תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תאוריית הקשר לתפירת תיקים על ידי גופי האכיפה בישראל היא תאוריית קשר לפיה ישנה מגמה של שימוש בהליכים פליליים כלפי אישי ציבור באופן לא מידתי מסיבות פוליטיות[1][2][3][4]. התאוריה אינה אחידה, אין בנמצא טקסט מכונן עליו מסכימים תומכי התאוריה. על פי רוב הטוענים לקיומו של קשר להפללת שווא, לא מציעים הסבר אחיד שיכול לכרוך את הפללתם של אישי ציבור מכל רחבי הקשת הפוליטית.

מאפייני תאוריית הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התומכים בתאוריית הקשר מתבססים על מגמת עלייה במספר החקירות וכתבי האישום כנגד אישי ציבור, ועל רצף של ראשי ממשלה שנחקרו בזה אחר זה[5]. הם אינם מקשרים זאת להתרבות מעשי השחיתות או לעלייה בחומרתם[6]. מחזיקי התיאוריה מייחסים מעין "נקמנות" למערכת המשפט, לאור מספר מקרים בהם נפתח תיק פלילי לאיש ציבור שתמך בשינויים במערכת המשפט, או שביקש למנות שופט בבית המשפט העליון, בניגוד לדעת שופטי העליון הקיימים[1][7][2]. אם המשפט הסתיים בהרשעה, נשמעו טענות כי מערכת המשפט הפעילה כלפיהם אכיפה בררנית[8][9], ואם הוא הסתיים בזיכוי או באי העמדה לדין, ראו בזה ראיה ל"תפירת תיק"[10].

העילות העומדות בבסיס תאוריית הקשר תלויות בהשקפת העולם של התומכים. חלקם גורסים שהמגמה היא חלק ממהלך רחב של השתלטות מערכת המשפט על המערכת הפוליטית, בין התומכים בגישה זו הפרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יואב דותן[11][1][2], ד"ר גדי טאוב[12] וראובן ריבלין שאף טבע בהקשר זה את הביטוי "כנופיית שלטון החוק"[13] ד"ר אבישי בן חיים הגדיר זאת כמאבק בין "ישראל הראשונה" ל"ישראל השנייה"[14], ויש מתומכי התאוריה הטוענים שמדובר במזימה של השמאל לפגוע בממשלות הימין[15]. יש שנמנעו מלהעניק הסבר מדויק לתאוריה אך התריעו כי קיים חשש לפעולה משיקולים זרים. למשל, השופטת רות גביזון שהציעה כי גורמי אכיפת החוק לא מגלים די רגישות לאפשרות שמעורבותם בעניין מסוים עלולה להשפיע על שיקול דעתם[16]. פרופ' מני מאוטנר ופרופ' אמנון רובינשטיין שהציעו להקים גוף ביקורת על הפרקליטות[3][17]. הפרשן אמנון אברמוביץ' טען אף הוא כי יש להקים ועדת חקירה לנושא, וכי תפירת התיקים לאישי ציבור מקורה בשיקולי קריירה[18].

דוגמאות שתומכי התיאוריה מסתמכים עליהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שחיתות שלטונית בישראל

לאורך השנים יש יותר חקירות והגשת כתבי אישום מול אישי ציבור על רקע שחיתות שלטונית בישראל ועבירות פליליות נוספות (כמו מעשים מגונים). כנגד חברי הכנסת, בין 1949 ל-1969 הוסרה החסינות של שלושה מחברי הכנסת בגין חשד לשחיתות פלילית, ואיש מהם לא הורשע. בין 1969 ל-1995 הוסרה החסינות של שבעה חברי כנסת, מתוכם שישה הורשעו. בין 1995 ל-2010 הוסרה החסינות של 13 חברי כנסת, מתוכם הורשעו 11. שיעור ההרשעות של חברי כנסת אלו בין 1969 ל-2010 נותר דומה - כ-85%[6]. אהוד אולמרט, שכיהן כראש עיריית ירושלים, שר וראש ממשלה נשפט והורשע בארבע פרשיות שחיתות שונות. בין 1981 ל-2021 נתבעו והורשעו עשרה שרים בעבירות שונות. בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל הואשם בארבעה תיקי שחיתות. בנוסף, חקירות, אישומים והרשעות נוגעת לעוד עשרות אישי ציבור כולל ראשי ערים, נושאי תפקידים בחברות ממשלתיות, קצינים בכירים, מנכ"לים משרדי ממשלתיים ועוד.

פרופ' דניאל פרידמן שכיהן כשר המשפטים בממשלת אולמרט, מחזיק בתאוריית הקשר, ומונה את ההליכים הפליליים שננקטו כנגד אנשי ציבור שהואשמו בעבירות שונות, החל מקנוניה פוליטית, דרך מעשים מגונים, ועד לקיחת שוחד והפקת רווחים לא חוקיים, בהם ראובן ריבלין, יעקב נאמן, רפאל איתן, דרור חטר-ישי, בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, חיים רמון ואהוד אולמרט. לטענתו ההליכים הפליליים נגדם הושפעו מתאוריה זו, הוא תולה זאת כחלק ממהלך רחב של התגברות האקטיביזם השיפוטי[1][19][20].

פעילות הכנסת והממשלה לביקורת מערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 הוקמה נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות בראשה הועמדה השופטת הילה גרסטל. גרסטל נתקלה בחוסר שיתוף פעולה מצד הפרקליטות[21][3], מקורביה טענו כי הפרקליטות התנקמה בה[22]. כשנה לאחר מכן פורסם תיק 1270 לפיו נתניהו ביקש למנות את גרסטל לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בתמורה לסגירת תיק המעונות[23]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סגר את התיק[22].

באוגוסט 2016 חוקקה הכנסת את חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו-2016, שמסדיר את פעילותה של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שמחליפה את נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, והשופט דוד רוזן נבחר לעמוד בראש נציבות זו. רוזן טען כי הסדרת הנציבות ב-2016 הפכה אותו לגוף חסר שיניים והמליץ לסגור אותו באם לא יתוקן החוק[24].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הטענות המרכזיות של מבקרים של תאוריית הקשר הנה שאין עובדות שניתן להפריכן בבסיס התיאוריה. כך למשל התאורייה על 'תפירת תיק' ליעקב נאמן מתבססת על אמרה של שמעון שבס שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה של יצחק רבין שטען ששמע את היועץ אז, מיכאל בן יאיר, אומר שהוא הולך "לדפוק את הפשיסט". שבס טען שהכוונה ליעקב נאמן.[25] גם התאוריה על 'תפירת תיק' לחיים רמון אינה ניתנת להפרכה שכן בבית המשפט הורשע חיים רמון על ידי שלושה שופטים ולא ערער על כך, לכן אם הרשעה זאת אינה מספקת, כיצד ניתן להוכיח שלא 'נתפר תיק'.[25]

טענה נוספת, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הנה שזיכוי נבחרי ציבור אינה הוכחת ל'תפירת תיקים' והפרקליטות למדה מכל מקרה של זיכוי של נבחרי ציבור ותיקנה את עצמה.[26]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 דניאל פרידמן, חלקו של המשפט הפלילי בקידום המהפכה המשפטית, קץ התמימות, משכל הוצאה לאור, 2019 עמודים: 514-528
  2. ^ 1 2 3 אתר למנויים בלבד יואב דותן, לתשומת לבו של הקורא גדעון סער, באתר הארץ, 22 בינואר 2022
    נטעאל בנדל, הפרופסור הבכיר למשפטים עולה להתקפה: "בג"ץ הופך את עצמו לממשלה שנייה", באתר ישראל היום, 26 בינואר 2023
  3. ^ 1 2 3 אמיר בן-דוד, העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת, באתר זמן ישראל, 28 בינואר 2020
  4. ^ ארז תדמור, שלטון החוק: היסטוריית החיסולים הפוליטיים של פרקליטות המדינה, באתר מידה, 4 בינואר 2017
  5. ^ אורית שוחט, שר המשפטים בראיון מיוחד: "ארבעה ראשי ממשלה נחקרו בזה אחר זה - זה לא נורמלי, צריך שיהיה מנגנון בקרה", באתר TheMarker‏, 17 באוגוסט 2007
  6. ^ 1 2 דורון נבות, שחיתות פוליטית בישראל, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏ינואר 2012
  7. ^ ד״ר גדי טאוב, תפירת תיקים, זה לא חדש, חברים, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2019
  8. ^ משה גורלי, למה דווקא אולמרט?, באתר כלכליסט, 28 בספטמבר 2016
  9. ^ ספי עובדיה, המו"מ הקואליציוני: נתניהו נוטה למנות את לוין לשר המשפטים, באתר חדשות 13, 14 באפריל 2019
  10. ^ ד"ר עמיר פוקס, פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר גיא לוריא, קנוניית תפירת התיקים לנבחרי ציבור, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10 בינואר 2021
  11. ^ אתר למנויים בלבד יואב דותן, הלכת דרעי הפכה כלי לחיסול פוליטי, באתר הארץ, 3 במאי 2020
  12. ^ ד״ר גדי טאוב, תפירת תיקים, זה לא חדש, חברים, באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2019
  13. ^ ארי שביט, אני קרוע, באתר הארץ, 3 ביוני 2003
  14. ^ אבישי בן חיים, פֶּרֶק מִסֵּפֶר – "ישראל השנייה" מאת אבישי בן חיים, באתר "דיומא", 17 ביוני 2022
  15. ^ עקיבא ביגמן, "עושים סיכול ממוקד לממשלות הימין", באתר ישראל היום, 9 באוגוסט 2017
  16. ^ ארי שביט, ראיון עם פרופ' רות גביזון פורסם בעיתון הארץ 12 בנובמבר 1999 מובא באתר דעת
  17. ^ אמנון רובינשטיין, כח משחית, בעיתון מעריב, 10 בנובמבר 2006 ארי שביט, מה קרה לי? מה קרה לכם!, באתר הארץ, 13 בפברואר 2007
  18. ^ אמנון אברמוביץ', ‏פרשת רמון היא שערורייה בסדר גודל לאומי. בא הרגע לזמן לחקירה את תת-ניצב מירי גולן, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2006
    אמנון אברמוביץ', ‏נשיקת רמון עוברת למבקר המדינה, באתר גלובס, 6 ביולי 2008
  19. ^ אייל לוי, ‏שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן לא משאיר אף אחד נקי, באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2019
  20. ^ אתר למנויים בלבד דניאל פרידמן, הטעות היא של הפרשנים, באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2019
  21. ^ גם פרקליטות המדינה לא יכולה להיות חסינה מביקורת! בדף הפייסבוק של התנועה לאיכות השלטון
  22. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יהודה יפרח, ‏"עשו רצח אופי לשופטת עם קריירה מופתית", בעיתון מקור ראשון, 18 בינואר 2019
  23. ^ רועי ינובסקי, אמוץ שפירא, שאול אמסטדרמסקי ותמר אלמוג, "סגרי את תיק שרה נתניהו – ותתמני ליועמ"ש", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בפברואר 2018
  24. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית ונטעאל בנדל, נציב הביקורת על הפרקליטות ל"הארץ": "אם החוק לא יתוקן, עדיף לסגור את הנציבות", באתר הארץ, 16 באוגוסט 2021
  25. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אור כרמי, קל להפריח, קשה להפריך: כמה עובדות על "תפירת התיקים", באתר הארץ, 24 בינואר 2022
  26. ^ קנוניית תפירת התיקים לנבחרי ציבור, באתר www.idi.org.il, ‏2021-10
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תאוריית_הקשר_לתפירת_תיקים_בישראל&oldid=38221392"