צ'ארלס וילסון (פיזיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צ'ארלס וילסון
Charles Thomson Rees Wilson
1869 –‏ 1959
צ'ארלס וילסון
תרומות עיקריות
המצאת תא הערפל

צ'ארלס תומסון ריס וילסוןאנגלית: Charles Thomson Rees Wilson; ‏14 בפברואר 186915 בנובמבר 1959) היה פיזיקאי סקוטי ומטאורולוג שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1927 על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (תא הערפל).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילסון נולד בקהילת גלנקורס שבמידלות'יאן לג'ון וילסון שעבד כחוואי ולאנני קלארק הרפר. המשפחה עברה למנצ'סטר לאחר מותו של האב ב-1873. וילסון למד ביולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר ושאף להיות רופא. לאחר שסיים את התואר שם, למד בסידני סאסקס קולג' בקיימברידג', שם התעניין בפיזיקה ובכימיה.

לאחר לימודיו בסידני סאסקס החל וילסון להתעניין במטאורולוגיה, וב-1893 החל ללמוד על עננים ותכונותיהם. הוא עבד במשך תקופה במצפה הכוכבים שבבן נוויס, שם ערך תצפיות על היווצרות עננים. וילסון ניסה לשחזר את היווצרות העננים בקנה מידה קטן יותר במעבדה בקיימברידג', על ידי פיזור אוויר לח במכל אטום. לאחר מכן התנסה ביצירת עקבות עננים בתא שנגרמו על ידי יונים וקרינה. על המצאת תא הערפל זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1927.

וילסון נישא ב-1908 לג'סי פרסר, בתו של כומר מגלאזגו, ולזוג נולדו ארבעה ילדים. הוא נפטר ביישוב הסמוך לאדינבורו, מוקף במשפחתו.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]