ע'ג'ר

ע'ג'ר
שער הכניסה לחלקו הדרומי (הישראלי) של הכפר ע'ג'ר
שער הכניסה לחלקו הדרומי (הישראלי) של הכפר ע'ג'ר
שער הכניסה לחלקו הדרומי (הישראלי) של הכפר ע'ג'ר
שם בערבית غجر
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אחמד פתאלי
גובה ממוצע[1] ‎282 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,798 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 247
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,166 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 164
תחום שיפוט[2] 2,400 דונם
    - דירוג ארצי 228
33°16′14″N 35°37′30″E / 33.2704325310989°N 35.6250784984156°E / 33.2704325310989; 35.6250784984156
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 216
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3758
    - דירוג ארצי 196
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.8%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.1%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.2%
גילאי 20 - 29 18.1%
גילאי 30 - 44 22.8%
גילאי 45 - 59 12.6%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 3.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 2
תלמידים 671
 –  יסודי 337
 –  על-יסודי 334
מספר כיתות 26
ממוצע תלמידים לכיתה 25.2
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל ע'ג'ר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
ע'ג'ר בצילום מכיוון הר דב. גדר המערכת עוברת בקצה השמאלי של השדה (השטח הכהה) הצמוד לכפר, והמשך הקו הכחול חוצה את הכפר עצמו.

ע'ג'רערבית: غجر) הוא כפר עלווי השוכן על הגבול שבין לבנון לבין ישראל. החלק הישראלי של הכפר מוגדר כמועצה מקומית והוא היישוב היחיד בישראל שרוב תושביו הם עלווים. היישוב שוכן במחוז הצפון בין הגליל העליון לרמת הגולן והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1982 לאחר שסופח בחלקו יחד עם רמת הגולן תחת חוק רמת הגולן ב-1981. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים בחלקו הישראלי של ע'ג'ר 2,798 תושבים (מקום 247 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 79.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,006 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[4]

למעלה מ-2,600 עלווים חיים בישראל בכפר ע'ג'ר שברמת הגולן, ורובם בעלי אזרחות כפולה לבנונית[5]. בשנים 19721973 הכין הממשל הצבאי ברמת הגולן ביחד עם משרד הדתות חוקים להסדרת ענייני המעמד האישי של תושבי הכפר והם הוכפפו לקאדי (שופט באסלאם) בחיפה[6].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר ארץ ישראל הצרפתי ויקטור גרן ביקר בע'ג'ר בשנת 1870, וכתב כי מתגוררים בו 600 נוסיירים. הוא ציין כי הבתים בנויים בצורה גסה מאבני בזלת קטנות, וכי על גגות רובם יש סוכות קנים קטנות בהן התושבים מבלים את הלילה. הוא הוסיף כי בכפר יש מסגד בשם "ג'אמע אלארבעין", המוקדש לארבעים רעי הנביא.[7]

ממלחמת העולם הראשונה עד מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה ובעקבות הסכם ניוקומב-פולה, עבר האזור להשפעה צרפתית. הן לבנון והן סוריה היו נתונות בחסות צרפתית, וקו הגבול ביניהן לא סומן בבירור. הכפר נמצא על הגבול ולפי חלק מהמפות היה בריבונות לבנון. תושבי הכפר הם ברובם עלווים, עדה מבוססת בסוריה, והיו להם קשרים עם כפרים עלוויים אחרים ברמת הגולן: זעורה ועין פית.

במפקד אוכלוסין שנערך בסוריה ותוצאותיו פורסמו ב-1960 נכלל הכפר ע'ג'ר בין היישובים הסוריים, ואף משויכות אליו חלק מחוות שבעא. במפקד הזה נמנו בע'ג'ר 620 איש[8] (לא כולל תושבי החוות)[9]. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1958 שמשה ע'ג'ר כאחת הנקודות בסוריה דרכה סיפקה סוריה נשק למורדים[10].

על פי גרסה אחת, כשסוריה ולבנון זכו לעצמאות[11], קיבלה סוריה את השליטה בכפר בפועל, ואף העניקה אזרחות סורית לתושביו[דרוש מקור]. גרסה אחרת מציינת שכבר בשנת 1932 ניתן לתושבי הכפר לבחור בין השתייכות לסוריה או לבנון והם בחרו להשתייך לסוריה[12]. בעיתונות הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים הופיעה גרסה נוספת, על פיה הכפר ע'ג'ר היה כפר לבנוני שהועבר לשליטה סורית על מנת שסוריה תוכל להשתמש בו כעמדה קדמית לפגיעה בישראל והטית מקורות הירדן[13][14][15].

ממלחמת ששת הימים ועד הנסיגה מלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים, עלו כוחות של צה"ל לגולן והתקדמו אל הכפר מכיוון מזרח. לפי המפות שהיו בידי צה"ל, שהיו ככל הנראה מבוססות על מפות בריטיות, הכפר נמצא בתוך תחומי לבנון, מדינה שלא השתתפה בלחימה נגד ישראל. לפיכך צה"ל הסתפק בכניעת הכפר[16] ואיסוף הנשק ועזב את הכפר. על פי פרסומים אחרים, צה"ל כלל לא הגיע אל הכפר עד שלאחר מספר ימים הלך נציג הכפר לקונייטרה להודיע על כניעת הכפר[14].

בריאיון למגזין טבע הדברים שערך דודו בן-צור עם ח'טיב ג'מאל, אחד מתושבי הכפר, בדצמבר 1993 סיפר ג'מאל:

"...ע'ג'ר אף פעם לא היה שייך ללבנון אלא לסוריה. לאבי הייתה תעודת זהות סורית. במלחמת ששת הימים הגיע הצבא הישראלי ממזרח לכפר. לפי המפות הבריטיות שבידיהם החליטו הקצינים שהכפר נמצא בשטח לבנון. היות שלישראל לא הייתה חזית לחימה עם לבנון, לא כבשו את הכפר, אלא רק אספו את הנשק ואמרו לנו שאנחנו לבנונים. אמרנו בסדר. הלבנונים סירבו לקבלנו מחשש שיחשבו כמספחי שטח סורי, לכן אסרו עלינו לעבור את הגבול. למשך חודשיים וחצי הפך ע'ג'ר למדינה עצמאית של 36 משפחות בין לבנון לישראל. חצי מתושבי הכפר, כ-350 איש, עזבו לסוריה בעקבות המלחמה. משנגמרה אספקת המזון בכפר פנינו למושל הצבאי הישראלי וביקשנו שיעלה את בעייתנו בכנסת. אחרי שבועיים חזר והניף את דגל ישראל מעל הכפר."

[17]

בדצמבר 1967 פתח אגד קו אוטובוס שהגיע פעמיים ביום לכפר[18]. מקורות חיברה את הכפר בצינור 3 אינץ' למתקן שאיבה מהווזאני שהיה בשטח לבנון ומשרד החקלאות סייע לכפר בפיתוח החקלאות[19], אשר נפגעה מכיוון שרוב שטחי החקלאות של הכפר נותרו בשטח לבנון. רבים מאנשי הכפר התחילו לעבוד בעבודות חוץ בישראל[20]. בשנת 1970 סבל הכפר, כמו יישובים אחרים בצפון, מקטיושות שנורו על הכפר[21]. בשנים 1972–1973 הכין הממשל הצבאי ברמת הגולן ביחד עם משרד הדתות חוקים להסדרת ענייני המעמד האישי של תושבי הכפר והם הוכפפו לקאדי בחיפה[6]. בספטמבר 1973 חובר הכפר באופן אלחוטי לרשת הטלפון של ישראל[22]. תלמידי התיכון מהכפר למדו יחד עם הדרוזים בתיכון במסעדה[23].

הכפר סופח לישראל במסגרת חוק רמת הגולן שהתקבל בכנסת ב־1981. בניגוד לרוב הדרוזי של תושבי רמת הגולן, תושבי ע'ג'ר הסכימו לקבל את האזרחות הישראלית. רבים מהם עבדו בקיבוצי הסביבה ובמפעלים בקריית שמונה ומצבם הכלכלי השתפר[24].

בשנת 1978, במבצע ליטני, נכנס צה"ל ללבנון, ומאז ועד מאי 2000, נמצאו שני צדי הגבול הלבנוני בשליטת ישראל. באותה תקופה הואץ פיתוח הכפר ובתים רבים נבנו בחלק הצפוני של הכפר בטריטוריה לבנונית, באופן דומה להתפתחות של רפיח לתוך חצי האי סיני בעת שהיה בשליטה ישראלית.

לקראת יציאת צה"ל מדרום לבנון בשנת 2000 התעוררה מחדש הבעיה של ע'ג'ר. הכפר המונה קבוצה קטנה ומבודדת של בני הדת העלווית - שנמנע מהם כל קשר עם בני עדתם במרחב. היו לכאורה צריכים להתחלק בין שתי מדינות עוינות.

הכפר לאחר נסיגת צה"ל מלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2000 החליטה ממשלת ישראל להסיג את כוחות צה"ל באופן חד-צדדי מרצועת הביטחון בדרום לבנון. ישראל הודיעה שבכך היא ממלאת את החלטה 425 של מועצת הביטחון, ולפיכך העבירה את קביעת הגבול לנציגי האו"ם. ממשלת לבנון סירבה לשתף פעולה בקביעת הגבול. נציגי האו"ם פסקו כי הגבול בין לבנון לסוריה עובר במרכז הכפר ע'ג'ר (האו"ם אינו מכיר בסיפוח רמת הגולן לישראל), ולפיכך כוחות צבא ומשטרה ישראליים רשאים להיכנס רק לחלקו הדרומי של הכפר. ממשלת לבנון לא פרסה את כוחותיה בדרום לבנון, כך שהאזור נשאר בשליטת חזבאללה. תושבי הכפר מחו על החלטת נציגי האו"ם, ואיימו למנוע בכוח כניסה שלהם לתחומי הכפר.

כיום הכפר נמצא בחלקו בשליטה של ישראל וחלקו הצפוני מעבר לגבול ישראל-לבנון ולכן בעצם המעבר מצפון הכפר לדרומו או להפך נדרשים תושבי הכפר לחצות את הגבול. מצב זה גורם אי נוחות רבה לתושבים. הם אמנם אזרחים ישראלים, אך חלק ניכר מבתיהם ואדמותיהם החקלאיות נמצאים בשטח לבנון ואינו יכול לקבל שירותים מהרשויות הישראליות. על פי החוק הישראלי מוגדרים התושבים בחלקו הצפוני של הכפר "אזרחים ישראלים על שטח עוין". המצב הזה יוצר בעיות קשות גם לצה"ל ולמשטרת ישראל. שוטרים וחיילים ישראלים אינם נכנסים בגלוי לצפונו של הכפר כדי שלא יואשמו בהפרת החוק הבינלאומי, אך כדי שלא לחצות את הכפר, לא הוקמו מכשולים על הגבול העובר בתוך הכפר. כיוון שממשלת לבנון אינה מממשת את ריבונותה בדרום לבנון, הפך הכפר למוקד של פעילות עבריינית ופעילות של חזבאללה. סוחרי סמים מנצלים את המצב להברחת סמים דרך שטח הכפר[25], וחזבאללה הקים עמדת תצפית בחלק הצפוני של הכפר.

בשנת 2016 הוגשו כתבי אישום כנגד מספר תושבי הכפר, שנעצרו על ידי השב"כ. הם הואשמו בהעברת אמצעי לחימה, בסחר בסמים ובסיוע לארגון חזבאללה[26].

ב-12 בנובמבר 2017 נחנך במרכז הכפר "פארק ירוק", שמומן בידי מפעל הפיס. הפארק כולל מזרקה, מדשאות, גינה ומתקני משחק לילדים[27].

גן השלום ע'ג'ר - פרט

ניסיון החטיפה בכפר ומלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – ניסיון החטיפה בע'ג'ר (2005), מלחמת לבנון השנייה

בחודש נובמבר 2005 התבצעה בע'ג'ר פעילות חבלנית רבת עוצמה של ארגון הטרור חזבאללה. במהלך האירוע הופגזו מוצבי צה"ל השולטים על הכפר והתבצע ניסיון חטיפה של חיילי חטיבת הצנחנים המוצבים בו. מ"פ היחידה, אלעד יעקובסון (סגן שהועלה בדרגה לסרן), ניהל מעקב צמוד - תיצפת באופן מתמשך לעבר חזבאללה, סוריה ולבנון, וגיבש תוכנית פעולה שהצילה את חיי הפלוגה שלו (על כך קיבל צל"ש). המ"פ הבין כי מצד אחד, כוחותיו עומדים להיות מופגזים בארטילריה כבדה, ומצד שני יתקיפו כלי רכב רבים של החזבאללה בניסיון לחטוף חיילי צה"ל. אי לכך, המ"פ אימן את חייליו, כולל הקצינים הפקודים שלו, לתרחיש כזה בדיוק - בפקודת סגל הפיקוד, החיילים היו חייבים להיות בערנות מקסימלית, לתצפת לכיוון כניסת כלי הרכב המיועדים לחטיפת חיילים ולא לזוז מעמדותיהם בגבול החוצה את הכפר. כך שברגע שהגיעו כלי הרכב בניסיון לחטוף חייל, סוכל ניסיון החטיפה וארבעה מהמחבלים נהרגו. המ"פ נפצע קשה בידו וברגלו ועבר ניתוחים רבים עד שהיה יכול להמשיך לשרת. כתוצאה מניסיון זה ומניסיונות נוספים נסגר היישוב לכניסת אזרחים ישראלים שאינם תושבי הכפר או תושבי הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. בשל המצב הביטחוני הייחודי בכפר והיותו פרוץ להתקפות חבלניות, הועלו במערכת הביטחונית מספר הצעות לטיפול בבעיה, כגון בניית גדר במרכז הכפר בין השטח הישראלי ללבנוני, העברת הכפר לשליטה לבנונית או, לחלופין, העברת כל תושבי הצד הלבנוני לשטח ישראל. תושבי הכפר נאבקים ברעיונות אלו ומעדיפים, בלית בררה, לשמור על המצב הקיים[28].

ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הרס צה"ל את עמדת החזבאללה מצפון לכפר. השטח שמעבר לקו הכחול בצפון הכפר וסביבתו הקרובה נשאר תחת שליטה צה"לית גם לאחר שצה"ל התפנה מכל השטחים אליהם נכנס במהלך מלחמת לבנון השנייה[29]. כחצי שנה לאחר סיום המלחמה, הגיע צה"ל להסכמות עם יוניפי"ל וצבא לבנון באשר לאבטחה בצפון הכפר - דבר אשר היה אמור לאפשר לצה"ל לוותר על השליטה בצפון הכפר, אולם ההסכמות לא אושררו[30] לאחר שצבא לבנון חזר בו מהסיכומים[31]. נכון ל-2022, צפון ע'ג'ר עדיין נמצא תחת שליטה ישראלית[32] ולבנון ממשיכה לדרוש את נסיגת ישראל מהחלק הצפוני של הכפר[33][34].

עד שנת 2022, הוצב מחסום בכניסה לכפר, והכניסה הייתה מותרת רק לתושבי היישוב ולחיילי צה"ל, או בכפוף לאישור ממשרד הביטחון ובליווי מדריך מקומי. בספטמבר 2022, לאחר שמועצת רג'ר הקימה גדר שחוסמת את המעבר לכפר מלבנון, הוסרו המחסומים בכניסה לכפר ומגבלות הכניסה אליו מישראל. שטח הכפר מוגדר עדיין כ"שטח צבאי סגור לכניסה", וזאת במסגרת הקו הכחול שנקבע לגבול ישראל–לבנון, אך לא מתקיימת אכיפה של איסור הכניסה, ולמעשה צה"ל הסיר את המחסומים במרכז הכפר, והוא פתוח באופן מלא לכלל אזרחי ישראל, וכלול כולו בשטח ישראל.[35][36]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ע'ג'ר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ פרופיל חלקו הישראלי של ע'ג'ר באתר הלמ"ס
  5. ^ UNIFIL Press Kit p.6
  6. ^ 1 2 מסגרת משפטית לעדה העלאווית, דבר, 18 ביוני 1972
    חוקים להסדרת דיני האישות לעלאווים בגולן, דבר, 9 בספטמבר 1973
  7. ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), תרגום: חיים בן־עמרם, ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 182
  8. ^ Uri Davis, The Golan Heights under Israeli occupation, 1967-1981, University of Durham, Centre for Middle Eastern and Islamic Studies, 1983, page 5
  9. ^ חיים סרברו, "סוגיית הלגיטימיות של התביעה הלבנונית ל'חוות שבעא' ביחס לגבול הבינלאומי", המרכז למיפוי ישראל, תל אביב 2006.
  10. ^ Crisis in Lebanon, Middle East Institute, 1961, pages 185-186
  11. ^ לבנון - 1943. סוריה - 1946.
  12. ^ HASSAN M. FATTAH, A New Fence Is Added to a Border Town Already Split, NY times, October 11, 2006
  13. ^ שפי גבאי, לבנוני, סורי ישראלי, דבר, 6 באוקטובר 1968
  14. ^ 1 2 יואל דר, הכפר העלווי ששכחו על קיומו, דבר, 17 במאי 1968
  15. ^ יצוין שגרסה זו אינה סבירה מכיוון שכבר בשנת 1961, לפני התחלת הטית מקורות הירדן, פורסם שהכפר היה ב-1958, בסוריה.
  16. ^ דוד מושיוב, לוחמים מספרים על מלחמת ששת הימים, דבר, 16 ביולי 1967; המשך
  17. ^ בן-צור, דודו (1994). "מהלכי הנהר", בתוך: "טבע הדברים", גיליון 2, פברואר-מרץ 1994, הוצאת "טבע הדברים: החברה לחקר האדם והסובב בע"מ", הרצליה. הגרסה האלקטרונית מתוך אתר "הספרייה הווירטואלית" של מט"ח.
  18. ^ הורחבו שירותי אגד בגולן, דבר, 22 בדצמבר 1967
  19. ^ נזרעה חלקה נסיונית ליד החצבאני, דבר, 28 בינואר 1970
  20. ^ יואל דר, הכפר הלבנוני שהזמין את צה"ל לכבשו, דבר, 15 בינואר 1969
  21. ^ הותקף כפר עלאווי ברמה, דבר, 29 בינואר 1970
    יואל דר, כל פגז הנופל בכפרנו מהדק תחושת אחדותנו עם היהודים, דבר, 27 במאי 1970
  22. ^ כפרים דרוזיים חוברו לרשת הטלפון הישראלית, דבר, 6 בספטמבר 1973
  23. ^ סמדר שיר, סלימה (שולמית) הדרוזית מלמדת עברית, מעריב, 10 בפברואר 1978
    מכרז להסעת תלמידים, מעריב, 19 בספטמבר 1985
  24. ^ שלמה אברמוביץ, של מי אתה כפר, כותרת ראשית, 30 בינואר 1985
  25. ^ ראו לדוגמה: יהודה גורן, 6,000 מנות הרואין נתפסו בכפר רג'ר, מעריב, 12 בינואר 1987 וע"פ 8939/08 שלמה מוזס נ' מדינת ישראל
  26. ^ תושבי הכפר ע'ג'ר שבגבול לבנון חשודים כי סייעו לחיזבאללה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל
  27. ^ מפעל הפיס (2017-11-13), פיס ירוק בכפר ע'ג'ר, נבדק ב-2019-05-12
  28. ^ חגי עינב, נציגי רג'ר ללבני: "כבר שבע שנים אנחנו בסגר", באתר ynet, 4 במרץ 2007
  29. ^ Mohammed Zaatari, UNIFIL denies accusations of bias, defends 'even-handed' role, The Daily Star, April 26, 2008
  30. ^ שנה למלחמת לבנון השנייה, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 12 באוגוסט 2007
  31. ^ [1]
  32. ^ Lebanon: senior UN official assures new unity Government of full assistance, December 7, 2009
  33. ^ קווי היסוד של הממשלה החדשה בלבנון, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 4 בינואר 2010
  34. ^ אילאיל שחר, מקווה שנגיע להסכם על נסיגה מרג'ר, באתר גלי צה"ל
  35. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל וג'קי חורי, ישראל מאפשרת החל מהיום כניסה חופשית לכפר ע'ג'ר, החצוי בין ישראל ללבנון, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2022
  36. ^ אחיה ראב"ד, 17 שנה אחרי מתקפת חיזבאללה, הכניסה לכפר ע'ג'ר שוב אפשרית: "אין מחסומים", באתר ynet, 7 בספטמבר 2022