עמק הצבאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי ארץ ישראלי בעמק הצבאים

עמק הצבאים או עמק פרי הר (במפות ישנות: עמק רקפת) הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 205 דונם בלב ירושלים, בין שכונות מגורים וכבישים סואנים (בין גבעת מרדכי, צומת פת וכביש בגין). הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר צבאים החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים. הקיבוצים חכרו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור המרכז. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך להיות לא כדאי מבחינה כלכלית. מאחר שמדובר בקרקע מבוקשת מבחינה נדל"נית ניסו כמה יזמים לשנות את ייעודה למטרות בנייה.

מלבד הצבאים מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.

המאבק על עמק הצבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.

בשנים 2000‏-2004 החל מאבק על תוכניות הבינוי שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל זיכוי כספי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, גופים ירוקים, כמו אנונימוס, מגמה ירוקה ואדם טבע ודין , עם ארגונים חברתיים, כמו סינגור קהילתי, במקום והקשת הדמוקרטית המזרחית. אליהם הצטרפו רבים מתושבי האזור. לאחר הפלת תוכנית הבניה, הובילה החברה להגנת הטבע את תכנון המקום כפארק טבע עירוני, בשיתוף עם התושבים. במאבק זה נקבע תקדים, כאשר בפעם הראשונה בארץ הוגשה התנגדות לתוכנית בשם בעלי חיים, הצבאים. ההתנגדות הוגשה על ידי אנונימוס, על בסיס חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), המסמיך ארגון מוכר למען בעלי-חיים, לפעול משפטית בשם בעלי החיים.

סביב עמק הצבאים קיים אזור עירוני הנבנה באינטנסיביות. בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים באזור אשר יצרה מחסום ברצף הפתוח שבין עמק הצבאים לבין המרחב הפתוח מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת כביש בגין צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות בית הכרם וגבעת רם.

לצבאים בעמק סכנות רבות: תושבים המנסים לפגוע בהם ללא סיבה מיוחדת, כלבים משוטטים המפרים את שלוותם, פסולת מתכת שהושלכה במקום ונשכחה שם. סכנה נוספת לעדר באה מצד יזמי נדל"ן המעוניינים להפוך את העמק לאזור עירוני מפותח לתעסוקה, מסחר, חקלאות ומגורים.

עם הגשת התוכניות החל מסע ההתנגדות הייחודי, ששילב מניעים סביבתיים (שימור טבע עירוני) עם מניעים חברתיים (שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות, לרבות קטמון ח' וט'). צורת המאבק הייתה ייחודית גם בכך שהתרכזה בהכנת תכנון חלופי, ולא רק בהתנגדות למוצע. חריגה הייתה גם החלטת מתכננת המחוז לדחות (בינתיים) את התוכנית. ב-27 במאי 2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים להפקדה את התוכנית שהגישו התושבים והחברה להגנת הטבע. בהתאם לתוכנית זו יוקם בעמק פארק טבע עירוני שחלקו יגודר ובו יחיו הצבאים, ובחלקו האחר יוקמו מרכז מבקרים, בית קפה, ושבילי הליכה. התוכנית אושרה להפקדה אך טרם הופקדה. ב-7 ביולי 2009 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה (ירושלים) להמליץ על אישורה של התוכנית.

במהלך החודשים האחרונים של שנת 2008 החל מאבק נוסף על גורלו של העמק, לאחר שיזם בשם זכריה קהלני חסם את הכניסה לעמק והחל בעבודות חישוף בשטח בו שוהים הצבאים. לטענת קהלני, בידיו חוזה חכירה ואישור שימוש בקרקע עליו חתם עם הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, שהם הבעלים המקוריים של השטח, ובכוונתו להשכיר את השטח לאחרים לשם הקמת חוות חקלאיות אורגניות. בתגובה למודעות ההשכרה שפרסם קהלני פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעות בעיתונות המבהירות כי לקהלני אין כל זכויות בקרקע שאותה הוא מתכוון להשכיר. החברה להגנת הטבע הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה דחופה נגד קהלני לשם הפסקת העבודות, וב-20 בנובמבר 2008 קיבל בית המשפט את הבקשה הזמנית והוציא צו להפסקת העבודות במקום עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש (בש"א (י-ם) 12156/08). לבקשה צורפו כמשיבים פורמליים מינהל מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים, הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שהביעו כולם תמיכה בעמדת החברה להגנת הטבע. בעת מתן ההחלטה הזמנית ועל פי הנאמר בה, עמד מספר הצבאים בעמק על 12. בדצמבר 2008 הגיש קהלני תביעת דיבה כנגד החברה להגנת הטבע‏[1]. במהלך שנת 2010 פרצה במקום שריפה נוספת במהלכה נספו עוד כמה צבאים ומספר בתים בסמוך לעמק נשרפו.

במהלך שנת 2013 החל מאבק תושבים בעיריית ירושלים ובעמותת החברה להגנת הטבע. התושבים עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים‏[2]. העתירה דנה בפעילות עסקית בתשלום שלכאורה תיכננה עמותת החברה להגנת הטבע בעמק הצבאים‏[3]. בנוסף, עתרו התושבים נגד מסירת מבנים בפארק לעמותת החברה להגנת הטבע שלא על פי הנהלים. בית המשפט הוציא צו ביניים האוסר כל התקשרות בין עיריית ירושלים ועמותת החברה להגנת הטבע‏[4].

בית המשפט לעניינים מינהליים הכריע לטובת התושבים וקבע בפסק הדין מיום 17/11/2013 כי פארק עמק הצבאים ישאר פתוח לציבור וללא תשלום. נקבע כי ניהול והפעלת הפארק יבוצע על ידי עיריית ירושלים בלבד. עוד נקבע כי לעמותת החברה להגנת הטבע אין זכויות קניין או חזקה בקרקע. סיורים בתשלום מותרים לכל אדם או גוף ואינם זכות בלעדית של עמותת החברה להגנת הטבע.

לאחר ההכרעה החלה עיריית ירושלים בגיבוש תכנית לשיקום העמק. עם גיבוש התכנית החלו עבודות השיקום. עמק הצבאים צפוי להיות הפארק העירוני הפתוח הגדול ביותר בישראל. בפארק יהיה אגם מלאכותי, מרכז מבקרים ופעילויות לכל המשפחה, והוא צפוי להיפתח מחדש למבקרים באפריל 2015.


עמק הצבאים במבט מצפון מערב. ניתן לראות את שכונת גבעת מרדכי אשר במזרח השמורה.
עמק הצבאים במבט מדרום. ניתן לראות את מתחם "הולילנד" בחלקה השמאלי של התמונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמק הצבאים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°45′32.82″N 35°11′43.09″E / 31.7591167°N 35.1953028°E / 31.7591167; 35.1953028