אוניברסיטאות בישראל – הבדלי גרסאות
←האוניברסיטאות בישראל: מדברים על אוניברסיטאות לא מכללות. שכר הלימוד לא נקבע על ידי האוניברסיטאות |
תיקון לינק אדום לכחול, הוספת מקור על שכר לימוד לאונ' |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
בשנת [[2005]] [[ממשלת ישראל]] אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה ב[[הגליל|גליל]]{{הערה|{{גלובס||אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל|909914|2 במאי 2005}}}}; בהמשך החלה [[אוניברסיטת בר-אילן]] בהקמת [[בית ספר לרפואה]], והחל משנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]) פועלת [[הפקולטה לרפואה בצפת]] מטעם בר-אילן. |
בשנת [[2005]] [[ממשלת ישראל]] אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה ב[[הגליל|גליל]]{{הערה|{{גלובס||אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל|909914|2 במאי 2005}}}}; בהמשך החלה [[אוניברסיטת בר-אילן]] בהקמת [[בית ספר לרפואה]], והחל משנת הלימודים [[תשע"ב]] ([[2011]]) פועלת [[הפקולטה לרפואה בצפת]] מטעם בר-אילן. |
||
נכון ל-[[2017]], כל האוניברסיטאות בישראל הן [[אוניברסיטה ציבורית|אוניברסיטאות ציבוריות]], הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להם על ידי [[הועדה לתכנון ולתקצוב]] שפועלת במסגרת [[המועצה להשכלה גבוהה בישראל]]. |
נכון ל-[[2017]], כל האוניברסיטאות בישראל הן [[אוניברסיטה ציבורית|אוניברסיטאות ציבוריות]], הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להם על ידי [[הוועדה לתכנון ולתקצוב|הועדה לתכנון ולתקצוב]] שפועלת במסגרת [[המועצה להשכלה גבוהה בישראל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.universities-colleges.org.il/%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%94/|הכותב=|כותרת=אוניברסיטאות בישראל|אתר=|תאריך=2020}}</ref>. |
||
==השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל== |
==השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל== |
גרסה מ־12:31, 19 בינואר 2021
תשע אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.
הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה[1].
האוניברסיטאות בישראל
תשע בסך הכול, וכולן אוניברסיטאות מחקר.
מוסד | מיקום | שנת ייסוד | מספר הסטודנטים בשנת ה'תשע"ד | נשיא/ה | הערות | דירוג שאנגחאי לשנת 2019 |
---|---|---|---|---|---|---|
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל | חיפה | 1924 | 13,703 | אורי סיוון | קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם | 85 |
האוניברסיטה העברית בירושלים | ירושלים | 1925 | 20,624 | אשר כהן | שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת | 101-150 |
מכון ויצמן למדע | רחובות | 1949 | 1,080 | אלון חן | מעניקה תואר שני ומעלה בלבד | 101-150 |
אוניברסיטת בר-אילן | רמת גן | 1955 | 24,453 | אריה צבן | מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת | 401-500 |
אוניברסיטת תל אביב | תל אביב | 1956 | 27,191 | אריאל פורת | 151-200 | |
אוניברסיטת חיפה | חיפה | 1963 | כ-20,000 (2017) | רון רובין | כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם | 601-700 |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | באר שבע | 1969 | 19,902 | דניאל חיימוביץ' | קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת | 401-500 |
האוניברסיטה הפתוחה | רעננה | 1976 | 47,713 | מימי אייזנשטדט | קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור | לא מדורגת |
אוניברסיטת אריאל בשומרון | אריאל | 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2012) | 15,000 | יהודה דנון | בשנת 2012, קיבלה אישור להפוך ממכללה לאוניברסיטה. | 801-900 |
חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.
בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל[2]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.
נכון ל-2017, כל האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להם על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל[3].
השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל
שנה | מספר הסטודנטים הכולל |
---|---|
1948 | כ-1,600 |
1958 | כ-9,000 |
1970 | כ-35,000 |
1980 | כ-56,000 |
1990 | כ-76,000 |
2000 | כ-166,000 |
2006 | כ-245,000 |
2013 | כ-300,600 |
נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[4].
מסלולים מיוחדים
באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:
- מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[5].
- בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[6], בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם האוניברסיטה העברית. בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.
- במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים[7].
- מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית[8].
ארגוני העובדים והסטודנטים
ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".
ראו גם
לקריאה נוספת
- עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 2004-1952, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005.
קישורים חיצוניים
- סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- השכלה גבוהה בישראל, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- דן בן דוד, חזון אקדמי והיפוכו,באתר הידען, 14 בנובמבר 2009
- נעמי הימיין-רייש, מדד ההשכלה הגבוהה, גיליון 54 של כתב העת המקוון "פרלמנט", 2007, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- אורי קירש, אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה, מוסד שמואל נאמן, פברואר 2018
הערות שוליים
- ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
- ^ אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005
- ^ אוניברסיטאות בישראל, 2020
- ^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
- ^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
- ^ http://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il
- ^ אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", באתר Ynet, 2013
- ^ הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, באתר דה מארקר, 2017
השכלה גבוהה | ||
---|---|---|
סוגי מוסדות לימוד | אוניברסיטה (אוניברסיטה לאומית • אוניברסיטה פרטית • אוניברסיטה ציבורית) • מכללה (מכללה אקדמית • מכללה מקצועית) | |
תארים אקדמיים | תואר אקדמי • בוגר אוניברסיטה • תארים מתקדמים • מוסמך אוניברסיטה • דוקטור • פוסט-דוקטורט • דוקטור לשם כבוד | |
תפקידים ומקצועות | סטודנט • מרצה • סגל אקדמי • רקטור • נשיא • דקאן • פרופסור • מורה מן החוץ • עוזר הוראה ומתרגל • עוזר מחקר | |
פקולטות | אמנות • הנדסה • מדעי החברה • מדעי החיים • מדעי הטבע • מדעי הרוח • מדעים מדויקים • משפטים • ניהול • רפואה | |
מושגים נוספים | אגודת סטודנטים • אקדמיה • בית חרושת לתארים • חופש אקדמי • מעונות סטודנטים • סילבוס • סמינר • ספרייה אקדמית • עבודה אקדמית • קתדרה • קמפוס • שכר לימוד • תוכנית לימודים• תזה | |
מוסדות השכלה גבוהה בישראל | אוניברסיטאות בישראל • מכללות בישראל • מכללות אקדמיות בישראל • מכללות להכשרת מורים בישראל • מכללות מקצועיות בישראל | |
פיקוח על ההשכלה הגבוהה בישראל | המועצה להשכלה גבוהה • הוועדה לתכנון ולתקצוב • מרכז ארצי לבחינות ולהערכה • המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) (בעבר) | |
ארגונים אוניברסיטאיים בישראל | ועד ראשי האוניברסיטאות • המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר • הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות • התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל |