פרשת הצוללות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תיק 3000)

פרשת הצוללות וכלי השיט, המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.

עיקרי הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הפרשה שתי עסקאות בין ישראל לבין התאגיד הגרמני "טיסנקרופ": אחת לרכישת שלוש צוללות (בשווי 1.5 מיליארד אירו) והשנייה, לרכישת ספינות טילים (בשווי 430 מיליון אירו). החקירה עסקה בחשדות שקצינים בכירים ועובדי ציבור דרשו ולקחו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד למדינת ישראל.

במהלך החקירה נבדקו פעולות רכש אחדות עבור חיל הים:

  • רכישת הצוללת אח"י דרקון, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים.
  • רכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו[1], בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני[2].
  • רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז[3].

כמו כן נחקר האישור שניתן לגרמנים למכור למצרים צוללות דומות לאלה שנמכרו לישראל, דבר העלול לפגוע ביתרון הצבאי של ישראל[4][5].

פעולות הרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים סיפקו "מספנות HDW" הגרמניות (שבשנת 2005 נרכשו על ידי "טיסנקרופ") למדינת ישראל חמש צוללות, אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק משייטת הצוללות של חיל הים. בשנת 2009 מונה מיקי גנור לנציג התאגיד, תפקיד שבו פעל מול ממשלת ישראל בעסקאות הרכש עד 2017.

החל מ-2009 נוהלו מגעים למימוש אופציית רכש עבור צוללת נוספת מסדרת דולפין AIP. המגעים הסתיימו ב-2012.

בשנת 2016 התקיימו מגעים לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. צוללות אלו אמורות להגדיל את מספר הצוללות בצי הישראלי לתשע או לפי גרסה אחרת להחליף את שלוש הצוללות הישנות שנכנסו לשירות בשנים 1999–2000, אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה, אף על פי שתקופת הפעילות המבצעית של כל צוללת היא כ–25 שנה. אישור עסקה זו היה במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, למשרד הביטחון בראשות השר משה יעלון ולצה"ל[דרוש מקור]. יעלון התנגד לעסקה היקרה אשר לא הייתה כלולה בתוכניות הרב-שנתיות של צה"ל. תוכנית הרכישה קמה לתחייה כשאביגדור ליברמן החליף את משה יעלון כשר הביטחון.

בינואר 2022 הממשלה חתמה על הסכם לרכישת 3 צוללות, בהתאם להסכם עליו חתם נתניהו ב-2017. אלא שהגרמנים כמעט והכפילו את המחיר. במקום 1.8 מיליארד אירו המחיר קפץ ל-3 מיליארד אירו, כאשר מתוכו יממנו הגרמנים 600 מיליון אירו בתקציב מיוחד[6]. הסיבות המשוערות להתייקרות הן שמדובר בצוללות משוכללות ויקרות יותר, הורדת הסובסידיה מ-33% ל-20%, וסיבות פנים פוליטיות גרמניות[7][8]. הוצאה לפועל של עסקה זו, תומכת[דרוש מקור] בטיעונים שרכש הצוללות 7-8-9 היה מיועד להחליף את צוללות 1-2-3.

רכש ספינות האבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביב 2002 החל חיל הים לגבש תוכנית שמטרתה הכנסת ספינות טילים חדשות, שאמורות היו להחליף את ספינות הסער 4 הישנות. התוכניות התעכבו בשל מחלוקות בתוך החיל בדבר אופי הספינה הדרושה, וגם בשל עלותן הגבוהה של הספינות[9]. בשנת 2012, על רקע גילוי תגליות הגז מול חופי ישראל, זוהה בצמרת משרד הביטחון הצורך בהגנה מוגברת על המים הכלכליים של ישראל[10]. לצורך ביצוע משימה זו חיל הים היה מעוניין להוסיף 4 ספינות לכוחותיו[11].

החיל פנה ב-2006 ל"לוקהיד מרטין" ו"נורת'רופ גראמן"[12] שהציעו מחיר גבוה. עם כניסתו של אלוף רם רוטברג לתפקידו כמפקד חיל הים, התבקש תא"ל (מיל') עמרי דגול[13] לנצל את קשריו ולקשר בין חיל הים ומשרד הביטחון למספנות "יונדאי" בקוריאה, מספנה גדולה עם 20 אלף עובדים[2], לשם בדיקת היתכנות לבניית ארבע ספינות מגן לחיל הים. הקשר נוצר והתנהלו מגעים ישירים בין חיל הים למספנה הקוריאנית, שבסופם הוגשה הצעה לבניית ארבע ספינות שטח במחיר של כ-80 מיליון דולר לספינה. בהמשך נכנסו לתמונה מספנות נוספות, בהן שתיים נוספות מקוריאה, ולפיכך הוחלט במשרד הביטחון לצאת למכרז בינלאומי לרכש ארבע ספינות שטח בדחי של כ-1,200 טון. המכרז בוטל ללא כל הודעה, כחודשיים לפני הגשת ההצעות הרשמיות. בדיעבד התברר כי נחתם במקביל הסכם לרכישת ארבע ספינות ממספנת "טיסנקרופ" בגרמניה בדחי המתקרב ל-1,800–2,000 טון[14].

על פי פרסומים בתקשורת, עד המדינה מיקי גנור, יוצא חיל הים ששימש כנציג "טיסנקרופ", העיד כי בשלב זה עו"ד דוד שמרון התערב לבקשתו כדי לבטל יציאת משלחת, שכללה את מנכ"ל משרד הביטחון וצוותו, לדרום קוריאה[15]. עם זאת, ראש מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) שמואל צוקר וראש מספן ציוד משה זנה יצאו בנפרד, ביקרו במספנות והתרשמו מעבודתן[2]. המשא ומתן עם המספנות התקדם וממשלת קוריאה הסכימה לבצע רכש גומלין בדמות מערכת "כיפת ברזל".

ביולי 2014 פורסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית הספינות[2], שבו התמודדו חברות מאיטליה, מספרד ומדרום קוריאה. "טיסנקרופ" לא ייצרה ספינות בדחי הנדרש (1,200 טון) ועל כן נמנעה מלהשתתף במכרז. נטען כי[דרושה הבהרה] נציגי "טיסנקרופ" בישראל הפעילו לחצים כדי לבטל מכרז זה. בין היתר פנה עו"ד שמרון בעניין ליועץ המשפטי של משרד הביטחון[15]. ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי שאמר כי אי ביטול המכרז עלול לפגוע ביחסים בין נתניהו לאנגלה מרקל ולגרום נזק מדיני לישראל. לטענת שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז[16].

בהמשך הודיעו מספנות גרמניות שממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. בעקבות כך, לדברי ראש מנה"ר, שמואל צוקר, השתנתה הדרישה במכרז ל-1,800 טון. לדבריו, הוא חשד שמדובר באי סדרים[14]. במאי 2015 נחתמה עסקה מול "טיסנקרופ", שכללה סעיף רכש גומלין, כמקובל ברכש ביטחוני[17]. העסקה נחתמה אף על פי שהחברה טרם עמדה אז במחויבותה לרכש גומלין עבור עסקאות קודמות. הסוגיה הוסדרה תוך שימוש בסמכות שר הביטחון, בשל החשש מאובדן מימון העסקה[18][19]. שליש מעלות ארבע הספינות, כ-430 מיליון אירו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז. לצורך מימוש העסקה לקח משרד הביטחון הלוואה בגובה 248 מיליון אירו מבנק דיסקונט[20].

התפתחות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016, בתחקיר של התוכנית "המקור"[21]. בהמשך החודש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות[22][23]. הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433[23]. בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, בתאריך 27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה[24].

בתקופת החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה שר הביטחון לשעבר, משה יעלון[25], מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, חבר הכנסת אראל מרגלית, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד[26], ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר, שמואל צוקר והחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו[27].

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות, העסקה תבוטל[28]. בפברואר 2021 הודיעה גרמניה על סגירת חקירת העסקה לאחר תהליך בדיקה שנמשך כשנתיים, משום שלא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין[29].

החקירה הגלויה התבצעה בשלושה גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת מעורבים במהלך 2017. ב-10 ביולי עיכבה המשטרה לחקירה שישה אנשים, החשודים בעבירות שוחד, מרמה, השתמטות ממס והלבנת הון[30]. שלושה מהנחקרים, איש העסקים מיקי גנור, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף (אשר נחשד גם בקבלת טובת הנאה בעניין מתווה הגז) ועו"ד רונן שמר, נעצרו. עו"ד דוד שמרון נשלח למעצר בית[31]. למחרת עוכב לחקירה גם מפקד חיל הים לשעבר, אלי מרום, ונשלח אף הוא למעצר בית. מרום קיבל תשלום חודשי קבוע מגנור, תמורת שירותי ייעוץ שסיפק לחברות של גנור[32]. שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששמרון הוא עורך דינו ומקורבו, עלה בתקשורת בהקשר לפרשה, אך פרקליט המדינה הודיע כי נתניהו אינו חשוד בה[24].

ב-20 ביולי 2017, נחתם הסכם עד מדינה עם מיכאל (מיקי) גנור, אשר שימש בתקופה הרלוונטית נציג התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" בישראל. לפי ההסכם אמור היה גנור לעמוד לדין, להיות מורשע בגין עבירות מס ולרצות עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך עשרה מיליון ש"ח[32].

שלט נגד שחיתות פרשת הצוללות במהלך המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ספטמבר 2017

ב-3 בספטמבר 2017 עצרה המשטרה שישה אנשים, ובהם מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן[33][34], השר לשעבר אליעזר זנדברג[35], מפקד שייטת 13 לשעבר תא"ל (מיל') שי ברוש, וכן נעצר פעם נוספת אלי מרום. נחקרו בפרשה גם סגנית יו"ר המל"ל לשעבר, עתליה רוזנבאום, ומקורביו של יובל שטייניץ גרשון (גרי) חכים ואביעד שי[36]. בנובמבר 2017 נחקר בפרשה שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מלכו, מקורבו של נתניהו. ב-1 באפריל 2018 פורסם כי יובל שטייניץ העיד בפרשה. בנוגע לטענות שעלו בתקשורת לגבי גרירת רגליים בעניין חקירת ראש הממשלה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמשטרה לא ביקשה לחקור אותו[37]. ב-12 ביוני 2018 מסר נתניהו עדות בפרשה[38].

סיכום החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים: אלי מרום, אבריאל בר יוסף, שי ברוש, אליעזר זנדברג ודוד שרן על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ואת דוד שמרון על עבירות מרמה והלבנת הון[39]. המשטרה המליצה לסגור את התיק כנגד יצחק מולכו[40]. בהמשך הודיעה המשטרה שלעמדתה נמצאו ראיות גם נגד עתליה רוזנבאום, יועצי התקשורת צחי ליבר ונתי מור, רמי טייב ועורך הדין דב הירש[41].

ב-19 במרץ 2019 ביקש עד המדינה גנור לשנות את גרסתו וטען כי הכספים שהעביר לא היוו שוחד[42]. לדבריו הופעלו עליו לחצים להפוך לעד מדינה. בעקבות זאת הוא נעצר ונחקר באזהרה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית[43].

ב-5 בדצמבר 2019 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר[44]. בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש[45].

ב-10 במאי 2021 הוגשו כתבי אישום בגין שוחד נגד מיקי גנור ונגד אבריאל בר יוסף. כמו כן, הוגשו כתבי אישום בפרשה נגד דוד שרן, אליעזר זנדברג, שי ברוש, רמי טייב ויצחק (צחי) ליבר בעבירות של שוחד, הפרת אמונים הלבנת הון ואישומים נוספים[46][47].

מנגד הודיעה הפרקליטות על סגירת התיקים נגד אליעזר מרום שנחשד בקבלת שוחד, ונגד עו"ד דוד שמרון[48], ובהמשך נסגר גם התיק נגד עו"ד דב הירש[49].

משפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

שלב ההוכחות בפרשה נקבע לפברואר 2023. ביולי 2022 פורסם כי אליעזר זנדברג הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות שבמסגרתה יודה בעבירת הפרת אמונים, ירצה עבודות שירות וישלם קנס כספי.[50]


ועדת בדיקה ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

ביום 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות"[51]. הוועדה אמורה הייתה לכלול את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון[52]. כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה. בהמשך, מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא הסכים להיות יושב הראש. בהמשך חזר בו.

ועדת חקירה ממלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 באוגוסט 2020 דחתה מליאת הכנסת את הצעת החוק של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש ספינות השיט והצוללות לחיל הים[53].

ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. העתירות נדחו בשל חוסר סמכות משפטית להתערב בסוגיית ההחלטה על הקמת ועדת חקירה, סמכות הנתונה על פי החוק לממשלה. עם זאת, השופטים ציינו בפסק הדין כי יש שורה של תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. "התמונה הנוגעת לתהליך קבלת ההחלטות מדאיגה, ראוי שלספקות יינתן מענה ציבורי", כתבו[54].

ועדת גרוניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – ועדת גרוניס

ב-31 באוקטובר 2021 הגיש שר הביטחון בני גנץ למזכירות הממשלה, הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט[55][56].

ב-23 בינואר 2022 אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט על ידי ממשלת ישראל ה-36[57]. עשרים ושישה שרים הצביעו בעד ההחלטה, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, ושרת הפנים איילת שקד התנגדה[58].

נקבע שהוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי אלא נושאים אחרים כמו התנהלות הדרג המדיני[59].

ב-20 בפברואר 2022 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרכב הוועדה. בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו יכהנו בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') אברהם בן-שושן וראש להק הציוד לשעבר, תא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן[60].

המחאה הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיירת מחאה עם מיצג דמוי צוללת. ברקע, הצוללת אח״י גל במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה, אוקטובר 2020

בעקבות ביקורת ציבורית על אי חקירת הפרשה ודרישה מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להורות על פתיחת ועדת חקירה ממלכתית בעניין, החלה בקיץ 2019 מחאה ציבורית שהתאפיינה במיצגי פלסטיק גדולים דמויי צוללות - על כלי רכב בשיירות ותהלוכות[61][62]. המחאה כללה גם הפגנות מול פוליטיקאים[63].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדריק ריכטר, שחיתות סודית ביותר, Geheimsache Korruption, בהוצאת Correctiv (אנ') בגרמנית, 2020[64][65]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד יוסי יהושוע, איתמר אייכנר ואיתן גליקמן, מלחמת צוללות, באתר "ידיעות אחרונות", 18 בנובמבר 2016
  2. ^ 1 2 3 4 שרה ליבוביץ-דר, במעמקי השחיתות, באתר ליברל, 12 בפברואר 2018
  3. ^ עמוס הראל, נתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
  4. ^ איתי משיח, ברלין, המסמך חושף: כך אושרו הצוללות המצריות, באתר ynet, 20 ביולי 2017
  5. ^ "נתניהו חייב להיחקר בפרשת הצוללות", באתר "זמן ישראל", ‏10 באוקטובר 2019.
  6. ^ יובל אזולאי, לפני ההחלטה על ועדת חקירה: נחתמה העסקה לרכישת 3 הצוללות החדשות | כלכליסט, כלכליסט, ‏20.01.2022
  7. ^ "הגרמנים הכפילו את מחיר הצוללות במפתיע; ישראל תשלם עוד מיליארד יורו". TheMarker. נבדק ב-2022-01-20.
  8. ^ דורי, אורן; אוני, אסף (2022-01-18). "אופס, הצוללות התייקרו: התפנית המדאיגה ביחסי ישראל וגרמניה". Globes. נבדק ב-2022-01-20.
  9. ^ עמוס הראל, גילי כהן, התרגיל השיווקי של חיל הים שעומד מאחורי עסקת הספינות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2016
  10. ^ אורי משגב, צבא ההגנה לנובל אנרג'י? שאלת 2.5 מיליארד הדולר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
  11. ^ יואב זיתון, אבטחת הגז: 4 ספינות, 250 חיילים, כ-3 מיליארד, באתר ynet, 9 ביולי 2012
  12. ^ המיוצגת על ידי חברת "אלול טכנולוגיות" שבשליטת דוד קוליץ, שהסתייע במפקד חיל הים לשעבר, אלכס טל
  13. ^ לשעבר ראש מספן הציוד ובעל חברת דוקפורט שביצעה פרויקטים בנמל חיפה
  14. ^ 1 2 אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות", המכרז הקוריאני שבוטל לטובת הגרמנים והמעורבות הכפולה של מפקד חיל הים לשעבר, באתר ynet, 16 ביולי 2017
  15. ^ 1 2 אלי סניור, גנור העיד: "כך פעלתי עם שמרון לסיכול עסקה עם דרום קוריאה", באתר כלכליסט, 2 בינואר 2018
  16. ^ רונן ברגמן, האמת מתחילה לצוף, באתר ynet, 13 באוקטובר 2017
  17. ^ יואב זיתון, עסקת ענק: ישראל תרכוש מגרמניה ארבע ספינות סיור להגנת על אסדות הגז, באתר ynet, 11 במאי 2015
  18. ^ אורה קורן, גנור השתתף בדיוני משרד הביטחון על רכש הגומלין של תיסנקרופ בישראל, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2017
  19. ^ אורה קורן, טיסנקרופ בדרך לרשימה השחורה? נכשל המו"מ לרכש גומלין בישראל, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2018
  20. ^ עומר שרביט, הלוואת דיסקונט למימון כלי השיט מחייבת בחינה מחדש, באתר זמן ישראל, ‏16 בדצמבר 2019.
  21. ^ רביב דרוקר, חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה, באתר של "רשת 13", 15 בנובמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  22. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  23. ^ 1 2 הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, נטעאל בנדל, 08 בנובמבר 2018
  24. ^ 1 2 נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  25. ^ דיווח: משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות, באתר מעריב אונליין
  26. ^ ynet, פרשת הצוללות: היועץ המשפטי של משרד הביטחון העיד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  27. ^ יניב קובוביץ, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו מסרה עדות במשטרה בפרשת הצוללות, באתר הארץ, 16 במאי 2017
  28. ^ ברק רביד, גרמניה וישראל סיכמו: אם תתגלה שחיתות, עסקת הצוללות תבוטל, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
  29. ^ איתי משיח, גרמניה סגרה את חקירת עסקת הצוללות: "לא נמצא יסוד מספיק להעמדה לדין", באתר הארץ, 17 בפברואר 2021
  30. ^ חשד לביצוע שורת עבירות בכללן עבירות מס ברכש ביטחוני בפרשה הקשורה ל-'תיק 3000', באתר רשות המסים בישראל, 10 ביולי 2017
  31. ^ נעמי צורף, פרשת הצוללות: מעצרם של אבריאל בר יוסף ומיקי גנור הוארך ב-4 ימים, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2017
  32. ^ 1 2 אלי סניור ורענן בן צור, הסכם עד מדינה עם מיקי גנור: שנת מאסר ו-10 מיליון ש' קנס, באתר ynet, 21 ביולי 2017
  33. ^ יניב קובוביץ, פרשת הצוללות: מנהל לשכת נתניהו לשעבר, דוד שרן, חשוד בקבלת שוחד, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2017
  34. ^ הותר לפרסום: הבכיר לשעבר בלשכת רה"מ נתניהו שנעצר הוא דוד שרן, באתר מעריב אונליין
  35. ^ הותר לפרסום: מודי זנדברג הוא השר לשעבר שנעצר בפרשת הצוללות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2017
  36. ^ אדריאן פילוט, פרשת הצוללות גרי חכים בשביל שטייניץ הוא כמו שמרון בשביל נתניהו, לפחות, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2017
  37. ^ רועי ינובסקי, פרסום ראשון: השר שטייניץ העיד בפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באפריל 2018
  38. ^ אבי אשכנזי ודניאל דולב‏, חקירות נתניהו: לראשונה - ראש הממשלה מסר עדות בפרשת הצוללות, באתר וואלה!‏, 12 ביוני 2018
  39. ^ "דוד שמרון תובע את יעלון על חצי מיליון שקל: "ניסה להשחיר את פני"". TheMarker. נבדק ב-2020-08-06.
  40. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
    תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  41. ^ גור מגידו, תיק הצוללות: אלה חמשת החשודים הנוספים שהמשטרה המליצה להעמיד לדין, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2018
  42. ^ אלי סניור ורותם אליזרע, דרמה בפרשת הצוללות: עד המדינה מיקי גנור חזר בו מעדותו - ונעצר, באתר ynet, 19 במרץ 2019
  43. ^ תומר גנון, בית המשפט האריך את מעצרו של מיקי גנור ב-5 ימים, באתר כלכליסט, 20 מרץ 2019
  44. ^ חן מענית, ‏כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
  45. ^ עמיר קורץ, תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר, באתר כלכליסט, 27 בפברואר 2020
  46. ^ פרשת הצוללות: אישום נגד גנור ובר יוסף, התיקים נגד שמרון וצ'ייני נסגרו - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-05-10
  47. ^ "כתבי אישום נגד גנור, שרן ובר יוסף; התיקים נגד מרום ושמרון נסגרו". TheMarker. נבדק ב-2021-05-10.
  48. ^ גלעד מורג, אלי סניור, פרשת הצוללות: כתבי אישום נגד בר יוסף, שרן וגנור. נסגרו התיקים נגד עו"ד שמרון ומרום, באתר ynet, 10 במאי 2021
  49. ^ נסגר התיק נגד דב הירש בפרשת הצוללות, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 11 ביוני 2021
  50. ^ גיא פלג, פרשת הצוללות | פרסום ראשון: הסדר טיעון עם השר לשעבר מודי זנדברג - יודה בהפרת אמונים, N12, ‏24/7/22
  51. ^ כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
  52. ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, שר הביטחון גנץ הקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
  53. ^ נדחה בטרומית במליאה: הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, באתר הכנסת
  54. ^ מורג, גלעד (2021-07-22). "בג"ץ דחה עתירה לחקירת פרשת הצוללות - אך הדגיש: נראית התנהלות לא תקינה". Ynet. נבדק ב-2021-11-01.
  55. ^ זקן, דני (2021-10-31). "פרשת הצוללות: גנץ הגיש את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה". Globes. נבדק ב-2021-11-01.
  56. ^ פרשת רכש הצוללות: גנץ הניח את הצעת ההחלטה לפתיחת ועדת חקירה ממלכתית, www.maariv.co.il
  57. ^ "הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות; בנט נמנע". הארץ. נבדק ב-2022-01-23.
  58. ^ אייכנר, איתמר (2022-01-23). "בנט נמנע, שקד התנגדה - ואלקין הפתיע והסכים: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות". Ynet. נבדק ב-2022-01-23.
  59. ^ N12 - ועדת החקירה לפרשת הצוללות יוצאת לדרך - כך זה יעבוד, N12, ‏2022-01-23
  60. ^ יובל אראל, השופט בדימוס אשר גרוניס, יעמוד בראש ועדת החקירה לצוללות, N12, ‏20 בפברואר 2022
  61. ^ שיירת הצוללות עושה דרכה לעליון; ראש השב"כ לשעבר: "הנהגת נתניהו רעילה" - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-28
  62. ^ המחאה נגד נתניהו: 18 עצורים בעימותים בין שוטרים למפגינים בכביש 1 - וואלה! חדשות, וואלה!News, ‏2020-11-14
  63. ^ פעילי תנועת חקירה עכשיו מפגינים מול ביתו של בנט - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-07-02
  64. ^ עדי הגין, "שחיתות סודית ביותר": נתניהו מככב בכריכת ספר על תעשיית השוחד הגרמנית, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2020
  65. ^ סוד השחיתות: פרשת הצוללות אינה אירוע בודד בתעשיית השוחד הגרמנית, www.zman.co.il, ‏2020-11-19