לינקולן (סרט)

לינקולן
Lincoln
	כרזת הסרט
מבוסס על	"צוות של יריבים" מאת דוריס קירנס גודווין
בימוי	סטיבן ספילברג
הופק בידי	קתלין קנדי, סטיבן ספילברג
תסריט	טוני קושנר
עריכה	מייקל קאן
מוזיקה	ג'ון ויליאמס
צילום	יאנוש קמינסקי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פוקס המאה ה-20, פרטיסיפנט, חברת קנדי/מרשל, סרטי טאצ'סטון, Reliance Entertainment, אמבלין אנטרטיינמנט, דרימוורקס, Imagine Entertainment, TSG אנטרטיינמנט
חברה מפיצה	בארצות הברית: סרטי וולט דיסני ; בינלאומי: פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	9 בנובמבר 2012; 24 בינואר 2013;
משך הקרנה	150 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מלחמה, סרט שמבוסס על ספרים, דרמה, סרט דרמה, סרט ביוגרפי, סרט בית משפט, סרט היסטורי
תקציב	65 מיליון דולר
הכנסות	275 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	lincoln
פרסים	פרס סטלייט לסרט הטוב ביותר; פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (דניאל דיי לואיס); פרס אוסקר לעיצוב האמנותי הטוב ביותר (ריק קרטר, ג'ים אריקסון); פרס איגוד מבקרי הקולנוע של דאלאס-פורט וורת' לסרט הטוב ביותר; מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר ;
	www.thelincolnmovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

לינקולן (במקור: Lincoln) הוא סרט דרמה-ביוגרפי אמריקני משנת 2012 בבימויו של סטיבן ספילברג, ובכיכובם של דניאל דיי-לואיס כאברהם לינקולן וסאלי פילד כמרי טוד לינקולן. הסרט מבוסס על ספרה רב המכר של דוריס קירנס גודווין "צוות של יריבים", ומתאר את המאבקים הפוליטיים שמנהל לינקולן יחד עם צוות יועציו, לאשרור התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, אשר מבטל את העבדות בארצות הברית.

תקציר העלילה

עלילת הסרט מתמקדת בחודשיים האחרונים לחייו של הנשיא ה-16 של ארצות הברית, אברהם לינקולן, אשר במהלכם פעל להביא לסיום מלחמת האזרחים ולביטול העבדות בארצות הברית. לינקולן משער שמלחמת האזרחים קרובה לסיומה, וחושש כי הכרזתו בעבר, בדבר שחרור כל העבדים אשר עברו למדינות הצפון, חסרת בסיס משפטי מוצק, וניתן יהיה לחזור ולשעבד בתום המלחמה עבדים שכבר שוחררו. כדי למנוע מצב זה, לינקולן משוכנע שיש להקדים ולהעביר את התיקון ה-13 לחוקה, האוסר על קיומה של העבדות, לפני תום המלחמה.

הסרט מציג את התלבטותו של לינקולן, להמשיך את המלחמה עד שהתיקון יעבור, ובכך לחשוף עוד אמריקאים למוות מיותר מידי בני ארצם, או, להסכים לקיים פגישת הפסקת אש עם מדינות הדרום, ובכך ככל הנראה להכשיל את סיכויו של התיקון ה-13 לעבור. שכן, רבים מהנציגים שהצביעו בעד התיקון ה-13, עשו זאת רק כדי לסיים את המלחמה - מרגע שאין מלחמה, אין סיבה לתמוך בחוק.

התקופה שמתוארת בסרט היא שלהי תקופת מלחמת האזרחים האמריקאית. לינקולן נבחר לפני זמן קצר לכהונתו השנייה, והפופולריות שלו בשיאה.
הסרט נפתח עם חלום שלינקולן חולם, ובו הוא נראה עומד על ספינה ומביט אל עבר אופק בהיר. לינקולן מספר על חלומו לאשתו, אשר כועסת עליו כי לדעתה החלום מבטא את רצונו לנסות להעביר בבית הנבחרים את ההחלטה לאשרר את התיקון ה-13, זאת לאחר שנכשל בניסיון זהה שנעשה עשרה חודשים קודם לכן.
לינקולן נפגש עם מזכיר המדינה, ויליאם סיוארד, ולאחר דין ודברים, משכנע אותו לפעול כדי להעביר את התיקון ה-13. הדרך להעברת החוק רצופת מכשולים רבים ציבוריים ואישיים עבור לינקולן, והסרט מתאר כיצד הוא פועל כדי להתגבר עליהם.

הרוב בבית הנבחרים
הרוב בבית הנבחרים עדיין שייך למפלגה הדמוקרטית. הבחירות ייכנסו לתוקפן רק בעוד חודשיים, ועד אז, הרוב הזעום שייך למפלגה הדמוקרטית. כדי להתגבר על מכשול זה, מציע לינקולן להעניק "כיבודים" לחברי בית הנבחרים אשר יהיו מוכנים לתמוך בתיקון ה-13. לינקולן מסביר זאת כך - הדמוקרטים בלאו הכי הפסידו בבחירות, ובעוד חודשיים יהיו מחוסרי עבודה. אז דווקא עכשיו ניתן להציע להם להצביע לפי צו מצפונם, ולא לפי הקו המפלגתי הנוקשה.

מצבו המשפחתי
אשתו המעורערת של הנשיא, מכבידה עליו, ואחוזת חרדה לגורל ילדיה. בסרט נרמז שסיבה אפשרית לכך היא מות בנם הצעיר, זמן קצר לפני אירועי הסרט. לינקולן מתקשה להתמודד איתה, ועם מאמצי התיקון ה-13 במקביל. כמו כן, בנו הבכור, מגיע במפתיע מלימודיו ודורש להתגייס לצבא, דבר שמוסיף לחרדה ולקושי בבית המשפחה.

לינקולן מנווט דרך קשיים אלו, באמצעות עיקשות ואמונה כי הדבר הנכון אכן ייעשה. בסוף הסרט, נשאר לינקולן במעונו, בזמן שבבית הנבחרים נערך הדיון על קבלת התיקון ה-13 לחוקה. תחילה מתקיים דין ודברים לגבי משא ומתן עם נציגי מורדים. נטען על ידי האופוזיציה של לינקולן שנציגים אשר מעוניינים לדון בתנאי כניעה וסיום המלחמה, מעוכבים במתכוון על ידי לינקולן - כדי להטות את נציגי הקונגרס להצביע בעד התיקון. תגובת הנשיא, אשר מועברת דרך שליח, היא תשובה מתחכמת שמבהירה כי לא נעשו שום מגעים נכון לעכשיו עם נציגים מהדרום. לאחר רגעים מתוחים, שנבעו מהצהרתו של מנהיג סיעת השמרנים בלייר, שלא יהיה מוכן לתמוך בתיקון עד שלא יקבל הבהרה מהנשיא שאכן אין נציגים בשטח המדינה, מתחילה ההצבעה. במהלכה, מסתבר כי חלק מנציגי הדמוקרטים משנים את הצבעתם לטובת העברת החוק. כך החוק עובר, במקביל לתחילת השיחות עם נציגי הדרום על כניעתם הסופית.

בסצנת הסיום, מכונס לינקולן עם חברי הקבינט המדיני, במעונו. הם דנים בנושאים שונים כאשר שליח קורא ללינקולן להזדרז להתלוות לאשתו להצגה. לינקולן נענה לו אך מעיר עם זאת כי היה מעדיף להישאר בחדר עם היועצים שלו ולהמשיך לעבוד.

צוות השחקנים הראשי

משפחתו ובני ביתו של לינקולן
שם השחקן/ית	שם הדמות	תפקיד בסרט
דניאל דיי-לואיס	אברהם לינקולן	נשיאה ה-16 של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית. שואף לבטל את העבדות, באמצעות העברת התיקון ה-13 לחוקה האמריקאית.
סאלי פילד	מרי טוד לינקולן	אשתו של אברהם לינקולן. מעורערת בנפשה, וחרדה לגורל בניה, לאחר שאיבדה את בנה הקטן שנים ספורות לפני ההתרחשויות שמתוארות בסרט.
ג'וזף גורדון לוויט	רוברט טוד לינקולן	בנם הבכור של אברהם ומרי לינקולן, סטודנט למשפטים, אשר עוזב את לימודיו כדי להצטרף ללחימה במלחמת האזרחים האמריקאית.
גלוריה ראובן	אליזבת קקליי	אשת סודה של הגברת הראשונה, ותופרת שמלות במקצועה. בעברה הייתה שפחה.
חברי הקבינט המדיני
דייוויד סטראתיירן	ויליאם סיוורד	מזכיר המדינה של ארצות הברית, ושותפו לדרך של אברהם לינקולן.
ברוס מק'גיל	אדווין סטנטון	מזכיר המלחמה של ארצות הברית.
ג'יימס ספיידר	ויליאם נ. בילבו	לוביסט רפובליקני אשר נשכר על ידי מזכיר המדינה, להטות קולות של נציגים דמוקרטים בבית הנבחרים בהצבעה בעד התיקון ה-13 לחוקה.
ג'וזף קרוס	ג'ון היי	המזכיר הצבאי, מזכירו הצבאי של אברהם לינקולן.
המפלגה הרפובליקנית
טומי לי ג'ונס	תדיאוס סטיבנס	נציג בולט של המפלגה הרפובליקנית ומנהיג מטעמה בבית הנבחרים של ארצות הברית. לוחם זכויות אדם נלהב, ידוע בשל דעותיו הליברליות ותמיכתו במתן זכויות שוות לשחורים ומנהיג סיעת "הרפובליקנים הרדיקליים".
האל הולברוק	פרנסיס פרסטון בלייר	חבר בולט במפלגה הרפובליקנית, ומוביל הסיעה המתונה. מנסה באמצעות קשרים אישיים עם אנשי הדרום, ליזום שיחות הפסקת אש בין שני הצדדים.
דייוויד קוסטבייל	ג'יימס אשלי	חבר קונגרס רפובליקני מאוהיו.
ג'ארד האריס	יוליסס ס. גרנט	מפקד כוחות צבא הצפון במלחמת האזרחים האמריקאית. אחראי לניצחון על כוחות הדרום. מאוחר יותר בקריירה, יהפך לנשיא ה-18 של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית.
ש. אפאתה מרקרסון	לידיה סמית	עוזרת הבית של תאדיאוש סטיבנס.

הפקה

במהלך שנת 1999, בעת שהשתתפה בפרויקט של סטיבן ספילברג, הסופרת דוריס קירנס גודווין ציינה לראשונה בפני ספילברג שבכוונתה לכתוב ספר ביוגרפי אודות אברהם לינקולן. בתגובה ספילברג מיד ציין בפניה שהוא מעוניין בזכויות להפקת העיבוד הקולנועי לספר. העסקה הושלמה מול אולפני דרימוורקס בשנת 2001, ולקראת סוף השנה התסריטאי ג'ון לוגן חתם על עסקה שבמסגרתה הוא יכתוב את התסריט לסרט. הטיוטה של התסריט שכתב לוגן התמקדה בידידותו של לינקולן עם פרדריק דאגלס. בהמשך המחזאי פול ווב נשכר לשכתב את התסריט. הטיוטה של ווב כיסתה את מלוא כהונתו של לינקולן כנשיא. על אף שהצילומים לסרט היו אמורים להתחיל בינואר 2006, ספילברג החליט לעכב לבסוף את הצילומים בשל חוסר שביעות רצון מהתסריט.

בעקבות כך התסריטאי טוני קושנר החליף את ווב. הטיוטה הראשונית של קושנר הייתה בת 500 עמודים והתמקדה בארבעה החודשים האחרונים בחייו של לינקולן. עד פברואר 2009 הטיוטה של קושנר שוכתבה על מנת שתתמקד בשני החודשים האחרונים בחייו של לינקולן, בתקופה בה הוא התמקד באימוץ התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית.^[1]

במאי 2008 ציין ספילברג לראשונה כי בכוונתו להתחיל לצלם את הסרט בתחילת 2009, על מנת שהסרט יופץ בנובמבר 2009.

השחקן ליאם ניסן, אשר עבד בעבר עם ספילברג בסרט רשימת שינדלר, לוהק במקור לגלם את דמותו של לינקולן בינואר 2005. אף על פי כן, ביולי 2010, ניסן החליט לסגת מהפרויקט, משום שלדעתו הפך זקן מדי לתפקיד. בנובמבר 2010, הוכרז כי דניאל דיי-לואיס יחליף את ניסן בתפקיד.

פרסים

רשימת פרסים ומועמדויות
פרס	תאריך הטקס	קטגוריה	מועמדים ומקבלי הפרס	תוצאה
פרסי AFI	11 בינואר 2013	סרט השנה		זכייה
טקס פרסי האוסקר ה-85	24 בפברואר 2013	הסרט הטוב ביותר	סטיבן ספילברג, קתלין קנדי	מועמדות
		בימוי	סטיבן ספילברג	מועמדות
		שחקן ראשי	דניאל דיי-לואיס	זכייה
		שחקן המשנה	טומי לי ג'ונס	מועמדות
		שחקנית המשנה	סאלי פילד	מועמדות
		תסריט מעובד	טוני קושנר	מועמדות
		פסקול מקורי	ג'ון ויליאמס	מועמדות
		עריכת סאונד	אנדי נלסון, גארי ריידסטורם ורונלד ג'ודקינס	מועמדות
		ניהול אומנותי	ריק קרטר וג'ים אריקסון	זכייה
		צילום	יאנוש קמינסקי	מועמדות
		עיצוב תלבושות	יוהנה ג'ונסטון	מועמדות
		עריכה	מייקל קאהן	מועמדות
פרס האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה	10 בפברואר 2013	סרט השנה	סטיבן ספילברג	מועמדות
		שחקן ראשי	דניאל דיי-לואיס	זכייה
		שחקן המשנה	טומי לי ג'ונס	מועמדות
		שחקנית המשנה	סאלי פילד	מועמדות
		תסריט מעובד	טוני קושנר	מועמדות
		צילום	יאנוש קמינסקי	מועמדות
		מוזיקה מקורית	ג'ון ויליאמס	מועמדות
		ניהול אומנותי	ריק קרטר וג'ים אריקסון	מועמדות
		עיצוב תלבושות	יוהנה ג'ונסטון	מועמדות
		איפור ועיצוב שיער	ליאו קורי, מיה קובר	מועמדות
טקס פרסי גלובוס הזהב	13 בינואר 2013	הסרט הדרמטי		מועמדות
		שחקן בסרט דרמטי	דניאל דיי-לואיס	זכייה
		שחקן המשנה בסרט קולנוע	טומי לי ג'ונס	מועמדות
		שחקנית המשנה בסרט קולנוע	סאלי פילד	מועמדות
		במאי סרט קולנוע	סטיבן ספילברג	מועמדות
		תסריט	טוני קושנר	מועמדות
		פסקול מקורי	ג'ון ויליאמס	מועמדות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לינקולן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של לינקולן

לינקולן, ברשת החברתית פייסבוק
"לינקולן", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"לינקולן", באתר נטפליקס
"לינקולן", באתר AllMovie (באנגלית)
"לינקולן", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"לינקולן", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"לינקולן", באתר Metacritic (באנגלית)
"לינקולן", באתר אידיבי
"לינקולן", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הקדימון הרשמי לסרט, קדימון הסרט באתר יוטיוב
צ'ארלס מקגראת, הניו יורק טיימס, "לינקולן": הבית הלבן על פי דניאל דיי-לואיס, באתר הארץ, 17 בינואר 2013
איתן גפני, כל אנשי הנשיא: ביקורת על "לינקולן", באתר "רוזבאד", 25 בינואר 2013
אבנר שביט‏, "לינקולן": סרט גדול של במאי גדול על נשיא גדול, באתר וואלה, 25 בינואר 2013
שמוליק דובדבני, "לינקולן": פוליטיקה בשחור, לבן והרבה אפור, באתר ynet, 25 בינואר 2013
נחום מוכיח, "לינקולן": עבודת קולנוע מרשימה, באתר nrg‏, 1 בפברואר 2013
צחי כהן, אנדרטה לאיש המילה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 במרץ 2013

הערות שוליים

^ ג'פרי וולס, "לינקולן" של ספילברג בדצמבר?, מתוך אתר Hollywood Eleswhere

[1] ג'פרי וולס, "לינקולן" של ספילברג בדצמבר?, מתוך אתר Hollywood Eleswhere

[1]

סטיבן ספילברג
סרטים שביים	שוגרלנד אקספרס (1974) • מלתעות (1975) • מפגשים מהסוג השלישי (1977) ‏• 1941 (1979) • שודדי התיבה האבודה (1981) • אי.טי. (1982) • אזור הדמדומים: הסרט (1983) • אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור (1984) • הצבע ארגמן (1985) • אימפריית השמש (1987) • אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון (1989) • תמיד (1989) • הוק (1991) • פארק היורה (1993) • רשימת שינדלר (1993) • פארק היורה: העולם האבוד (1997) • אמיסטד (1997) • להציל את טוראי ריאן (1998) • אינטליגנציה מלאכותית (2001) • דו"ח מיוחד (2002) • תפוס אותי אם תוכל (2002) • טרמינל (2004) • מלחמת העולמות (2005) • מינכן (2005) • אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח (2008) • הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן (2011) סוס מלחמה (2011) • לינקולן (2012) • גשר המרגלים (2015) • העי"ג (2016) •‏ העיתון (2017) • שחקן מספר אחת (2018) • סיפור הפרברים (2021) • הפייבלמנים (2022)
סרטים שהפיק	פולטרגייסט (1982) • גרמלינס (1984) • בחזרה לעתיד (1985) • הגוניס (1985) • סיפור אמריקאי (1986) • זהירות הבית מתפרק (1986) • יום במלכודת (1987) • המסע לעמק החלומות (1988) • מי הפליל את רוג'ר רביט (1988) בחזרה לעתיד 2 (1989) • ארכנופוביה (1990) • בחזרה לעתיד 3 (1990) • ג'ו נגד הוולקנו (1990) • פסגת הפחד (1991) • פייבל במערב הפרוע (1991) • קספר (1996) • טוויסטר (1996) • גברים בשחור (1997) • פגיעה קטלנית (1998) • המסכה של זורו (1998) פארק היורה 3 (2001) • גברים בשחור 2 (2002) • האגדה של זורו (2005) • זכרונותיה של גיישה (2005) • גיבורי הדגל (2006) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • רובוטריקים (2007) • לכודים ברשת (2008) • רובוטריקים 2 (2009) • רובוטריקים 3: אפלת הירח (2011) • גברים בשחור 3 (2012) • מסע של מאה צעדים (2014) • עולם היורה (2015) • העי"ג (2016) •‏ העיתון‏ (2017) • שחקן מספר אחת (2018) • עולם היורה: נפילת הממלכה (2018) • עולם היורה: עולם חדש (2022) • הפייבלמנים (2022)
סדרות שהפיק	עלילות טייני טון (1990-92) • אנימניאקס (1993-98) • פינקי והמוח (1995-98) • אחים לנשק (2001) • The Pacific (2010) • השמיים נופלים (2011-15) • עולם היורה: מחנה הקרטיקון (2020-22) • עולם היורה: תאוריית הכאוס (2024-)