לדלג לתוכן

פרשת הצוללות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תיק 3000)
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פרשת הצוללות (פירושונים).
אח"י תנין, צוללת מסדרת דולפין AIP

פרשת הצוללות וכלי השיט, המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים, ובשנת 2021 הוגשו כיתבי אישום פליליים באשמות שקשורות לשוחד - כנגד שבעה מהמעורבים בפרשה.

ביוני 2024, החליטה ועדת החקירה לשלוח מכתבי אזהרה למספר בכירים שעסקו ברכש הצוללות: בנימין נתניהו, יוסי כהן, שהיה ראש המוסד, שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, רם רוטברג מפקד חיל הים לשעבר ולאבנר שמחוני עובד המל"ל.[1]

עיקרי הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הפרשה שתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ": אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל.

במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים:

  • רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים.
  • רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו[2], בניגוד לעמדת שר הביטחון[3].
  • רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז[4].

בנוסף נמתחה ביקורת על האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר העלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל[5][6].

פעולות הרכש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש הצוללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים סיפקו "מספנות HDW" הגרמניות (שבשנת 2005 נרכשו על ידי "טיסנקרופ") למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק משייטת הצוללות של חיל הים. בשנת 2009 מונה מיקי גנור לנציג של תאגיד טיסנקרופ. עד 2017 פעל גנור בתפקידו זה בעסקאות הרכש מול ממשלת ישראל.

החל מ-2009 נוהלו מגעים למימוש אופציה לרכישת צוללת נוספת מסדרת דולפין AIP. המגעים הסתיימו ב-2012.

בשנת 2016 התקיימו מגעים לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. על פי גרסה אחת צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי הישראלי לתשע. לעומת זאת על פי גרסת חיל הים, הן היו אמורות להחליף שלוש צוללות ישנות שנכנסו לשירות בשנים 1999–2000 (אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה). הצורך בהחלפה נובע מאורך תקופת השימוש בצוללות הישנות. תקופת הפעילות המבצעית של כל צוללת היא כ–25 שנה[7]. אישור עסקה זו היה במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, למשרד הביטחון בראשות השר משה יעלון[דרוש מקור]. יעלון התנגד לעסקה היקרה אשר לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל. תוכנית הרכישה קמה לתחייה כשאביגדור ליברמן החליף את משה יעלון כשר הביטחון.

בינואר 2022 ממשלת בנט חתמה על הסכם לרכישת 3 צוללות, בהתאם להסכם עליו חתם נתניהו ב-2017. אלא שהגרמנים כמעט והכפילו את המחיר. במקום 1.8 מיליארד אירו המחיר קפץ ל-3 מיליארד אירו, כאשר מתוכו יממנו הגרמנים 600 מיליון אירו בתקציב מיוחד[8]. הסיבות המשוערות להתייקרות הן שמדובר בצוללות משוכללות ויקרות יותר, הורדת הסובסידיה מ-33% ל-20%, וסיבות פנים פוליטיות גרמניות[9][10]. הוצאה לפועל של עסקה זו, תומכת[דרוש מקור] בטיעונים שרכש של שלוש צוללות היה מיועד להחליף את שלוש הצוללות הישנות.

רכש ספינות האבטחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא בלבול תאריכים ועובדות - תגלית הגז הרצינית הראשונה רק ב-2009. עסקת הספינות עם קוריאה רק ב-2013.

סביב 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית שמטרתה הכנסת ספינות טילים חדשות, שאמורות היו להחליף את ספינות הסער 4 הישנות. לפי אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום שהיה ב-2003 ראש מספן מטה חיל הים, המלצותיו היו לספינות בהדחק של 2000–2200 טון. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות[11]. בשנת 2012, על רקע גילוי תגליות הגז מול חופי ישראל, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך בהגנה מוגברת על המים הכלכליים של ישראל[12]. לצורך ביצוע משימה זו חיל הים היה מעוניין להוסיף 4 ספינות לכוחותיו[13].

החיל פנה ב-2006 ל"לוקהיד מרטין" ו"נורת'רופ גראמן"[14] שהציעו מחיר גבוה. עם כניסתו של אלוף רם רוטברג לתפקידו כמפקד חיל הים, התבקש תא"ל (מיל') עמרי דגול[15] לנצל את קשריו ולקשר בין חיל הים ומשרד הביטחון למספנות "יונדאי" בקוריאה, מספנה גדולה עם 20 אלף עובדים[3], לשם בדיקת היתכנות לבניית ארבע ספינות מגן לחיל הים. הקשר נוצר והתנהלו מגעים ישירים בין חיל הים למספנה הקוריאנית, שבסופם הוגשה הצעה לבניית ארבע ספינות שטח במחיר של כ-80 מיליון דולר לספינה. בהמשך נכנסו לתמונה מספנות נוספות, בהן שתיים נוספות מקוריאה, ולפיכך הוחלט במשרד הביטחון לצאת למכרז בינלאומי לרכש ארבע ספינות שטח בדחי של כ-1,200 טון. לאחר מכתב שנשלח מהאלוף רוטברג מפקד חיל הים באוקטובר 2014 לרמטכ"ל גנץ ולשר הביטחון יעלון ובו תביעה חד משמעית לחתום חוזה עם מספנת טיסנקרופ[16], המכרז בוטל ללא כל הודעה, כחודשיים לפני הגשת ההצעות הרשמיות. ונחתם הסכם לרכישת ארבע ספינות ממספנת "טיסנקרופ" בגרמניה בדחי המתקרב ל-1,800–2,000 טון[17].

על פי פרסומים בתקשורת, עד המדינה מיקי גנור, יוצא חיל הים ששימש כנציג "טיסנקרופ", העיד כי בשלב זה עו"ד דוד שמרון התערב לבקשתו כדי לבטל יציאת משלחת, שכללה את מנכ"ל משרד הביטחון וצוותו, לדרום קוריאה[18]. עם זאת, ראש מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) שמואל צוקר וראש מספן ציוד משה זנה יצאו בנפרד, ביקרו במספנות והתרשמו מעבודתן[3]. המשא ומתן עם המספנות התקדם וממשלת קוריאה הסכימה לבצע רכש גומלין בדמות מערכת "כיפת ברזל".

ביולי 2014 פורסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית הספינות[3], שבו התמודדו חברות מאיטליה, מספרד ומדרום קוריאה. "טיסנקרופ" לא ייצרה ספינות בדחי הנדרש (1,200 טון) ועל כן נמנעה מלהשתתף במכרז. נטען כי[דרושה הבהרה] נציגי "טיסנקרופ" בישראל הפעילו לחצים כדי לבטל מכרז זה. בין היתר פנה עו"ד שמרון בעניין ליועץ המשפטי של משרד הביטחון[18]. ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי שאמר כי אי ביטול המכרז עלול לפגוע ביחסים בין נתניהו לאנגלה מרקל ולגרום נזק מדיני לישראל. לטענת שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז[19].

בהמשך הודיעו מספנות גרמניות שממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. בעקבות כך, לדברי ראש מנה"ר, שמואל צוקר, השתנתה הדרישה במכרז ל-1,800 טון. לדבריו, הוא חשד שמדובר באי סדרים[17]. במאי 2015 נחתמה עסקה מול "טיסנקרופ", שכללה סעיף רכש גומלין, כמקובל ברכש ביטחוני[20]. העסקה נחתמה אף על פי שהחברה טרם עמדה אז במחויבותה לרכש גומלין עבור עסקאות קודמות. הסוגיה הוסדרה תוך שימוש בסמכות שר הביטחון, בשל החשש מאובדן מימון העסקה[21][22]. שליש מעלות ארבע הספינות, כ-430 מיליון אירו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז. לצורך מימוש העסקה לקח משרד הביטחון הלוואה בגובה 248 מיליון אירו מבנק דיסקונט[23].

התפתחות הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016, בתחקיר של התוכנית "המקור"[24]. בהמשך החודש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות[25][26]. הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433[26]. בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, בתאריך 27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה[27].

בתקופת החקירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה שר הביטחון לשעבר, משה יעלון[28], מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, חבר הכנסת אראל מרגלית, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד[29], ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר, שמואל צוקר והחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו[30].

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות, העסקה תבוטל[31]. בפברואר 2021 הודיעה גרמניה על סגירת חקירת העסקה לאחר תהליך בדיקה שנמשך כשנתיים, משום שלא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין[32].

החקירה הגלויה התבצעה בשלושה גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת מעורבים במהלך 2017. ב-10 ביולי עיכבה המשטרה לחקירה שישה אנשים, החשודים בעבירות שוחד, מרמה, השתמטות ממס והלבנת הון[33]. שלושה מהנחקרים, איש העסקים מיקי גנור, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף (אשר נחשד גם בקבלת טובת הנאה בעניין מתווה הגז) ועו"ד רונן שמר, נעצרו. עו"ד דוד שמרון נשלח למעצר בית[34]. למחרת עוכב לחקירה גם מפקד חיל הים לשעבר, אלי מרום, ונשלח אף הוא למעצר בית. מרום קיבל תשלום חודשי קבוע מגנור, תמורת שירותי ייעוץ שסיפק לחברות של גנור[35]. שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששמרון הוא עורך דינו ומקורבו, עלה בתקשורת בהקשר לפרשה, אך פרקליט המדינה הודיע כי נתניהו אינו חשוד בה[27].

ב-20 ביולי 2017, נחתם הסכם עד מדינה עם מיכאל (מיקי) גנור, אשר שימש בתקופה הרלוונטית נציג התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל. לפי ההסכם אמור היה גנור לעמוד לדין, להיות מורשע בגין עבירות מס ולרצות עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך עשרה מיליון ש"ח[35].

שלט נגד שחיתות פרשת הצוללות במהלך המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ספטמבר 2017

ב-3 בספטמבר 2017 עצרה המשטרה שישה אנשים, ובהם מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן[36][37], השר לשעבר אליעזר זנדברג[38], מפקד שייטת 13 לשעבר תא"ל (מיל') שי ברוש, וכן נעצר פעם נוספת אלי מרום. נחקרו בפרשה גם סגנית יו"ר המל"ל לשעבר, עתליה רוזנבאום, ומקורביו של יובל שטייניץ גרשון (גרי) חכים ואביעד שי[39]. בנובמבר 2017 נחקר בפרשה שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מלכו, מקורבו של נתניהו. ב-1 באפריל 2018 פורסם כי יובל שטייניץ העיד בפרשה. בנוגע לטענות שעלו בתקשורת לגבי גרירת רגליים בעניין חקירת ראש הממשלה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמשטרה לא ביקשה לחקור אותו[40]. ב-12 ביוני 2018 מסר נתניהו עדות בפרשה[41].

סיכום החקירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים: אלי מרום, אבריאל בר יוסף, שי ברוש, אליעזר זנדברג ודוד שרן על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ואת דוד שמרון על עבירות מרמה והלבנת הון[42]. המשטרה המליצה לסגור את התיק כנגד יצחק מולכו[43]. בהמשך הודיעה המשטרה שלעמדתה נמצאו ראיות גם נגד עתליה רוזנבאום, יועצי התקשורת צחי ליבר ונתי מור, רמי טייב ועורך הדין דב הירש[44].

ב-19 במרץ 2019 ביקש עד המדינה גנור לשנות את גרסתו וטען כי הכספים שהעביר לא היוו שוחד[45]. לדבריו הופעלו עליו לחצים להפוך לעד מדינה. בעקבות זאת הוא נעצר ונחקר באזהרה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית[46]. לפי עדות עורך דינו באותם ימים, גנור שינה את גרסתו בעיקר על רקע של ניסיון שלו להעביר כספים שהיו לו בחוץ לארץ לישראל, וקשיים שהוא נתקל בהם בגלל המערכת הבנקאית הבינלאומית[47].

ב-5 בדצמבר 2019 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר[48]. בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש[49].

ב-10 במאי 2021 הוגשו כתבי אישום בגין שוחד נגד מיקי גנור ונגד אבריאל בר יוסף. כמו כן, הוגשו כתבי אישום בפרשה נגד דוד שרן, אליעזר זנדברג, שי ברוש, רמי טייב ויצחק (צחי) ליבר בעבירות של שוחד, הפרת אמונים הלבנת הון ואישומים נוספים[50][51].

מנגד הודיעה הפרקליטות על סגירת התיקים נגד אליעזר מרום שנחשד בקבלת שוחד, ונגד עו"ד דוד שמרון[52], ובהמשך נסגר גם התיק נגד עו"ד דב הירש[53].

ב-2020 הגיש עו"ד דוד שמרון תביעת לשון הרע כנגד משה יעלון בגין פוסטים שפרסם בפייסבוק שבהם טען כי שמרון קיבל לידיו מיליוני אירו מרכש הצוללות הגרמניות. בדצמבר 2023 נפסק במסגרת הצעת פשרה של בית המשפט כי יעלון יפצה את שמרון בסך 88 אלף ש"ח[54].

משפט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2022 הגיע אליעזר זנדברג להסדר טיעון עם הפרקליטות שבמסגרתו יודה בעבירת הפרת אמונים, ירצה עבודות שירות וישלם קנס[55]. בדצמבר 2022 הורשע זנדברג בהפרת אמונים, ונגזרו עליו בבית המשפט המחוזי בתל אביב שבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס של 50 אלף ש"ח ומאסר על תנאי[56].

שלב ההוכחות בפרשה החל ביוני 2023. כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום[57]. ראשון העדים היה תא"ל (מיל') ישעיהו ברקת, היועץ הישראלי לשעבר של מספנת טיסנקרופ, שהעיד בין 8 ביוני 2023[58] ל-6 ביולי 2023. בשלב החקירה הנגדית שעבר ברקת התגלו סתירות שונות בגרסותיו שאינן מתיישבות עם עדותו במשטרה[59]. במסגרת החקירה הוצגה עדותו של מנכ"ל המספנה דאז וולטר פרייטג מיולי 2017 בציריך שבה סתר את גרסתו של ברקת, כאילו הודח מתפקידו כיועץ לפנות מקום לגנור. בעדותו אמר פרייטג שהחוזה עם ברקת שהיה תקף לצוללות 4 ו-5 הסתיים, והדבר התרחש כשנתיים לאחר פגישתו עם הבכירים בישראל[60]. בנוסף שלל פרייטג כי אלי מרום או אבריאל בר יוסף המליצו על גנור בתור יועץ. עוד עלה מעדותו כי הן ברקת והן גנור קיבלו עמלה של 2% מכלל העסקה[61].

ועדת בדיקה ממשלתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

ביום 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות"[62]. הוועדה אמורה הייתה לכלול את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון[63]. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה. בהמשך, מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא הסכים להיות יושב הראש. בהמשך חזר בו.

ועדת חקירה ממלכתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט 2020 דחתה מליאת הכנסת את הצעת החוק של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים[64].

ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. העתירות נדחו בשל חוסר סמכות משפטית להתערב בסוגיית ההחלטה על הקמת ועדת חקירה, סמכות הנתונה על פי החוק לממשלה. עם זאת, השופטים ציינו בפסק הדין כי יש שורה של תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. "התמונה הנוגעת לתהליך קבלת ההחלטות מדאיגה, ראוי שלספקות יינתן מענה ציבורי", כתבו[65].

ועדת גרוניס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ועדת גרוניס

ב-31 באוקטובר 2021 הגיש שר הביטחון בני גנץ למזכירות הממשלה, הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט[66][67].

ב-23 בינואר 2022 אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט על ידי ממשלת ישראל ה-36[68]. עשרים ושישה שרים הצביעו בעד ההחלטה, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, ושרת הפנים איילת שקד התנגדה[69].

נקבע שהוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי אלא נושאים אחרים כמו התנהלות הדרג המדיני[70].

ב-20 בפברואר 2022 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרכב הוועדה. בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו יכהנו בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') אברהם בן-שושן וראש להק הציוד לשעבר, תא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן[71]. ביוני 2022 הודיע בן-שושן על פרישתו מהוועדה והוחלף בגדעון פרנק, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון וראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר.[72]

ב-24 ביוני 2024 שלחה ועדת גרוניס מכתבי אזהרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולארבעה אישים נוספים שהיו מעורבים ברכש הצוללות וכלי השיט - משה (בוגי) יעלון, ששימש כשר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2009–2013 וכשר הביטחון בשנים 2013–2016, ליוסי כהן ששימש כראש המל"ל בשנים 2013–2015, רם רוטברג, ששימש כמפקד חיל הים בשנים 2011–2016, ולאבנר שמחוני, ששימש כעובד מל"ל בשנים 2010–2016. ממצאיה היו מבוססים על תמונת המצב כפי שהיא הצטיירה בפני הוועדה בשלב זה, על יסוד החומר שבפניה.[73]

בהחלטת הוועדה הנלווית למכתבי האזהרה, הציגה את הנושאים שהוטל עליה לחקור על פי החלטת הממשלה: א. רכש ספינות סער 6 תוך שינוי מאפייני הספינות וייעודן על ידי חיל הים ועל ידי המל"ל שהוביל לעלייה במחיר הספינות ולעיכוב באספקתן. ב. עיוות תהליך רכש הצוללות על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן שגרם למדינת ישראל נזק של מיליארדי ש"ח. ג. ניסיון שנבלם של ראש הממשלה והמל"ל לקדם רכש ספינות נגד צוללות ללא תיאום עם צה"ל ומערכת הביטחון. ד. ניסיון של המל"ל ללא בחינה סדורה של הנושא וללא דרישה ממערכת הביטחון לקדם הפרטת מספנות חיל הים במעורבות של טיסנקרופ. ה. הסכמה למכר צוללות גרמניות לצד שלישי שטופלה על ידי הדרג המדיני ומל"ל באופן לא מסודר בערוצים סותרים ותוך הסתרת מידע שיצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה. לפי החלטת הוועדה עולה מהתמונה המצטיירת בשלב זה כי בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל.[73].

המחאה הציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיירת מחאה עם מיצג דמוי צוללת. ברקע, הצוללת אח״י גל במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, אוקטובר 2020

בעקבות ביקורת ציבורית על אי חקירת הפרשה ודרישה מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להורות על פתיחת ועדת חקירה ממלכתית בעניין, החלה בקיץ 2019 מחאה ציבורית שהתאפיינה במיצגי פלסטיק גדולים דמויי צוללות - על כלי רכב בשיירות ותהלוכות[74][75]. המחאה כללה גם הפגנות מול פוליטיקאים[76].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרדריק ריכטר, שחיתות סודית ביותר, Geheimsache Korruption, בהוצאת Correctiv (אנ') בגרמנית, 2020[77][78]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת הצוללות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ביני אשכנזי‏, פרשת הצוללות: מכתבי האזהרה, ועדת החקירה וההשלכות הצפויות, באתר וואלה, 24 ביוני 2024
  2. ^ אתר למנויים בלבד יוסי יהושוע, איתמר אייכנר ואיתן גליקמן, מלחמת צוללות, באתר "ידיעות אחרונות", 18 בנובמבר 2016
  3. ^ 1 2 3 4 שרה ליבוביץ-דר, במעמקי השחיתות, באתר ליברל, 12 בפברואר 2018
  4. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, נתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
  5. ^ איתי משיח, ברלין, המסמך חושף: כך אושרו הצוללות המצריות, באתר ynet, 20 ביולי 2017
  6. ^ נתי יפת, "נתניהו חייב להיחקר בפרשת הצוללות", באתר זמן ישראל, 10 באוקטובר 2019.
  7. ^ טל לב רם, ‏רמ"ח צוללות בחיל הים: "בשום שלב לא חשבנו שצה"ל צריך 9 צוללות", באתר מעריב אונליין, 16 במרץ 2018
  8. ^ יובל אזולאי, לפני ההחלטה על ועדת חקירה: נחתמה העסקה לרכישת 3 הצוללות החדשות, באתר כלכליסט, 20 בינואר 2022
  9. ^ אתר למנויים בלבד אבי בר-אלי, הגרמנים הכפילו את מחיר הצוללות במפתיע; ישראל תשלם עוד מיליארד יורו, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2022
  10. ^ אורן דורי, ‏אופס, הצוללות התייקרו: התפנית המדאיגה ביחסי ישראל וגרמניה, באתר גלובס, 18 בינואר 2022
  11. ^ עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
  12. ^ אתר למנויים בלבד אורי משגב, צבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  13. ^ יואב זיתון, אבטחת הגז: 4 ספינות, 250 חיילים, כ-3 מיליארד, באתר ynet, 9 ביולי 2012
  14. ^ המיוצגת על ידי חברת "אלול טכנולוגיות" שבשליטת דוד קוליץ, שהסתייע במפקד חיל הים לשעבר, אלכס טל
  15. ^ לשעבר ראש מספן הציוד ובעל חברת דוקפורט שביצעה פרויקטים בנמל חיפה
  16. ^ יוסי יהושוע, מפקד חיל הים דרש מגנץ: לעצור את המכרז ולחתום עם טיסנקרופ, באתר ynet, 25 בינואר 2022
  17. ^ 1 2 אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות", המכרז הקוריאני שבוטל לטובת הגרמנים והמעורבות הכפולה של מפקד חיל הים לשעבר, באתר ynet, 16 ביולי 2017
  18. ^ 1 2 אלי סניור, גנור העיד: "כך פעלתי עם שמרון לסיכול עסקה עם דרום קוריאה", באתר כלכליסט, 2 בינואר 2018
  19. ^ רונן ברגמן, האמת מתחילה לצוף, באתר ynet, 13 באוקטובר 2017
  20. ^ יואב זיתון, עסקת ענק: ישראל תרכוש מגרמניה ארבע ספינות סיור להגנת על אסדות הגז, באתר ynet, 11 במאי 2015
  21. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, גנור השתתף בדיוני משרד הביטחון על רכש הגומלין של תיסנקרופ בישראל, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2017
  22. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, טיסנקרופ בדרך לרשימה השחורה? נכשל המו"מ לרכש גומלין בישראל, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2018
  23. ^ עומר שרביט, הלוואת דיסקונט למימון כלי השיט מחייבת בחינה מחדש, באתר זמן ישראל, 16 בדצמבר 2019.
  24. ^ רביב דרוקר, חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה, באתר nana10‏, 15 בנובמבר 2016
  25. ^ יאיר אלטמן, היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  26. ^ 1 2 הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, נטעאל בנדל, 08 בנובמבר 2018
  27. ^ 1 2 נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  28. ^ דיווח: משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2017
  29. ^ ynet, פרשת הצוללות: היועץ המשפטי של משרד הביטחון העיד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  30. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו מסרה עדות במשטרה בפרשת הצוללות, באתר הארץ, 16 במאי 2017
  31. ^ ברק רביד, גרמניה וישראל סיכמו: אם תתגלה שחיתות, עסקת הצוללות תבוטל, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
  32. ^ אתר למנויים בלבד איתי משיח, גרמניה סגרה את חקירת עסקת הצוללות: "לא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין", באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
  33. ^ חשד לביצוע שורת עבירות בכללן עבירות מס ברכש ביטחוני בפרשה הקשורה ל-'תיק 3000', באתר רשות המסים בישראל, 10 ביולי 2017
  34. ^ נעמי צורף, פרשת הצוללות: מעצרם של אבריאל בר יוסף ומיקי גנור הוארך ב-4 ימים, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2017
  35. ^ 1 2 אלי סניור ורענן בן צור, הסכם עד מדינה עם מיקי גנור: שנת מאסר ו-10 מיליון ש' קנס, באתר ynet, 21 ביולי 2017
  36. ^ יניב קובוביץ, פרשת הצוללות: מנהל לשכת נתניהו לשעבר, דוד שרן, חשוד בקבלת שוחד, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2017
  37. ^ אלון חכמון, ‏הותר לפרסום: הבכיר לשעבר בלשכת רה"מ נתניהו שנעצר הוא דוד שרן, באתר מעריב אונליין, 3 בספטמבר 2017
  38. ^ הותר לפרסום: מודי זנדברג הוא השר לשעבר שנעצר בפרשת הצוללות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2017
  39. ^ אדריאן פילוט, פרשת הצוללות גרי חכים בשביל שטייניץ הוא כמו שמרון בשביל נתניהו, לפחות, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2017
  40. ^ רועי ינובסקי, פרסום ראשון: השר שטייניץ העיד בפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באפריל 2018
  41. ^ אבי אשכנזי ודניאל דולב‏, חקירות נתניהו: לראשונה - ראש הממשלה מסר עדות בפרשת הצוללות, באתר וואלה, 12 ביוני 2018;
    אתר למנויים בלבד גידי וייץ, "אני לא יודע מה זה תיסנקרופ": עדות נתניהו בפרשת הצוללות נחשפת, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2022
  42. ^ אתר למנויים בלבד ביני אשכנזי, דוד שמרון תובע את יעלון על חצי מיליון שקל: "ניסה להשחיר את פני", באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2020
  43. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
    תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  44. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, תיק הצוללות: אלה חמשת החשודים הנוספים שהמשטרה המליצה להעמיד לדין, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2018
  45. ^ אלי סניור ורותם אליזרע, דרמה בפרשת הצוללות: עד המדינה מיקי גנור חזר בו מעדותו - ונעצר, באתר ynet, 19 במרץ 2019
  46. ^ תומר גנון, בית המשפט האריך את מעצרו של מיקי גנור ב-5 ימים, באתר כלכליסט, 20 במרץ 2019
  47. ^ https://drucker10.net/?p=3844
  48. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
  49. ^ עמיר קורץ, תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  50. ^ ספיר לוי‏, פרשת הצוללות: אישום נגד גנור ובר יוסף, התיקים נגד שמרון וצ'ייני נסגרו, באתר וואלה, 10 במאי 2021
  51. ^ אתר למנויים בלבד נטעאל בנדל, כתבי אישום נגד גנור, שרן ובר יוסף; התיקים נגד מרום ושמרון נסגרו, באתר הארץ, 10 במאי 2021
  52. ^ גלעד מורג, אלי סניור, פרשת הצוללות: כתבי אישום נגד בר יוסף, שרן וגנור. נסגרו התיקים נגד עו"ד שמרון ומרום, באתר ynet, 10 במאי 2021
  53. ^ נסגר התיק נגד דב הירש בפרשת הצוללות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 ביוני 2021
  54. ^ אורלי הררי, בוגי יעלון ישלם לדוד שמרון פיצויים בסך של 88 אלף ש"ח בשל פרסומי דיבה, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2023
  55. ^ גיא פלג, ‏פרשת הצוללות | פרסום ראשון: הסדר טיעון עם השר לשעבר מודי זנדברג - יודה בהפרת אמונים, באתר ‏מאקו‏, 24 ביולי 2022
  56. ^ אבי כהן, שבעה חודשי עבודות שירות לשר לשעבר אליעזר זנדברג על חלקו בפרשת הצוללות, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2022
  57. ^ גלעד מורג, החל שלב ההוכחות בפרשת הצוללות: "שחיתות חמורה חדרה לעומק המערכת הביטחונית", באתר ynet, 8 ביוני 2023
  58. ^ אברהם בלוך, ‏תיק 3000 נפתח: תת אלוף (במיל') שייקה ברקת מעיד בפרשת הצוללות, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2023
  59. ^ מתן וסרמן, אברהם בלוך, ‏תיק הצוללות: הסתיימה עדותו של שייקה ברקת, באתר מעריב אונליין, 7 ביולי 2023
  60. ^ דין שמואל אלמס, ‏פרטים חדשים על פרשת הצוללות: עדות הבכיר בתאגיד טיסנקרופ | בלעדי, באתר גלובס, 30 ביוני 2023
  61. ^ דין שמואל אלמס, ‏מי גזר את הקופון בפרשת הצוללות? גלובס חושף פרטים חדשים | בלעדי, באתר גלובס, 3 ביולי 2023
  62. ^ כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
  63. ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, שר הביטחון גנץ הקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  64. ^ נדחה בטרומית במליאה: הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, באתר הכנסת
  65. ^ גלעד מורג, בג"ץ דחה עתירה לחקירת פרשת הצוללות - אך הדגיש: נראית התנהלות לא תקינה, באתר ynet, 22 ביולי 2021
  66. ^ דני זקן, ‏פרשת הצוללות: גנץ הגיש את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2021
  67. ^ טל לב רם, ‏פרשת רכש הצוללות: גנץ הניח את הצעת ההחלטה לפתיחת ועדת חקירה ממלכתית, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2021
  68. ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות; בנט נמנע, באתר הארץ, 23 בינואר 2022
  69. ^ איתמר אייכנר, בנט נמנע, שקד התנגדה - ואלקין הפתיע והסכים: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ynet, 23 בינואר 2022
  70. ^ יובל אראל, ‏הסמכויות והמגבלות: ועדת החקירה לפרשת הצוללות יוצאת לדרך - כך זה יעבוד, באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2022
  71. ^ יובל אראל, ‏נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, יעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לצוללות, באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2022
  72. ^ גדעון פרנק מונה לחבר בוועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ערוץ 7, ‏2022-06-21
  73. ^ 1 2 אשר גרוניס; צבי זילברטל; קרנית פלוג; גדעון פרנק; קובי בורטמן, מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט. החלטות ביניים.
  74. ^ יניר יגנה, יואב איתיאל‏, שיירת הצוללות עושה דרכה לעליון; ראש השב"כ לשעבר: "הנהגת נתניהו רעילה", באתר וואלה, 28 בנובמבר 2020
  75. ^ מאיה הורודניצאנו, יואב איתיאל‏, המחאה נגד נתניהו: 18 עצורים בעימותים בין שוטרים למפגינים בכביש 1, באתר וואלה, 14 בנובמבר 2020
  76. ^ יניר יגנה‏, פעילי תנועת חקירה עכשיו מפגינים מול ביתו של בנט, באתר וואלה, 2 ביולי 2021
  77. ^ אתר למנויים בלבד עדי הגין, "שחיתות סודית ביותר": נתניהו מככב בכריכת ספר על תעשיית השוחד הגרמנית, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2020
  78. ^ פרדריק ריכטר, פרשת הצוללות אינה אירוע בודד בתעשיית השוחד הגרמנית, באתר זמן ישראל, 19 בנובמבר 2020


בנימין נתניהו
אירועים במהלך כהונותיו
כראש ממשלת ישראל
הממשלה ה-27 מהומות מנהרת הכותל (1996) • הסכם חברון (1997) • ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל (1997) • הסכם ואי (1998) • הקמת המועצה לביטחון לאומי (1999)
הממשלה ה-32 הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון (2009) • המשט לעזה (2010) • השרפה בכרמל (2010) • המחאה החברתית (2011) • עסקת שליט (2011) • מבצע עמוד ענן (2012) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2011–2020)
הממשלה ה-33 רצח שלושת הנערים (2014) • מבצע צוק איתן (2014) • הנאום בפני הקונגרס האמריקני (2015) • הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית (2015)
הממשלה ה-34 גל הטרור הפלסטיני (2015) • גל השרפות (2016) • הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל (2017) • הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן (2019) • המשבר הפוליטי (2019–2020) • התפרצות נגיף הקורונה בישראל (2020)
הממשלה ה-35 המשבר הפוליטי (2020–2021) • מגפת הקורונה בישראל (2020–2021) • הסכמי אברהם (2020) • אסון הר מירון (2021) • המהומות בישראל (2021) • מבצע שומר החומות (2021)
הממשלה ה-37 הרפורמה המשפטית בישראל (ערכים נוספים) (2023) • מבצע מגן וחץ (2023) • מתקפת הפתע על ישראל (2023) ומלחמת חרבות ברזל (2023–הווה)
משפחתו נתן מיליקובסקי (סבא) • בנציון נתניהו (אבא) • עדו נתניהו (אח) • יוני נתניהו (אח) • יאיר נתניהו (בן) • שמואל בן ארצי (חותן)
בנות זוג מיקי הרן (1972–1978) • פלור קייטס (1981–1989) • שרה נתניהו (1991–הווה)
ספריו הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח (1987) • מקום תחת השמש (1995) • מלחמה בטרור (1996) • ביבי: סיפור חיי (2022)
ספרים אודותיו נתניהו: הדרך אל הכוח (1997) • נתניהו: ביוגרפיה (2018) • מר הפקרה (2024)
חשדות ואישומים פליליים פרשת בר-און חברון (1997) • פרשת עמדי (1999) • פרשת ביביטורס • תיק 1000 • תיק 2000 • פרשת הצוללות • תיק 4000 • המחאה נגד בנימין נתניהו • משפט נתניהו (2020)
שונות פרשת הקלטת הלוהטת (1993) • מסמך שטאובר (1995) • נאום בר-אילן (2009) • מכון יונתן לחקר הטרור • המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי • לא יהיה כלום, כי אין כלום • ניצחון מוחלט • רק לא ביבי • ביביסטים • קאיה (כלבה) • The Bibi Files • פגיעת הכטב"ם בבית משפחת נתניהו בקיסריה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרשת_הצוללות&oldid=39906469"