קינשאסה
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| |||
 | |||
| נוף קינשאסה, ברקע נהר קונגו | |||
| מדינה |
 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | ||
|---|---|---|---|
| שפה רשמית |
צרפתית  | ||
| תאריך ייסוד | 1881 | ||
| על שם |
לאופולד השני, מלך הבלגים | ||
| שטח | 9,965 קמ"ר | ||
| גובה | 240 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 14,970,460[1] (2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 13,265,000 (2014[דרושה הבהרה]) | ||
| ‑ צפיפות | 1,000 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 4°19′30″S 15°19′20″E / 4.325°S 15.3222222222222°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.kinshasa.cd | |||
  | |||
קינשאסה (בצרפתית: Kinshasa) היא עיר הבירה והגדולה בעריה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הנמצאת במרכז אפריקה. אוכלוסייתה מונה כ-14,970,460 איש (נכון לשנת 2021), והיא העיר השנייה בגודלה באפריקה שמדרום לסהרה, והשלישית בגודלה ביבשת כולה אחרי לאגוס וקהיר. היא קיבלת את שמה הנוכחי בשנת 1966 ועד אז נקראה ליאופולדוויל (Leopoldville).
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה שוכנת במערב המדינה, לאורך הגדה הדרומית של נהר קונגו, כ-500 קילומטר מחופי האוקיינוס האטלנטי, ישירות מול העיר ברזוויל – בירת המדינה השכנה: הרפובליקה של קונגו. קינשאסה וברזוויל הן שתי ערי הבירה היחידות בעולם הצופות ישירות אחת על השנייה בקרבה כה רבה[2]. קינשאסה משמשת כעיר נמל, אך היא מנותקת מן האוקיינוס האטלנטי בשל האשדות הרבים בנהר[3].
קינשאסה היא עיר בעלת ניגודים חדים, אזורי מגורים ומסחר יוקרתיים מתקיימים לצד שכונות עוני. העיר היא מרכז אדמיניסטרטיבי, תקשורתי ומסחרי. התעשיות הגדולות בעיר הן עיבוד מזון ומשקאות, עיבוד עורות, בנייה, תיקון ספינות וייצור כימיקלים, שמני מינרלים, טקסטיל ובטון[4].
שתי השפות העיקריות בקינשאסה הן צרפתית (רשמית) ולינגאלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה נוסדה בשנת 1881 כתחנת מסחר, על ידי הנרי מורטון סטנלי, שהעניק לה את השם "ליאופולדוויל" על שם פטרונו מלך בלגיה – ליאופולד השני. סטנלי בחר את המקום בזכות קרבתו לנהר, דבר שאיפשר תעבורה ושיט אליו וממנו. בנוסף האזור היה נוח מכיוון שהיה רחב וקל להגן עליו (city of Kinshasa website). תחנת המסחר שגשגה, מאחר שהייתה הנמל הראשון הניתן לשיט בנהר קונגו מעל מפלי ליווינגסטון (סדרה של אשדות לאורך כ-350 ק"מ מתחת לליאופולדוויל המונעים גישה מהאוקיינוס).
בשנים 1884–1885 כונסה ועידת ברלין, ועידה שכונסה במטרה להסדיר את הקולוניאליזם האירופאי והמסחר ביבשת אפריקה במהלך תקופת האימפריאליזם החדש. ועידה זו החליטה על העברת שטח נרחב במרכז אפריקה לרשותו של לאופולד השני מלך הבלגים, שהפך אותה לרכושו הפרטי ונתן לה את השם "מדינת קונגו החופשית".
באותה מדינה "חופשית" הייתה האוכלוסייה המקומית נתונה להתעללות קשה מצד הלבנים במטעי גומי. בתקופה שבין 1885 ל-1908 נהרגו בין 5 ל-15 מיליון שחורים על ידי הבלגים (המספר המקובל הוא כ-10 מיליון)[5]. אירועים אלו נחשבים בעיני היסטוריונים לרצח עם.
עיר הבירה של המדינה, "ליאופולדוויל" (לימים "קינשאסה"), הייתה ללא מוצא לאוקיינוס, שכן בנהר היו הרבה אשדות שלא אפשרו שיט. לכן החליט ליאופולד השני על בניית מסילת רכבת- "מסילת הדמים", אשר בנייתה הושלמה בשנת 1898. אורכה של המסילה הוא כ-300 ק"מ, היא מתחילה ממפלי ליווינגסטון שליד קינשאסה ומסתיימת בחוף האוקיינוס האטלנטי. לשם בניית המסילה היה צורך לכרות עצים, ולשאת משאות כבדים לאורך 300 ק"מ. על מנת לעמוד בפרויקט שאפתני זה, קבע ממשלו של ליאופולד השני כי כל כפר ומשפחה יעמידו לרשותו את הגברים החזקים שלהם, אותם הוא ריכז בכפייה במחנות עבודה. על גבם של אנשים אלה העביר את המשאות הכבדים ובתמורה סיפק להם תנאי מחיה מינימליים. ההנחה הרווחת כיום היא, שבעקבות תנאי העבדות הקשים בזמן הקמת המסילה נהרגו כ-3 מיליון אנשים, על כל קילומטר מתו כעשרת אלפים איש, לכן היא נקראת כיום "מסילת הדמים".
חלוקת העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה היא עיר, אך יש לה מעמד של מחוז פדרלי. הפרובינציה של קינשאסה בעלת שטח של 9,965 ק"מ, כאשר אזור זה גדול יותר מהעיר. קינשאסה מחולקת לארבעה מחוזות, ו-24 רשויות מוניציפליות.
קינשאסה מחולקת לשתי יחידות עיקריות: המודרנית (לשעבר האירופית) והמסורתית. החלק המודרני מתוכנן היטב ונחלק למספר רבעים בהתאם לתפקודם:
- רובע התעשייה – בקצה המערבי של העיר. שוכן בתחום הגרעין העתיק של קינשאסה, ובשוליו רובע המגורים קינטמבו (Kintambo).
- רובע קאלינה – משמש מרכז מינהלי ומגורים לבעלי המעמד הגבוה.
- רובע נדולו – אזור הנמל ומוקד התעשייה.
את החלק המסורתי מאפיין ריכוז של אוכלוסייה ענייה, בתיו בנויים בצפיפות ובצורה בלתי מתוכננת, הוא משתרע מדרום לרובע קינשאסה. שדרת "ה-30 ביוני" היא העורק הראשי של קינשאסה, היא מקשרת בין קינטמבו, ההתיישבות האירופאית הראשונה בעיר, לבין החלק המנהלי של העיר – מחוז העסקים הממוקם חמישה ק"מ מזרחה.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התשתית בקינשאסה זקוקה לעבודה רבה. מלבד מסילת הברזל, הבנויה לאורך קינשאסה עד לנהר קונגו, אשר מובילה מסחר רב לרחבי אפריקה, אין מסילות המקשרות לתוך המדינה, ודרכים המקשרות לשאר המדינה נדירות או נמצאות במצב רע. שדה התעופה N'Djili מקשר את העיר לערים מעטות.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה היא מרכז הצרכנות החשוב ביותר במדינת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ולמעשה מהווה את מרכז הליבה של פעילות התעשייה והמסחר שלה. העיר משמשת כמטה של תאגידים ציבוריים גדולים ושל חברות תעשייה ומסחר בבעלות פרטית. תאגידים אלו שולטים למעשה על החיים הפיננסיים והמסחריים של קונגו, ובעיקר שמים ידם על משרדי רשויות ובנקים.
הענפים העיקריים של קינשאסה הם עיבוד מזון, וייצור טקסטיל, הלבשה, נעליים ושתייה, בדרך כלל עבור שוק מקומי. הבינוי וענפי השירותים השונים תרמו להתפתחות כלכלת העיר, אך המשבר הפוליטי, מאז נפילתו של מחוז זאיר, הדחתו מהשלטון של הדיקטאטור מובוטו ססה סקו ב-1997, ומלחמות האזרחים הנמשכות עד היום החליש את פעילותה הכלכלית של העיר. ההגירה המהירה של האוכלוסייה הבורחת מהמלחמות לכיוון של קינשאסה יצרה בעיות קשות באספקת העיר. קיים איום מתמיד במחסור של אוכל. המצב החריף עקב בעיות כלכליות של המדינה מאז סוף 1990 השווקים לא עמדו על הרגלים ורוכלים רבים נאלצו להיפטר מסחורות. קינשאסה הייתה ספקית ראשית לשאר חלקי המדינה בצריכת המזון, וכעת מצרכי המזון מגיעים מאזורים רחוקים יותר של קונגו או מיובאים.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה מסווגת כבעלת אקלים טרופי בעל שתי עונות: עונה גשומה ועונה יבשה. העונה הגשומה בקינשאסה היא ממושכת ומשתרעת מאוקטובר עד למאי. היא מאופיינת בסופות טורנדו גשומות שנמשכות מספר שעות, כאשר לאחרן השמיים מתבהרים והשמש מחממת. הטמפרטורות הגבוהות בעונה זו, ביחד עם הלחות, יוצרות אוויר כבד שלעיתים מחניק. לעומת זאת, העונה היבשה אשר בין החודשים יוני לספטמבר, מאופיינת בחוסר גשם, טמפרטורות קרירות יותר ושמים מעוננים. הטמפרטורות בקינשאסה נשארות יחסית קבועות לאורך כל השנה.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה היא מרכז תרבותי ואינטלקטואלי מרכזי במרכז אפריקה, עם קהילה משגשגת של מוזיקאים ואומנים. פעמים רבות מתייחסים לקינשאסה כבירתה של המוזיקה האפריקאית בשל המוזיקה הפופולרית שבה הנקראת "נדומבולו" (Ndombolo). Papa Wemba ו-Kofi Olomide הן שתי הלהקות (הקינשאסיות) הבולטות. אטרקציות בקינשאסה (ibid): • The Grand Marché - השוק הגדול • קברו של הנשיא לשעבר לורן קבילה (Laurent Kabila) • Académie des Beaux-Arts • אזור קינסוקה (Kinsuka) – לאוהבי אמנות אפריקאית • גן החיות • השוק של תחנת הרכבת • מרכז בובוטו • התזמורת הסימפונית של האמנות.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירוע תרבותי היסטורי רב משמעות בחיי העיר אירע ב-30 באוקטובר 1974, כאשר קינשאסה אירחה את קרב האיגרוף "rumble in the jungle": מוחמד עלי נגד ג'ורג' פורמן. באותו זמן לא איפשרה ארצות הברית לעלי להתחרות בתחומה, לאחר שסירב לגיוס לצבא ועקב עמדותיו. שליט זאיר (כיום "הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו") מובוטו ססה סקו, שהיה מעוניין לתת פרסום לארצו, הזמין את מוחמד עלי וג'ורג' פורמן לקיים את הקרב בקינשאסה. הקרב עצמו החל בשעה 4:00 לפנות בוקר, על מנת שהאמריקאים יוכלו לצפות בו בטלוויזיה בשעות הפריים טיים. אף על פי שההימורים היו באופן חד משמעי לטובת פורמן, עלה מוחמד עלי לזירה ולאחר מהלך טקטי מזהיר, ניצח והחזיר לעצמו את תואר אלוף העולם.
בטיחות ופשע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קינשאסה אינה נחשבת מקום בטוח. הזרים המטיילים והמתגוררים בקינשאסה מתבקשים באורח קבע לנהוג בזהירות ולשמור על מודעות ביטחון בכל עת. למרות חתימת הסכמי השלום באפריל 2003 בין קבוצות מורדים לבין השלטון בקונגו, אשר הביא לירידת הסכסוך ברחבי המדינה, נותרה קינשאסה בלתי יציבה.
האו"ם אישר עד 16,700 אנשי צבא "כוחות השלום" שיתפרסו בקונגו, ואת פעילותם המתמשכת במזרח. לפני התפרצות האלימות במאי ויוני 2004, הביטחון השתפר ברוב האזורים בהם שהו כוחות האו"ם, בשאר המקומות הוא נותר קלוש.
בעבר נהגה הממשלה הקודמת להטיל עוצר עם אזהרה מינימלית. בעוד שמנהג זה שכך במידה רבה, מטיילים צריכים בכל זאת לוודא באופן מקומי את סטטוס העוצר. טיול בדאונטאון קינשאסה, וערים נוספות, לרוב בטוח בשעות היום. אזורי הפריפריה פחות בטוחים בשל היעדר הכשרה מתאימה/פיקוח של כוחות הביטחון, ואחוזים גבוהים של פשיעה. על מטיילים להימנע מהפרעות אזרחיות שעלולות להתרחש ללא אזהרה מוקדמת בכל האזורים, שכן יש להן פוטנציאל להפוך לאירוע אלים. מחוץ ובתוך קינשאסה יכולים להיות מחסומים צבאיים, במיוחד לאחר רדת החשכה. לעיתים קרובות מחפשים ברכבים כלי נשק, ולמטיילים נבדקות תעודות זהות. חיילים מחפשים שוחד באופן תדיר. אם נתקלים במצב שכזה, כדאי להישאר אדיבים ורגועים[6]. בקינשאסה, תנאים כלכליים קשים ממשיכים לטפח פשע, במיוחד באזורים עירוניים. גנבות רכב, פריצות ושוד מזוין מתרחשים ברחבי המדינה[7].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קינשאסה (הקישור אינו פעיל, 19 בפברואר 2022)- קינשאסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ https://worldpopulationreview.com/world-cities/kinshasa-population
- ^ http://kinshasa-congo.com
- ^ האנציקלופדיה העברית, תשל"ז: עמ' 648
- ^ The African Executive
- ^ King Leopold's Ghost, Adam Hochschild (1999) ISBN 0-618-00190-5 Houghton Mifflin Books
- ^ (Travel.State.Gov, 2010)
- ^ (Kinshasa-Congo.com)
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי | 
|
| 10,000,000+ | קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו | |
| 5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה | |