כתוב בעיפרון בקרון החתום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

דן פגיס, תש"ל–1970
השיר על אנדרטה בבלז'ץ

כתוב בעיפרון בקרון החתום הוא שיר קצרצר מאת דן פגיס העוסק בשואה. השיר הוא חלק ממחזור השירים של פגיס "קרון חתום", שהתפרסם בשנת 1970 בגיליון ל"א של כתב העת הספרותי "מאזנים"‏[1] ובהמשך אותה שנה בקובץ שיריו השלישי של פגיס, "גלגול".‏[2] השיר אינו מזכיר את השואה במפורש, והדרך שבה הנושא נדון היא מאוד מאופקת. במבט ראשוני השיר נראה פשוט, אבל בהווייתו הוא מורכב מאוד.
השיר נחשב כ'שיר שואה' קאנוני, ומושמע תדיר בהקשר לזיכרון השואה בישראל. הוא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים המחייבת לבגרות בספרות עברית בבתי הספר התיכוניים בישראל. השיר חקוק על גבי אנדרטת הקרון ביד ושם ועל אנדרטת זיכרון באתר מחנה ההשמדה בלז'ץ.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר בנוי מכותרת ומגוף של תשע-עשרה מילים המסודרות בשישה טורים. השיר נעדר כל סימני פיסוק. מבחינה תחבירית, הוא בנוי משני משפטים, שהשני מביניהם הוא משפט תנאי חסר (אליפטי), קטוע – הפסוקית שהוא מסתיים בה חסרת נשוא. כותרת השיר ארוכה מכל טורי השיר הן מבחינת מספר הברות והן מבחינת מספר אותיות.

פירוש השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים שוני בין הגוף הדובר בכותרת, גוף שלישי שמדווח לנו על דבר אשר "נכתב", לבין הגוף הכותב את השיר, גוף ראשון. השוני הזה בעצם יוצר נתק, הגוף השלישי מנסה להתחבר לגוף הראשון אולם אינו מצליח, אבל הקרון חתום בפניו (הכותרת חשובה בהקשר זה). ייתכן שהשוני בין הגופים בא להראות על נתק בין הקורא לנושא השואה, אותו הוא לא מסוגל להבין. אפשרות אחרת היא ש"הקרון חתום" בפני הדובר החיצוני כיוון שהוא שייך לעבר, ואין ביכולתו לעשות דבר כדי לשנותו. הדובר החיצוני בעצם עומד חסר אונים מול קרון חתום, עם קטע שיר ואין ביכולתו לשנות את השואה. על אף הזעקה האילמת הניתנת להבנה מהשיר, אין לו אפשרות לעזור.

המשורר בחר להשתמש בדמויותיהם של אדם, חוה, קין והבל כאבטיפוסים המייצגים את המשפחה הראשונה והרצח הראשון בתולדות האנושות. חוה נשלחת יחד עם בנה הבל בטרנספורט, מחצית האנושות נשלחת להורג. בשיר אין אזכור לאדם או למעשיו. הבל מייצג את העם היהודי הנרצח בעוד קין הוא נאצי ורוצח. העצמת השואה נגרמת כיוון שכולם אנשים ובעצם משפחה אחת, בדיוק כמו שקין והבל אחים אבל עדיין קין רוצח את אחיו. הכותב מתאר לנו את קין "בן אדם" ושוב יש העצמה של המילים - קין הוא בנו של אדם אך גם בן אדם. העלאת הרצח הראשון שקרה במשפחה הראשונה מביאה את הקורא לתהות, האם יצר לב האדם רע מנעוריו? האם אמנם דבר לא השתנה מאז יצירת האנושות?

חווה, אם כל חי, נשלחת למוות. תחביר השיר מלמד על מצבה הנפשי של הדוברת, הוא נכתב ללא פיסוק מחוסר זמן ואז נקטע. "תגידו לו שאני--" מבקשת הדוברת, אבל הקורא שוב נותר לתהות מה יכולה להיות בקשתה ולמה היא עצרה את כתיבת השיר. קטיעת השיר יכלה להיעשות הן מתוך מצבה של הכותבת או לחלופין, משום שהקרון הגיע ליעדו והיא נלקחה הלאה.

השיר בנוי במבנה מעגלי או קטוע. ניתן לפרש את קטיעת השיר כמסמלת את מותה של חוה באמצע דבריה. פירוש השיר כשיר מעגלי בא לידי ביטוי בכך שאם חוזרים לקרוא את תחילת השיר מסופו, קיימת המשכיות "תגידו לו שאני כאן במשלוח הזה". פרשנות זו יכולה לבטא חשש ממעגליות הרצח, מכך שאירועים של רצח החלו משחר האנושות ויחזרו לאורך ההיסטוריה בצורת רצח עם ואין אפשרות למנוע זאת. ייתכן שיש כאן אזהרה מרצח עתידי או לחלופין, הצהרה לגבי טבע האדם הרצחני. ניתן גם לומר שהמבנה המעגלי של השיר משקף את האינטנסיביות הנוראה של הרצח בתקופת השואה. הסיום הקטוע של השיר גורם לקורא לדמיין שכנראה חווה, כותבת השיר, הייתה בסערת רגשות שהתפרצה כשהגיעה בכתיבתה לשיאה הרגשי של היצירה.

ממאפייני שירת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נכתב ללא סימני פיסוק, כדי להדגיש את תחושת המחנק ששררה בשואה, בגטאות, במחנות וברכבות.

השיר נכתב ללא חריזה (מאפיין של שירה מודרנית, ושירת השואה בפרט).

עיצוב השואה באופן מרומז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר אין ציון מפורש של המילה "שואה". אנו למדים שהשיר עוסק בנושא רק לאור המילים הטעונות "משלוח" (=טרנספורט) ו"קרון חתום". העובדה שהשואה רק נרמזת לתוך השיר ולא נכתבת מפורשות מאפשרת לקורא "למלא" את השיר בידיעותיו ובזיכרונותיו שלו על אודות השואה. השלמת החללים הפעורים בשיר רק מעצימה את השפעתו של השיר על הקורא, כיוון שהוא "מכניס" עצמו לתוך הוויית השיר.

מעמד השיר והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר נחשב כ'שיר שואה' קאנוני, ומושמע תדיר בהקשר לזיכרון השואה בישראל (טקסי יום הזיכרון לשואה, מסעות בני נוער לפולין) מזה מספר עשורים. הוא נלמד במסגרת תוכנית הלימודים בספרות עברית בבתי הספר התיכוניים בארץ.

המשורר והמבקר אריה זקס כתב: "איני חושב שנכתב על מה שקרוי בפינו ״השואה״ משהו יותר חזק מן השיר ״כתוב בעיפרון בקרון חתום״".‏[3] גם לדעת הסופר וחוקר הספרות מתי מגד השיר הוא "אחד השירים העזים ביותר שנכתבו אי פעם בידי מי על השואה".‏[4] והמשורר וחוקר הספרות טוביה ריבנר הגדיר את השיר כ"השיר שתיאר את הבלתי-אפשרי" והעיד כי הוא מחשיב אותו כאחד השירים המרכזיים של המאה ה-20.‏[5] לדברי חוקרת הספרות סדרה דיקובן אזרחי, השיר "הוא אחד השירים הקצרים ביותר בעברית המודרנית: זהו אולי גם השיר המהדהד ביותר, השווה במעמדו הקאנוני בקהיליית דוברי העברית ל״פוגת מוות״ [של פאול צלאן] בקהיליית דוברי הגרמנית".‏[6] חוקר הספרות דן לאור כתב באמצע שנות ה-90 כי יש לו הרושם שדן פגיס ממלא כיום את התפקיד של 'משורר שואה' קאנוני, וציין כי השיר, "המציג בפשטות רבה ובתחכום מופלא את זעקת הקורבן, מושמע בזמן האחרון לעתים תכופות באירועים או בטקסים הקשורים בשואה".‏[7]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר ראה אור בתרגומים למספר שפות, בהן אנגלית, גרמנית וצרפתית.‏[8]

לחנים וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן בשנת 2011 על ידי אילן דמרי ועובד על ידי הוד דיין, חברי להקת המדרגות, במסגרת מיזם "הקול עוד נשאר" בשיתוף רשת ג' ומשרד ההסברה והתפוצות. בשנת 2012 הלחין ושר הזמר עמיר בניון גרסה משלו לשיר, במסגרת אותו מיזם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John Felstiner, “Written in Pencil in the Sealed Boxcar,” in: Stanley Burnshaw, T. Carmi, Susan Glassman, Ariel Hirschfeld, and Ezra Spicehandler (eds.), The Modern Hebrew Poem Itself Detroit, MI: Wayne State University Press, 2003, 221–224.
  • Naomi Sokoloff, “Transformations: Holocaust Poems in Dan Pagis’ Gilgul,” Hebrew Annual Review 8 (1984), 215–240.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן פגיס, "קרון חתום": "כתוב בעפרון בקרון החתום", מאזנים לא (תש"ל), עמ' 3.
  2. ^ דן פגיס, "קרון חתום": "כתוב בעפרון בקרון החתום", גלגול: שירים, רמת גן: אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה ('ספרית מקור'), 1970, עמ' 22.
  3. ^ אריה זקס, קלות הדעת: רשימות אישיות על תיאטרון, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ח 1988, עמ' 126.
  4. ^ מתי מגד, "המשורר וחידת השירה: דן פגיס, משורר וחוקר", מחקרי ירושלים בספרות עברית י–יא: אסופת מאמרים לזכר דן פגיס (תשמ"ח), עמ' 72 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם).
  5. ^ "במרוצת השנים תמהתי על היעדר השואה מרוב השירה הישראלית. [...] ובכל זאת, כאן נכתב השיר שתיאר את הבלתי-אפשרי ואני מחשיבו לאחד השירים המרכזיים של המאה העשרים – שירו של דן פגיס 'כתוב בעפרון בקרון החתום'. הוא מוכיח את חיותה של השירה, וכמוהו כל השירים שנכתבו אחרי אושוויץ, למרות פסוקו של אדורנו" (טוביה ריבנר, חיים ארוכים קצרים, תל אביב: קשב לשירה, תשס"ו 2006, עמ' 151).
  6. ^ סדרה דיקובן אזרחי, "קברים באוויר: כינון הזיכרון בשירותיהם של פאול צלאן ודן פגיס", זמנים 53 (1995), 29 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם).
  7. ^ "שיריו [של פגיס] על השואה, שהחלו להתפרסם רק בתחילת שנות השבעים, זוכים להכרה הולכת ומתרחבת, שכן הרטוריקה שלו – המבוקרת, האירונית לעתים והנקייה באופן מוחלט מכל סממן של הרואיזם או פתוס לאומי – מתקבלת יותר ויותר כדרך ביטוי הולמת למאורעות התקופה." השמעתו התכופה של שיר זה של פגיס, לדברי לאור, היא "אות וסימן לכך כי נימה זו היא שהיתה אצלנו לדרך ההתייחסות המקובלת לשואה" (דן לאור, "השינוי בדימויה של השואה: הערות על ההיבט הספרותי", קתדרה 69 (תשרי תשנ"ד, ספטמבר 1993), 161).
  8. ^ ראו יהודית בר-אל, "כתבי דן פגיס: רשימה ביבליוגרפית", מחקרי ירושלים בספרות עברית י–יא: אסופת מאמרים לזכר דן פגיס (תשמ"ח), 153–186 (לפי האינדקס) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם).