לדלג לתוכן

ישיבת ההסדר קריית שמונה

ישיבת ההסדר קריית שמונה
חזית מבנה הישיבה
חזית מבנה הישיבה
ישיבת הסדר
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
תקופת הפעילות א' באלול ה'תשל"ז,
15 באוגוסט 1977 – הווה
מייסדים הרב צפניה דרורי
הרב משה צבי נריה
הרב חיים ענזי
הרב אפרים שחור
בעלי תפקידים
מנהל אליאב סמואל
ראש ישיבת ההסדר הרב צפניה דרורי
הרב ישראל שאול קירשטיין
הרב אריאל ברקאי
תלמידים
200
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 33°12′49″N 35°33′57″E / 33.213522°N 35.565866°E / 33.213522; 35.565866
www.yk8.org.il

ישיבת ההסדר קריית שמונה היא ישיבת הסדר המונה כ-220 תלמידים. היא נוסדה בשנת 1977 על ידי הרב צפניה דרורי.

הרבנים צפניה דרורי וחיים ענזי החלו בהקמת הישיבה בא' באלול ה'תשל"ז, 15 באוגוסט 1977, בעידודו של הרב צבי יהודה הכהן קוק. מטרת ההקמה הייתה חיזוק העיר שספגה באותה עת מטחי קטיושות וחדירות מחבלים. האישורים להקמת הישיבה התקבלו בסיועם של חבר הכנסת יוסי שריד, לימים יושב ראש מרצ, שגר באותה תקופה בקריית שמונה, ושל שר הביטחון שמעון פרס. לימים התחרט שריד על שעזר להקים את הישיבה, וכתב: "כל רעיון ההסדר היה מיקח טעות."[1][2]

בשנת ה'תש"ם (1980) הצטרף לישיבה הרב ישראל שאול קירשטיין ולאחר פטירתו של הרב אפרים שחור בשנת תשמ"ג, כיהן כראש ישיבה עם הרב דרורי.

בהיותה ישיבת הסדר, משרתים תלמידיה שירות מוארך אשר כולל שנה וחצי ישיבה ועוד שנה וחצי בצבא ועוד שנתיים ישיבה, סך הכל שירות של חמש שנים. תלמידי הישיבה משרתים בעיקר ביחידות קרביות. במהלך מלחמת לבנון הראשונה נפלו שישה מתלמידי הישיבה בקרבות שריון בלבנון.[3]

במהלך מלחמת לבנון השנייה, המשיכו תלמידי הישיבה ללמוד בקריית שמונה, תוך כדי סיוע למערך הרווחה בעיר שכלל חלוקת מזון, מצרכים ופעילות לילדים.[4]

רבים מבוגרי הישיבה נשארו לגור בקריית שמונה לאחר תום לימודיהם והקימו את "הקהילה הצעירה" בעיר.

בשנת תשע"ט מונה הרב אריאל ברקאי לראש הישיבה, והצטרף אל הרב צפניה דרורי והרב ישראל קירשטיין בהנהגת הישיבה.[5]

במהלך מלחמת חרבות ברזל, נאלצה הישיבה להתפנות יחד עם כל תושבי האזור בעקבות המצב הביטחוני בגבול. הישיבה קבעה את מקומה באופן זמני בישיבת נחלים.[6]

פעילויות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט אימוץ ילדי קריית שמונה והאזור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ילדי האזור (מהקיבוצים, המושבים וקרית שמונה) מגיעים אל הישיבה כדי ללמוד ולהתכונן לקראת בר המצווה. ההכנה הכוללת ידע כללי ביהדות וקריאת קטע מפרשת הבר מצווה מועברת על ידי בחורי הישיבה. לאחר תום ההכנה מתקיים בישיבה טקס העלייה לתורה.
  • תלמידי הישיבה לוקחים חלק פעיל מפרויקט פר"ח וחונכים את בני הנוער והילדים בביתם או בישיבה.
  • במסגרת שיתוף פעולה בין עמותת 'קו לחיים' לישיבת ההסדר התלמידים מאמצים ילדים בעלי צרכים מיוחדים ונכויות ומשמשים להם כאחים וחברים.

גמילות חסדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תלמידי הישיבה מתנדבים ומסייעים במסגרת ארגון קו לחיים לילדים ומבוגרים החולים במחלות שונות.
  • בישיבה פועל גמ"ח מצרכי מזון אשר מחלק חבילות מזון לאנשים נזקקים בעיר. הגמ"ח נקרא על שמו של אבישי שינדלר בוגר הישיבה שנהרג בפיגוע.
  • הישיבה מפעילה קרן לסיוע לאנשים נזקקים הנמצאים במצב כלכלי קשה ובנסיבות קשות.

פעילות תורנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צוות רבני הישיבה מעביר שיעורים באופן קבוע בבתי הכנסת בעיר ובבתי התושבים. בין היתר מועברים 3 שיעורי דף יומי, וכן שיעורים בתנ"ך ואמונה.
  • מדי שנה נוסעים חלק מתלמידי הישיבה לקיים מניינים ביום כיפור בקיבוצים בכל אזור אצבע הגליל.
  • תלמידי הישיבה לומדים פעמיים בשבוע לימוד מונחה עם נערים מהעיר.
  • הישיבה מפעילה "מכון קודש" המספק שירותים לבדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה, וכן אספקת צורכי דת אלו במיטב ההידורים.
  • תלמידי הישיבה משדרים מדי שבוע תוכנית מסורת ברדיו האזורי 'קול הגליל העליון'.

מוסדות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה פועל מכון להכשרת מורים בשיתוף עם משרד החינוך ומכללת שאנן, והוא מעניק לבוגריו תעודת הוראה ותואר אקדמי .B.Ed.

הישיבה זכתה במספר פרסים על פעילותה הקהילתית והחינוכית.

  • פרס ישראל (יחד עם כל ישיבות ההסדר)
  • מגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים - תשס"א
  • פרס החינוך הדתי - תשס"ב
  • פרס שר הרווחה על הצטיינות בפעילות למען הקהילה - תשס"ד

מבוגרי הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]