה תכנית כביש מהיר ת"א אשדוד, דבר, 31 במאי 1971
- ^ הכביש המהיר מתל אביב לאשדוד יושלם בשנתיים, דבר, 28 באפריל 1971
סלילת הכביש המהיר לאשדוד תחיל באוגוסט, דבר, 28 באפריל 1971 - ^ הכביש המהיר לאשדוד יסתיים תוך חודש, דבר, 20 בנובמבר 1973
- ^ כך לפי סקירה של מפות מתקופה זו
- ^ דוד בן-גוריון, פריצת הדרך לנגב, דבר, 20 באוגוסט 1965
מצרים לא תוכל להחזיק במג'דל, על המשמר, 29 באוקטובר 1948 - ^ שירות אגד ישיר תל אביב - אשקלון, דבר, 18 בספטמבר 1958
- ^ כביש חדש ייסלל בין אשדוד לאשקלון, דבר, 5 ביוני 1962
- ^ רותי קרק, תולדות ההתיישבות היהודית בנגב, עמ' 54
- ^ בעבודות הכבישים בדרום, דבר, 6 בינואר 1939
- ^ מנחם תלמי, הנתיב העובר בכרם שלום, מעריב, 8 באוגוסט 1969
- ^ רשת כבישים חדשה נסללה ברצועה, מעריב, 4 בינואר 1972
- ^ אמיתי גזית, כביש 4 מתרחב, אך לא הודיעו לבעלי הקרקע, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2016
- ^ אבי בר-אלי, סוף לפקקים בצומת בני דרור בשרון? מחלף דרור יוקם תוך 3 שנים, באתר TheMarker, 3 ביולי 2011
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
- כביש 4: מחלפים
- ישראל: כבישים
- יבנה: תחבורה
- ראשון לציון: תחבורה
- חולון: תחבורה
- רמת גן: תחבורה
- בני ברק: תחבורה
- קריית אונו: תחבורה
- פתח תקווה: תחבורה
- רעננה: תחבורה
- כפר סבא: תחבורה
- חדרה: תחבורה
- אור עקיבא: תחבורה
- זכרון יעקב: תחבורה
- טירת כרמל
- חיפה: תחבורה
- קריית ביאליק: תחבורה
- קריית מוצקין: תחבורה
- ראש הנקרה
- נהריה: תחבורה
- גשר הזיו
- זיקים
- סער
- עברון
- רגבה
- גבעת שמואל: תחבורה
- אשדוד: תחבורה
- אשקלון: תחבורה
- גן יבנה
- גוש קטיף: תחבורה
- ניצנים: תחבורה
- יד מרדכי: תחבורה