שיחה:יחסי החוץ של ישראל/ארכיון 1

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דיון משיחה:ישראל

ערכתי מחדש את מדיניות החוץ, על פי מדינות, כי היה בליל של אינפורמציה, ולדעתי עכשיו זה ברור יותר. הוספתי מעט מאוד אינפורמציה ומחקתי מעט אינפםורציה שהתגלה כי הופיעה פעמיים. אני מעוניין להעביר את מה שכתבתי הגהה נוספת, ברשותכם. תודה למים ולפקמן על ההערות. כמובן שאמשח אם תעברו אחר כך ותחזירו או תמחקו דברים שאינכם אוהבים. אני סבור שהערך בהיר ומסודר יותר. שמילה 14:29, 6 אפריל 2006 (UTC)

הייתי שמח לפתוח לדיון ציבורי בקהילה אם השינוי שלי טוב או לא, שינויים ברוח האיזור על גושי המפלגות בערך זה. אין כאן עניין פוליטי, אלא מבני. אני חושב שהשינויים הפכו את הערך לקריא יותר ובוודאי קל יותר להתמצא בו. כמו כן, בדרך כזו רואים כפילויות והסדר יותר נכון מבחינה היררכית - הערך הקודם נפתח עם החרם הערבי. אבל אולי אני טועה, מי יודע. בוודאי שגם על מה שעשיתי צריך לעבוד. שמילה 14:46, 6 אפריל 2006 (UTC)

זו הגרסה שלי

יחסי חוץ

האו"ם, ארצות הברית

על אף שישראל חייבת את קיומה להחלטת האומות המאוחדות בנובמבר 1947, ישראל לא נהנית מתמיכה באו"ם, ובה בעת קיימת בישראל חשדנות קשה כנגד האו"ם, שהתבטאתה באימרתו של דוד בן-גוריון, "או"ם שמום". באופן מסורתי, האו"ם תמך בישראל כשהחליטה לוותר על שטחים, אך ביקר אותה בגין פעולות צבאיות. החריג הבולט באו"ם הוא ארצות הברית, המפגינה יחס ידידותי ונחשבת ל"ידידה הגדולה" של ישראל. ארצות הברית מצהירה מפעם לפעם כי היא ערבה לקיומה וביטחונה של המדינה ואף משתמשת פעמים רבות בזכות הווטו שלה כנציגה קבועה במועצת הבטחון, כדי למנוע החלטות הפוגעות בישראל. בשנים האחרונות, כשבמדינות אירופה הביקורת נגד ישראל גברה בכל העולם ובמיוחד באירופה, בארה"ב מעמדה של ישראל עלה בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר והמלחמה בעירק. במקביל, ישראל היא תומכת מסורתית של ארה"ב בכל החלטה שנוגעת לאינטרסים אמריקאים. תומכת אחרת של ישראל בכל החלטה באו"ם היא קבוצת האיים הקטנה מיקרונזיה שמאז עצמאותה באופן מסורתי מצביעה באו"ם לטובת ישראל, בעיקר מסיבות דתיות. ישראל גמלה למיקרונזיה על נאמנותה בסיוע מסויים.

רוסיה

אף שבשנים הראשונות להקמת ישראל, הכירה בה ברית המועצות, לאחר שבן גוריון בחר את צד המערב, התייצבה ברית המועצות בראש מדינות ערב במסגרת המלחמה הקרה בארצות הברית. היא חימשה בנשק, יועצים ואף לוחמים את סוריה ומצרים. כמו כן עשתה שימוש רב בתעמולה אידאולוגית אנטי ישראלית בכדי לנגח את ישראל והציונות. נקודת שבר גדולה הייתה ב10 בנובמבר 1975, כאשר ברית המועצות ומדינות ערב הצליחו להעביר באו"ם את החלטה 3379, הקובעת כי "הציונות היא גזענות". הצהרה פרובוקטיבית זו בוטלה בסופו של דבר בשנת 1991. לאחר תום המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות, הטונים הצורמים שהגיעו מרוסיה התמתנו, וכיום יש לישראל יחסים דיפלומטיים, כלכליים ובטחוניים ענפים עם רוסיה, בין השאר בתחום המלחמה בטרור. מאידך, רוסיה תומכת באיראן, סוריה והפלסטינים, ומייצאת להם נשק. אחת הסיבות לכך היא כדי להוכיח עצמאות במדיניות החוץ מול ארצות הברית. כיום יש בקורת בישראל על הקשר של הרוסים לתוכנית הגרעין האיראנית וכן על יחסם הסלחני לטרור הפלסטיני.

מדינות ערב

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, ירדן, והחתימה על הסכמי אוסלו, חל שיפור מסוים ביחסי ישראל עם מספר מדינות ערביות, אף שישראל נמצאת במצב של חיכוך מתמיד עם העולם הערבי המושפע מאוד מיחס ישראל לפלסטינים. עם מצרים קיים שלום קר מאז פרוץ מלחמת שלום הגליל ב1982. בין מצרים, וירדן והרשות הפלסטינית ובין ישראל קיימים הסכמים מסחריים מיוחדים הנותנים עדיפות לתוצרת משותפת, בעיקר בתחום הטקסטיל. ישראל נמצאת במצב מלחמה רשמי עם סוריה ולבנון, אף שעם סוריה הגבול שקט מאוד ובגבול לבנון כמות התקריות ירד מאוד מאז הנסיגה ב2000 ונסיגת הצבא הסורי מלבנון ב2005. עם זאת, אזרחים עם דרכון ישראלי מנועים לפי חוק מלבקר בסוריה ולבנון, ולהפך. לאחר ישום תוכנית ההתנתקות מדינות מוסלמיות נוספות כמו פקיסטן הודיעו על חימום יחסים. קשר מיוחד שהיה לישראל עם איראן שבהנהגת השאה, נפסק בשל המהפכה האיראנית ועליית חומייני לשלטון. היחסים של ישראל עם הרשות הפלסטינית יודעים עליות וירידות, שחלקן מביאות לפרצי אלימות קשים. ישראל החליטה לנתק מגע עם הרשות הפלסטינית בשל עליית מפלגת החמאס לשלטון. מדינות ערב שאינן מקיימות קשרים עם ישראל הם סעודיה, סודאן ולוב. מדינות ערב שמקיימות יחסים חמים יותר עם ישראל הם טוניס, מרוקו ומאוריטניה.

החרם הערבי

יחסי החוץ של ישראל הושפעו מהחרם הערבי שהוטל עליה ועל חברות הסוחרות איתה מצד מדינות ערב. בעקבות הסכמי השלום, הוסר החרם הערבי. בשנות ה-90 התחילו להופיע מוצרים חדשים של מותגים בינלאומיים, כמו מכוניות מיצובישי וטויוטה, פחיות פפסי קולה וסניפים של רשת מקדונלד'ס ובורגר קינג. בעקבות אינתיפאדה אל אקצה, מספר סמלי של חברות מסחריות החליטו להחרים את ישראל, אך הייצוא הישראלי לא נפגע.

ידידותיה של ישראל

מלבד ארה"ב, בין ידידותיה המסורתיות של ישראל ניתן למצוא את גרמניה, שלאחר תהליך ארוך שכלל את הסכם השילומים ב-1952 וכינון יחסים דיפלומטיים ב-1965 נמצאת כיום ביחסים מצויינים עם מדינת ישראל, ואף מעניקה לה סיוע צבאי - לדוגמה צוללות הדולפין. קנדה ואוסטרליה נוקטות מדיניות פרו-ישראלית גם הן. ישראל נמצאת בקשרי מסחר וחוץ טובים עם תורכיה, הודו, סין ויפן ויש לה קשרים חשאיים עם חלק ממדינות המפרץ. מדינות מזרח אירופה מנהלות גם הם קשרים מסחריים ענפים וצומחים עם ישראל ומייבאים ממנה נשק. עיקר היצוא הישראלי בשנת 2005 היה למדינות האיחוד האירופי.

העולם השלישי

עד מלחמת יום הכיפורים, ישראל עשתה ניסיונות להחלץ מהבידוד העולמי ביצירת קשרים עם מדינות עולם שלישי מתפתחות בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה כמו ארגנטינה,בורמה ואוגנדה. היחסים עם מדינות אפריקה נפסקו בין השאר בגלל מה שראו ככיבוש ישראלי באפריקה (כיבוש סיני במלחמת יום הכיפורים). כדי להיחלץ מהבידוד ישראל קיימה יחסים מיוחדים עם מדינות מבודדות, כמו דרום אפריקה וטייוואן. חלק מקשרים אלו, עם מדינות שפוגעות בזכויות אדם, גרמו לנזקים נוספים בהיבטים שונים. באופן מסורתי, ישראל נוטה לתמוך באו"ם באינטרסים של המעצמות הגדולות על חשבון מדינות העולם השלישי, ועל כך היא זוכה לביקורת באותן מדינות.

אירופה

לבריטניה יחסים קורקטיים עם ישראל ובריטניה מקיימת יחסים צבאיים עם ישראל במסגרת נאט"ו ומייצאת לה נשק [1] בתנאי שלא תשתמש בו ביהודה ושומרון. הבריטים נקטו גישה פרו ערבית, אך נמנעו מלנקוט בקו אנטי-ישראלי מובהק. מאידך, בריטניה לא אחת העלימה עין בקשר להתארגנויות טרוריסטיות שכוללות התרמת כספים לגופים שלדעת ישראל קשורים לטרור הפלסטיני. בשנים האחרונות גברה הביקורת על ישראל בחלקים בבריטניה, במיוחד בחוגי השמאל. מגמה זו של ביקורת קשה בשמאל קיימת בכל אירופה, ובמיוחד בצרפת ובמדינות סקנדינביה, התגברה עם הפגיעה באוכלוסיה אזרחית פלסטינית במהלך אינתיפאדת אל-אקצה, בניית גדר ההפרדה והמלחמה בעיראק. עם זאת, תוכנית ההתנתקות העלתה את התמיכה בישראל באירופה.

תדמית ישראל והסברה

חלקים בציבור הישראלי מאשימים את מצבה התדמיתי של ישראל גם בהסברה. בישראל קיים ציבור רב הטוען כי באופן מסורתי, "כל העולם נגדנו" ומשייכים לביקורת על מדיניות ישראל אספקטים אנטישמיים. גישה זו מתחזקת עם כל ביקורת הנשמעת בעולם על מדיניות ישראל.

מכאן הייתי שמח לשמוע תגובות בעד ונגד. תודה.

1. האיחוד של האו"ם וארצות הברית לפסקה אחת איננו ברור
2. התמיכה של צרפת בישראל עד 1967 לא מוזכרת
3. סיבת ניתוק הקשרים של מדינות אפריקה עם ישראל איננה מדויקת בלשון המעטה, כיום ידוע כי היו הבטחות סודיות לסיוע ערבי למדינות אפריקה, האמור לעיל היה התירוץ הרשמי בלבד
4. התיאור של הקשרים עם מדינות ערב צריך להתחיל בסירובן להכיר במדינת ישראל עם הקמתה ולא בהסכמי השלום (ובאמצע לכלול את ניסיונות ההידברות באמצעות ועדות שביתת הנשק)
5. ברית המועצות אף סייעה לישראל בעקיפין עם הקמתה וההתדרדרות היתה בעקבות מלחמת קוריאה
6. ההחלטה כי הציונות היא גזענות לא בוטלה פורמלית (ראה את שיחה:ציונות לפרטים)
7. אין כלום על ברית הפריפריה של ישראל, על קשריה בעבר עם איראן ועל קשריה בהווה עם תורכיה

בברכה, טרול רפאים 18:04, 6 אפריל 2006 (UTC)

מסכים עקרונית עם רוב מה שכתבת. במיוחד עם הראשונה. בערך, כמו שהוא היה בנוי קודם, היה קשה לשים לכך לב. חלק ממה שציינת הן טעויות מהגרסה הקודמת. השאלה היא איזה מבנה עדיף לדעתך, ואז נוכל להתמקד ולשפץ חלק חלק. עוד אפשרות היא לעשות ערך בשם 'מדיניות החוץ של ישראל' שיזכיר את המבנה כאן, ואפילו ייכנס לעומק לכל מדינה, ואז לקצץ חצי מהערך המקורי. גם על כך אשמח לתגובות.שמילה 18:42, 6 אפריל 2006 (UTC)

הגרסה שלך טובה יותר מהנוכחית, צריך לקצץ חצי מהנ"ל וליצור את מדיניות החוץ של ישראל עם הכל. טרול רפאים 10:33, 7 אפריל 2006 (UTC)

אתחיל משהו, ברשותכם. חשבתי על ישראל והעולם, למרות שגם יחסי החוץ של ישראל או מדיניות החוץ של ישראל נראית טוב. אין לי העדפות מיוחדות. גם כאן אשמח לשמוע עוד דעות. שמילה 18:48, 7 אפריל 2006 (UTC)

שם הערך

מה רע ביחסי החוץ של ישראל? קקון 20:18, 7 אפריל 2006 (UTC)

אין רע. אין לי בעיה להחליף. ראה שיחת הערך ישראל. הערך עצמו בינתיים לא טוב מספיק. זה ערך שיש המון איפה להוסיף לו. אולי אנוח קצת ואתן לאחרים לעזור.

לדעתי בכל ערכי היחסי חוץ של ישראל, צריך להיות בשם הערך קודם ישראל ואח"כ המדינה השנייה כך דעתי, לעת עתה לא בכל הערכים זה כך, ולדעתי צריך שיהיה אחידות בזה בתודה מראש --דוד קורצוג - שיחה 16:09, 1 בנובמבר 2015 (IST)

צרפת

החלק של צרפת מנוסח לא טוב ומאד לא מדוייק. מתוך שלושה משפטים אחד מהם הוא על יצפאן, כך שכרגע כל החלק על צרפת גורע יותר מאשר מוסיף. אסף 22:23, 7 אפריל 2006 (UTC).

פרשת גניבת הסטיל"ים? האמברגו? ועוד על הכור בדימונה? הייתי אומר שכל פרק בערך הזה היה ראוי, בעולם אידיאלי, לערך משלו. Harel - שיחה 22:29, 7 אפריל 2006 (UTC)

אני מסכים במאת האחוזים וכאשר רושמים מעט על כל ערך, להזכיר את יצפאן בחלק של צרפת נראה מאד שולי כאשר מדברים על היסטוריה של 50 שנה ביחסים בין המדינות (חוץ מזה שחסר מידע רב שהרבה יותר רלוונטי). הייתי שמח לעזור, אך הידע שלי בנושא לא מספיק רחב בשביל לעזור בזה. אסף 22:31, 7 אפריל 2006 (UTC).

אשמח אם תפנו למשתמש:אדר, הוא נראה לי איש מתאים לכתיבת ערך משנה מעניין על גניבת ספינות הטילים. Harel - שיחה 22:33, 7 אפריל 2006 (UTC)

יש כבר קצרמר - ספינות שרבורג. 16:11, 8 אפריל 2006 (UTC)

היחסים עם מצרים חייבים להתייחס ליצפאן. הם שקלו להחזיר את השגריר בגללו. קקון 22:27, 7 אפריל 2006 (UTC)

וגם למיקרונזיה מגיעה התייחסות. קקון 22:41, 7 אפריל 2006 (UTC)

מסכים לכל הטענות בנוגע לצרפת. עם גודל כזה באמת עדיף לא להתייחס ליצפאן. אבל אני מקווה שנצליח להעביר את יחסי האהבה=שנאה של ישראל ואירופה. יש לי איפהשהו ספר בן 300 דפים של מיכאל בר זוהר על יחסי ישראל צרפת עד 1964. יש מיקרונזיה בהקשר של האו"ם.שמילה 22:51, 7 אפריל 2006 (UTC)

Hmbr

מצטער על שמחקתי לך את העריכות (הטובות מאוד) בגלל התנגשות העריכה. הוספתי פרטים רבים ואני בטוח שתצליח לשלב בין הנוסחים. שמילה 17:36, 9 אפריל 2006 (UTC)

נעשה. הכנסתי תבנית עריכה, כי חלק מהפסקאות צריכות לעבור עריכה לשונית והגהה קלה. --Hmbr 16:41, 10 אפריל 2006 (UTC)

פרקים חסרים

חסרים שני פרקים:

1. ההיסטוריה של יחסי החוץ של ההסתדרות הציונית לפני הקמת המדינה
2. הקשרים עם יהדות העולם

בברכה, טרול רפאים 13:09, 29 אפריל 2006 (IDT)

יחסי ישראל-גרמניה

הוספתי מידע נוסף בעניין יחסי ישראל-גרמניה, לרוב אודות האינטרסים של גרמניה המערבית בקיום יחסים דיפלומטיים עם ישראל באותה תקופה ובכלל. ייתכן ואוסיף מידע נוסף על התהליך שהתרחש בישראל לקראת היחסים עם הגרמנים. --אוריך 12:56, 16 במאי 2007 (IDT)

מדינות ערב?

אני יודע שרבים מתבלבלים בין ערבים ומוסלמים, אך לא הבנתי מדוע גם הערך הזה עושה טעות זו. הפסקה על מדינות ערב כוללת כרגע התייחסות לכמה וכמה מדינות לא ערביות (איראן ופקיסטן למשל). אני מציע למחוק מפרק זה כל התייחסות למדינה לא ערבית. יש התנגדות? לירן (שיחה,תרומות) 17:16, 16 ביוני 2007 (IDT)

אפשר לשנות את הכותרת ל"מדינות ערביות ומוסלמיות" בינתיים. השקמיסט 17:20, 16 ביוני 2007 (IDT)

מדינות המכירות בישראל

כדאי לציין בצד מספר המדינות המכירות בישראל בכל שנה, כמה מדינות היו אז בעולם. העלייה במספר המדינות המכירות בישראל לא נובעת רק משיפור ביחסי החוץ של המדינה, אלא בעיקר עקב כך שמספר המדינות העצמאיות עלה באופן דרמטי בשישים השנים האחרונות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:23, 8 במאי 2008 (IDT)

גם מעמד ירושלים שנוי במחלוקת בין ישראל לבין הקהילה הבינלאומית (אמנון סלע פרופסור אמריטוס)

תיקון ערך יחסי החוץ של ישראל

― הועבר מהדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
בערך יחסי החוץ של ישראל צירפו מפה שמפרטת את המדינות שלהם יש יחסים בין לאומיים עם ישראל. צוין שם שלקובה מעולם לא היו יחסים עם ישראל וזה לא נכון. בשנות ה 60-70 הייתה לקובה שגרירות בישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מכיוון שלקובה אכן היו קשרים דיפלומטיים עם ישראל הסרתי את המפה. ראו ריקרדו וולף. בברכה, איש המרק - שיחה 11:45, 24 ביולי 2010 (IDT)

יצרתי מפה חדשה בעברית על סמך המפה הקודמת והוספתי את המידע לגבי קובה. אם יש עוד תיקונים זה לא בעיה לשנות. בברכה, Gilado - שיחה 15:21, 24 ביולי 2010 (IDT)

1. איך אתה משנה את הצבעים בקלות?
2. תשנה את צ'אד (ניתוק יחסים בספטמבר 1972).Foreign relations of Chad
3. לגביי טאיוואן, נשאלת השאלה האם [1] אומר שיש יחסים דיפולמטיים. ובכל מקרה, כנראה שזה צריך להיות צהוב ולא כתום. בברכה, איש המרק - שיחה 07:57, 25 ביולי 2010 (IDT)

1. מדובר במפה די בסיסית ולכן זה לא מסובך, פשוט פותחים את הקובץ בתוכנה לעריכה גראפית כלשהי, משנים את הצבע, מוסיפים תאריך ושומרים. אני עשיתי את זה עם צייר, שם צריך פשוט לבחור את הצבע הרצוי, אחר כך לבחור בכלי המילוי ואז לעמוד עם הסמן של העכבר מעל המדינה וללחוץ...
2. שיניתי.
3. אני לא מומחה גדול בעניין, אבל לא נראה לי שמדובר ביחסים דיפלומטיים רשמיים. לפי מה שזכור לי, כל מדינה שמכירה בטאיוואן זוכה לניתוק יחסים מצד סין, לכן אני בספק אם מדובר בהכרה רשמית. אין לכך גם אזכור בערך באנגלית על יחסי החוץ של טאיוואן. בברכה, Gilado - שיחה 15:14, 25 ביולי 2010 (IDT)

טעות במפה

לפי אתר משרד החוץ, לישראל יש קשרים עם טאיוואן

יש טעות נוספת.. לפי המפה ישראל לא קיימה מעולם קשרים דפילומטים עם צ'אד... מה שלא נכון וגם עומד בסטירה לערך צ'אד בויקיפדיה.

משתמש אחר : תסתכל שוב גם במפה וגם בערך צ'אד רשום שהיו יחסים עד 1972

מרוקו

לא ברור מהטקסט אם יש או אין יחסים עם מרוקו. בכל מקרה [2] אומר שאין (אבל לא מתי בוטלו והאם) 85.65.255.149 18:46, 30 בספטמבר 2010 (IST)

אתר משרד החוץ הישראלי, בעירבון מוגבל

הערך מציין ש"מאז 1991, ימי ועידת מדריד, ועד היום, הכירו בישראל 68 מדינות נוספות." הדברים נכתבו על סמך אתר משרד החוץ המובא כמקור. אולם, הקשר שניתן לועידת מדריד מוטל בספק רב, שכן באותה תקופה קרה אירוע אחר שללא ספק היתה לו השפעה רבה יותר על יחסי החוץ של ישראל והוא התפרקותה של ברית המועצות. להלן רשימת מדינות שיש לייחס את היחסים הדיפלומטיים של ישראל איתן לאירוע זה ולא לועידת מדריד:

1. אלבניה - אוגוסט 1991
2. ארמניה - לא היתה מדינה עצמאית קודם לכן
3. ארמניה- לא היתה מדינה עצמאית קודם לכן
4. אזרביג'אן - לא היתה מדינה עצמאית קודם לכן
5. בלרוס
6. בוסניה הרצגובינה - לא היתה קיימת
7. בולגריה - מאי 1990, לפני מדריד
8. קרואטיה - לא היתה קיימת
9. צ'כיה - ינואר 1993 - כלומר עם חלוקת צ'כוסלובקיה
10. אסטוניה - לא היתה עצמאית קודם לכן
11. גאורגיה - 1992
12. הונגריה - 1989
13. קזחסטן - אפריל 1992
14. קירגיסטן - מרץ 1992
15. לטביה - ינואר 1992
16. ליטא
17. מקדוניה
18. מולדובה
19. מונטנגרו - 2006
20. פולין - פברואר 1990
21. רוסיה
22. אוקראינה
23. אוזבקיסטן
24. סרביה
25. טג'קיסטן
26. סלובקיה
27. סלובניה
28. טורקמניסטן - ייתכן שחכתה קצת בגלל היותה מוסלמית עד אוקטובר 1993

מדינות קומוניסטיות במזרח אסיה - ספק אם יש קשר לועידת מדריד

1. קמבודיה - אוקטובר 1993
2. לאוס - דצמבר 1993 - לא ידוע לי לגמרי מתי חדלה להיות קומוניסטית ומבודדת, אבל לא ממש קשור למדריד
3. מונגוליה
4. ויאטנם - יולי 1993

מדינות אפריקה: דיון על הסיבות לחידוש הקשרים עם מדינות אפריקה מופיע כאן. נעמי חזן מזכירה אמנם את הסכמי אוסלו, אולם גם מביאה סיבות אחרות הנראות כעיקריות (למשל יחסי ישראל דרום אפריקה), לאור העובדה שתהליך חידוש הקשרים החל קודם לכן, עוד באמצע שנות השמונים.

1. אנגולה
2. בנין
3. בוטסואנה
4. בורקינה פאסו
5. בורונדי - מרץ 1995
6. קמרון - אוגוסט 1991
7. כף ורדה - יולי 1994
8. הרפובליקה המרכז-אפריקאית - ינואר 1991, לפני מלחמת המפרץ הראשונה, כלומר לפני שחלמו על ועידת מדריד
9. קונגו - יולי 1991
10. חוף השנהב
11. גינאה המשוונית - ינואר 1994
12. אריתריאה - מאי 1993
13. אתיופיה - נובמבר 1989
14. גבון - ספטמבר 1993
15. גמביה - ספטמבר 1992
16. גאנה - 1992
17. גינאה ביסאו - מרץ 1994
18. קניה - דצמבר 1988
19. מדגסקר
20. מאוריציוס
21. מוזמביק
22. נמיביה
23. נאורו
24. ניגריה
25. רואנדה
26. זמביה - דצמבר 1991
27. זימבבווה נובמבר 1993
28. טנזניה
29. אוגנדה - יולי 1994
30. סאו טומה ופרינסיפה - נובמבר 1993
31. סנגל - 1994
32. סיארה ליאונה - מאי 1992

מדינות אחרות שאין קשר לועידת מדריד:

1. אנדורה - ההסבר מופיע בויקיפדיה האנגלית (התרגום לעברית אינו ברור) Given its relative isolation, Andorra has existed outside the mainstream of European history, with few ties to countries other than France and Spain. In recent times, however, its thriving tourist industry along with developments in transport and communications have removed the country from its isolation. Its political system was modernised in 1993, when it became a member of the United Nations and the Council of Europe.
2. מזרח טימור - 2002 עם קבלת העצמאות
3. יוון - מאי 1991 - לפני ועידת מדריד
4. ליכטנשטיין - ינואר 1992 - המדינה חברה באו"ם מ-1990.
5. פלאו - אוקטובר 1994, עם היווסדה
6. סן מרינו - 1995, נהייתה חברה באו"ם בשנת 1992
7. סרי לנקה - 2000
8. הודו - ינואר 1992 - ראו יחסי ישראל-הודו

מדינות שאולי יש קשר לועידת מדריד:

1. סין
2. גיאנה - מרץ 1992
3. ותיקן - דצמבר 1993
4. ירדן - אוקטובר 1994
5. טורקיה - דצמבר 1991
6. ונואטו - 1993
7. סיישל - ספטמבר 1992

מדינות שקשרו קשרים בעקבות מדריד אך ניתקו אותם:

1. מאוריטניה 1999-2009
2. מרוקו 1994-2000
3. ניקורגואה 1992-2010
4. קטר 1996-2009
5. עומאן 1996-2000
6. תוניסיה 1996-2000

ניתקה קשרים

1. ונצואלה - 2009

לסיכום: שכתבתי את הפסקה וניתקתי את הקשר הלא קיים בין מדריד ואוסלו לכינון היחסים הדיפלומטיים. בנוסף, המשפט על הוטו האמריקאי שגוי ולא רציני. הוא מערבב בין העצרת הכללית בה יש אולי רוב עצום נגד ישראל, לבין מועצת הבטחון בה יש וטו אך הרוב לא יכול להיות יותר מ 14:1. אולם נראה לי שיש מקום לדיון יותר רציני בנושאים עליהם האו"ם מגנה את ישראל והשוואה לעבר. עדירל - שיחה 22:42, 3 באוקטובר 2010 (IST)

התיחסות בעולם לארץ ישראל

האם יש מקום לערך של יחס העולם לישראל ולארץ ישראל? ואיך ערך כזה צריך להיקרא? כוונתי לאו דווקא ליחסים מדיניים עם מדינת ישראל אלא אולי יותר ליחסים הרגשיים לארץ. כמה תקופות לדוגמא:

• בתקופות קדם פשוט איזור שליטה העובר ידיים בין מצרים ,החיתים, האשורים וכו'
• בניית איה סופיה והקריאה "נצחתי, אותך שלמה!" (Νενίκηκά σε Σολομών)
• מסעות הצלב - פתאום מפריע לאירופה שארץ ישראל תחת שלטון מוסלמים והם פועלים לכיבושה\שיחרורה
• המאות ה-18-19 כשמדינות רבות שולחות קונסוליות ומקבלות אישורים מיוחדים מהעות'מנים לרכישת אדמות
• ואפילו היום - היחס לישראל ממדינות העולם הוא לאו דווקא רציונלי ומבוסס על מדיניות רשמית
• וכולי

Doronve - שיחה 16:15, 8 במאי 2011 (IDT)

בעיה במפה

במפה בה הצגתם את המדינות איתה ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים הראתם שנ'יזר לעולם לא קימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ואילו בערך נ'יזר בתת כותרת פוליטיקה רשמתם שהיא קיימה איתה יחסים עד 1973 מלחמת יום כיפור יש התנגשות בדברים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.81.167.77 21:14, 18 במרץ 2012 (IST)

ערכי המשנה

בחלק מערכי המשנה המפורטים יותר (לדוגמה יחסי ישראל-סין), מופיעה טבלת השוואה בין המדינות, בפרק "מאפיינים כלליים". בחלק מערכי המשנה (לדוגמה יחסי ארצות הברית-ישראל), הפרק אינו קיים והטבלה אינה מופיעה. ראוי ליצור אחידות בין כל ערכי המשנה ולהוסיף טבלה זו לכולם. אם יהיה לי זמן אעבוד על זה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ו באייר ה'תשע"ג • 15:29, 6 במאי 2013 (IDT).

ידידות בעולם

יש בפסקה הזו משפט: "כמו כן, ממשלת הולנד הנוכחית הביעה מספר פעמים עמדות פרו-ישראליות מובהקות, כגון תמיכה מוחלטת בישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה, התנגדות נחרצת ותמיכה בהמשך החרם של האיחוד האירופי על ממשלת חמאס." התנגדות נחרצת למה?

למה דרום סודן צבוע בכתום במפה?

לישראל יש יחסים דיפלומטים מלאים עם דרום סודן.

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

איזור עזה מוכר במפה אלכם כמדינה כשעדיין אינו מוכר באו"ם

מקור:האו"ם לא מכיר נכון לזמננו בעזה כמדינה ואצלכם הוא מסומן במפה כמדינה אנא דייקו דווח על ידי: שמירת החוק מחויבת המציאות 79.180.122.118 05:56, 31 ביולי 2014 (IDT)

לא נכון. עזה לא מסומנת במפה כמדינה. גילגמש • שיחה

למה לאיסלנד יש קונסוליה בארץ ולישראל אין קונסוליה באיסלנד?

?

יש לטנזניה שגרירות בגוש דן? ממתי?

?

אין להם, אבל לא יתקנו כאן עד שלא יהיה מקור. ככה זה בויקיפדיה.

מדינות בעלות נציגות בישראל

יש טעות במפה, בישראל יש שגרירויות של אלבניה ואוזבקיסטן. שתי מדינות אלה גובלות באיראן, אולם במפה כל המדינות הגובלות באיראן הן בצבע אפור... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 

ראשית- אלבניה נמצאת רחוק מאוד מאיראן וגם אוזבקיסטן לא גובלת באיראן. שנית- טורקיה, הגובלת באיראן, לא בצבע אפור. נניח שהתכוונת לארמניה וטורקמניסטן- מבדיקה באתר משרד החוץ נראה כי אין להן שגרירויות בארץ והעניינים כאן מטופלים על ידי השגרירויות שלהן בפריז ואנקרה בהתאמה. Mbkv717 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ה • 16:55, 11 בפברואר 2015 (IST)

התכוונתי לארמניה.. ואוזבקיסטן כן גובלת באיראן... כך כתבתם בערך איראן. לארמניה יש שגרירות בישראל וזאת לפי הערך יחסי ארמניה ישראל. וגם לאוזבקיסטן יש שגרירות בישראל http://www.uzbembassy.org.il/?lang=EN&id=62 השגרירות נמצאת ברחוב משה שרת 31, רמת גן ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בערך על אוזבקיסטן ולא בערך על איראן כתוב משהו על כך שהן גובלות זו בזו, וממה שראיתי בגרסאות קודמות לא נראה שזה מידע ששונה לאחרונה בערכים. ואכן, אוזבקיסטן צבועה בכחול במפה של המדינות עם נציגות כאן. באשר לארמניה נראה שהמצב מורכב יותר. כאמור, לפי משרד החוץ הישראלי נראה שאין כאן שגרירות. לפי אתר משרד החוץ הארמני, המקור אליו מקשרים בערך על יחסי ארמניה-ישראל, נפתחה בירושלים נציגות כלשהי ב-2010. עם זאת, מבדיקה נוספת שם ב"נציגויות ארמניה בעולם" נראה שדווקא השגריר בקהיר אחראי לעניינים כאן מאז 2012. בדקתי בערך המקביל באנגלית ונראה שזה אכן המצב, מה שעדיין לא מסביר מה כעת מעמדה של הנציגות בירושלים, אם עדיין קיימת. Mbkv717 • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"ה • 21:27, 11 בפברואר 2015 (IST)

אז צריך להעמיד תגיות שהמידע הזה לא מאומת בשום מקום... נראה לי גם לא קשה לאמת את זה, כל מה שצריך זה לפנות לשגרירות ולשאול אותם.

תיקון החלטה 181 - של העצרת הכללית ולא של מועה"ב

שלום תיקון קל - בחלק שעוסק ביחסי ישראל/ האו"ם מתייחסים להחלטות מועה"ב, ומצוטטת שם החלטה 181 (תכנית החלוקה מ 29.11.47). החלטה זו היא של -העצרת הכללית של האו"ם- ולא של מועה"ב הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
192.114.91.247

לבוליביה יש קונסוליה בירושליים?

אבל אין יחסים דיפלומטים בין המדינות

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

סומליה לא נמצאת בתבנית דווח על ידי: מתניה סעיד 213.151.56.140 14:27, 28 ביולי 2015 (IDT)

כי אין לה יחסי חוץ עם ישראל.

היא אפילו לא מכירה בישראל. [3] ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:14, 29 ביולי 2015 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

איפה בארץ משרדי הארגונים הבינלאומיים שבערך? דווח על ידי: מתניה סעיד 213.151.56.140 12:59, 2 באוגוסט 2015 (IDT)

אמנסטי אינטרנשיונ-הסניף הישראלי. קבוץ גלויות 32, תל אביב יפו, הוועד הבינלאומי של הצלב האדום

ישראל והשטחים הכבושים. תל אביב רחוב בן יהודה 1. Nachum - שיחה 10:12, 3 באוגוסט 2015 (IDT)

דיווח על טעות

לברזיל יש קונסוליה גם בחיפה, בשכנות דניה.

המידע מופיע גם כאן: For instance, in 2003 was established the Council of Brazilian Citizens in Israel, in 2005, a Honorary Consulate was created in Haifa.

http://telaviv.itamaraty.gov.br/en-us/brazil-israel.xml

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

גם שגרירות מונטנגרו נמצאת ברמת החייל תל אביב

מקור: דווח על ידי: מ 95.86.86.112 11:22, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

תודה. Nachum - שיחה 14:20, 13 באוקטובר 2015 (IDT)

יש לעדכן תמונה!

במקטע השגרירויות מופיעה תמונה של השגרירות הישנה בתל אביב ומתחתיה הכיתוב שגרירות ארצות הברית בתל אביב. יש להחליף תמונה זו בתמונה של השגרירות החדשה בירושלים ולעדכן את הכיתוב. ―WikiMan3 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ‏ 17:56, 15 במאי 2018

שחזור עריכה

למה מחקתם לי את העריכה? אפילו בדף של יחסי ישראל-סן מרינו כתוב שישנה קונסוליה כללית בגוש דן.. אתם עושים מעצמכם צחוק! ―213.57.221.111 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 18:46, 7 בדצמבר 2017

פיצול

חשוב לפצל את הפסקה נציגויות זרות בישראל לערך עצמאי. כמו בשאר הויקיפדיות ChipsIL - שיחה 19:58, 8 ביולי 2018 (IDT)

אני תומך בעמדתך, לפצל לערך, לערך נפרד- נציגויות זרות בישראל (כרגע זה הפניה),שקיים ב-4 ויקיפדיות נוספות. אגסי - שיחה 20:06, 8 ביולי 2018 (IDT)

בעד. יוניון ג'ק - שיחה 23:08, 8 ביולי 2018 (IDT)

בוצע. יוניון ג'ק - שיחה 18:45, 21 ביולי 2018 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

לא מעודכנות בתמונה המדינות אשר מכירות במדינת ישראל כגון סודאן, עומאן ועוד. דווח על ידי: ניבאלמוג 84.229.37.80 16:27, 12 במאי 2020 (IDT)

אף אחד מהן לא מכירה בישראל דה יורה אלא דה פקטו. Desertboy • שיחה • הצטרפו למיזם הפוליטי - המשך יום נעים 11:51, 12 בספטמבר 2020 (IDT)

כמה מדינות מכירות בישראל?

לפי הכרה בישראל ישנן 163 מדינות שמכירות בישראל בעוד בדף הזה כתוב 162 יהונתן חרמץ - שיחה 22:53, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

וכאן בפסקה על הכרה בישראל כתוב 164 יהונתן חרמץ - שיחה 10:43, 25 באוקטובר 2020 (IST)

סודאן

במפת יחסי החוץ של ישראל מופיע שאין לסודן שום יחסים עם ישראל אבל חתמו איתם על הסכם. ישרול - שיחה 08:18, 17 בדצמבר 2020 (IST)

ההסכם עוד לא נחתם. Wikiped201820 - שיחה 14:45, 17 בדצמבר 2020 (IST)

נחתם ההסכם עם מרוקו - יש לעדכן גם את כמות המדינות המכירות בישראל

נחתם ההסכם עם מרוקו באופן רשמי, יש לעדכן את הנתון הנ"ל וגם לעדכן את הערך בפתיח ובגופו בכמות המדינות המכירות בישראל ל-165. כמו כן יש לעדכן את אחוז המדינות המכירות בישראל בגוף הערך לכ-86% (165 מתוך 193 מדינות). Jon taragerien - שיחה 16:39, 23 בדצמבר 2020 (IST)