פרשת הצוללות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תיק 3000)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת הצוללות (גם פרשת כלי השיט או פרשת הצוללות וכלי השיט), המכונה גם תיק 3000, היא חקירה פלילית שנוהלה על ידי יחידת להב 433 של משטרת ישראל מאז פברואר 2017 ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין AIP וספינות סער 6 מחברת "טיסנקרופ" הגרמנית, בשנים 2009–2017. בסיום החקירה פרסמה המשטרה את עמדתה שהתגבשו ראיות כדי להעמיד לדין מספר נחקרים באשמת שוחד, מרמה, הלבנת הון ואישומים נוספים.

עיקרי הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקירה עסקה בפעולות רכש אחדות עבור חיל הים:

  • רכישת הצוללת אח"י דקר, מסדרת דולפין AIP ב-2012, בנוסף לחמש הצוללות המשרתות בחיל הים.
  • רכישת ספינות טילים מדגם סער 6, תוך ביטול מכרז בינלאומי והחלפתו במשא ומתן עם המספנה של חברת "טיסנקרופ" לבניית ספינות כבדות וגדולות יותר מכפי שפורסם במכרז[1].
  • יוזמה לרכישת שלוש צוללות לחיל הים, שיבואו בנוסף לצוללות הקיימות או לפי גרסה אחרת להחלפת צוללות מסדרת דולפין כאשר יתיישנו[2], בניגוד לעמדת הדרג הביטחוני[3].
  • בנוסף נבדק מתן האישור לגרמנים למכור צוללות "דולפין" למצרים[3].

פעולות הרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש הצוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 נכנסו לשירות בשייטת הצוללות הצוללות מסדרת דולפין שהחליפו את הצוללות מסדרת גל. באותה עת נדונה הזמנת שלוש הצוללות מסדרת דולפין AIP. הצוללת הראשונה הגיעה בספטמבר 2014. בשנת 2016 התקיימו מגעים מתקדמים לחתימת הסכם מסגרת לבניית שלוש צוללות נוספות במספנות HDW, שנרכשו בינתיים על ידי "טיסנקרופ". אישור עסקה זו היה במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בעסקה, לשר הביטחון משה יעלון, שהתנגד לה. עלותן של שלוש הצוללות היא כ-1.5 מיליארד יורו, שליש מתוכם במימון ממשלת גרמניה.

רכש ספינות האבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תגליות הגז מול חופי ישראל והתגברות איומי הטרור של חמאס וחזבאללה, נדרש לאבטח את אסדות הגז. אבטחת האסדות הייתה בתחילה בעיקר באחריות חברות אזרחיות אך בהדרגה חיל הים נדרש לקחת אחריות על אבטחת האסדות. לצורך ביצוע משימה זו חיל הים היה מעוניין להוסיף 4 ספינות לכוחותיו[4].

החיל פנה ב-2006 ל"לוקהיד מרטין" ו"נורת'רופ גראמן"[5] שהציעו מחיר גבוה. ב-2012 הביא תא"ל (במיל') עמרי דגול[6], לבקשת משרד הביטחון, באמצעות איש העסקים רמי אונגר, הצעה לרכש ארבע ספינות ממספנת "יונדאי" שבדרום קוריאה (מספנה גדולה עם 20 אלף עובדים)[3]. נעשתה פנייה ל"יונדאי" בנוהל ספק יחיד, אך בשל התנגדות ראש מנה"ר ובלחץ גופים נוספים, נבדקו גופים נוספים בדרום קוריאה[7].

על פי פרסומים בתקשורת, עד המדינה מיקי גנור, יוצא חיל הים ששימש כנציג "טיסנקרופ", העיד כי בשלב זה עו"ד דוד שמרון התערב לבקשתו כדי לבטל יציאת משלחת, שכללה את מנכ"ל משרד הביטחון וצוותו, לדרום קוריאה[8]. עם זאת, ראש מנה"ר שמואל צוקר וראש מספן ציוד משה זנה יצאו בנפרד, ביקרו במספנות והתרשמו מעבודתן[3]. המשא ומתן עם המספנות התקדם וממשלת קוריאה הסכימה לבצע רכש גומלין בדמות מערכת "כיפת ברזל".

ביולי 2014 פורסם מטעם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לבניית הספינות[3], שבו התמודדו חברות מאיטליה, מספרד ומדרום קוריאה. "טיסנקרופ" לא ייצרה ספינות בדחי הנדרש (1,200 טון) ועל כן נמנעה מלהשתתף במכרז. נטען כי נציגי "טיסנקרופ" בישראל הפעילו לחצים כדי לבטל מכרז זה. בין היתר פנה עו"ד שמרון בעניין ליועץ המשפטי של משרד הביטחון[8]. ראש מנה"ר שמואל צוקר סיפר כי הופעל עליו לחץ מטעם נציג המועצה לביטחון לאומי שאמר כי אי ביטול המכרז עלול לפגוע ביחסים בין נתניהו לאנגלה מרקל ולגרום נזק מדיני לישראל. לטענת שר הביטחון יעלון, ראש הממשלה פנה אליו בדרישה לבטל את המכרז[9].

בהמשך הודיעו מספנות גרמניות שממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה ב-30%. בעקבות כך, לדברי ראש מנה"ר, שמואל צוקר, השתנתה הדרישה במכרז ל-1,800 טון. לדבריו, הוא חשד שמדובר באי סדרים[7]. במאי 2015 נחתמה עסקה מול "טיסנקרופ", שכללה סעיף רכש גומלין, כמקובל ברכש ביטחוני[10]. העסקה נחתמה למרות שהחברה טרם עמדה אז במחויבותה לרכש גומלין עבור עסקאות קודמות. הסוגיה הוסדרה תוך שימוש בסמכות שר הביטחון, בשל החשש מאובדן מימון העסקה[11][12]. שליש מעלות ארבע הספינות, כ-430 מיליון יורו, ממומן מתקציב הביטחון, והיתר מהתמלוגים ממאגרי הגז. לצורך מימוש העסקה לקח משרד הביטחון הלוואה מבנק דיסקונט.

התפתחות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בנובמבר 2016, בתחקיר של התוכנית "המקור"[13]. תחילה הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאין חשד לפלילים בפרשה[14]. ב-27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, שי ניצן, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה[15].

בתקופת החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החקירה מסרו עדות במשטרה שר הביטחון לשעבר, משה יעלון[16], מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, דן הראל, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו"ד אחז בן ארי, חבר הכנסת אראל מרגלית, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד[17], ראש מינהל הרכש במשרד הביטחון לשעבר, שמואל צוקר והחשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו[18].

בעקבות החקירה נדחתה במספר חודשים חתימת מזכר ההבנות בין ישראל לגרמניה בנוגע לרכישת הצוללות, והוסכם שאם יתברר שבוצעו עבירות פליליות או מעשי שחיתות שנוגעים לרכש הצוללות העסקה תבוטל[19].

ב-10 ביולי 2017 עיכבה המשטרה לחקירה שישה אנשים, החשודים בעבירות שוחד, מרמה, השתמטות ממס והלבנת הון[20]. שלושה מהנחקרים, איש העסקים מיקי גנור, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף (אשר נחשד גם בקבלת טובת הנאה בעניין מתווה הגז) ועו"ד רונן שמר, נעצרו. עו"ד דוד שמרון נשלח למעצר בית[21]. למחרת עוכב לחקירה גם מפקד חיל הים לשעבר, אלי מרום, ונשלח אף הוא למעצר בית. מרום קיבל תשלום חודשי קבוע מגנור, תמורת שירותי ייעוץ שסיפק לחברות של גנור[22]. שמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ששמרון הוא עורך דינו ומקורבו, עלה בתקשורת בהקשר לפרשה, אך פרקליט המדינה הודיע כי נתניהו אינו חשוד בה[15].

ב-20 ביולי 2017 חתם מיקי גנור על הסכם עד מדינה בפרשה. לפי ההסכם ייגזר על גנור עונש של שנת מאסר בפועל וקנס בסך עשרה מיליון ש"ח[22].

שלט נגד שחיתות פרשת הצוללות במהלך המחאה נגד היועץ המשפטי לממשלה, ספטמבר 2017

ב-3 בספטמבר 2017 עצרה המשטרה שישה אנשים, ובהם מנהל לשכת ראש הממשלה לשעבר, דוד שרן[23][24] השר לשעבר אליעזר זנדברג[25], מפקד שייטת 13 לשעבר תא"ל (מיל') שי ברוש, וכן נעצר פעם נוספת אלי מרום. נחקרו בפרשה גם סגנית יו"ר המל"ל לשעבר, עתליה רוזנבאום ומקורביו של יובל שטייניץ גרשון (גרי) חכים ואביעד שי[26]. בנובמבר 2017 נחקר בפרשה שותפו של שמרון, עו"ד יצחק מלכו, מקורבו של נתניהו. ב-1 באפריל 2018 פורסם כי השר לשעבר יובל שטייניץ העיד בפרשה. בנוגע לטענות שעלו בתקשורת לגבי גרירת רגליים בעניין חקירת ראש הממשלה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמשטרה לא ביקשה לחקור אותו[27]. ב-12 ביוני 2018 מסר נתניהו עדות בפרשה[28].

ב-8 בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה על סיום חקירתה בפרשה, ופרסמה את עמדתה כי נמצאו ראיות להעמדה לדין של שישה מהנחקרים: אלי מרום, אבריאל בר יוסף, שי ברוש, אליעזר זנדברג ודוד שרן על עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון ואת דוד שמרון על עבירות מרמה והלבנת הון. המשטרה המליצה לסגור את התיק כנגד יצחק מולכו[29]. בהמשך הודיעה המשטרה שנמצאו לפי עמדתה ראיות גם נגד עתליה רוזנבאום, יועצי התקשורת צחי ליבר ונתי מור, רמי טייב ועורך הדין דב הירש[30].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס הראלנתניהו אכף את רצונו על מערכת הביטחון: גלגולו של מכרז הספינות, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2016
  2. ^ יוסי יהושוע, איתמר אייכנר ואיתן גליקמן, ‏מלחמת צוללות, באתר "ידיעות אחרונות", 18 בנובמבר 2016
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 שרה ליבוביץ-דר, במעמקי השחיתות, באתר ליברל, 12 בפברואר 2018
  4. ^ יואב זיתון, אבטחת הגז: 4 ספינות, 250 חיילים, כ-3 מיליארד, באתר ynet, 9 ביולי 2012
  5. ^ המיוצגת על ידי חברת "אלול טכנולוגיות" שבשליטת דוד קוליץ, שהסתייע במפקד חיל הים לשעבר, אלכס טל
  6. ^ לשעבר ראש מספן הציוד ובעל חברת דוקפורט שביצעה פרויקטים בנמל חיפה
  7. ^ 7.0 7.1 אלכס פישמן, "ידיעות אחרונות", המכרז הקוריאני שבוטל לטובת הגרמנים והמעורבות הכפולה של מפקד חיל הים לשעבר, באתר ynet, 16 ביולי 2017
  8. ^ 8.0 8.1 אלי סניור, גנור העיד: "כך פעלתי עם שמרון לסיכול עסקה עם דרום קוריאה", באתר כלכליסט, 2 בינואר 2018
  9. ^ רונן ברגמן, האמת מתחילה לצוף, באתר ynet, 13 באוקטובר 2017
  10. ^ יואב זיתון, עסקת ענק: ישראל תרכוש מגרמניה ארבע ספינות סיור להגנת על אסדות הגז, באתר ynet, 11 במאי 2015
  11. ^ אורה קורן, גנור השתתף בדיוני משרד הביטחון על רכש הגומלין של תיסנקרופ בישראל, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2017
  12. ^ אורה קורן, טיסנקרופ בדרך לרשימה השחורה? נכשל המו"מ לרכש גומלין בישראל, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2018
  13. ^ רביב דרוקר, חשיפה: פרקליטו של נתניהו מייצג את החברה שעומדת מאחורי עסקת הצוללות עם גרמניה, באתר ערוץ עשר, 15 בנובמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  14. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
  15. ^ 15.0 15.1 נטעאל בנדל, פרשת הצוללות עוברת מבדיקה לחקירה, נתניהו אינו חשוד, באתר nrg‏, 27 בפברואר 2017.
  16. ^ דיווח: משה יעלון מסר עדות בפרשת רכישת הצוללות, באתר מעריב השבוע
  17. ^ ynet, פרשת הצוללות: היועץ המשפטי של משרד הביטחון העיד, באתר ynet, 4 בדצמבר 2016
  18. ^ יניב קובוביץ, החשבת הכללית לשעבר מיכל עבאדי-בויאנג'ו מסרה עדות במשטרה בפרשת הצוללות, באתר הארץ, 16 במאי 2017
  19. ^ ברק רבידגרמניה וישראל סיכמו: אם תתגלה שחיתות, עסקת הצוללות תבוטל, באתר הארץ, 18 באפריל 2017
  20. ^ חשד לביצוע שורת עבירות בכללן עבירות מס ברכש ביטחוני בפרשה הקשורה ל-'תיק 3000', באתר רשות המסים בישראל, 10 ביולי 2017
  21. ^ נעמי צורף, פרשת הצוללות: מעצרם של אבריאל בר יוסף ומיקי גנור הוארך ב-4 ימים, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2017
  22. ^ 22.0 22.1 אלי סניור ורענן בן צור, הסכם עד מדינה עם מיקי גנור: שנת מאסר ו-10 מיליון ש' קנס, באתר ynet, 21 ביולי 2017
  23. ^ יניב קובוביץ, פרשת הצוללות: מנהל לשכת נתניהו לשעבר, דוד שרן, חשוד בקבלת שוחד, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2017
  24. ^ הותר לפרסום: הבכיר לשעבר בלשכת רה"מ נתניהו שנעצר הוא דוד שרן, באתר מעריב השבוע
  25. ^ הותר לפרסום: מודי זנדברג הוא השר לשעבר שנעצר בפרשת הצוללות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2017
  26. ^ אדריאן פילוט, פרשת הצוללות גרי חכים בשביל שטייניץ הוא כמו שמרון בשביל נתניהו, לפחות, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2017
  27. ^ רועי ינובסקי, פרסום ראשון: השר שטייניץ העיד בפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באפריל 2018
  28. ^ אבי אשכנזי ודניאל דולב‏, חקירות נתניהו: לראשונה - ראש הממשלה מסר עדות בפרשת הצוללות, באתר וואלה! NEWS‏, 12 ביוני 2018
  29. ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018;
    תומר גנון, פרשת הצוללות: המלצה להעמיד לדין את צ'ייני ושמרון, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2018
  30. ^ גור מגידותיק הצוללות: אלה חמשת החשודים הנוספים שהמשטרה המליצה להעמיד לדין, באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2018