לדלג לתוכן

תיק 4000 – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Chyosi (שיחה | תרומות)
22 עריכות
מאין תקציר עריכה
שחזור לגרסה 24615623 מ־20:27, 7 בינואר 2019 מאת Eman - טענות חסרות חשיבות
שורה 52: שורה 52:
ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את עמדתה ועמדת [[הרשות לניירות ערך]], שלפיה בשנים 2012–2017 התערבו נתניהו ומקורביו בתכנים שפורסמו על ידי [[וואלה!]] במטרה לשפר את אופן סיקורו באמצעות כתבות ותמונות מחמיאות והסרת תכנים ביקורתיים. כמו כן ניסו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים, על ידי קשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'. בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר למען החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו כשר התקשורת לטובת שאול אלוביץ' ו[[קבוצת בזק]]. לפי ההודעה, נגד נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של [[לקיחת שוחד]], [[מרמה]] ו[[הפרת אמונים]] ו[[קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות]]; נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ו[[שיבוש מהלכי חקירה]] ומשפט; נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של [[מתן שוחד]], שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי [[חוק איסור הלבנת הון]]; נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד [[עמיקם שורר]], נושא משרה בכיר ב[[חברת בזק]], התגבשה תשתית ראייתית מספקת לעבירות סיוע במתן שוחד, עבירות מנהלים ב[[תאגיד]], עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד [[זאב רובינשטיין]], סגן יו"ר [[הבונדס]], התגבשה תשתית ראייתית לעבירות תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא); נגד [[סטלה הנדלר]], מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד [[אור אלוביץ']], התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד [[אלי קמיר]], [[איתן צפריר]] ו[[יאיר נתניהו]] לא נתגבשה תשתית ראייתית לכך שביצעו עבירות.{{הערה|שם=המלצות|[https://www.gov.il/he/Departments/news/police_2_12_2018 הסתיימה חקירת תיק 4000], באתר של משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018; {{ש}}{{ynet|אלי סניור|המשטרה צפויה לפרסם את המלצות תיק 4000: "נתניהו קיבל שוחד"|5418323|2 בדצמבר 2018}}}}
ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את עמדתה ועמדת [[הרשות לניירות ערך]], שלפיה בשנים 2012–2017 התערבו נתניהו ומקורביו בתכנים שפורסמו על ידי [[וואלה!]] במטרה לשפר את אופן סיקורו באמצעות כתבות ותמונות מחמיאות והסרת תכנים ביקורתיים. כמו כן ניסו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים, על ידי קשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'. בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר למען החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו כשר התקשורת לטובת שאול אלוביץ' ו[[קבוצת בזק]]. לפי ההודעה, נגד נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של [[לקיחת שוחד]], [[מרמה]] ו[[הפרת אמונים]] ו[[קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות]]; נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ו[[שיבוש מהלכי חקירה]] ומשפט; נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של [[מתן שוחד]], שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי [[חוק איסור הלבנת הון]]; נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד [[עמיקם שורר]], נושא משרה בכיר ב[[חברת בזק]], התגבשה תשתית ראייתית מספקת לעבירות סיוע במתן שוחד, עבירות מנהלים ב[[תאגיד]], עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד [[זאב רובינשטיין]], סגן יו"ר [[הבונדס]], התגבשה תשתית ראייתית לעבירות תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא); נגד [[סטלה הנדלר]], מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד [[אור אלוביץ']], התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד [[אלי קמיר]], [[איתן צפריר]] ו[[יאיר נתניהו]] לא נתגבשה תשתית ראייתית לכך שביצעו עבירות.{{הערה|שם=המלצות|[https://www.gov.il/he/Departments/news/police_2_12_2018 הסתיימה חקירת תיק 4000], באתר של משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018; {{ש}}{{ynet|אלי סניור|המשטרה צפויה לפרסם את המלצות תיק 4000: "נתניהו קיבל שוחד"|5418323|2 בדצמבר 2018}}}}


נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, ההחלטות שקיבל היו בהמלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת,{{הערה|https://www.maariv.co.il/news/law/Article-673467}}, והוא אף קיבל החלטות שהסבו הפסדים כבדים לאלוביץ'{{הערה|https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001263137}}, ומנגד, אתר 'וואלה!' סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5418726,00.html נתניהו: "וואלה הוא אתר שמאלני שנותן לי סיקור שלילי כבר שנים"]}}, בנוסף טען שהחקירה לא התנהלה בצורה הוגנת עקב סירוב החוקרים לעימותו פנים מול פנים כנגד עדי המדינה, וחקירת הממונה על ההגבלים העסקיים ד"ר אסף אילת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-679123|כותרת=נתניהו: "דורש עימות עם עדי המדינה, מצדי שיהיה בשידור חי"|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2019-01-07}}</ref>.
נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, ההחלטות שקיבל היו בהמלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת,{{הערה|https://www.maariv.co.il/news/law/Article-673467}}, והוא אף קיבל החלטות שהסבו הפסדים כבדים לאלוביץ'{{הערה|https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001263137}}, ומנגד, אתר 'וואלה!' סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5418726,00.html נתניהו: "וואלה הוא אתר שמאלני שנותן לי סיקור שלילי כבר שנים"]}}.


==פרשת המסרונים==
==פרשת המסרונים==

גרסה מ־21:57, 7 בינואר 2019
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

תיק 4000 (או פרשת בזק-אלוביץ' או פרשת בזק-וואלה; שמו הרשמי של התיק: מעבר לאופק[1][2]) היא חקירה פלילית שניהלה יחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף עם רשות ניירות ערך, החל מיוני 2017. הפרשה, הכוללת שלוש תת-פרשות, נוגעת להתנהלות של גורמים בכירים בחברות "בזק", "yes", "וואלה! NEWS" ו"חלל תקשורת" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק".[3]

ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את עמדתה ועמדת רשות ניירות ערך, לפיה התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות, ובראשן שוחד, נגד חשודים אחדים ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, רעייתו שרה נתניהו, בעל השליטה בחברת "בזק" שאול אלוביץ' ומנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר.[4] נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו.

עיקרי הפרשות

בניגוד לתיקים ידועים אחרים (תיק 1000, תיק 2000, תיק 3000), התיק לא קיבל את המספר 4000 עקב חשיבותו. המספר ניתן לו בידי עיתונאים ומאוחר יותר אימצה אותו הפרקליטות במקום המקורי.

פרשה ראשונה: הוצאת כספים במרמה מקופת "בזק"

במסגרת פרשה זו עלה חשד להשפעה במרמה על הוועדות הבלתי תלויות שהקים דירקטוריון "בזק", כדי לאשר שתי עסקאות בעלי עניין עם חברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. הראשונה היא עסקה לרכישת מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" על ידי "בזק", שהתבצעה במרץ 2015. העסקה השנייה, עניינה חתימה על הסכם להארכת רכישת מקטעי שידור בלוויינים מחברת "חלל תקשורת" שבשליטת אלוביץ', שהתבצעה בפברואר 2017.

עסקת "בזק" ו-"yes"

במרץ 2015 אישרה האספה הכללית של "בזק" עסקה שלפיה תרכוש "בזק" את כל מניותיו של אלוביץ' בחברת "yes" הפרטית (50.22%), שהוחזקו באמצעות חברת "יורוקום" (שגם היא בבעלות אלוביץ'),[5] תמורת סכום של 680 מיליון ש"ח במזומן, תשלום נוסף שלא יעלה על 200 מיליון ש"ח בכפוף ליכולת לממש הפסדים, ותשלום שלישי בסך 170 מיליון ש"ח הכפוף לביצועי "yes" ועמידה ביעד של תזרים מזומנים. העסקה גררה ביקורת ציבורית בטענה שהיא אינה כדאית מבחינה כלכלית, בין היתר משום ששווי העסקה היה גבוה במיוחד בהשוואה להערכת השווי שביצעה חברת "מריל לינץ'" שנשכרה לצורך כך על ידי "בזק" והעריכה את השווי בטווח של 200–300 מיליון ש"ח.[6] לאור פרוטוקולים שנחשפו מדיוני הוועדות הבלתי תלויות שהוקמו לשם בחינת פרטי העסקאות, עלה החשד כי בכירים בבזק, בהם מנכ"לית החברה סטלה הנדלר, הפעילו לחצים להעלות את שווי הרכישה של חברת "yes", בניגוד לאינטרס הכלכלי של "בזק".

במסגרת הפרשה עלה החשד כי נושאי משרה בחברות "בזק" ו-"yes" ביצעו מניפולציות בדו"חות "yes", שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת "בזק", במטרה ש-"yes" תעמוד ביעדי תזרים המזומנים שנקבעו בעסקה, ובכך תאפשר לאלוביץ' לזכות בתשלום הנוסף בסך 170 מיליון ש"ח. על פי החשד, תומרצו בכירי חברת "yes" להגיע ליעד התזרים. דירקטוריון "yes", הנשלט על ידי מקורביו של אלוביץ' כגון בנו וכלתו אורנה פלד-אלוביץ', אישר את שינוי נוסחת הבונוס של הבכירים, כגון מנכ"ל החברה רון איילון, כך שתכלול רכיב של עמידה ביעד התזרים. במקרה של איילון העמידה ביעד התזרים הייתה שווה לו בשנת 2016 חצי מיליון ש"ח.[3] על פי החשד, דחתה חברת "yes" לצורך כך תשלומים לספקים משנת 2016 לשנת 2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. בסופו של דבר עמדה "yes" ביעד זה ובעקבות כך קיבלה "יורוקום" מ-"בזק" 57 מיליון ש"ח נוספים בעסקה. לפי דו"חות "בזק" שילמה "בזק" ל-"יורוקום" תשלום בגובה זה בשנת 2016, ותשלום נוסף בסכום זהה בשנת 2017.[3]

ב-23 ביוני 2015, תאריך היעד שנקבע לאישור העסקה, אישרה "מועצת הכבלים והלוויין" את המיזוג ובעקבותיה גם ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו.[7][8] להחלטה זו השלכה כלכלית משמעותית שכן היא מאפשרת ל-"בזק" ליהנות מההפסדים הצבורים של "yes" לאורך השנים (כ-5.5 מיליארד ש"ח) כנכס מס, שאותם היא יכולה לקזז מהכנסותיה החייבות במס.[9]

עסקת "חלל תקשורת" ו-"yes"

במסגרת עסקה, שנחתמה בפברואר 2017, סיפקה חברת "חלל תקשורת" שירותי תקשורת לוויינית לחברת "yes" תמורת סכום של 920 מיליון ש"ח. כמה מן המנהלים ב-"בזק" התנגדו לעסקה, משום שהעדיפו את השימוש ברשת ה-"NGN" של החברה על פני השימוש בלוויין. לפי הנטען, בעקבות לחץ של אלוביץ' אושר הסכם ההתקשרות בדירקטוריון "בזק", לאחר חיכוכים בין ההנהלה לדירקטוריון החברה.[10]

פרשה שנייה: הדלפת חומרי הוועדות הבלתי תלויות

העסקאות עם "yes" ו"חלל תקשורת" הוגדרו כעסקאות בעלי עניין, שכן אלוביץ' היה מצוי משני צדי העסקאות בהיותו בעל השליטה הן בחברת "בזק" והן בחברות "yes" ו"חלל תקשורת". במצבים כאלו ובכדי להגן על בעלי מניות המיעוט בחברות, נעשה שימוש בנוהג של הקמת ועדות בלתי־תלוית שידונו בפרטי העסקאות. בוועדות אלו ישבו דירקטורים של "בזק", אך נעדרו מהן נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.[11]

במסגרת פרשה זו עלה החשד כי נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית סטלה הנדלר ומזכירת החברה עו"ד לינור יוכלמן, הדליפו באופן מתמשך חומרים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes".

פרשה שלישית: קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת

במוקד הפרשה השלישית עומד החשד שלפיו מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת שלו, עדי קהאן, עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם על מנת להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים ב"בזק", בהם המנכ"לית הנדלר.

בין המסמכים שהועברו לפי החשד היה מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית ב"בזק" שנשלח לדירקטוריון "בזק" בסוף שנת 2016, כדי לקדם אינטרס עסקי של "בזק" על חשבון קופת המדינה: קיזוז הפסדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בחברת הבת "yes" מההכנסה החייבת המס, שיתאפשרו במקרה של ביטול הפרדה זו. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה עמדה גם בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, ביולי 2017.

אתר "וואלה! NEWS"

ב-29 באוקטובר 2015 פורסמה ב"הארץ" כתבת תחקיר שבה נטען שאתר החדשות "וואלה! NEWS" מקבוצת "בזק" מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו.[12] בפברואר 2018 פורסם שברשות לניירות ערך נחקר חשד שלפיו לחץ אלוביץ' על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, שידאג לסיקור אוהד לנתניהו בתמורה לקבלת החלטות שלטוניות לטובת "בזק".[13] ב-15 בפברואר 2018, אמר עורך האתר בעבר, ינון מגל, שהופעלו עליו "לחצים כבדים מלמעלה" לסיקור אוהד לנתניהו ולאחרים.[14] ב-18 בפברואר 2018 העידו בעניין מגל, ישועה, והעורך הראשי אבירם אלעד במשרדי יחידת להב 433.[15] על פי דיווח בערוץ 10, ישועה אמר בעדותו כי הזוג נתניהו, הפעיל באמצעות אלוביץ' לחץ לפטר את העורך אבירם אלעד בעקבות דיווח על פרשת הצוללות שבו צוין כי הועברה פנייה אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד עורך הדין דוד שמרון, המקורב לזוג. אלוביץ' הכחיש את הדברים.[16]

חקירה פלילית

ביוני 2017 פתחה רשות ניירות ערך בשילוב צוות פרקליטים ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בחקירה גלויה של הפרשה, לאחר שקודם לכן נערכה חקירה סמויה.

ב-26 ביוני 2017 הטיל בית משפט השלום בתל אביב צו איסור פרסום ביחס לפרטים הנוגעים לפרשה. מועד פקיעתו של הצו אמור היה להסתיים ב-1 בנובמבר 2017, אולם לפי בקשה מוסכמת בין רשות ניירות ערך ומספר כלי תקשורת, הוחלט להאריך את הצו ב-10 ימים נוספים.[17]

ב-12 ביולי 2017 פרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא, דו"ח מיוחד שעוסק בשוק התקשורת הקווית בישראל, בתנאי התחרות בו, ובמיוחד במערכת היחסים בין משרד התקשורת ל"בזק".[18] באותו יום נעצר גם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר. ב-26 ביולי שוחרר למעצר בית, הורחק ממשרד התקשורת ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדי המשרד והחברות המעורבות בפרשה.

ב-6 בנובמבר 2017 הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה בהמלצה על הגשת כתבי אישום.[6] הרשות פרסמה כי "קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק (שאול אלוביץ', מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר ומנכ"ל "yes" רון איילון) בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט.[19] נמצאה תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את בנו של אלוביץ', אור, המכהן כדירקטור ב"בזק".[20] התיק עבר להמשך טיפול בפרקליטות מחוז ת"א, אשר תחליט האם להגיש כתבי אישום נגד המעורבים בפרשה.[21]

ב-7 בנובמבר פורסם כי יועץ התקשורת אלי קמיר נחקר באזהרה בפרשה זו.[22] בינואר 2015 מונה קמיר כיועץ ל-"בזק" למשך שנתיים בעלות של מיליון דולר, כפי הנראה לצורך ייעוץ לאלוביץ' והנדלר. כן נמסר כי קמיר נחקר גם בפרשת הצוללות בשל פגישה שהייתה לו עם מיקי גנור.

ב-14 בדצמבר 2017 הגישה הפרקליטות לרשות לניירות ערך בקשה להשלמות חקירה בפרשה.[23]

ב-18 בפברואר 2018 הודיעו יחידת יאל"כ שבמשטרה והרשות לניירות ערך כי במסגרת חקירה משותפת נעצרו מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר[24] ויועץ התקשורת ניר חפץ. בנוסף אליהם, הוארך בחמישה ימים מעצרם של בעלי "בזק" שאול אלוביץ', אשתו איריס, ובנו אור, המכהן כדירקטור ב-"בזק", וכן מנכ"לית "בזק" סטלה הנדלר, ומנהל הפיתוח העסקי ב-"בזק", עמיקם שורר.[25] לפי הודעת המשטרה, נפתחה החקירה בעקבות ראיות חדשות שמצאה רשות ניירות ערך, שהעלו חשדות לביצוע עבירות נוספות.[26] בנוסף, הגיעו למסור עדות במשרדי הרשות לניירות ערך בתל אביב שני בכירים לשעבר בלשכת נתניהו.[27] ב-20 בפברואר 2018 חתם שלמה פילבר על הסכם עד מדינה.[28] דווח כי ארי הרו, אשר חתם על הסכם עד מדינה בפרשה אחרת, יעיד נגד נתניהו גם בתיק זה.[29]

ב-2 במרץ 2018 לראשונה נחקרו באזהרה במקביל בפרשה זו בנימין ושרה נתניהו.[30] עו"ד איתן צפריר, שמונה על ידי נתניהו לכהן כראש מטה שר התקשורת בדצמבר 2014, נחקר באזהרה גם הוא.[31][32] ב-26 במרץ נחקר באזהרה יאיר נתניהו.[33]

ב-2 בדצמבר 2018 פרסמה המשטרה את עמדתה ועמדת הרשות לניירות ערך, שלפיה בשנים 2012–2017 התערבו נתניהו ומקורביו בתכנים שפורסמו על ידי וואלה! במטרה לשפר את אופן סיקורו באמצעות כתבות ותמונות מחמיאות והסרת תכנים ביקורתיים. כמו כן ניסו להשפיע על מינויים של עורכים וכתבים, על ידי קשריהם עם שאול ואיריס אלוביץ'. בני הזוג אלוביץ' השפיעו על הפרסומים באתר למען החלטותיו הרגולטוריות של נתניהו כשר התקשורת לטובת שאול אלוביץ' וקבוצת בזק. לפי ההודעה, נגד נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; נגד שרה נתניהו התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של לקיחת שוחד (בצוותא), מרמה והפרת אמונים (בצוותא), ושיבוש מהלכי חקירה ומשפט; נגד שאול אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד איריס אלוביץ' התגבשה תשתית ראייתית לעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי חקירה ומשפט ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד עמיקם שורר, נושא משרה בכיר בחברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית מספקת לעבירות סיוע במתן שוחד, עבירות מנהלים בתאגיד, עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון; נגד זאב רובינשטיין, סגן יו"ר הבונדס, התגבשה תשתית ראייתית לעבירות תיווך במתן שוחד, ולקיחת שוחד (בצוותא); נגד סטלה הנדלר, מנכ"לית חברת בזק, התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אור אלוביץ', התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך; נגד אלי קמיר, איתן צפריר ויאיר נתניהו לא נתגבשה תשתית ראייתית לכך שביצעו עבירות.[34]

נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו. לטענתו, ההחלטות שקיבל היו בהמלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת,[35], והוא אף קיבל החלטות שהסבו הפסדים כבדים לאלוביץ'[36], ומנגד, אתר 'וואלה!' סיקר אותו באופן שלילי לכל אורך התקופה המדוברת[37].

פרשת המסרונים

בפברואר 2018 חשף דורון הרמן בערוץ 10 תכתובת וואטסאפ בין שופטת המעצרים שדנה בבקשות הארכת המעצר בתיק, רונית פוזננסקי-כץ, לבין נציג הרשות לניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט.[38] בעקבות החשיפה פוזננסקי-כץ ושחם-שביט הודיעו על יציאתם לחופשה. פוזננסקי-כץ ביקשה מהנהלת בתי המשפט להשתחרר מניהול תיק 4000, ובמקומה מונה השופט עלאא מסארווה.

החשודים העצורים בתיק 4000 ביקשו להשתחרר, בין השאר בעקבות פרשת המסרונים, בנימוק שהליך המעצר זוהם.[39] השופט מסארווה האריך את מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר, ונימק: "גם אם נפלו פגמים בהליך המשפטי על בית המשפט לקבוע אם ניתן לשחרר לחלופת מעצר. כרגע לא ניתן לשחרר לחלופת מעצר". במקביל הורה לשחרר את סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ למעצר בית.[40]

ב-27 בפברואר הגיש נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין את חוות דעתו בעקבות בקשתן של שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי יערוך בירור בנושא. הנציב לא מצא חשש למעשה פלילי, אך בעקבות המלצתו הועמדה השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי.[41] ב-22 במרץ הושעתה השופטת פוזננסקי-כץ מתפקידה,[42] וב-18 ביולי החליט בית הדין המשמעתי לשופטים להדיחה מתפקידה.[43] ב-27 בדצמבר 2018 ביטל בג"צ את החלטת בית הדין והשופטת פוזננסקי-כץ תשוב לעבודתה במרץ 2019.[44]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תיק 4000, בדף פייסבוק של חברת החדשות
  2. ^ משה נוסבאום, פרשת בזק: רה"מ ייחקר בחשד לשוחד, באתר רשת 13, 18 בפברואר 2018
  3. ^ 1 2 3 תומר גנון, פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח, באתר כלכליסט, 17 באוקטובר 2017
  4. ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, באתר משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018
  5. ^ אופיר דור, אלוביץ' מוכר לעצמו: "בזק" רוכשת את "yes" תמורת 680 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2015
  6. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, אמיתי זיו ונתי טוקר, רשות ני"ע ממליצה: כתבי אישום נגד אלוביץ', הנדלר, פילבר ורון אילון, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2017
  7. ^ אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, חשיפה: המסמך שבלב תיק 4000 – האישור שנתן נתניהו וסידר הטבת ענק לאלוביץ', באתר TheMarker‏, 1 במרץ 2018
  8. ^ אישור להעברת השליטה בחברת די.בי.אס שירותי לווין (1998) בע"מ, באתר TheMarker,‏ 23 ביוני 2015
  9. ^ אתר למנויים בלבד אמית זיו, המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ', באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2017
  10. ^ עמליה דואק, פרשת בזק-אלוביץ': על מה כל הסיפור?, באתר "חדשות 2", 12 ביולי 2017
  11. ^ אתר למנויים בלבד שלי אפלברג, הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2017
  12. ^ אתר למנויים בלבד גידי וייץ, לא רק ישראל היום: אתר החדשות הפופולרי "וואלה!" בשירות נתניהו, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
  13. ^ אמנון אברמוביץ', התפתחויות דרמטיות בתיק 4000: עבר לחקירת משטרה, "חדשות 2", 16 בפברואר 2018
  14. ^ ינון מגל בגל"צ. דוד ורטהיים‏, עורך וואלה לשעבר ינון מגל: היו לחצים לסקר באופן אוהד את נתניהו, באתר וואלה, 15 בפברואר 2018
  15. ^ אבי אשכנזי‏, פרשת בזק: מנכ"ל וואלה! NEWS והעורך הראשי של האתר מסרו עדות, באתר וואלה, 18 בפברואר 2018
  16. ^ מנכ"ל וואלה: לחצו שאפטר עורך האתר בגלל ידיעה שהכעיסה את רה"מ, חדשות ערוץ 10, 19 בפברואר 2018 20:12
  17. ^ אביב גוטר, פרשת בזק: צו איסור הפרסום הוארך עד 10 בנובמבר, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2017
  18. ^ אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, המבקר: נתניהו לא דיווח על קשריו עם אלוביץ', פילבר סגר עניינים עם "בזק", באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2017
  19. ^ אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, פרשת בזק: השאלות הפתוחות, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2017
  20. ^ גלעד מורג, הרשות לניירות ערך: תשתית ראייתית נגד החשודים המרכזיים בפרשת בזק, באתר ynet, 6 בנובמבר 2017
  21. ^ עמליה דואק, פרשת בזק: "נמצאה תשתית ראייתית", באתר "חדשות 2", 6 בנובמבר 2017
  22. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, בין החשודים בפרשת בזק: היועץ האסטרטגי אלי קמיר, באתר TheMarker‏, 7 בנובמבר 2017
  23. ^ תומר גונן, פרשת בזק: הפרקליטות ביקשה מרשות ני"ע לבצע השלמות חקירה, באתר כלכליסט, 14 בדצמבר 2017
  24. ^ מעריב אונליין, ‏עורך הדין של שלמה פילבר: "עצרו אותו ב-6 בבוקר מול הילדים שלו, זה ציד", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2018
  25. ^ תומר גנון וזוהר שחר לוי, הותר לפרסום: אלו שמות העצורים בתיק 4000, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2018
  26. ^ אלי סניור, התפתחות בפרשת בזק: נעצרו מקורבים לנתניהו ובכירים בחברה, באתר ynet, 18 בפברואר 2018
  27. ^ אתר למנויים בלבד רויטל חובל, שני אנשי סודו של נתניהו נשלחו לחמישה ימי מעצר; רה"מ צפוי להיחקר בפרשה, באתר הארץ, 18 בפברואר 2018. דנה ירקצי, טל שלו ואבי אשכנזי‏, הוארך מעצר בכירים בבזק ומקורבים לרה"מ; נתניהו צפוי להיחקר, באתר וואלה, 18 בפברואר 2018
  28. ^ תומר גנון, זוהר שחר לוי ואביב גוטר, הטבעת סביב רה"מ מתהדקת: שלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2018
  29. ^ ארי הרו יעיד נגד ראש הממשלה נתניהו גם בתיק 4000, באתר גלובס, 25 בפברואר 2018
  30. ^ אלי סניור, יום חקירות: העדויות החדשות, העימות וגרסת נתניהו ורעייתו, באתר ynet, 3 במרץ 2018
  31. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, נתניהו מינה ראש מטה לתחום התקשורת - ומחפש גם יועץ תקשורת, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2014
  32. ^ ארז רביב, ‏מצעד הנחקרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 במרץ 2018
  33. ^ חברת החדשות, ‏"אחגוג עם משפחתי, עם אפס מרור", באתר ‏מאקו‏, 26 במרץ 2018
  34. ^ הסתיימה חקירת תיק 4000, באתר של משטרת ישראל, 2 בדצמבר 2018;
    אלי סניור, המשטרה צפויה לפרסם את המלצות תיק 4000: "נתניהו קיבל שוחד", באתר ynet, 2 בדצמבר 2018
  35. ^ https://www.maariv.co.il/news/law/Article-673467
  36. ^ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001263137
  37. ^ נתניהו: "וואלה הוא אתר שמאלני שנותן לי סיקור שלילי כבר שנים"
  38. ^ פרשת המסרונים: התכתובת המלאה בין החוקר לשופטת נחשפת, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 26 בפברואר 2018
  39. ^ החשודים בפרשת בזק ביקשו להשתחרר בעקבות המסרונים, באתר וואלה, 25 בפברואר 2018
  40. ^ איתי בלומנטל, הוארך מעצרם של אלוביץ', חפץ וקמיר: "גם אם נפלו פגמים, לא ניתן לשחררם", באתר ynet, 26 בפברואר 2018
  41. ^ אליעזר ריבלין, על יוהרה, סכלות ומסרוני וואטסאפ - מסקנות אישיות ומערכתיות, באתר themarker, בתאריך 27 בפברואר 2018
  42. ^ אלה לוי-וינריב, ‏חיות החליטה להשעות את השופטת פוזננסקי בפרשת המסרונים, באתר גלובס, 22 במרץ 2018
  43. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, פרשת המסרונים: השופטת הודחה ולא תשוב לכס השיפוט, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  44. ^ תלם יהב, בג"ץ ביטל את הדחת השופטת מפרשת המסרונים, באתר ynet, 27 בדצמבר 2018;
    בג"ץ 6301/18 השופטת רונית פוזננסקי כץ נגד שרת המשפטים, ניתן ב-27 בדצמבר 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תיק_4000&oldid=24616240"