יהושע שגיא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:15, 17 בפברואר 2017

תבנית:חייל תבנית:ח"כ יהושע שגיא (ברמן) (נולד ב-27 בספטמבר 1933 בירושלים) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן בעבר כראש אמ"ן, חבר הכנסת, ראש עיריית בת ים ושגריר ישראל בפיליפינים.

בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ויחסים בינלאומיים מאוניברסיטת תל אביב.

שירות צבאי

שגיא התגייס לצה"ל ב-1951. החל את שירותו ביחידה 504 לאחר שסיים קורס קצינים, מונה ב-1953 לקצין מודיעין בפיקוד הדרום, ובסוף שנות ה-50 שירת כקצין מודיעין של חטיבת שריון.

במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה, בשנים 1967 - 1970, היה קצין המודיעין של פיקוד הדרום. במאי 1967 הוא העריך, בניגוד לעמדת אמ"ן, שהמצרים יסגרו את מצרי טיראן^[1].

בשנת 1971 מונה שגיא למפקד בית הספר למודיעין ובמינוי חירום כקמ"ן אוגדה 143, בתפקיד זה שירת במלחמת יום הכיפורים תחת פיקודו של האלוף אריאל שרון.

בשנים 1974 - 1978 כיהן כעוזר ראש אמ"ן למחקר.

בשנים 1978 - 1979 כיהן כסגן ראש אמ"ן והתנגד להסכם השלום עם מצרים. גם בשנת 1985 עמד על דעתו שצדק בהתנגדותו להסכם^[2].

ראש אמ"ן

ב-1 בפברואר 1979 מונה שגיא לראש אמ"ן. במאי 1979 הוא ביקר יחד עם הרמטכ"ל רפאל איתן במצרים^[3]. כראש אמ"ן פתח את חיל המודיעין לשירות משמעותי של נשים והביא למצב שבו כמחצית הקצינים בחיל היו נשים^[4].

הוא התנגד לתקיפת הכור הגרעיני בעיראק, מחשש לתגובה בינלאומית חריפה נגד ישראל והציע להמתין עד שהכור יהיה "חם", אך דעתו לא נתקבלה^[5]. שגיא גם חשש שהפצצת הכור תביא לאיחוד מחדש של העולם הערבי נגד ישראל וטען שאין תקדים להשמדת כור גרעיני^[6]. בסוף 1985 עוד טען שצדק והעריך שישראל תשלם מחיר על הפגיעה בכור^[2], אך בדיעבד בירך על התקיפה.

שגיא התנגד לברית עם הנוצרים בלבנון, טען שאין סיכוי שהם יצליחו להקים מדינה עצמאית בלבנון וכי בסופו של דבר הם יחברו לסורים^[7]. שגיא התנגד לתקיפת המסוקים הסוריים בזחלה באפריל 1981 וטען שהוא יוביל לעימות עם הסורים אשר יסייע לסוריה בעולם הערבי^[8]. לדבריו, בקשתו להפעיל את אמ"ן כנגד הנוצרים בלבנון נדחתה על ידי בגין בטענה ש"לא נרגל אחרי ידידים". לאחר רצח בשיר ג'ומאייל ביקש לנצל את ההזדמנות להתנתק מהנוצרים, אך דעתו לא נתקבלה^[7].

שגיא סבר שהתנהלות צה"ל במלחמת לבנון הראשונה הייתה כישלון וכך גם זה של הדרג המדיני^[9]. כבר באוגוסט 1982 הוא אמר: "אם לא סילקנו את הסורים מלבנון, לא עשינו כלום."^[10] ביוני 1985 קרא להקמת ועדת חקירה לגבי המלחמה^[11]. בנוגע לשאלה האם הממשלה הוטעתה לגבי היקף המלחמה, טען שגיא שכן ושגם מנחם בגין לא ידע בתחילת המלחמה שהכוונה היא להפעיל את תוכנית אורנים הגדול. שגיא אמר: "לו היה יודע, היה מביא את הממשלה לדיון ולהצבעה על כך. בגין הוא דמוקרט גדול."^[7] לאחר שעזב את צה"ל קרא להקמת המועצה לביטחון לאומי^[2].

ב-1983 אולץ להתפטר מתפקידו כראש אמ"ן לאחר שוועדת כהן, שחקרה את טבח סברה ושתילה, סירבה להאמין לעדותו בפניה שהוא לא ידע שמתכוונים להכניס את הפלנגות למחנות הפליטים. לטענת הוועדה: "אם אכן ראש אמ"ן לא שמע אז על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות, הרי הסיבה היחידה לכך שניתן להעלותה היא שהוא היה אדיש לגמרי... ולא גילה כל התעניינות בנושאים שבתוקף תפקידו היה צריך להיות מעוניין בהם. ... התמונה שמתקבלת לפי עדות אלוף שגיא עצמו היא של אדישות ואי אכפתיות בולטת, של עצימת עיניים ואטימת אוזניים"^[12]. בכך הוועדה מצאה שהוא מעל בתפקידו והמליצה על פיטוריו. שגיא טען שנעשה לו עיוות דין וכי הוא נענש בגלל שדיבר אמת בוועדה. שגיא גם האשים את פרקליטו, דוד ליבאי, במסקנות הוועדה כלפיו^[2]. גם רפאל איתן טען שלשגיא נעשה עוול^[13].

פוליטיקה

לאחר שיחרורו עבד בחברת תדיראן, אותה עזב בסוף שנת 1985. כן היה דירקטור בחברת החשמל^[14]. בסוף 1985 בחן שגיא את אפשרויותיו בפוליטיקה. הוא הלך לפגישה של חוג ניצי במפלגת העבודה אך לא הרגיש שזה מקומו. הוא ניהל מגעים עם רחבעם זאבי וצבי שילוח על הקמת מפלגת ימין חדשה^[15] ובדצמבר 1985 הוצע לו להצטרף למפלגה הליברלית הישראלית ולהיות למנכ"ל המפלגה^[16], שהייתה אז חלק מתנועת הליכוד. לבסוף הוא הצטרף לתנועת החרות בדצמבר 1987^[17].

הוא כיהן מטעם הליכוד כחבר הכנסת ה-12 בשנים 1988 - 1992, היה חבר בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ובוועדת החוץ והביטחון.

בנובמבר 1987 הוכרז ששגיא יהיה מועמד הליכוד לראשות עיריית בת ים^[18]. בשנים 1989 - 1993 כיהן כסגן ראש עיריית בת-ים, ב-1993 נבחר לראשות העירייה, וב-1998 נבחר לקדנציה נוספת שנמשכה עד 2003.

ב-2003 מונה לשגריר ישראל במנילה, בירת הפיליפינים^[19].

קישורים חיצוניים

יהושע שגיא, באתר הכנסת

הערות שוליים

^ עמי גלוסקא, אשכול, תן פקודה!, מערכות 2004, עמ' 482, הערה 46
^ ¹ ² ³ ⁴ עמנואל רוזן, אין מי שיכתוב לגנרל, מעריב, 29 בנובמבר 1985
^ יעקב ארז, רפול נתן לרמטכ"ל המצרי פגיון עתיק וקיבל אקדח חדש, מעריב, 14 במאי 1979
^ אביגדור קהלני, אני נשבע לך, הוצאת כתר, 2004, עמוד 80
^ האלוף (מיל.) שגיא: התנגדתי להפצצת הכור בעיראק, מעריב, 18 ביולי 1985
^ שלמה אהרונסון, עודד ברוש, הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון, אקדמון, 1995, עמ' 264
^ ¹ ² ³ עמנואל רוזן, לא נרגל אחרי ידידים, מעריב, 13 בספטמבר 1985
^ מלחמת שולל, עמ' 24-25
^ עמנואל רוזן ועודד שורר, אלוף (מיל.) שגיא: המנהיגים וצה"ל נכשלו בלבנון, מעריב, 1 בספטמבר 1985; המשך
^ אמנון אברומוביץ, דו"ח - התותח הקדוש, מעריב, 13 באוגוסט 1982
^ הורביץ: פרס נותן למודעי גיבוי שבגין לא נתן לי, מעריב, 16 ביוני 1985
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד ברון, דרוש מציל, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2003
^ דב גולדשטיין, אמרתי לבגין:זה הבעיה שלך, לצבא אין מה להסתיר, מעריב, 6 בספטמבר 1985
^ שרי האוצר והאנרגיה משחקים ב"בני ערובה", מעריב, 5 באוגוסט 1986
^ אמנון אברמוביץ, ברמן לליכוד, מעריב, 27 בדצמבר 1985
^ אבי בטלהיים, האלוף שגיא יהיה מנכ"ל הליברלים, מעריב, 25 בדצמבר 1985
אבי בטלהיים, אלוף שגיא עוד לא מוכן להתיישב על כסא מנכ"ל המפלגה הליברלית, מעריב, 27 בדצמבר 1985
^ אלוף (מיל.) שגיא - חבר חדש בחרות, מעריב, 25 בדצמבר 1987
^ מועמדי הליכוד לעיריות: שגיא (בת ים), בר (ר"ג), רום (חולון), ללוש (דימונה), מעריב, 30 בנובמבר 1987
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שחר שחר, שגיא המריא לפיליפינים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2003

ראשי המועצה המקומית ועיריית בת ים

כמועצה מקומית	בן ציון מינץ	בן ציון ישראל	ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים	אליאב ליואי
כמועצה מקומית	1936–1937	1937–1939	1939–1943	1943–1950
כעיר	דוד בן ארי	מנחם רוטשילד	יצחק ולקר	דוד מסיקה	מנחם רוטשילד	אהוד קינמון	יהושע שגיא	שלמה לחיאני	יוסי בכר	צביקה ברוט
כעיר	1950–1964	1964–1973	1973–1977	1977–1978	1978-1983	1983–1993	1993–2003	2003–2014	2014–2018	2018 – מכהן

[1] עמי גלוסקא, אשכול, תן פקודה!, מערכות 2004, עמ' 482, הערה 46

[רוזן2-2] ¹ ² ³ ⁴ עמנואל רוזן, אין מי שיכתוב לגנרל, מעריב, 29 בנובמבר 1985

[3] יעקב ארז, רפול נתן לרמטכ"ל המצרי פגיון עתיק וקיבל אקדח חדש, מעריב, 14 במאי 1979

[4] אביגדור קהלני, אני נשבע לך, הוצאת כתר, 2004, עמוד 80

[5] האלוף (מיל.) שגיא: התנגדתי להפצצת הכור בעיראק, מעריב, 18 ביולי 1985

[6] שלמה אהרונסון, עודד ברוש, הפוליטיקה והאסטרטגיה של נשק גרעיני במזרח התיכון, אקדמון, 1995, עמ' 264

[רוזן1-7] ¹ ² ³ עמנואל רוזן, לא נרגל אחרי ידידים, מעריב, 13 בספטמבר 1985

[8] מלחמת שולל, עמ' 24-25

[9] עמנואל רוזן ועודד שורר, אלוף (מיל.) שגיא: המנהיגים וצה"ל נכשלו בלבנון, מעריב, 1 בספטמבר 1985; המשך

[10] אמנון אברומוביץ, דו"ח - התותח הקדוש, מעריב, 13 באוגוסט 1982

[11] הורביץ: פרס נותן למודעי גיבוי שבגין לא נתן לי, מעריב, 16 ביוני 1985

[12] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים ריקים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד ברון, דרוש מציל, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2003

[13] דב גולדשטיין, אמרתי לבגין:זה הבעיה שלך, לצבא אין מה להסתיר, מעריב, 6 בספטמבר 1985

[14] שרי האוצר והאנרגיה משחקים ב"בני ערובה", מעריב, 5 באוגוסט 1986

[15] אמנון אברמוביץ, ברמן לליכוד, מעריב, 27 בדצמבר 1985

[16] אבי בטלהיים, האלוף שגיא יהיה מנכ"ל הליברלים, מעריב, 25 בדצמבר 1985
אבי בטלהיים, אלוף שגיא עוד לא מוכן להתיישב על כסא מנכ"ל המפלגה הליברלית, מעריב, 27 בדצמבר 1985

[17] אלוף (מיל.) שגיא - חבר חדש בחרות, מעריב, 25 בדצמבר 1987

[18] מועמדי הליכוד לעיריות: שגיא (בת ים), בר (ר"ג), רום (חולון), ללוש (דימונה), מעריב, 30 בנובמבר 1987

[19] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שחר שחר, שגיא המריא לפיליפינים, באתר ynet, 19 באוקטובר 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חייל
 |שם=יהושע שגיא
+|תמונה=
-|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
 |כיתוב=
 |נולד=[[27 בספטמבר]] [[1933]]

ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין	איסר בארי • חיים הרצוג
אגף המודיעין	בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה