עמוס (משפחת לווייני תקשורת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עמוס הוא שמה של סדרת לווייני תקשורת אזרחיים[1] שרובם נבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל ומתופעלים על ידי חברת חלל תקשורת.

לווייני עמוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 1

עמוס 1 הוא לוויין התקשורת הישראלי הראשון. פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל, על בסיס הידע שנצבר בפיתוח לווייני הצילום אופק, עם תתי-מערכות של החברות DASA הגרמנית ו־Alcatel Espace הצרפתית. היוזמה העסקית לשיגורו לחלל הייתה של מאיר עמית ואחרים. שוגר ב־16 במאי 1996. הוא נמכר לחברת אינטלסאט בשנת 2009.

שימש בין השאר, לשירות טלוויזיה ישירות לבתים (DTH/DBS) על ידי חברת yes ואחרים בארץ, על ידי HBO וחברות נוספות באירופה. חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס 2, שכיום נמצא בבעלותה המלאה.

עמוס 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 2

עמוס 2 שוגר ב־28 בדצמבר 2003, והוא משרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: המזרח התיכון (כולל ישראל), אירופה והחוף המזרחי של ארצות הברית. שירותי השידור והתקשורת שמעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת YES הישראלית), הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת. הפרויקט שעלותו הוערכה בכ־150 מיליון דולר יצר הכנסות של כ־37 מיליון שקל עד תחילת 2005.

עמוס-1 ו-2 מוקמו בסמיכות האחד לשני (מעל קו האורך 4 מעלות מערב) על מנת ליצור מיקום משותף (CO LOCATION). מיקום משותף זה איפשר למשתמשי הלוויין להגדיל את יכולות השימוש בו, ללא צורך באנטנה נוספת. כעת עמוס-3 מחליף את עמוס-1 ונמצא בסמיכות ללוויין עמוס-2. עמוס 2 סיים את חייו המסחריים באפריל 2017, וביצע תמרון התרחקות מהחגורה הגיאוסטציונארית. הלקוחות הועברו ללוויני עמוס 3 ועמוס 7.[2]

עמוס 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 3

עמוס 3 שוגר ב-28 באפריל 2008. מטרתו הייתה להחליף את עמוס-1 שהוצא משירות ואף להגדיל את יכולות התקשורת הלוויינית של "חלל תקשורת".

עמוס 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 4

עמוס 4 שוגר ב-31 באוגוסט 2013. פעילותו מיועדת להתבסס על אזור דרום אסיה.

עמוס 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 5

עמוס 5 פותח על ידי חברת Reshetnev הרוסית כשחלקים ממנו נבנו גם בחברת אלקאטל אלניה ספייס האיטלקית. הוא שוגר מקזחסטן ב-11 בדצמבר 2011, לאחר שתאריך השיגור המיועד המקורי נדחה במספר חודשים מפאת עיכובים בהרכבתו. פעילותו מיועדת לשרת בעיקר לקוחות מיבשת אפריקה.

ב-21 בנובמבר 2015 בשעה 06:45 בבוקר שעון ישראל אבד הקשר עם הלווין ובעקבות כך הופסקו השירותים שסופקו דרכו, ב-15 בדצמבר 2015 הודיעה חלל תקשורת שהכשל הוא מוחלט וסופי ואין יכולת להחזירו לפעולה.

עמוס 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס 6

היה מיועד להחליף את לוייני עמוס 2 ועמוס 3 המשרתים לקוחות מאירופה וישראל וגם לשרת לקוחות מאזור יבשת אפריקה יחד עם עמוס 5. באוקטובר 2015 נודע כי חברת פייסבוק שכרה כ-40 אחוז מיכולות תעבורת האינטרנט של הלוויין למספר שנים תמורת סכום של 95 מיליון דולר לצורך מיזם חברתי של חיבור מדינות מתפתחות באפריקה לרשת האינטרנט גם ללא תשתיות פיזיות כמו כבלי תקשורת.

ב-1 בספטמבר 2016 נהרס הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע במשגר הטיל פאלקון 9 של חברת ספייס איקס במהלך ניסוי, יומיים לפני שנועד לשגרו לחלל.[3]

עמוס 7[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 2016 שכרה חלל תקשורת את אסיהסאט 8, לאחר אובדן עמוס 6 כדי לספק ללקוחותיה שרות זמני (4 שנים עם אופציה לשנה נוספת) בנקודה 4 מעלות מערב במקום עמוס 6. חלל מיתגה את הלווין בשם עמוס 7. הלוין החל בפעילות ב-27 בפברואר 2017 ופעילותו נועדה להחליף את מרבית שירותי התקשורת שסיפקו עמוס 2, עמוס 5 וחלק מהפעילות שיועדה לעמוס 6.

עמוס E[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמוס E

הלווין (שתחילה כונה עמוס 7 בטרם כינוי זה ניתן ללוויין השכור של אסיה סאט), נמצא בשלבי תכנון. מיועד לשירות לקוחות באזור דרום אמריקה ולשיגור ככל הנראה ב-2018.

עמוס 17[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 21 בדצמבר 2016 חברת חלל תקשורת דיווחה כי התקשרה בהסכם עם קבוצת "בואינג" לפיו הזמינה החברה מבואינג את ייצור הלוויין עמוס 17 ומערכותיו ושירותים נוספים תמורת כ- 161 מיליון דולר.

שיגור הלוויין מתוכנן להתבצע ברבעון הראשון של שנת 2019 ויוצב בחלל במיקום של הלוויין עמוס 5, ויספק שירותי תקשורת לאפריקה, למזרח התיכון ולאירופה.

הלוויין נקרא על שם הנקודה  הגיאוסטציונרית 17E המיועדת לו.

אורך חיי הלוויין מתוכנן ל-15 שנים לפחות כשעלות השנתית הצפויה כ-5 מיליון דולר.

במידה וחברת חלל לא תשגר עד שנת 2020 לוויין שיוצב במיקום של לוויין עמוס 5 היא תאבד את המקום שיוחזר לחלוקה מחדש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ללווייני עמוס יש גם שימושים צבאיים אפשריים, כגון תקשורת עם מטוסי קרב במרחקים גדולים מישראל (מקור: אריה אגוזי, לוויין לכל מפקד, המוסף לשבת של "ידיעות אחרונות", 30.10.2009).
  2. ^ חלל תקשורת: לאחר 13 שנה, הלוויין עמוס 2 הגיע לסוף חייו המסחריים, אתר ספונסר, מבוסס על הודעת חלל תקשורת לבורסה לניירות ערך בתל אביב, מתאריך 2 באפריל 2017
  3. ^ הלוויין עמוס 6 הושמד; האם העסקה למכירת חלל לסינים בסכנה?, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2016