עבד אל-בהאא'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עבדול בהאא)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עבד אל-בהאא
23 במאי 1844; טהראן - 28 בנובמבר 1921; חיפה (בגיל 77)
Abdulbaha.jpg
שם בשפת המקור عبد البهاء
מדינה איראן
מקום קבורה קבר הבאב
מנהיג הדת הבהאית ה-2
תקופת כהונה 18921921 (כ־29 שנים)

עבדֻ אל-בהאא (פרסית וערבית عبد البهاء; נולד בשם עבאס אפנדי; 23 במאי 1844‏ - 28 בנובמבר 1921) מנהיגה של הדת הבהאית לאחר מות אביו, בהאא אללה, מייסד הדת, שנפטר ב-1892. הקדיש את חייו לקידום אמונתו של אביו ועודד הקמה של מוסדות בהאיים מקומיים. לאחר שחרורו ממאסר, עבד אל-בהאא יצא לסדרה של מסעות במערב על-מנת להפיץ את הדת מחוץ לגבולות המזרח התיכון. מינה את נכדו שוגי אפנדי ליורשו.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1844 בטהראן כבנו הבכור של בהאא אללה, באותו יום שבו התרחשה הכרזת הבאב. שמו המקורי היה עבאס אפנדי, אך עם הזמן החליט לכנות את עצמו כ'עבד אל-בהאא'- "משרתו של בהאא". הוא חונך על ידי אביו והושפע ממעמדו של בהאא אללה כמנהיג התנועה הבהאית הצעירה. הרדיפות שהיו מנת חלקה של המשפחה, כמו גם מעצרו של אביו, עיצבו את אישיותו.[1] בדצמבר 1852, לאחר ארבעה חודשים שוחרר בהאא אללה מהכלא, וגורש מאיראן עם בני משפחתו. זמן קצר לאחר שהמשפחה הגיעה לבגדאד, נפרד בהאא אללה ממשפחתו ונדד להרי כורדיסטן לתקופה של שנתיים. באותה תקופה עבד אל-בהאא הקדיש את זמנו למדיטציה ולקריאה של כתבי הבאב.[2] עבד אל-בהאא המשיך את נדודיו יחד עם אביו כשזה נשלח לאיסטנבול ב-1863, ולאחר מכן לאדירנה ולעכו. בתקופה זו היה עבד אל-בהאא לעוזרו המרכזי של בהאא אללה, והחל לרכז את מגעי הקהילה הבהאית עם העולם החיצוני.[3]


שירותו לבהאא אללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבדול בהאא 1868

בשנים שלאחר חזרתו של בהאא אללה מכורדיסטן, עבד אל-בהאא הפך לנציגו ולמזכירו האישי. הוא היה צעיר משכיל שידע ערבית, פרסית וטורקית על בוריין. עבד אל-בהאא היה בעל תכונות דיפלומטיות מולדות ומילא בשביל אביו תפקיד של מעין שר חוץ הן ברמה של אדמיניסטרציה מקומית והן ברמה של השלטון המרכזי באיסטנבול.[4] הוא הגן על אביו מפני מבקשי רעתו, ונהייה לדמות אהודה בקרב החסידים הבהאים.[5] בעקבות הנדודים הרבים של משפחתו, עבד אל-בהאא חווה באופן אישי את הקשיים שהערימו מולם הרשויות המקומיות, ולכן פעל למען הצדק אל מול סוהרים אלימים ופקידים עוינים. נדיבותו, שירותו הבלתי-אנוכי ודבקותו בעיקרון הצדק, הפכו אותו לדמות אהודה ונערצת.[6]


שנות כהונתו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד אל-בהאא ומירזא מחמד עלי, בניו של בהאא אללה, יועדו לרשת את אביהם בזה אחר זה. בהאא אללה הועיד את השניים לתפקיד בדברים שכתב בצוואתו "כתאב עהדי"- "ספר צוואתי".[7] בהאא אללה כינה את עבד אל-בהאא "ע'צנ-י-אעט'ם", כלומר: ענף האל העצום ביותר, ואת מירזא מחמד עלי "ע'צנ-י-אכבר", כלומר: הענף הגדול ביותר. בהאא אללה השתמש בשני שמות התואר הללו כדי לרמוז שעבד אל-בהאא יהיה ראשון יורשיו, וזאת משום שבערבית "אעט'ם" מייצג מימד גדול יותר מ"אכבר".[8] מירזא מחמד עלי פירש אחרת את צוואת אביו ולאחר פטירת בהאא אללה ב-1892, פרצה מחלוקת עזה בין עבד אל-בהאא ובין מירזא מחמד עלי בעניין הירושה.[9] מסופר שבאחד מביקוריו בחיפה, לאחר שנפגש עם מאמיניו, צעד עבד אל-בהאא חזרה למעונו. לא פעם, על-אף התנגדותו, מאמיניו שחששו לחייו התלוו אליו על-מנת לספק לו ביטחון. באחד הלילות, ניסה אדם בשירות מירזא מחמד עלי להתנקש בחייו של עבד אל-בהאא. אחד ממלוויו הניס את המתנקש ורץ לבדוק לשלומו של עבד אל-בהאא. עבד אל-בהאא לא הראה שביב של פחד והמשיך בדרכו באצילות ובצניעות.[10] בתחילת דרכו כיורש בהאא אללה, עבד אל-בהאא היה צריך להתגבר על האופוזיציה של אחיו מירזא מחמד עלי ושל מתנגדים אחרים, אך לבסוף הצליח לבסס את מעמדו כמנהיג התנועה הבהאית.[11]


טקס הענקת תואר האבירות הבריטי לעבד אל-בהאא (1921)

פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם הראשונה, עסק עבד אל-בהאא בפעילות הומניטארית. אזור ארץ-ישראל סבל רבות מפגעי המלחמה; חלקים רבים של האוכלוסייה היו בלי אוכל ומים והיו חוסרים רפואיים. עבד אל-בהאא דאג לא רק לקהילה הבהאית הקטנה בארץ אלא היה פטרון של כל האזור הצפוני. הוא אפשר מעבר של סחורות בגשרים שהיו בשליטתו, תרם כסף לכל תושבי האזור והיה מאוד פעיל ברווחה היומיומית הבסיסית המקומית. בעקבות הפעילות הזו הוא קיבל את תואר האבירות הבריטי ב-1921.[12] עבד אל-בהאא פיקח על התפשטות הדת הבהאית לטריטוריות חדשות, כגון צפון אמריקה ואירופה, קיבל זרם קבוע של עולי רגל מהמזרח ומהמערב וביצע התכתבות ענפה עם הבהאים וחוקרים בכל חלקי העולם.[13]


בניית היכל הבאב והבאתו לקבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1891, במהלך ביקורו השלישי בחיפה, בהאא אללה הפנה את תשומת לבו של עבד אל-בהאא לקבוצת עצים, והורה לו לקבור את שרידי הבאב בסמוך אליה.[14] ב-1898, שש שנים לאחר מות בהאא אללה, החל עבד אל-בהאא בקיום צוואת אביו: קבורת הבאב על הר הכרמל הוא קנה את הקרקע על הר הכרמל, וניגש למלאכת בניית ההיכל. מאז שהבאב הוצא להורג ב-1850, שרידיו נשמרו באופן חשאי על ידי מאמינים בהאים באיראן. לאחר מסע מורכב וקשה, הגיעו לבסוף שרידי הבאב לעכו בינואר 1899, הודות לסיועם של מאמינים בהאים בטהראן.[15] בעקבות היחלשותה של האימפריה העות'מאנית, חשש הסולטאן עבד אל-חמיד השני ממרידות פוליטיות. לכן כאשר מירזא מחמד עלי, אשר התנגד לעבד אל-בהאא, דיווח לשלטונות העות'מאניים שמאחורי הקמת ההיכל על ידי עבד אל-בהאא יש כוונות זדוניות, נפתחה חקירה בעניין. עבד אל-בהאא הוגדר כעציר פוליטי ונאסר עליו לצאת מתחומי העיר עכו. ב-1908, בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים אשר הובילה לשחרור העצירים הפוליטיים, השתחרר עבד אל-בהאא מההגבלות שהוטלו עליו, וסיים את מלאכת בניית היכל הקבר של הבאב על הר הכרמל.[16]


עבד אל-בהאא בביקור בפריז (1913)

מסעותיו של עבד אל-בהאא אל המערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908, המהומות בבירה העות'מאנית הגיעו לשיאן בהפיכת הטורקים הצעירים. בעקבות המהפכה, שחרר הסולטן עבד אל-חמיד השני את כל האסירים הפוליטיים והדתיים של האימפריה. לאחר עשרות שנים של מאסר וגלות, עבד אל-בהאא היה אדם חופשי. ב-1910  יצא עבד אל-בהאא למסע ארוך, כשהמוקד הראשון היה מצרים. הוא שהה שם שנה, תוך שהוא מבלה את ימיו בפגישות עם דיפלומטיים, אנשי רוח, מנהיגים דתיים ועיתונאים. בשלהי הקיץ של 1911, הוא הפליג לאירופה. שהותו באנגליה הייתה מלאה בפעילות בלתי פוסקת שכללה קידום תורתו של בהאא אללה ויישומם לנושאים עכשוויים. ב-1912 נסע עבד אל-בהאא לארצות הברית ולקנדה, שם שהה כתשעה חודשים.  הוא נסע מחוף לחוף, ופנה לקהלים רבים במטרה להפיץ את התורה הבהאית. לאחר מסע ארוך שכלל את מצרים, אירופה ואמריקה, שב עבד אל-בהאא לארץ ישראל. מסעותיו של עבד אל-בהאא תרמו באופן משמעותי להתפשטות תורתו של בהאא אללה ולהקמת קהילות בהאיות באירופה ובאמריקה. הוא זכה להערכה רבה בקרב הציבור בשל פעילותו למען קידום השלום, זכויות נשים, שוויון ועוד.[17]


Picture of Abdul-Baha.jpg

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר מגיל צעיר, עבד אל-בהאא הפגין יכולות מחשבתיות מרשימות. ב-1861, כשהיה בן 17, חיבר את החיבור הראשון שידוע לנו עליו, פרשנות על החדית' [1]"הייתי אוצר גנוז" ("I was a Hidden Treasure"). המסורת מספרת שזהו משפט שנאמר מפי האל, ועבד אל-בהאא חיבר פרשנות ארוכה ומעמיקה עליו.

מעמדו של עבד אל-בהאא כמנהיג הקהילה הבהאית התחזק מאוד, הן בזכות תובנותיו הדתיות שיוחס להן מקור אלוהי, והן בזכות יכולותיו לפרש את יצירות אביו באופן שנגיש יותר למאמינים.[18] יצירותיו של עבד אל-בהאא, אשר קיבלו תוקף של דברי נבואה, כוללות יותר מ-27,000 חיבורים שונים.[19] הן כוללות כתבים ישירים שלו, הרצאות ונאומים שלו שסוכמו בידי אחרים ושיחות עמו שהועלו על הכתב. יצירותיו עסקו בביטול הפערים התהומיים בין עושר ועוני,[20] שוויון בין גברים לנשים, הנהגת חינוך חובה, השכנת שלום אוניברסלי כמטרה עליונה ועוד.[21]

  • הספר תשובות לכמה שאלות ("Some Answered Questions") יצא לאור בשנת 1908, והוא מכיל שאלות ששאלה לורה קליפורד ברני את עבד אל-בהאא בנושאי דת, פילוסופיה ועוד.[22]
  • שיחות שערך בפריז בתחילת מסעו למערב, בהן שטח את עקרי האמונה הבהאית, נאספו והפכו לספר שיצא לאור ב-1912 הנקרא שיחות פריז ("Paris Talks"). על-אף שעבד אל-בהאא לא אימת את הכתוב בספר, נכדו שוגי אפנדי טען כי הקהילה הבהאית יכולה להתבסס על הטקסטים.[23]
  • בזמן מלחמת העולם הראשונה, חיבר עבד אל-בהאא את אחת היצירות החשובות ביותר שלו: לוחות התוכנית האלוהית ("Tablets of the Divine Plan"), שיועדה לבהאים של צפון אמריקה. בחיבורו פירט את התכונות הרוחניות כמו גם הפעולות המעשיות הדרושות כדי להפיץ את התורה הבהאית ברחבי העולם.[24]

בזכות כושר הביטוי העילאי של עבד אל-בהאא ונגישות כתביו ונאומיו למאמין הבהאי המערבי, הוא הפך למנהיגם הרוחני המרכזי של המאמינים הבהאים במערב.[25]


אלפים משתתפים בהלוויית עבד אל-בהאא

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזקנותו עבד אל-בהאא נשאר נמרץ להפליא. הוא היה אב אוהב לא רק לקהילה הבהאית בחיפה, אלא לקהילה הבהאית הבינלאומית המתפתחת.[26] בתוך כתביו נמצאות הנחיות להקמת מסגרת ארגונית לקהילה הבהאית העולמית. ב-28 בנובמבר 1921 נפטר עבד אל-בהאא. בחייו הספיק לראות כיצד הדת הבהאית מתרחבת ומתקיימת ברחבי העולם.[27] בהלוויתו השתתפו אלפי מאמינים בעלי רקע דתי שונה, וזאת כאות הערכה לפעילותו ולמאמציו לקידום אחדות האנושות. לפני מותו הוא מינה את שוגי אפנדי נכדו בן בתו הבכורה ליורשו. עבד אל-בהאא הובא לקבורה באחד מחדרי מקדש הבאב שעל הר הכרמל.[28] 


ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון, משה. הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה - הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב אל-אקדס) לבהאא אללה. ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008.

  • Moojen, Momen. Baha'u'llah : a Short Biography. Oxford: Oneworld, 2007.
  • Phelps, Myron H. The Master in Akka. United States: Kalimat, 1985.
  • Scholl, Steven. Wisdom of The Master. Ashland, Or.: White Cloud Press in association with Kalimát Press, 1997.
  • Smith, Peter. A Concise Encyclopedia of The Baha'i Faith. Oxford: Oneworld, 2000.
  • Tahirzadah, Adib. The Child of the Covenant: a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha. Oxford: G. Ronald, 2000.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Myron H. Phelps, The Master in Akka, United States : Kalimat, 1985, עמ' 25
  2. ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  3. ^ Adib Tahir Zadah, The Child of the Covenant : a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha, Oxford : G. Ronald, 2000, עמ' 75-90
  4. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 102
  5. ^ Myron H. Phelps, The Master in Akka, United States : Kalimat, 1985, עמ' 38-41
  6. ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  7. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה,, כרמל, 2008, עמ' 114
  8. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 115-116
  9. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 116
  10. ^ Adib Tahir Zadah, The Child of the Covenant : a study guide to the will and testament of 'Abdu'l-Baha, Oxford : G. Ronald, 2000, עמ' 207-209
  11. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 116
  12. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 155
  13. ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  14. ^ Momen Moojan, Baha'u'llah : a Short Biography, Oxford : Oneworld, 2007, עמ' 127-128
  15. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 133-134
  16. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 134
  17. ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  18. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 153-154
  19. ^ Texts, Sacred, Numbers and Classifications of, bahai-library.com
  20. ^ Steven Scholl, Wisdom of The Master, Ashland, Or. : White Cloud Press in association with Kalimát Press, 1997, עמ' 16
  21. ^ The Significance of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  22. ^ Peter Smith, A Concise Encyclopedia of The Baha'i Faith, Oxford : Oneworld, 2000, עמ' 325
  23. ^ Paris Talks | Bahá’í Reference Library, www.bahai.org
  24. ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
  25. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 154
  26. ^ Steven Scholl, Wisdom of The Master, Ashland, Or. : White Cloud Press in association with Kalimát Press, 1997, עמ' 9
  27. ^ משה שרון, הדת הבהאאית וכתב הקדש שלה- הספר הקדוש ביותר (אל-כתאב/אל-אקדס) לבהאא אללה, כרמל, 2008, עמ' 155
  28. ^ The Life of ‘Abdu’l-Bahá | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org