גרשון אבנר

גרשון אבנר
לידה	5 בנובמבר 1919
פטירה	22 בינואר 1991 (בגיל 71)
שם לידה	גונטר הירש
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1933
מקום קבורה	הר המנוחות
השכלה	תואר ראשון ושני בפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד
	1 במאי 1974 – 13 ביולי 1977; (3 שנים)
תחת ראש הממשלה	גולדה מאיר ויצחק רבין
	→ מיכאל ארנון אריה נאור ←
	שגריר בפועל בהונגריה ובבולגריה; ממלא מקום השגריר באנגליה; שגריר ישראל בנורווגיה; שגריר ישראל בקנדה; נציב תלונות הציבור; דובר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית; נשיא אוניברסיטת חיפה;
	שגריר בפועל בהונגריה ובבולגריה; ממלא מקום השגריר באנגליה; שגריר ישראל בנורווגיה; שגריר ישראל בקנדה; נציב תלונות הציבור; דובר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית; נשיא אוניברסיטת חיפה;

גרשון אבנר (5 בנובמבר 1919 – 22 בינואר^[1] 1991) היה דיפלומט ישראלי ומזכיר הממשלה.

ביוגרפיה

גרשון אבנר נולד בי"ב בחשוון התר"פ בשם גונטר הירש לארתור הירש ולאלזה (עליזה) לבית דויטש בברלין שבגרמניה. אביו היה הבעלים של מפעל מצליח לייצור עניבות, אולם שילוב של גילויי אנטישמיות וציונות הביאו אותו לסגור את המפעל ולעלות עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1933.

אבנר התקבל לכתה הרביעית בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. הוא הדריך בשבט הצופים "משוטטי בכרמל", היה ספורטאי מצטיין ושיחק כשוער בנבחרת בית הספר. עם חבריו לספסל הלימודים נמנו חיים לסקוב, לימים הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, ומאיר בר-רב-האי לימים עו"ד מפורסם בחיפה. בשנת 1935 הצטרף ל"הגנה" והשתתף כנוטר בשמירה על יישובים יהודיים באזור חיפה והקריות. בבית הוריו שבהדר הכרמל הוסתרו כלי נשק של ההגנה ב"סליק" שנבנה במיוחד למטרה זו.

בסיום לימודיו בבית הספר הריאלי, כבוגר מחזור י"ט תרצ"ח 1937/38, נשלח על ידי אביו ללימודים באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, למרות בקשתם של אורד וינגייט ויעקב דורי שיישאר בארץ ישראל ויצטרף לפלוגות הלילה בפיקודו של וינגייט.

בשנת 1938 נסע לשנת מכינה, שלאחריה התקבל לאוניברסיטת אוקספורד. בנוסף ללימודי פוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה (תואר ראשון ושני), החל אבנר לעסוק בהסברה ועשיית נפשות למפעל הציוני. בשנת 1942 נבחר לנשיא ה"אוקספורד יוניון", מועדון הדיונים (דיבייט) המפורסם והיוקרתי בעולם^[2], הקיים באוניברסיטת אוקספורד למעלה ממאתיים שנה ובין בוגריו רבים מראשי הממשלה וחברי הפרלמנט הבריטים. העיתונות בישראל בישרה על הבחירה: "יהודי מארץ ישראל נשיא הסטודנטים באוקספורד"^[3]. במסגרת המועדון פיתח את יכולות הנאום ותרבות השיג ושיח.

בסוכנות ובמשרד החוץ

הלימודים באוקספורד התנהלו בצל מאורעות מלחמת העולם השנייה, ובתום הלימודים לא יכול היה אבנר לשוב לארץ ישראל. הוא גויס למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית במשרדה בלונדון^[4], שם עבד כשלוש שנים, ובין היתר טיפל בעליית ניצולי השואה לארץ ישראל^[5].

באוגוסט 1946 חזר לארץ ישראל^[6] והתמנה כדובר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית^[7]. בתפקידו זה עסק בין היתר בתדרוך עיתונאים אודות מהלכי מלחמת העצמאות. בפיצוץ של מכונית תופת בבית המוסדות הלאומיים ב-11 במרץ 1948, נפצע קשה בעיניו והיה מאושפז מספר חודשים^[8]. הוא שב לתת תדרוכים עיתונאיים בירושלים בחודש יוני 1948^[9], אך לקראת סוף החודש הוחלף^[10] ועבר לעבוד במשרד החוץ^[11] כמנהל בפועל של המחלקה למערב אירופה^[12]^[13]. ביוני-יולי 1949 היה חבר ודובר משלחת ישראל בועידת לוזאן^[14].

במצוותו של דוד בן-גוריון עברת את שם משפחתו^[15], מתוך הוקרה והערכה לאביו בחר בשם אבנר - "אבי הוא נרי ולאורו אלך".

בתחילת 1952 היה אבנר חבר המשלחת הישראלית לוועידת השילומים מגרמניה^[16]. במאי 1952 נתמנה לשגריר בפועל בהונגריה ובבולגריה^[17], כדי להקים את הצירויות בסופיה^[18] ובבודפשט, בה היה מושבו הקבוע. בתפקידו בבולגריה ניהל את המגעים על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ברית המועצות ב-1953^[19]^[20]^[21].

בספטמבר-אוקטובר 1953 היה ליועץ בשגרירות ישראל באנגליה^[22] וממלא מקום השגריר^[23]. בתפקידו זה ניהל את הקשרים עם הבריטים סביב ההכנות למלחמת סיני^[24].

בסוף 1957 מונה למנהל מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ^[25]. בסוף 1959 הוא הוקפץ ללונדון לכמה שבועות למלא את מקום השגריר^[26]. בשנת 1961 מונה אבנר לשגריר ישראל בנורווגיה^[27], תפקיד שגריר ראשון לאחר שנים רבות בהם היה במשרד החוץ^[28]. בהמשך מונה לשגריר ישראל בקנדה^[29], וסמנכ"ל המשרד לענייני אירופה^[30]^[31]. במשך השנים היה מספר פעמים חבר משלחת ישראל לאומות המאוחדות^[32].

שנים מאוחרות

בשנת 1972 נבחר לתפקיד נציב תלונות הציבור, ה"אומבודסמן" הראשון של מדינת ישראל^[33].

בשנת 1974 מונה על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר לתפקיד מזכיר הממשלה^[34]. תקופה קצרה לאחר מכן התפטרה מאיר מתפקידה ואבנר נותר בתפקיד תחת ראש הממשלה יצחק רבין. אחד האירועים המרכזיים בתקופת כהונתו הייתה ההחלטה על "מבצע אנטבה".

לאחר חילופי השלטון נבחר, בתמיכת ראש הממשלה מנחם בגין, לנשיא אוניברסיטת חיפה^[35], וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1981. הוא עסק בעיקר בגיוס תרומות לאוניברסיטה והקים רשת אגודות שוחרים של האוניברסיטה בקהילות היהודיות בחו"ל.

עם פרישתו לגמלאות שב לגור בירושלים, ובילה את זמנו בקריאת ספרות ועיתונות פוליטית.

חיים אישיים

אבנר נישא במרץ 1950 ליעל לבית פוגל, פליטה מגרמניה אותה פגש באחת מהרצאותיו בלונדון בפני צעירים יהודים מטעם הסוכנות היהודית בנושא עלייה לארץ ישראל.^[36] לשניים נולדו שלושה ילדים.

גרשון אבנר נפטר בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, ממחלת לב. על מצבת קברו בהר המנוחות בירושלים נכתב: "עשה למען העם והמדינה, בתבונה וביושר".

עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בשכונת תלפיות מזרח.

קישורים חיצוניים

דוד תדהר (עורך), "גרשון אבנר (הירש)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3061
גרשון אבנר באתר GRAVEZ

הערות שוליים

^ אתר "Billiongraves"
^ גרשון הירש ועזאם פחה, מעריב, 13 בדצמבר 1948
^ יהודי מארץ ישראל נשיא הסטודנטים באוכספורד, הצופה, 8 במרץ 1942
^ משלחת ארצישראלית בועידת הנוער העולמית, דבר, 31 באוקטובר 1945
^ תורה ועבודה בהונגאריה - בקו העליה, הצופה, 24 בינואר 1946
^ בין השבים, דבר, 6 באוגוסט 1946
^ ח. ברמאן - דובר הסוכנות, הצופה, 22 ביולי 1947
^ דובר הסוכנות נפגש עם עיתונאים, המשקיף, 12 במרץ 1948
^ הדרך הצבאית לירושלים - פתוחה, המשקיף, 6 ביוני 1948
^ אריה צימוקי, יומן ירושלים, על המשמר, 1 ביולי 1948
^ המסע השני, מעריב, 10 בדצמבר 1961
^ סתומות וגלויות, המשקיף, 1 בספטמבר 1948
הקריה, מעריב, 22 בנובמבר 1948
^ יחסי ישראל עם מדינות אירופה המערבית, חרות, 14 בנובמבר 1949
^ בחזרה אל הועידה המשעממת, מעריב, 7 ביוני 1949
גרשון הירש יעזוב את המשלחת בלוזאן, על המשמר, 25 ביולי 1949
^ מי ומי, על המשמר, 20 בספטמבר 1949
^ חבר משלחת השילומים - יצא, מעריב, 10 במרץ 1952
אבנר: השלב השני יוכיח, הצופה, 3 באפריל 1952
^ ג. אבנר מונה כמיופה כח בבודפשט וסופיה, על המשמר, 13 במאי 1952
^ בבולגריה תפתח צירות ישראלית, על המשמר, 2 ביוני 1952
^ המו"מ התנהל בסופיה, על המשמר, 21 ביולי 1953
^ שגריר פולין בסופיה, על המשמר, 22 ביולי 1953
^ ד"ר בן ציון רזין, ניהלתי משא ומתן לחידוש, מעריב, 10 במרץ 1972
^ בוצעו שינויים בשרות החוץ, מעריב, 3 בספטמבר 1953
מינויים במשרד החוץ, הצופה, 12 באוקטובר 1953
^ א. אילת יצא לישראל, על המשמר, 6 ביולי 1954
^ המיופה הכוח הישראלי אצל סלוין לויד, דבר, 13 ביולי 1954
י. צאנג, תקופה חדשה ביחסי אנגליה ישראל, מעריב, 31 באוקטובר 1956
^ גרשון אבנר - מנהל מחלקת ארה"ב במשרד החוץ, דבר, 11 בדצמבר 1957
^ ג. אבנר מיופה כח של ישראל בלונדון, הארץ, 16 בנובמבר 1959
^ ג. אבנר יתמנה שגריר ישראל באוסלו, מעריב, 10 בדצמבר 1961
^ שגריר ישראלי חדש בנורבגיה, הצופה, 29 בדצמבר 1961
^ גרשון אבנר שגריר בקנדה, הארץ, 18 בספטמבר 1963
לחיצת יד ידידותית, מעריב, 19 בדצמבר 1963
^ גרשון אבנר - סגן מנכ"ל משרד החוץ, מעריב, 8 בדצמבר 1967
^ שינויים יסודיים במבנה משרד־החוץ, על המשמר, 1 במרץ 1968
^ משלימים הרכב משלחות, מעריב, 6 בספטמבר 1966
^ ג. אבנר מנהל נציב ות התלונות, דבר, 7 ביולי 1971
^ גרשון אבנר מתמנה לתפקיד מזכיר הממשלה, מעריב, 25 במרץ 1974
^ 162 מליון ל"י תקציב אוניברסיטת חיפה, דבר, 30 באוקטובר 1977
^ נשואים, דבר, 27 במרץ 1950

[1] אתר "Billiongraves"

[2] גרשון הירש ועזאם פחה, מעריב, 13 בדצמבר 1948

[3] יהודי מארץ ישראל נשיא הסטודנטים באוכספורד, הצופה, 8 במרץ 1942

[4] משלחת ארצישראלית בועידת הנוער העולמית, דבר, 31 באוקטובר 1945

[5] תורה ועבודה בהונגאריה - בקו העליה, הצופה, 24 בינואר 1946

[6] בין השבים, דבר, 6 באוגוסט 1946

[7] ח. ברמאן - דובר הסוכנות, הצופה, 22 ביולי 1947

[8] דובר הסוכנות נפגש עם עיתונאים, המשקיף, 12 במרץ 1948

[9] הדרך הצבאית לירושלים - פתוחה, המשקיף, 6 ביוני 1948

[10] אריה צימוקי, יומן ירושלים, על המשמר, 1 ביולי 1948

[11] המסע השני, מעריב, 10 בדצמבר 1961

[12] סתומות וגלויות, המשקיף, 1 בספטמבר 1948
הקריה, מעריב, 22 בנובמבר 1948

[13] יחסי ישראל עם מדינות אירופה המערבית, חרות, 14 בנובמבר 1949

[14] בחזרה אל הועידה המשעממת, מעריב, 7 ביוני 1949
גרשון הירש יעזוב את המשלחת בלוזאן, על המשמר, 25 ביולי 1949

[15] מי ומי, על המשמר, 20 בספטמבר 1949

[16] חבר משלחת השילומים - יצא, מעריב, 10 במרץ 1952
אבנר: השלב השני יוכיח, הצופה, 3 באפריל 1952

[17] ג. אבנר מונה כמיופה כח בבודפשט וסופיה, על המשמר, 13 במאי 1952

[18] בבולגריה תפתח צירות ישראלית, על המשמר, 2 ביוני 1952

[19] המו"מ התנהל בסופיה, על המשמר, 21 ביולי 1953

[20] שגריר פולין בסופיה, על המשמר, 22 ביולי 1953

[21] ד"ר בן ציון רזין, ניהלתי משא ומתן לחידוש, מעריב, 10 במרץ 1972

[22] בוצעו שינויים בשרות החוץ, מעריב, 3 בספטמבר 1953
מינויים במשרד החוץ, הצופה, 12 באוקטובר 1953

[23] א. אילת יצא לישראל, על המשמר, 6 ביולי 1954

[24] המיופה הכוח הישראלי אצל סלוין לויד, דבר, 13 ביולי 1954
י. צאנג, תקופה חדשה ביחסי אנגליה ישראל, מעריב, 31 באוקטובר 1956

[25] גרשון אבנר - מנהל מחלקת ארה"ב במשרד החוץ, דבר, 11 בדצמבר 1957

[26] ג. אבנר מיופה כח של ישראל בלונדון, הארץ, 16 בנובמבר 1959

[27] ג. אבנר יתמנה שגריר ישראל באוסלו, מעריב, 10 בדצמבר 1961

[28] שגריר ישראלי חדש בנורבגיה, הצופה, 29 בדצמבר 1961

[29] גרשון אבנר שגריר בקנדה, הארץ, 18 בספטמבר 1963
לחיצת יד ידידותית, מעריב, 19 בדצמבר 1963

[30] גרשון אבנר - סגן מנכ"ל משרד החוץ, מעריב, 8 בדצמבר 1967

[31] שינויים יסודיים במבנה משרד־החוץ, על המשמר, 1 במרץ 1968

[32] משלימים הרכב משלחות, מעריב, 6 בספטמבר 1966

[33] ג. אבנר מנהל נציב ות התלונות, דבר, 7 ביולי 1971

[34] גרשון אבנר מתמנה לתפקיד מזכיר הממשלה, מעריב, 25 במרץ 1974

[35] 162 מליון ל"י תקציב אוניברסיטת חיפה, דבר, 30 באוקטובר 1977

[36] נשואים, דבר, 27 במרץ 1950

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]