עצמון-שגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עצמון-שגב
מועדון הקהילה בעצמון
מועדון הקהילה בעצמון
מחוז הצפון
מועצה אזורית משגב
גובה ממוצע[1] ‎319‏ מטר
תאריך ייסוד 1953
תנועה מיישבת המרכז החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,068 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-1.0%‏ בשנה עד סוף 2017

עַצְמוֹן (שֶׂגֶב) (שם קודם ראשוני: שגב, לאחר מכן התווסף השם עצמון) הוא יישוב קהילתי במועצה אזורית משגב אשר נוסד בשנת 1975 ועלה לקרקע בשנת 1978 באתר הקרוונים יבור[2]. לאחר מכן עלה לאתר הקבוע בשגב בשנת 1983.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר חוצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בספטמבר 1955 התקיים טקס להקדשת המקום, בקרבת הכפר הערבי מיאר, לכפר עבודה עבור 60 משפחות עולים ממרוקו שיובאו למקום הישר מהאוניה[2]. תרומות להקמת הכפר נתקבלו מהדסה וויצו בקנדה[3]. במאי 1956 פורסם שהיישוב יתבסס על עבודת חציבה במחצבה סמוכה ומעט חקלאות על שטח של 1000 דונם, שניתן להשקות מקידוח מים של 250 ממ"ק שנעשה במקום. במקום הוקמו פחונים עבור המתיישבים שבשלב ראשון יגורו בהם ויבנו את בתי הקבע[4][5]. בסוף יוני 1956 עלו למקום קבוצה של חיילים משוחררים[6][7], אליהם הצטרפו בסוף יולי 1956 עולים ממרוקו[8]. באפריל 1957 סיכם דבר: "הנסיון ... עלה יפה. כיום מועסקים כבר במחצבה 40 מתושבי הכפר ו-15 מועסקים בעבודות בניה. 10 מתישבים אחרים עוברים עתה קורס מקצועי ובקרוב יפתח קורס נוסף ל-10 מתישבים אחרים"[9]. אולם פחות משנתיים מאוחר יותר הציג מעריב תמונה אחרת: "רעיון של הקמת ישובי חוצבים עלול להיתקל בהתננדות עקב ישוב־חוצביס אחד שלא הצליה ביותר. בישוב זה, ששמו שגב (לפנים הכפר הערבי מיאר‭ ,(‬מועסקים שלושים מתיישבים במחצבה של "סולל בונה‭ ."‬אלא שהחברה אינח שואבת נחת ממחצבה זו. אולם המומחיפ מציינים, כי שנב אינה יכולה לשמש דוגמה הואיל והמחצבה לא אותרה על ידי משרד הפיחוח והישוב הוקם במידה רבה בניגוד לדעה הגיאולוגים."[10]. במרץ 1959 ערכו שתי משפחות מהיישוב שביתת שבת מול הסוכנות בדרישה להעבירם לקריית שמונה או נתניה[11]. המוסדות פנו למועצות האזוריות באיזור לסייע למקום, שטרם חובר לחשמל ולא היתה בו פרנסה[12], אך אלו לא מנעו את מגמת הנטישה[13]. כן התיישבו במקום גרעין "יובלים" של צעירים שחיכו להתיישבות ביודפת[14] וסייעו לתושבי המקום[15].

במחצית הראשונה של 1960 נסגרה המחצבה[16] והוחלט להפוך את שגב לכפר עבודה בחסות הקרן הקיימת[17]. כן נקבע שיוצב במקום נרטור וחיבור טלפוני[18], הוחל בחלוקת אדמות למתיישבים[19] ויטע כרם שקדים על 150 דונם[20]. טלפון ראשון הותקן בפברואר 1961[21]. למקום הובאו משפחות מעולי הודו מקרית שמונה, שדרשו לחזור חזרה לקרית שמונה כשהתברר שבשגב אין עבודה[22]. בתחילת 1963 פוטרו 26 מתושבי המקום מעבודתם בקק"ל כדי לעבור לעבוד במטעים, אך אלו מחו על הפיטורין[23] והעבודה במטעים לא צלחה[24]. בראשית 1965 היו בשגב 30 משפחות, אשר 18 מהן הודיעו על כוונת עזיבה והשאר קיבלו אחריות על השטחים החקלאיים שכללו 400 דונם מטע, 500 דונם זיתים, 300 דונם שקדים ו-800 דונם פלחה[25]. לקראת סוף השנה הסתכסכו אנשי המקום עם בני יודפת על קרקעות ששני הצדדים טענו לזכות לעבדם[26].

בשנת 1969 היו במקום 17 משפחות[27].

בראשית 1972 נותרו ביישוב כ-20 משפחות[28]. כבר בשנת 1966 הוקם בבבתים הריקים במקום ישיבה ובית ספר חרדי לבנות, למגינת ליבם של חלק מתושבי המקום[29]. הצקות לבית הספר לבנות מצד נערי היישוב הביאו אותו להתרכז במעלה הגבעה[30]. בשנת 1971 הוחכרו הבתים הריקים ביישוב לתנועה להפצת תורה שקיימה במקום ישיבה. ותיקי המקום מחו נגד התרחבות הקהילה הדתית במקום וטענו שכל הבתים דרושים להם עבור דור העתיד שלהם[31][32]. ביוני 1975 הגיע הסכסוך במקום לנקודת רתיחה לאור התחלת שיפוצים של המבנים במקום עבור התנועה להפצת תורה. ותיקי המקום נחלקו לשתי קבוצות. 7 משפחות של נתמכי סעד בקשו לעזוב, בעוד 11 המשפחות האחרות בגקשו לגרש את הדתיים מהמקום. הם החזירו את תעודות הזהות שלהם ופנקסי המילואים[33] ומשזה לא עזר בקשו למנוע בכוח את השיפוצים[34]. ועדת הפנים של הכנסת ביקרה במקום בנסיון למצוא פתרון לסכסוך[35]. המשטרה קיימה במקום נוכחות קבועה כדי למנוע עימותים[36][37].

אנשי התנועה להפצת תורה הקימו את מורשת והמושב התפרק ונותרו בו 11 משפחות. בספטמבר 1976 תואר המושב כנטוש[38]. ב-11 בדצמבר 1980 נהרסו 6 בתים בשגב, בהם גם בתים שהיו מאוכלסים, כדי לאפשר את הקמת היישוב עצמון במקום[39].

עצמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין עצמון היה חלק מגרעין עובדי רפא"ל שבקשו החל משנת 1975 להקים יישוב קהילתי בגליל, תוך שהם ממשיכים לעבוד במקומות העבודה הקודמים שלהם. המוסדות המיישבים דחו את בקשתם בטענה שאינם מעוניינים להקים לחברי הגרעין סביון בגליל, שכן באותה תקופה הוקמו רק יישובים שפרנסתם במקום ההתיישבות[40][41]. אנשי הגרעין דחו את ההצעה להיות כפר תעשייתי שאנשיו עובדים במפעלים שיוקמו ביישוב, מכיוון שהם היו כבר אנשים מבוססים שעבדו בתחומי התמחותם. במהלך שנת 1976 הועלתה פשרה שאנשי המקום ימשיכו לעבוד במקומות עבודתם, אולם הם יקימו יחד מפעל תעשייתי אחד במקום, שאם יתפתח יעברו חלק מהתושבים לעבוד בו[42]. בראשית 1977, כשבגרעין היו 170 משפחות, הודיעו לאנשי הגרעין שהם מועמדים להתיישב באותה שנה[43]. העלייה על הקרקע התעכבה ובינתיים גרעין רפא"ל התפלג לשני גרעינים: גרעין גילון שביקש להקים יישוב קהילתי וגרעין עצמון שביקש להקים מושב[44].

מקור שם היישוב הוא הר עצמון הסמוך ליודפת.

29 משפחות ראשונות עלו באופן זמני למחנה יבור, בנובמבר 1978[45]. ב-12 בפברואר 1979 התקיים ביישוב הזמני טקס אבן פינה ליישוב הקבע, בנוכחות אריאל שרון[46]. אולם הקמת היישוב התעכב בגלל מגבלות תקציב[47]. ביוני 1980 הפגינו חברי הגרעין בדרישה לתקצב את הקמת היישוב שלהם[48]. בפברואר 1981 הוחל בעבודות הכשרת השטח להקמת היישוב[49].

נח"ל מרווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאחזות נח"ל עצמון עלה על הקרקע ב-2 באפריל 1979[50] וטקס רשמי התקיים במאי 1979[51][52]. במהרה שונה שם ההיאחזות ל"מרווה"[53]. במאי 1981 הוסב ההיאחזות לבסיס גדנ"ע[54].

היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב כיום 9 שכונות ומתגוררות בו כ-280 משפחות, כמו כן פועלת בו תנועת הנוער העובד והלומד.

היישוב ממוקם כ-379 מטר מעל הים וממנו נשקף נוף מרהיב של מפרץ חיפה עד נהריה, גוש תפן, הר שכניה ועוד. את היישוב מקיף יער שגב.

במרכז היישוב קיימים גם ספרייה גדולה, מכולת ומספר גני ילדים (למשל תינוקייה, גן טרום חובה, גן חובה ועוד).[55]

מבט כללי על עצמון-שגב מכוון יודפת. עצמון שגב משמאל למעלה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ שגב - יישוב עברי ראשון בהרי הגליל המרכזי, למרחב, 2 בספטמבר 1955
  3. ^ כפר הנוער "שגב" יוקם בגליל המערבי, חרות, 4 בספטמבר 1955
  4. ^ שני ישובים חדשים, מעריב, 21 במאי 1956
  5. ^ יוקם כפר חוצבים ראשון בערי הגליל, דבר, 18 ביוני 1956
  6. ^ יוסף אורי, כפר ראשון של חוצבי שיש, למרחב, 24 ביוני 1956
  7. ^ ל. מיכאל, תעשיית השיש מכינה עצמה להסתערות על ארמונות אירופה, דבר, 28 ביוני 1956
  8. ^ 30 משפחות עולים לשגב בגליל, הבוקר, 27 ביולי 1956
  9. ^ מחצבת שגב קולטת, דבר, 11 באפריל 1957
  10. ^ י. און, מתכננים ישובי חוצבים, מעריב, 10 בפברואר 1959
  11. ^ שביתת־שבת ליד הסוכנות בחיפה, הצופה, 12 במרץ 1959
  12. ^ 4 מועצות אזוריות לעזרת יישובי עולים, הצופה, 5 ביוני 1959
  13. ^ נחום פונדק, כפר שנשכח, דבר, 13 בנובמבר 1959; המשך
  14. ^ יודפת מתעוררת לחיים, על המשמר, 23 בנובמבר 1959
  15. ^ הכל מאמצין את שגב בגליל, מעריב, 8 במאי 1960
  16. ^ סגירת מחצבת שיש של סולל־בונה מסכנת קיומו של ישוב יהודי, למרחב, 5 במאי 1960
  17. ^ דנים ב"אבא" למושב שגב, מעריב, 30 במאי 1960
  18. ^ מושב שגב יהפך לכפר עבודה, דבר, 9 ביוני 1960
  19. ^ חולקו אדמות למתישבי שגב, הצופה, 29 באוגוסט 1960
  20. ^ כרם שקדים ראשון באדמת שגב, מעריב, 9 בינואר 1961
  21. ^ טלפון ראשון, הבוקר, 27 בינואר 1961
  22. ^ מתיישבי שגב השובתים בסוכנות בת"א מגוללים את מצוקתם ותובעים עבודה, קול העם, 18 באוקטובר 1961
  23. ^ קק"ל פיטרה 26 פועלים בגליל המרכזי, קול העם, 3 במרץ 1963
  24. ^ 30 פוטרו במושב שגב, קול העם, 5 ביוני 1963
  25. ^ יואל דר, הישוב שגב בגליל התחתון נמצא בתהליך של פירוק, דבר, 28 בינואר 1965
  26. ^ קטטה המונית בין מתישבי שגב ויודפת בגליל, מעריב, 23 בנובמבר 1965
  27. ^ יואל דר, מושב שגב בגליל ממשיך להתרוקן מתושביו, דבר, 9 בספטמבר 1969
  28. ^ כפר שגב בסכנת חיסול, דבר, 24 בפברואר 1972
  29. ^ פלשו לצריף הרב במושב שגב בגליל, הצופה, 15 בנובמבר 1966
  30. ^ נחום ברנע, יישובים ללא אב, דבר, 1 בדצמבר 1972
  31. ^ ותיקי שגב שובתים מול בנין הכנסת בירושלים, דבר, 19 ביולי 1973
  32. ^ אהרון פריאל, 126 דירות הוחכרו בלירה אחת ל־5 שנים, מעריב, 13 ביוני 1975
  33. ^ 11 משפחות מכפר שגב החזירו תעודות הזהות ופנקסי המילואים, דבר, 25 ביוני 1975
  34. ^ מנחם רהט, בקלשונות ובמקלות תקפו חברי מושב שגב את אנשי תל"ת ומנעו בכוח את כניסתם, מעריב, 23 ביולי 1975
    מנחם רהט, נרגעו ודוחות במושב שגב אך עוד מורגשת מתיחות, מעריב, 28 ביולי 1975
  35. ^ עמיחי ישראלי, ועדת־הפנים ביקרה בשגב; שמעה טענות הפלגים היריבים, דבר, 20 באוגוסט 1975
  36. ^ המשטרה תקיים נוכחות בשגב, דבר, 25 באוגוסט 1975
  37. ^ מנחם רהט, כוחות משטרה גדולים - לשגב לאחר פציעת ראש ועד המושב בידי אברכים, מעריב, 14 באוקטובר 1975
  38. ^ יוסי ביילין, לגליל בלי תנועה מיישבת, דבר, 24 בספטמבר 1976
  39. ^ מאיר הראובני, 7 בתים נהרסו בגליל בחסות 200 שוטרים, מעריב, 12 בדצמבר 1980
  40. ^ אהרון דולב, "לייהד הגליל" - ביהודים או ב"קריטריונים"?, מעריב, 30 בינואר 1976; המשך
  41. ^ אליהו איזקסון, חידוש ההתישבות המשפחתית מושבתית, מעריב, 26 באוגוסט 1979
  42. ^ יוסי ביילין, לגליל בלי תנועה מיישבת, דבר, 24 בספטמבר 1976
  43. ^ גרעין רפא"ל יעלה השנה להתיישבות בשגב, דבר, 18 בינואר 1977
  44. ^ מאיר הראובני, אם לא נתוקצב באפריל - אעזוב עם המשפחה בסוף שנת הלימודים, מעריב, 2 במרץ 1979
  45. ^ יוסף פריאל, התעוררות ביישוב הגליל, דבר, 16 בינואר 1979
  46. ^ מאיר הראובני, שרון: יש רצון עז להתנחל, מעריב, 13 בפברואר 1979
  47. ^ מאיר הראובני, אם לא נתוקצב באפריל - אעזוב עם המשפחה בסוף שנת הלימודים, מעריב, 2 במרץ 1979
  48. ^ מנחם רהט, מתיישבים בגליל הפגינו נגד עיכוב בבנית בתיהם, מעריב, 12 ביוני 1980
    נציגי יישובים בגליל שלא נכללו בתקציב הפגינו בביקור ארליך, מעריב, 26 ביוני 1980
  49. ^ מאיר הראובני, הוחל בהכשרת השטח להקמת מושב עצמון, מעריב, 23 בפברואר 1981
  50. ^ מאיר הראובני, גרעין עצמון התיישב בשטח אש 117, מעריב, 3 באפריל 1979
  51. ^ יואל דר, שתי היאחזויות נח"ל עלו על הקרקע ליד סכנין, דבר, 25 במאי 1979
  52. ^ לפרטים נוספים על המקום: מאיר הראובני, צלמון, עצמון ואשחר, מעריב, 31 במאי 1979
  53. ^ מכמני נופים חדשים, דבר, 1 באוגוסט 1980
  54. ^ יאיר דואר, לנו המגל הוא החרב 2, עמוד 192
  55. ^ אתר מועצה אזורית משגב