חוק רמת הגולן

חוק רמת הגולן
פרטי החוק
מדינה	ישראל
תאריך חקיקה	14 בדצמבר 1981
תאריך חקיקה עברי	י"ט בכסלו תשמ"ב
גוף מחוקק	הכנסת העשירית
שטחים שעליהם חל החוק	רמת הגולן
תומכים	63
מתנגדים	21
חוברת פרסום	ספר החוקים 1034, עמ' 6
הצעת חוק	ממשלתית
משרד ממונה	משרד הפנים
מספר תיקונים	0
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן, הוא אחד משני חוקים, השני – חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, בהם קבעה מדינת ישראל את גבולותיה באופן חד צדדי. משמעותו המשפטית של החוק נתונה במחלוקת בקרב מומחי משפט בישראל. בתגובה לחוק קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 497 שקבעה כי להחלת החוק אין משמעות מבחינה בינלאומית.

רקע משפטי

גבולות מדינת ישראל לא נקבעו בעת ההכרזה על הקמת המדינה. מה שכן נקבע על ידי מועצת המדינה הזמנית, בפקודת שטח נטוש, תש"ח-1948 ופקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948, הוא היקף תחולת השיפוט הישראלי על שטחי המדינה היהודית לפי החלטת החלוקה וגם על "כל חלק מארץ ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו במנשר^[1] כמוחזק על ידי צה"ל".

ברוח הפקודות לעיל מתש"ח, קיבלה הכנסת, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט המוסיף את סעיף 11ב, לפקודה: "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו". תיקון זה איפשר לממשלה להחיל את המשפט הישראלי על מזרח ירושלים זמן קצר אחר כך. ב-1980 נחקק גם חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, אולם משמעותו הייתה בעיקר הצהרתית על הכללתה של מזרח ירושלים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.

הן פקודת שטח השיפוט והסמכויות והן סעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט התייחסו לשטחי ארץ ישראל המנדטורית ולכן כאשר התקבלה ההחלטה העקרונית על החלת המשפט הישראלי ברמת הגולן, שלא הייתה בגבולות המנדט^[2] לא היה ניתן להשתמש בהם והיה צורך בחקיקה ראשית של הכנסת^[3].

חקיקת החוק

לאישור חוק רמת הגולן בכנסת קדם מאבק ציבורי רחב היקף לשמירת הגולן בריבונות ישראלית. את המאבק תחת הסיסמה "אסור לאבד את הצפון" ניהל ועד יישובי הגולן ובמהלכו חתמו קרוב למיליון מתושבי המדינה על עצומה הדורשת את סיפוח הגולן לישראל^[4].

בבוקרו של יום 14 בדצמבר 1981, כחצי שנה לפני תום נסיגת צה"ל מסיני, החליטה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין על הגשת החוק לכנסת. החוק עבר עוד באותו היום בשלוש קריאות, בהליך נדיר שהוביל לביקורת מצד האופוזיציה. סיבה נוספת להתנגדות הייתה הטענה כי החוק עשוי לחסום את הדרך בפני משא ומתן עתידי עם סוריה. סיעת המערך, שהובכה בגלל מחויבותה לגולן מחד, והתנגדותה לנחיצות החוק ולדרך קבלתו מאידך, החרימה את הדיונים וההצבעות, אך שמונה מחברי הכנסת שלה הצביעו בעד החוק, שזכה לתמיכת 63 ח"כים לעומת 21 מתנגדים^[5].

ביקורת בינלאומית חריפה נמתחה על ישראל בעקבות החוק. החלטה 497 של מועצת הביטחון מ-17 בדצמבר קובעת שהחלטה של ישראל להחיל את המשפט, השיפוט והמינהל שלה ברמת הגולן בטלה וחסרת תוקף במשפט הבין לאומי. ההחלטה דורשת מישראל לחזור בה מהצעד האמור.^[6]

בתגובה לקבלת החוק אף נוצר משבר ביחסי ארצות הברית–ישראל. נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, החליט להשעות את מזכר ההבנה האסטרטגי עם ישראל, ולהקפיא את בקשותיה של ישראל בתחום הביטחון^[7]. בשנת 2019 הכירה ארצות הברית תחת הנשיא טראמפ בריבונות ישראל על רמת הגולן.^[8] למעט ארצות הברית, אף מדינה לא הכירה בריבונותה של ישראל ברמת הגולן.

משמעות החוק והשלכותיו

בקרב מומחי משפט בישראל קיימת מחלוקת לגבי משמעותו המשפטית של חוק רמת הגולן. יש הטוענים כי החוק סיפח למעשה את רמת הגולן למדינת ישראל והחיל עליה את ריבונות המדינה באופן מלא. אחרים טוענים כי החוק קבע את החלת המשפט הישראלי אך לא את סיפוח רמת הגולן, ומביאים ראייה לדבריהם מהיעדר המילה "סיפוח" מלשון החוק או מהחלטת הממשלה העוסקת בו. גם ראש הממשלה בגין אמר במהלך הדיון על החוק בכנסת לאמנון רובינשטיין: "אתה משתמש במילה 'סיפוח'. אני לא משתמש בה"^[3].

למרות קבלת החוק ניהלה ישראל משא ומתן מדיני, גלוי או סמוי, עם סוריה, שהגיע אף לשלבים מתקדמים, וכלל ויתור על רמת הגולן, כולה או מקצתה.

הדרוזים תושבי רמת הגולן סירבו ברובם הגדול לקבל את האזרחות הישראלית, ופרצו בשביתות פוליטיות וצעדי מחאה הפגנתיים כנגד החוק^[9]. רוב גדול של הדרוזים ברמת הגולן אינם אזרחים ישראלים^[10] כי אם תושבי קבע, והם מקיימים יחסים שוטפים וקשרי משפחה עם קרוביהם בסוריה. יוצאים מכלל זה תושבי הכפר ע'ג'ר שמעמדו הבינלאומי מסובך – לא ברור אם לפני שנכבש על ידי ישראל היה בשטחה של סוריה או בשטחה של לבנון. רוב תושבי ע'ג'ר אימצו לעצמם אזרחות ישראלית. מאידך, חמישה ראשי יישובים דרוזים בגולן הצטרפו כבר ב-11 בינואר 1978 לקריאתם של ראשי היישובים היהודים בגולן – לספח את הגולן לישראל באופן מלא^[11].

"חוק שריון רמת הגולן" ו"חוק משאל העם"

ב-1999 אושר בכנסת חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999,^[12] שזכה לכינוי "חוק שריון רמת הגולן", אשר לפיו החלטת ממשלה לוותר על שטח של המדינה תדרוש אישור של רוב חברי הכנסת (61 או יותר) וכמו כן אישור הוויתור על ידי רוב המצביעים במשאל עם, אך נקבע שסעיף זה יחול רק כאשר יחוקק חוק יסוד המסדיר משאל העם בישראל.

ב-22 בנובמבר 2010 אישרה הכנסת תיקון לחוק, שכונה "חוק משאל העם" ומסדיר את אופן עריכתו של משאל העם^[13]^[14]. ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם^[15].

לקריאה נוספת

חוברת חוק רמת הגולן, מרכז ההסברה הממשלתי.
אליאב שוחטמן, הגולן – הסכר מול המפולת: מעמדה המשפטי של ישראל ברמת-הגולן, נתיב 31, מרץ 1993
ליאון שלף, בשולי החקיקה (באיחור מה) ובטרם הפסיקה (אולי): חוק רמת הגולן - החלת משפט ולא סיפוח, הפרקליט מא, תשנ"ג 1993.
אשר מעוז, רמת הגולן - חלק ממדינת ישראל?, הפרקליט מא, תשנ"ג 1993.

קישורים חיצוניים

חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981, באתר ויקיטקסט

היסטוריית החקיקה של חוק רמת הגולן, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
חוק ומשפט, אתר ועד יישובי הגולן
חגי הוברמן, חוק על רמה, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2011
33 שנים לחוק רמת הגולן, בבלוג של ארכיון המדינה, 14 בדצמבר 2014
גיל ליטמן, בגין סיפח את רמת הגולן לא רק ממניעים אידאולוגיים, באתר מקור ראשון, 2 בינואר 2022
רמת הגולן שלו: מה גרם לבגין להחיל ריבונות?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:54)

הערות שוליים

^ במהלך 1948 פרסם שר הביטחון דוד בן-גוריון שני מנשרים, האחד ביחס לירושלים המערבית, "מנשר ירושלים" והשני, על "שלטון צבא-הגנה לישראל בארץ ישראל", ועניינו, שטחים שנכבשו במלחמת העצמאות
^ ישנם מבין המומחים הגורסים כי ההסכם הדו צדדי הפרנקו-אנגלי של 1923 סותר את המנדט שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים בוועידת סן רמו (1920) וכלל את שטחה של רמת הגולן בתחום הבית הלאומי היהודי, שההסכם הושג מבלי שהיהודים, שלמען ביתם הלאומי העתידי קם המנדט היו צד לדיון ושהסכם זה לא זכה לאשרור חבר הלאומים או גוף בינלאומי אחר. גיא בכור, לשבור את קיר הזכוכית אתר Gplanet
^ ¹ ² בדיון בכנסת על החוק אמר בגין בתשובה לדבריו של ח"כ אמנון רובינשטיין "אתה משתמש במילה 'סיפוח'. אני לא משתמש בה. כך כתוב בחוק. כך כתבנו ב־1967, כשאתה לא היית בכנסת, שהממשלה רשאית בצו להחיל את המשפט, השיפוט, והמינהל של המדינה על כל שטח של ארץ ישראל, כפי שייקבע בצו. ידידי, אבל על רמת הגולן החוק ההוא לא חל, כי מבחינה משפטית, ארץ ישראל זה כמובן השטח המנדטורי. ולכן הבאנו הצעת חוק מיוחדת". פרוטוקול הישיבה בדברי הכנסת, עמ' 782
^ אורי הייטנר, זכות ראשונים - בעקבות היישובים הראשונים בגולן, אתר ועד יישובי הגולן
משה מעוז (עורך), הגולן: בין מלחמה לשלום, 1999, עמ' 100.(הקישור אינו פעיל, 27.6.2019)
^ ליטל לוין, היום לפני 28 שנה: הכנסת מאשרת את חוק סיפוח רמת הגולן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009
^ Security Council Resolution 497, 17 December 1981
^ יהודה אבנר When Washington bridled and Begin fumed 10/06/2008
^ אורלי אזולאי, טראמפ חתם על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל בגולן, באתר ynet, 25 במרץ 2019
^ מאבק הדרוזים-הסורים נגד סיפוח הגולן, באתר מק"י(הקישור אינו פעיל, 27.6.2019)
^ עידן אבני Nobody’s citizens ‏16 באוקטובר 2006
^ חיים יבין, יובל לישראל, בתאריך הנקוב
^ שלבי החקיקה של חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, ס"ח 2263 מ-28 בנובמבר 2010
^ ההצבעה בקריאה שלישית באתר הכנסת
^ גיל קלנר, ‏בנוכחות הקואליציה בלבד: הכנסת אישרה את חוק יסוד משאל עם, באתר "סרוגים", 12 במרץ 2014

[1] במהלך 1948 פרסם שר הביטחון דוד בן-גוריון שני מנשרים, האחד ביחס לירושלים המערבית, "מנשר ירושלים" והשני, על "שלטון צבא-הגנה לישראל בארץ ישראל", ועניינו, שטחים שנכבשו במלחמת העצמאות

[בכור-2] ישנם מבין המומחים הגורסים כי ההסכם הדו צדדי הפרנקו-אנגלי של 1923 סותר את המנדט שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים בוועידת סן רמו (1920) וכלל את שטחה של רמת הגולן בתחום הבית הלאומי היהודי, שההסכם הושג מבלי שהיהודים, שלמען ביתם הלאומי העתידי קם המנדט היו צד לדיון ושהסכם זה לא זכה לאשרור חבר הלאומים או גוף בינלאומי אחר. גיא בכור, לשבור את קיר הזכוכית אתר Gplanet

[בגין-3] ¹ ² בדיון בכנסת על החוק אמר בגין בתשובה לדבריו של ח"כ אמנון רובינשטיין "אתה משתמש במילה 'סיפוח'. אני לא משתמש בה. כך כתוב בחוק. כך כתבנו ב־1967, כשאתה לא היית בכנסת, שהממשלה רשאית בצו להחיל את המשפט, השיפוט, והמינהל של המדינה על כל שטח של ארץ ישראל, כפי שייקבע בצו. ידידי, אבל על רמת הגולן החוק ההוא לא חל, כי מבחינה משפטית, ארץ ישראל זה כמובן השטח המנדטורי. ולכן הבאנו הצעת חוק מיוחדת". פרוטוקול הישיבה בדברי הכנסת, עמ' 782

[4] אורי הייטנר, זכות ראשונים - בעקבות היישובים הראשונים בגולן, אתר ועד יישובי הגולן
משה מעוז (עורך), הגולן: בין מלחמה לשלום, 1999, עמ' 100.(הקישור אינו פעיל, 27.6.2019)

[5] ליטל לוין, היום לפני 28 שנה: הכנסת מאשרת את חוק סיפוח רמת הגולן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2009

[6] Security Council Resolution 497, 17 December 1981

[7] יהודה אבנר When Washington bridled and Begin fumed 10/06/2008

[8] אורלי אזולאי, טראמפ חתם על ההכרה ההיסטורית בריבונות ישראל בגולן, באתר ynet, 25 במרץ 2019

[9] מאבק הדרוזים-הסורים נגד סיפוח הגולן, באתר מק"י(הקישור אינו פעיל, 27.6.2019)

[10] עידן אבני Nobody’s citizens ‏16 באוקטובר 2006

[11] חיים יבין, יובל לישראל, בתאריך הנקוב

[12] שלבי החקיקה של חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ"ט-1999, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

[13] חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, ס"ח 2263 מ-28 בנובמבר 2010

[14] ההצבעה בקריאה שלישית באתר הכנסת

[15] גיל קלנר, ‏בנוכחות הקואליציה בלבד: הכנסת אישרה את חוק יסוד משאל עם, באתר "סרוגים", 12 במרץ 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]