דקל (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דקל
אין תמונה חופשית
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎103‏ מטר
תאריך ייסוד 1982
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 311 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎5.1%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת צפון הנגב רגילה)
BeershebaNorthNegev.svg
 
דקל
דקל
31°11′43″N 34°20′49″E / 31.1952776045982°N 34.347046353967°E / 31.1952776045982; 34.347046353967קואורדינטות: 31°11′43″N 34°20′49″E / 31.1952776045982°N 34.347046353967°E / 31.1952776045982; 34.347046353967

דֶּקֶל או בשמו הרשום: "דקל-כפר שיתופי" הוא יישוב בנגב הצפון מערבי, בחבל שלום, סמוך למפגש שלושת הגבולות: ישראל-מצרים-רצועת עזה. היישוב הוקם ומנוהל על ידי אגודה שיתופית הרשומה בשם זה ונכלל ביישובי מועצה אזורית אשכול. מסונף לתנועת האיחוד החקלאי ומהקמתו מלווה על ידי הסוכנות היהודית. היישוב נקרא על שם הדקל האופייני לאזור[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם על ידי גרעין שהתאגד בימית, בשנת 1979. לאחר חתימת הסכמי קמפ דייוויד, לפיהם התחייבה ישראל לפנות את סיני ולהחזירו למצרים עד אפריל 1982, התחילה תנועת התנגדות לנסיגה מסיני. במקביל, קבוצה אחרת של תושבי ימית החלה להתארגן להתיישבות מחדש. לקבוצת ימית נוספו 6 משפחות ממושבי צפון סיני, 2 משפחות מאופירה, 4 משפחות מבסיס חיל האוויר הישראלי איתם ועוד 2 משפחות מתוך הקו הירוק, ס"ה 48 משפחות. באפריל 1982 עלו המשפחות על הקרקע בחבל שלום הנמצא בתוך הקו הירוק ממש מול חבל ימית שנותר בריבונות מצרית.

חתך הגילים בדקל רחב מאוד וכולל זוגות צעירים ומשפחות ותיקות. אוכלוסיית דקל מצד אחד, מאוד פלורליסטית ודעות שונות חיות בה בשכנות טובה, אך מצד שני, מתאפיינת בהכרה ציונית, שמירה על איכות הסביבה והסתייגות ממגמות קיצוניות לסוגיהן.

היישוב קיבל החלטה אסטרטגית להתרחב. אושרה ליישוב תוכנית של 100 נחלות חקלאיות והגדלת משבצת הקרקע ל 8,000 דונם. נמצאות בתכנון: הרחבה חקלאית של עוד 28 נחלות חקלאיות והרחבה קהילתית של 115 מגרשים בני 750 מ"ר.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום 72 נחלות חקלאיות, שגודל כל אחת 30 דונם. התושבים מתפרנסים מהפעלת משקים חקלאיים, שכוללים בתי צמיחה של ירקות או פרחים ומטעים שונים. בנוסף על אלה כמחצית התושבים מוצאים את פרנסתם מחוץ ליישוב בהוראה, מינהל, בריאות, הדרכה, ובמגוון מקצועות חופשיים. לאחרונה בנוסף למשקים חקלאיים ישנם חברי מושב רבים אשר הקימו מיזמים תיירותיים בעלי אופי ייחודי.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[2] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתנת לתושביו הטבת מס בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1492
  2. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  3. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים לשנת 2016, באתר של רשות המסים