מינט ג'ולפ
 | |
| נתונים | |
|---|---|
| מרכיבים |
בורבון, כוס הייבול, קוביית קרח, מים, אבקת סוכר, עלה נענע  |
  | |
מינט ג'ולפ (באנגלית: Mint Julep) הוא קוקטייל המורכב בעיקר מבורבון, סוכר, מים, קרח כתוש או מגולח, ונענע טרייה. כקוקטייל מבוסס בורבון, הוא משויך לדרום האמריקאי ולמטבח של דרום ארצות הברית בכלל, ולדרבי קנטקי בפרט.
הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מינט ג'ולפ מוכן באופן מסורתי עם ארבעה מרכיבים: עלה נענע, בורבון, מי סוכר וקרח כתוש. באופן מסורתי, מנטה היא הנענע המועדפת בשימוש במדינות הדרום, ובקנטקי בפרט. הכנה נכונה של הקוקטייל שנויה במחלוקת, שכן השיטות עשויות להשתנות במידה ניכרת מברמן אחד למשנהו. מינט ג'ולפ עשוי להיחשב כבן למשפחת המשקאות הנקראים "סמאש" (כדוגמת ברנדי סמאש ומוחיטו), שבו נענע טרייה ומרכיבים אחרים נמעכים כהכנה למשקה. התהליך משחרר עוד שמנים אתריים ומיצים לתוך התערובת, ומעצים את הטעם מהמרכיב או המרכיבים שנוספו.
באופן מסורתי, מינט ג'ולפ מוגש לעיתים קרובות בכוסות כסף או פיוטר, ומוחזק רק בקצה התחתון והעליון של הכוס. צורה זו מאפשרת היווצרות כפור בצד החיצוני של הכוס.[1] ייתכן שמיקום היד המסורתי נוצר כדרך להפחית את החום המועבר מהיד אל גביע הכסף או הפיוטר. כיום, מינט ג'ולפ מוגש לרוב בכוס אולד פאשן גבוהה, קולינס או כוס הייבול עם קשית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח "ג'ולפ" מוגדר בדרך כלל כמשקה מתוק, במיוחד כזה המשמש לתרופות. המילה עצמה נגזרת מספרדית "julepe", ערבית "گلاب" ופרסית "Golâb", שמשמעותן "מי ורדים". מינט ג'ולפ אנגלי, בניגוד למינט ג'ולפ אמריקאי מודרני יותר, היה בעיקר תרופה עם מעט אלכוהול, שלעיתים קרובות הכילה קמפור.
מקורו של המינט ג'ולפ בדרום ארצות הברית, כנראה במהלך המאה השמונה עשרה. האזכורים המוכרים ביותר מגיעים מ-1770 וכוללים מחזה סאטירי מאת רוברט מונפורד, "המועמד" (שם מופיעה דמות שיכור "מר ג'וליפ"); ו"שיר קצר על ציד" (המתאר את ג'ולפ כמרקחה "על אילו רופאים מסתערים, ואשר חלקם מעריצים"), שפורסם ב-Williamsburg "Virginia Gazette".[2] עדויות נוספות על מינט ג'ולפ כתרופת מרשם ניתן למצוא ב-"Medical communications" משנת 1784: "מחלה בבטן, עם נפילות תכופות, ולעיתים קושי בבליעה. לאחר מכן רשמתי לה תרופה להקאה, כמה אבקות פתיחה ומינט ג'ולפ."[3]
בשנת 1793 הכומר הארי טולמין תיאר את המינט ג'ולפ כ"כוסית של רום ומים, ממותקת היטב, עם כוס נענע בתוכה".[2] הופעה של מינט ג'ולפ בדפוס הגיעה בספר מאת ג'ון דייוויס שפורסם בלונדון ב-1803, ובו תואר כ"דראם של משקאות חריפים שספוג בו מנטה, שנלקח על ידי וירג'יניים של בוקר".[4]
בתי מרזח בוירג'יניה כגון J. Pryor's Haymarket Inn בריצ'מונד החלו לכלול בתי קרח (אולי גם עבור הקוקטיילים הקפואים) בתשתית שלהם בשנות ה-80 של המאה ה-17, והאזכור הראשון של "Iced Julep" מופיע ב-4 במאי 1807, בפרסומת עבור גני Wig-Wam בנורפוק.[2]
הסנאטור האמריקני הנרי קליי מקנטקי הציג את המשקה בוושינגטון הבירה, בבר Round Robin במלון וילארד המפורסם בתקופת מגוריו בעיר.[5]
אמריקאים נהנו לא רק ממינט ג'ולפ על בסיס בורבון במהלך המאה התשע-עשרה, אלא גם ממינט ג'ולפ על בסיס ג'ין שהוכן עם חנייבר.
עוד משנת 1820, מינט ג'ולפ היה חלק מהתרבות בווירג'יניה ואומץ כפריט של זהות מקומית. הממומחה המוכר הראשון של המינט ג'ולפ היה ג'ספר קראוץ' מריצ'מונד, שהזדהה כאדם חופשי שחור.[2]
בשנות ה-30 של המאה ה-19 בניו יורק הייתה ידועה גרסה המכונה "אבן ברד" ג'ולפ או "סופת ברד" ג'ולפ, שכללה "אבני ברד" קטנות או גושים קטנים של קרח.[2]
ספרו של רב החובל הבריטי פרדריק מריאט משנת 1840, סדרה שנייה של יומן באמריקה, מתאר בעמוד 41 את "המינט ג'ולפ האמיתי".
מהדורת 1862 של "מדריך הברמנים: כיצד לערבב משקאות או המלווה של בון-ויונט" מאת ג'רי תומאס כוללת חמישה מתכונים למינט ג'ולפ (וציורים של אופן ההגשה) עם חלופות קוניאק, ברנדי, ג'ין, וויסקי או יין מבעבע.[6] תומאס אומר על המינט ג'ולפ, "... משקה אמריקאי מיוחד במינו. . . זה הוצג [מאוחר יותר] לאנגליה על ידי קפטן מריאט."
בשנת 1916, מתואר המתכון המסורתי של וירג'יניה כפי שהוגש ב "Old White".
דרבי קנטאקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנט ג'ולפ קודם על ידי צ'רצ'יל דאונס בשיתוף עם דרבי קנטאקי מאז 1938. נכון לשנת 2009, כ-120,000 מינט ג'ולפ הוגשו בצ'רצ'יל דאונס במהלך תקופת היומיים של קנטקי אוקס והדרבי של קנטקי, כמעט כולם בכוסות אספנות מיוחדות של קנטקי דרבי.[7]
בהסדר חוזה בין תאגיד בראון-פורמן וצ'רצ'יל דאונס שנמשך יותר מ-18 שנים, קוקטייל ה-Early Times Mint Julep היה ה-"מינט ג'ולפ הרשמי של דרבי קנטאקי", אף על פי שה-Early Times נמכר בתוך ארצות הברית הוא וויסקי קנטאקי, לא בורבון, בשל היותו בחביות עץ אלון משומשות ולא חדשות.[8] עם זאת, החל משנת 2015, אולד פורסטר, המיוצר גם על ידי תאגיד בראון-פורמן, הוא כעת "המשקה הרשמי של הדרבי של קנטקי", כאשר הוא נמכר כקוקטייל מוכן להגשה אולד פורסטר מינט ג'ולפ.[9][10]
מאז 2006, צ'רצ'יל דאונס הגיש גם מינט ג'ולפ בהזמנה אישית יוקרתית בעלות של 1,000 דולר כל אחד בדרבי של קנטאקי. מינט ג'ולפ אלה הוגשו בכוסות מצופה זהב עם קשיות כסף, ויוצרו מבורבון וודפורד רזרב, מנטה מיובאת מאירלנד, קוביות קרח מי מעיינות מהאלפים הבוואריים וסוכר מאוסטרליה. ההכנסות שימשו לתמיכה במטרות צדקה שהוקדשו לסוסי מרוץ בדימוס. Woodford Reserve, Early Times ואולד פורסטר הם מותגי אחיות המיוצרים על ידי בראון-פורמן, ועל פי תנאי הסכם השיווק הנוכחי שלה עם צ'רצ'יל דאונס, Woodford Reserve מכונה "הבורבון הרשמי" של הדרבי.
במאי 2008, צ'רצ'יל דאונס חשפה את כוס המינט ג'ולפ הגדולה בעולם. צ'רצ'יל דאונס, בשיתוף עם בראון-פורמן, הזמין את קבוצת וובר לייצר את ה 6 רגל (1.8 מטרים) זכוכית גבוהה ( 7.5 רגל (2.3 מטרים) אם נכלל ענף הנענע). הזכוכית נבנתה מאקריליק בדרגת מזון של ה-FDA, מחוממת ויוצקה לצורה של זכוכית דרבי רשמית משנת 2008. היה לו קיבולת של 206 גלון (780 ליטר; 172 גלונים), והפיץ את ה-Early Times Mint Juleps בדרבי עם מערכת שאיבה משוכללת המוסתרת בתוך המבחש.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דומיין, דייוויד. "הרפתקאות בניו קנטקי מבשלים עם איכר הכחול" (Kuttawa, KY: McClanahan Publishing House), 2007.מסת"ב 0-913383-97-XISBN 0-913383-97-X.
- The Mint Julep: The Very Dream of Drinks, from Old Receipt of Soule Smith, Down in Lexington, Kentucky (Lexington, KY: The Gravesend Press), 1949. [הודפס מחדש ב-1964]
- ניקל, ג'ו. The Kentucky Mint Julep (Lexington, KY: The University Press of Kentucky), 2003.מסת"ב 0-8131-2275-9ISBN 0-8131-2275-9.
- האנטר ס. תומפסון, "הדרבי של קנטאקי".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מינט ג'ולפ - אלכופדיה, אנציקלופדיית האלכוהול האינטראקטיבית, מאורכב באתר http://archive.is (באנגלית)
- ההיסטוריה של המינט ג'ולפ
- הגרינברייר והמינט ג'ולפ
- טקס ה-Buckner Mint Julep
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Mint Julep Ritual". Bencaudill.com. 1937-03-30. נבדק ב-2010-07-30.
- ^ 1 2 3 4 5 Wondrich, David (2020-03-07). "The Lost African-American Bartenders who Created the Cocktail". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2020-05-19.
- ^ Medical communications: Volume 1 – Page 242 by Society for Promoting Medical Knowledge in 1784
- ^ Davis, John (1803). Travels of Four Years and a Half in the United States of America. Sold by T. Ostell. p. 379. LCCN 01024800. OCLC 1329085. נבדק ב-2009-05-04.
travels of four years and a half in the united states of america mint.
- ^ See Nickell, p. 31, for Clay's recipe, taken from his diary.
- ^ Thomas, Jerry (1862). Bar-Tender's Guide: How to Mix Drinks or The Bon Vivant's Companion. New York: Dick & Fitzgerald, Publishers. pp. 43–45. ISBN 978-1440453267.
- ^ "Derby Experience-Mint Julep". Churchill Downs Inc. אורכב מ-המקור ב-2008-01-09. נבדק ב-28 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Early Times Whiskey Review – The Whiskey Reviewer". whiskeyreviewer.com.
- ^ "Kentucky Derby® – Old Forester". אורכב מ-המקור ב-2018-01-03. נבדק ב-2016-03-13.
- ^ "Mint Julep – 2018 Kentucky Derby & Oaks – May 4 and 5, 2018 – Tickets, Events, News". www.kentuckyderby.com.