קלמן כהנא

תבנית:ח"כ הרב ד"ר קלמן כהנא (31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה ממנהיגי פועלי אגודת ישראל, מחותמי מגילת העצמאות, סגן שר החינוך והתרבות בממשלות ישראל, רב הקיבוץ חפץ חיים ומחברם של ספרים תורניים.

ביוגרפיה

נולד בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה), בשנת 1910. למד לימודים מסורתיים וגם סיים לימודיו בגימנסיה היהודית בעיר. סיים חוק לימודיו בבית המדרש לרבנים מיסודו של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כמו כן, השתלם בלימודים כלליים (פילוסופיה, שפות שמיות, היסטוריה ופדגוגיה) באוניברסיטאות ברלין ווירצבורג וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. עבודת הדוקטור שלו עסקה בחיבור בן תקופת הגאונים "סדר תנאים ואמוראים". היה ממייסדי תנועת הנוער של אגודת ישראל בגרמניה.

בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ חפץ חיים, ובשנת 1940 (ה'ת"ש) נבחר לרב הקיבוץ. הרב כהנא היה מתלמידיו המובהקים של החזון איש, ושימש פעמים רבות כשלוחו לעניינים שונים, שהמפורסם שבהם הוא שליחותו לרב מבריסק בערב יום הכיפורים ה'תש"א בעניין הכרעתו של החזון איש "איכלו ביום רביעי וצומו תענית יום הכיפורים ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר" לתלמידי ישיבת מיר ששהו בשנחאי.

כהנא היה מראשי מפלגת פועלי אגודת ישראל וחבר מועצת העם מטעם פועלי אגודת ישראל, והיה מחותמי מגילת העצמאות. לאחר הקמת המדינה היה חבר מועצת המדינה הזמנית ונבחר ל-9 הכנסות הראשונות מטעם פועלי אגודת ישראל. בבחירות לכנסת הראשונה נבחר במסגרת רשימה מאוחדת של כל המפלגות הדתיות (חזית דתית מאוחדת) ובבחירות לכנסת השלישית, הרביעית והשמינית נבחר במסגרת רשימה משותפת עם אגודת ישראל (חזית דתית תורתית). שימש בתפקיד סגן שר החינוך והתרבות ב-9 ממשלות ישראל (בכנסת השנייה, החמישית והשישית) בין השנים 1951–1969. בתפקידו זה היה אחראי על המחלקה לתרבות תורנית ועל מפעל ההזנה.^[1]

בשנת תשל"ט עבר להתגורר בירושלים, והקים את בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית ואת הקרן לחילול מעשר שני ורבעי. כתב עשרות ספרים, שהמפורסמים שבהם הם "טהרת בת ישראל" על טהרת המשפחה, "מצוות הארץ" על מצוות התלויות בארץ על פי ספרי החזון אי"ש, שנדפס גם עם חלק ממהדורות הקיצור שולחן ערוך, וסדרת "חקר ועיון", שבמסגרתה הוהדרו ראשונים ואחרונים על מסכתות סדר זרעים. כן כתב מאמרים רבים.