עמק הצבאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי ארץ ישראלי בעמק הצבאים
צבי ארץ ישראלי, זכר ונקבה
צבאים ליד האגם הגדול, היבש חלקית

עמק הצבאים או עמק פרי הר (במפות ישנות: עמק רקפת) הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 205 דונם בלב ירושלים, בין שכונות מגורים וכבישים סואנים (בין גבעת מרדכי, צומת פת וכביש בגין). לאחר שנים של מאבק ציבורי רחב נגד תוכניות בנייה בעמק, נפתח פארק למבקרים במרץ 2015. בפארק, המנוהל על ידי החברה להגנת הטבע מרכז מבקרים, מסלולי הליכה ואגם, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר בישראל, ופארק הטבע העירוני הגדול בישראל. מלבד 24 הצבאים החיים בו כיום (ספטמבר 2017), מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.

הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר צבאים החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים. הקיבוצים חכרו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור המרכז. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך להיות לא כדאי מבחינה כלכלית. מאחר שמדובר בקרקע מבוקשת מבחינה נדל"נית ניסו כמה יזמים לשנות את ייעודה למטרות בנייה. לאחר מאבק ארוך של תושבים וארגונים אזרחיים, יוזמת הבניה בוטלה, ובמקומה תוכנן פארק טבע-עירוני לרווחת הציבור.

היום, פארק עמק הצבאים מהווה אתר טבע משמעותי בירושלים, והוא אחד משטחי הטבע היחידים בישראל בהם חיים צבאים ארץ ישראלים בצורה מוגנת ומבוקרת. בפארק מבקרים מאות אנשים ביום, הוא פתוח כל ימות השבוע והכניסה אליו חופשית ובחינם.

המאבק על עמק הצבאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים סביב העמק אשר יצרה מחסום ברצף הפתוח שבין עמק הצבאים לבין המרחב הפתוח מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת כביש בגין צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות בית הכרם וגבעת רם. הסכנה מהכבישים הצטרפה לסכנות נוספות, כגון כלבים משוטטים, פסולת מתכת ועוד ואוכלוסיית הצבאים ושאר בעלי החיים התמעטה בצורה משמעותית.

בסוף שנות ה-90 קידמו הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, תוכנית בעמק הכוללת 1400 יחידות דיור, משרדים, מתחמי היי-טק, מוסדות ציבור ומכללה.  התוכנית הביאה למאבק חברתי כנגד תוכניות הבינוי המסיביות שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל פיצוי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, גופים ירוקים, כמו אנונימוס, מגמה ירוקה ואדם טבע ודין, עם ארגונים חברתיים, כמו סינגור קהילתי, במקום והקשת הדמוקרטית המזרחית. אליהם הצטרפו רבים מתושבי האזור.

במאבק זה נקבע תקדים, כאשר בפעם הראשונה בארץ הוגשה התנגדות לתוכנית בשם בעלי חיים, הצבאים. ההתנגדות הוגשה על ידי אנונימוס, על בסיס חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), המסמיך ארגון מוכר למען בעלי-חיים, לפעול משפטית בשם בעלי החיים.

עם הגשת התוכניות החל מסע ההתנגדות הייחודי, ששילב מניעים סביבתיים (שימור טבע עירוני) עם מניעים חברתיים (שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות, לרבות קטמון ח' וט'). צורת המאבק הייתה ייחודית גם בכך שהתרכזה בהכנת תכנון חלופי, ולא רק בהתנגדות למוצע. במאי 2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים להפקדה את התוכנית שהגישו התושבים והחברה להגנת הטבע. בהתאם לתוכנית זו יוקם בעמק פארק טבע עירוני שחלקו יגודר ובו יחיו הצבאים, ובחלקו האחר יוקמו מרכז מבקרים, בית קפה, ושבילי הליכה. ביולי 2009 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים להמליץ על אישורה של התוכנית.

במהלך החודשים האחרונים של שנת 2008 החל מאבק נוסף על גורלו של העמק, לאחר שיזם בשם זכריה קהלני חסם את הכניסה לעמק והחל בעבודות חישוף בשטח בו שוהים הצבאים. לטענת קהלני, בידיו חוזה חכירה ואישור שימוש בקרקע עליו חתם עם הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, שהם הבעלים המקוריים של השטח, ובכוונתו להשכיר את השטח לאחרים לשם הקמת חוות חקלאיות אורגניות. בתגובה למודעות ההשכרה שפרסם קהלני פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעות בעיתונות המבהירות כי לקהלני אין כל זכויות בקרקע שאותה הוא מתכוון להשכיר. החברה להגנת הטבע הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה דחופה נגד קהלני לשם הפסקת העבודות, וב-20 בנובמבר 2008 קיבל בית המשפט את הבקשה הזמנית והוציא צו להפסקת העבודות במקום עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש. לבקשה צורפו כמשיבים פורמליים מינהל מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים, הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שהביעו כולם תמיכה בעמדת החברה להגנת הטבע. בעת מתן ההחלטה הזמנית ועל פי הנאמר בה, עמד מספר הצבאים בעמק על 12. בדצמבר 2008 הגיש קהלני תביעת דיבה כנגד החברה להגנת הטבע[1]. במהלך שנת 2010 פרצה במקום שריפה נוספת במהלכה נספו עוד כמה צבאים ומספר בתים בסמוך לעמק נשרפו.

לאחר דחיית תוכנית הבניה, הובילה החברה להגנת הטבע את תכנון המקום כפארק טבע עירוני, בשיתוף עם התושבים.

במהלך שנת 2013 עתרו תושבים לבית המשפט המחוזי בירושלים[2] כנגד פעילות עסקית בתשלום שלכאורה תיכננה עמותת החברה להגנת הטבע בעמק הצבאים[3]. בנוסף, עתרו התושבים נגד מסירת מבנים בפארק לעמותת החברה להגנת הטבע שלא על פי הנהלים. בית המשפט הוציא צו ביניים האוסר כל התקשרות בין עיריית ירושלים ועמותת החברה להגנת הטבע[4].

בית המשפט לעניינים מינהליים הכריע ב-2013 לטובת התושבים וקבע בפסק הדין כי פארק עמק הצבאים ישאר פתוח לציבור וללא תשלום. נקבע כי ניהול והפעלת הפארק יבוצע על ידי עיריית ירושלים בלבד. עוד נקבע כי לעמותת החברה להגנת הטבע אין זכויות קניין או חזקה בקרקע. סיורים בתשלום מותרים לכל אדם או גוף ואינם זכות בלעדית של עמותת החברה להגנת הטבע.

לאחר ההכרעה החלה עיריית ירושלים בגיבוש תוכנית לשיקום העמק והחלו עבודות השיקום ונטיעת עצים. שלב א' של הפארק נפתח למבקרים במרץ 2015, ובו אגם מלאכותי גדול ובריכות נוספות, מרכז מבקרים ופעילויות לכל המשפחה, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר בישראל.

ערכי טבע ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי טבע ומורשת אדם: מבחינה אקולוגית, עמק הצבאים הוא שטח פתוח המאופיין במגוון בתי גידול המשמשים ותומכים במגוון ביולוגי נרחב של מיני בעלי חיים וצמחים, כל זאת על אף מיקומו הגאוגרפי הייחודי – לב ליבה של עיר מודרנית שוקקת חיים. החי והצומח בעמק הצבאים מהווה צוהר אל עולם החי והמורשת הסביבה המקראית השזורים בדברי הנביאים ומלכי ישראל, מרקם ההולך ונעלם מנופי ארץ ישראל. העמק הוא האתר האחרון בלב העיר בו מתקיימות מספר רב של מערכות טבעיות האופייניות להרי ירושלים. נגישותם והקלות בה ניתן לצפות בהן הופכת את העמק לאתר הטבע העירוני המשמעותי בארץ. מלבד עדר הצבאים, מצויים בעמק מספר רב של מיני בעלי חיים וצמחים שחלקם מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה. במקום שרדה תצורת צומח ארץ ישראלית מקומית שכמעט ונכחדה בשל הפיתוח המהיר של במת ההר של ירושלים, יחד עם כמה ממיניה הנדירים.

לשימורה חשיבות רבה הן בשל הייחודיות של מערכת אקולוגית שמורה ומגוונת בלב עיר סואנת. כפועל יוצא עולה החשיבות החינוכית הרבה של עמק הצבאים כפארק טבע עירוני.

גם למורשת הנופים החקלאיים הקדומים האופיינית לאזור ירושלים ביטוי רחב בעמק: שרידי המתקנים החקלאיים, הטראסות ונופי הבוסתן משתלבים באופן מלא עם צמחיית הבר. מבחינת בעלי חיים ניתן למצוא באתר מינים רבים של פרוקי רגליים, זוחלים, יונקים (בניהם הצבי הארץ ישראלי כמובן) וכ-100 מיני עופות. מלבד שרידי החקלאות העתיקה המצויים במקום קיימות גם מספר מערות קבורה מתקופת הבית השני.

ככלל אתרי טבע עירוני הינם משאב עירוני המשרת את כלל האוכלוסייה. בעמק הצבאים מתקיימות פעילויות חינוכיות מגוונות אשר משרתות אוכלוסיות שונות ומעמיקות את הזיקה שבין התושבים לבין טבע עירוני בכלל ועמק הצבאים בפרט.

עמק הצבאים כאתר מושך ציפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק הצבאים מהווה נקודת מעבר וקינון למגוון רחב של ציפורים. העמק, כריאה ירוקה בלב העיר, משמש נקודת עצירה למיני ציפורים רבות בנדידתן לציפורים יציבות ולציפורים חורפות. לעמק פוטנציאל גדול לצפיה במיני ציפורים הנדירות באזור ירושלים. באופן קבוע נראים מינים נדירים במיוחד בעמק, ואף מיני ציפורים שמעולם לא נראו במקומות אחרים בירושלים. בזכות כמה מאפיינים ייחודים הנמצאים בעמק הצבאים, מתאפשר המגוון הרחב כל כך של מיני הציפורים בשטח זה.

בין הגורמים העיקריים לאטרקטיביות של עמק הצבאים ניתן למנות שלושה עיקריים:

-        בעמק מגוון עצום של צמחי בר, עשבים, קוצים, עצי פרי ועוד. מגוון זה הוא מאין "נווה מדבר" באמצע העיר המציע שפע מזון בכל השנה.

-        מערכת המים שבפארק מאפשר מזון ומים בשפע, גם בימות הקיץ. בנוסף, ציפורים הזקוקות למים למנוחה, קינון,  לכידת מזון ושימושים אחרים, נמשכות במיוחד לאגמים. החל מקיץ 2017 מערכת המים מוזנת במים נוספים למשך כל העונה היבשה, ולכן ציפורים רבות נצפו מקננות באזור האגם הגדול שבעמק במהלך הקיץ.

-       סיבה נוספת לאטרקטיביות של שטח זה היא אזור הבתה בצפון העמק, שם נשמרה צמחייה ים-תיכונים, חורש פתוח, בתה וגרירה. סוגי צמחייה כאלו מושכים ציפורים רבות.

כל אלו, בשילוב הצטמצמות האזורים הטבעיים בישראל ובעולם, מעודדים ציפורים רבות לעבור דרך ירושלים ודרך עמק הצבאים.

עמק הצבאים במבט מצפון מערב. ניתן לראות את שכונת גבעת מרדכי אשר במזרח השמורה.
עמק הצבאים במבט מדרום. ניתן לראות את מתחם "הולילנד" בחלקה השמאלי של התמונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמק הצבאים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°45′32.82″N 35°11′43.09″E / 31.7591167°N 35.1953028°E / 31.7591167; 35.1953028