באר יעקב (שכם)
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°12′34″N 35°17′08″E / 32.209447222222°N 35.285430555556°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   באר יעקב  | |
  | |
באר יעקב (בערבית: بئر يعقوب, תעתיק מדויק: בִּאְר יַעְקוּבּ) היא באר מים הנמצאת בשכם, ומיוחסת ליעקב אבינו. באר יעקב ממוקמת לא רחוק מתל בלטה, שנחשב כמיקומה של שכם התנ"כית. הבאר נמצאת כיום בתוך מנזר בעל שם זהה, בשכם שברשות הפלסטינית.
הבאר היא באר רומית מהמאה השנייה לספירה.[1]
חשיבות דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסורות היהודיות,[2] הנוצריות, השומרוניות והמוסלמיות מזכירות כולן באר זו אך הבאר איננה מוזכרת במפורש בתנ"ך. מוזכר רק כי יעקב חנה בשכם וקנה את חלקת הקרקע שבה הוא נטה את אהלו.
ערך מורחב – האישה השומרונית בבאר
הבאר מוזכרת בברית החדשה בבשורה על-פי יוחנן. בבשורה נאמר כי ישו עבר דרך "ארץ השומרון" ובא לעיר ששמה סוכר מול חלקת השדה שנתן יעקב לבנו, וישב על "באר יעקב". בעודו שם ביקש מאישה שומרונית, שבאה לשאוב מים מן הבאר, להשקותו, כשבין השניים התפתח דו-שיח הנחשב כמשמעותי בתאולוגיה הנוצרית.[3] המסורת הנוצרית זיהתה את הבאר בסיפור עם באר בשכם, אך ייתכן שבמקור זוהתה הבאר בבאר שבעסכר.[1]
הכנסייה בבאר נבנתה ככל הנראה בסביבות 384, כשהיא בנויה בצורת צלב שהבאר במרכזה. הכנסייה חרבה ככל הנראה במרידות השומרונים אך שוקמה בידי יוסטיניאנוס והושבה לצורתה הקודמת, כשהיא מתקיימת עד חורבנה במאה התשיעית.[1]
הצלבנים בנו את הכנסייה מחדש סביב שנת 1175, אך היא נהרסה בידי סלאח א-דין בשנת 1187, ועולי רגל המשיכו לפקוד את הריסותיה. ב־1860 קנתה את המקום הכנסייה היוונית־אורתודוקסית, וסביב תחילת המאה העשרים החלה בעבודות שיקום שנפסקו בעקבות פריצת מלחמת העולם הראשונה. הכנסייה הושלמה לבסוף.[1]
הקדוש פילומנוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1979 נרצח במנזר הנזיר פילומנוס ונזירה נפצעה.[4] הרוצח היה אשר רבי, יהודי שפעל ממניע של "קנאות דתית" וכנראה היה מעורער בנפשו.[5] בשנת 2009 הועלה הנזיר פילומנוס למעלת קדוש של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית ומקום פולחנו כמרטיר שנפל על מזבח ההתנגדות ללאומנות הציונית מתקיים במנזר באר יעקב.[6][7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אתר באר יעקב, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- דוד גורביץ' ויסכה הרני: Philoumenos of Jacob’s Well: A Birth of a Contemporary Ritual Murder Narrative. In Israel Studies, Vol. 22, No. 2, Indiana University Press 2017.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 עמיחי שוורץ, בין הגליל ליהודה: להתהוותה של הגיאוגרפיה הנוצרית הקדושה בשומרון, מחקרי יהודה ושומרון לא(1), 2022, עמ' 43-5
- ^ יחיאל היילפרין, סדר הדורות, ב' אלפים תקי"ד. כתב גא"י (="גלילות ארץ ישראל") נבלוס הוא שכם ובכפר אלבצנו רבא נקבר יוסף הצדיק וחומות יפים סביב קברו ועמוד אחד לצד ראשו ואחד לצד רגלו ונגד שכם הוא הר גריזים והר עיבל ובין הר עיבל הוא קבר יוסף ושם בארי מים חיים נקראים עין יעקב.
- ^ הברית החדשה, הבשורה על-פי יוחנן, פרק ד', פסוק 6
- ^ יוסף ולטר ועמוס לבב, המשטרה חוקרת מחדש מעשי רצח בלתי־מפוענחים שבוצעו בגרזן, מעריב, 2 בדצמבר 1982
- ^ איה אורנשטיין, הנאשם ברצח הכומר - להסתכלות פסיכיאטרת, מעריב, 17 בדצמבר 1982
- ^ הודעת הקאנוניזציה
- ^ "כשהיהודים טבחו את המרטיר פילומנוס"
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • עיינות בידאן • הר כביר • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמאן אל-פארסי | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • שמורת נבי נון • חורבת עורמה • בריכת אירוס השומרון • מצפה אילן (אלון מורה) • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • מעיין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא | |
| בקרת זהויות |
|
|---|
