פורטל:אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה, בקצה הדרומי של מטרופולין גוש דן. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר כאחת מחמש ערי פלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים בתל מור ובאשדוד ים, ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים – נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב. מאז הקמתה, אשדוד קולטת עלייה יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה. אשדוד חברה בפורום ה-15. |
רחוב רוגוזין הוא אחד מהרחובות הוותיקים והמרכזיים בעיר אשדוד. הרחוב שוכן בלב רובע א' בעיר ונקרא על שם התעשיין והנדבן היהודי-אמריקאי ישראל רוגוזין, שבתור אחד מחלוצי התעשיינים בעיר, הקים בה מפעלים גדולים ותרם להקמת בתי הספר התיכוניים המקיפים א' ו-ג'.
זהו הרחוב הראשי לשעבר של אשדוד, ומאז שנחנך באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, הוא מהווה מקום בילוי עיקרי בה. מדי ימי חמישי בקיצים נערך בו פסטיבל "מדרחוב רוגוזין" על ידי עיריית אשדוד – ובו מופעי רחוב, אירועי מוזיקה ופעילויות לכל המשפחה.
הרחוב נמתח מדרום לצפון – כאשר בדרומו הוא נכנס לרובע ד' במפגש עם שדרות יצחק הנשיא (בואכה כיכר הפועלים) ומסתיים בפינת מסעדות בצומת עם שדרות משה דיין, בירידה לחוף הקשתות. מנקודת כיכר הפועלים, מתחילה שדרת חנויות המיתארכת צפונה עד רחוב שבי ציון – החולק את מרכזון הרובע עם רוגוזין – ושם שוכנים שאר המוסדות המרכזים ברובע, הם מרכז קליטה בית קנדה וסניף ההסתדרות הכללית.
הערה עודכן במרץ 2024.
|
לחצו כדי להקטין חזרה
צבי צילקר היה פוליטיקאי ומהנדס, שכיהן בתפקיד ראש עיריית אשדוד במשך תקופת הזמן הארוכה ביותר – 33 שנים (7 קדנציות) לסירוגין, משנת 1969 עד 2008. הוא נולד בעיר גיסטרו שבמקלנבורג-שוורין, גרמניה, למשפחה דתית, ועלה עם משפחתו בשנת 1935 בהיותו בן שנה וחצי לבית שמש. צילקר, שלמד הנדסה אזרחית בטכניון, הפך למהנדס המועצה המקומית של בית שמש ב-1960, ושנתיים מאוחר יותר למהנדס מועצת אשדוד. צילקר היה פעיל בצעירותו באגודת הסטודנטים בטכניון, ובבית"ר, ובהמשך גם ב ובארגון רוטרי, ומזוהה עם "הליכוד" במשך רוב ימי חייו, ובסוף חייו הפוליטיים עם "קדימה". בעקבות פעילותו הרבה למען פיתוח העיר, עמה הוא מזוהה, ב-2018 החליטה עיריית אשדוד להנציחו, ולקרוא על שמו את "קריית התרבות" עוד בחייו, זאת בהחלטה משותפת של גורמי הקואליציה והאופוזיציה במועצת העירייה. צילקר היה נשוי לחנה לבית גוטנסקי, גם היא ממשפחה בית"רית, משנת 1955 ועד לכתו בנובמבר 2021. לצילקר 3 ילדים. |
חברת התעופה הלאומית של ישראל, "אל על", קראה למטוס הבואינג 787 דרימליינר הראשון בצי שלה על שם העיר אשדוד יחד עם ערים נוספות, לרגל 60 שנים להיווסדה. מספר זנב המטוס הוא 4X-EDA.
מומלצי ויקיפדיה: אשדוד
- היסטוריה: אשדוד העתיקה (תל אשדוד) - אשדוד ים - גשר עד הלום - חברת אשדוד - גבעת יונה - תל מור
- אתרים: רצועת החוף של אשדוד - מרכז כיוונים - מרכז קליטה בית קנדה - קריית התרבות ע"ש צילקר (מוזיאון אשדוד לאמנות - בית יד לבנים - המשכן לאמנויות הבמה - עיריית אשדוד - הארכיון לתולדות אשדוד) - המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן - המוזיאון לגבורה היהודית והשואה - מצודת אשדוד ים - מצדית אשדוד ים - אמפי אשדוד - מרינה אשדוד - קניון לב אשדוד - מרכז קליטה בית קנדה
- תעשייה: תחנת הכוח אשכול - אלתא מערכות - מתקן התפלה אשדוד - נמל אשדוד - נמל הדרום
- תחבורה: תחבורה ציבורית באשדוד - Reway - מסוף ריביירה - מסוף בני ברית - מסוף ביג
- עירוניות ורחובות: תכנון עירוני של אשדוד - רחוב רוגוזין - רחוב שבי ציון - שדרות הרצל - שדרות מנחם בגין - שדרות משה דיין - שדרות בני ברית - מדרחוב הנביאים
- ספורט מועדון ספורט אשדוד - מכבי אשדוד (כדורסל/כדורגל) - הפועל אשדוד
- אולמות: אצטדיון הי"א - אצטדיון אשדוד (עתידי)
- חינוך מרכז פסג"ה
- אמנות תיאטרון ברמוזה - ברוך וינד - מבוא הדודאים - דודי שובל (ONE LOVE) - יובל דיין
ספרים
- בועז רענן, אשדוד – גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול: לקט מאמרים, אשדוד: החברה להגנת הטבע, 1990
- בועז רענן, אשדוד 2000, אשדוד: החברה להגנת הטבע, סניף אשדוד, 2000
- ניסים יחזקאל, אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, כ.נ.ר., 1979
- מיכאל שיחור, אשדוד, עיר של טעמים: מסע קולינרי, תל אביב-יפו: שיחור, 2017, מסת"ב 9789657326640
- אריה אזולאי, ציוני כל הדרך: אוטוביוגרפיה, ירושלים: הספרייה הציונית, 2023, מסת"ב 9789655363975
- משה דרור, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022
מאמרים
- דרור אסנת, "מחייטים וסנדלרים בנינו פה נמל": פועליות, לאומיות ואתניות בקרב פועלי נמל אשדוד, 1961-1967, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2004
- נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים, אופקים בגאוגרפיה 57-58, 2003, עמ' 224–241, JSTOR 23710644
- ארז צפדיה, חיים יעקובי, רב-תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט, 2007, עמ' 127–148, JSTOR 23442062
- ניסים כהן, מדינת הרווחה, מדיניות ציבורית ו"אי-משילות": המקרה של בית החולים באשדוד, דינמיקה של שינוי: הפוליטיקה הישראלית בתקופת מעבר, מחקרים בפוליטיקה הישראלית ד, 2011, עמ' 93–123
- מירב אהרון גוטמן, "שקט יהיה לנו מספיק כשנמות – עכשיו הזמן לחיות": בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה, תכנון, 2(1), 2005
- איילת בן אילן ואחרים, מערך אזורי התעשייה באשדוד: היבטים ניהוליים, תכנוניים וסביבתיים, תל אביב-יפו: אוניברסיטת תל אביב, 2017
- Max Budovitch et al, Global Case Studies: Lessons for Ashdod from around the World, קיימברידג': אוניברסיטת תל אביב, 2017 (באנגלית)
פורטל ישראל | פורטל ירושלים | פורטל תל אביב-יפו | פורטל חיפה | פורטל היישוב | פורטל אתרי מורשת בישראל | פורטל האדריכלות |
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אשדוד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
רשימת הערכים המבוקשים | |
---|---|
|
תודה רבה כל התורמים לבניית הפורטל!
אתם מוזמנים לציין את שם המשתמש שלכם כאן מטה
כובש המלפפונים • ארז האורז • Idoc07 • יודוקוליס • האשדודי • מיכאלי • Ovedc • Nizzan Cohen • Funcs • Chenspec