שדה (מבנה אלגברי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:10, 20 באוגוסט 2013

במתמטיקה, שדה הוא מבנה אלגברי חשוב. הדוגמאות המוכרות ביותר של שדות הם שדה המספרים הרציונליים, שדה המספרים הממשיים ושדה המספרים המרוכבים.

היסטוריה

שדה הוא מבנה אלגברי שבו אפשר לבצע את ארבע פעולות החשבון המוכרות. את ההגדרה הכללית של המושג הציע היינריך מרטין ובר ב-1893, בעקבות ריכרד דדקינד שב-1877 קרא "שדה" לקבוצה של מספרים (מרוכבים) הסגורה לארבע הפעולות. ברעיון הבסיסי של הרחבת שדות (נוצרת סופית) השתמש גלואה כבר ב-1831.

הגדרה ודוגמאות

שדה הוא מבנה אלגברי הכולל קבוצה $\ \mathbb {F}$ עם שתי פעולות בינאריות, להן אפשר לקרוא "חיבור" ו"כפל" (המסומנות בד"כ ב- $+$ ו- $\cdot$ ) ושני קבועים (שונים) - 0 ו- 1.

הפעולות מקיימות את התכונות הבאות:

הקבוצה $\ \mathbb {F}$ סגורה ביחס לשתי הפעולות: לכל שני איברים $a,b$ ב- $\ \mathbb {F}$ , גם $a+b$ ו- $a\cdot b$ נמצאים ב- $\ \mathbb {F}$ .
שתי הפעולות חילופיות: לכל $a,b$ ב- $\ \mathbb {F}$ מתקיים $a+b=b+a$ וגם $a\cdot b=b\cdot a$ .
שתי הפעולות קיבוציות: לכל $a,b,c$ ב- $\ \mathbb {F}$ מתקיים $a+(b+c)=(a+b)+c$ ו- $(a\cdot b)\cdot c=a\cdot (b\cdot c)$ .
מתקיים חוק הפילוג (דיסטריבוטיביות הכפל מעל החיבור): כל $a,b,c$ ב- $\ \mathbb {F}$ מתקיים $a\cdot (b+c)=(a\cdot b)+(a\cdot c)$ .
קיים איבר יחידה ביחס לכפל וחיבור (איבר היחידה החיבורי מכונה 0, ואיבר היחידה הכפלי מכונה 1).
לכל איבר בקבוצה קיים איבר הופכי ביחס לשתי הפעולות, פרט לאיבר ה-0, לו אין הופכי כפלי.

מאקסיומות אלה נובעות כמה תכונות בסיסיות אחרות, כדוגמת יחידות של האברים הנייטרליים (כלומר, התכונה ' $\ a+x=a$ לכל a' מייחדת את איבר האפס, וכן לאיבר היחידה), יחידות הנגדי וההפכי והעובדה שמכפלת כל איבר ב-0 שווה ל-0.

לצד החבורה, השדה הוא מן המבנים האלגבריים המרכזיים במתמטיקה. הסיבה לכך היא העושר בדוגמאות, המופיעות בכל תחומי המתמטיקה: ישנם שדות של מספרים כגון שדה המספרים הרציונליים ושדה המספרים הממשיים; שדות אלגבריים הם המצע השכיח לדיון בתורת המספרים האלגברית; לשדות סופיים יש חשיבות מכרעת בכל תחומי הקומבינטוריקה; שדות של פונקציות מופיעים בגאומטריה אלגברית ובאנליזה.

באלגברה שדות תופסים מקום מיוחד. הם קשורים קשר הדוק לפולינומים והשורשים שלהם (וזו הסיבה המקורית לפיתוחה של תורת גלואה). אלגברה לינארית עוסקת בהרחבה במרחב וקטורי מעל שדה. בתורת החוגים שדות מופיעים באופן טבעי, משום שחוג פשוט קומוטטיבי הוא שדה; כל שדה הוא תחום שלמות. יתרה מזו, המרכז של כל חוג פשוט הוא שדה.

השדות המופיעים באנליזה מאופיינים בתכונות נוספות, כגון סדר ושלמות. הדוגמאות היסודיות בתחום זה הן שדה המספרים הממשיים ושדה המספרים המרוכבים.

ישנם כמה שדות שזכו לסימון מיוחד:

$\mathbb {Q}$ - שדה המספרים הרציונליים.
$\mathbb {R}$ - שדה המספרים הממשיים.
$\mathbb {C}$ - שדה המספרים המרוכבים.
$\mathbb {F} _{q}$ - השדה הסופי מסדר $\ q$ (משתמשים גם בסימון $\ GF(q)$ , קיצור ל- Galois Field, על-שם אווריסט גלואה).

תת-שדות

תת-קבוצה של שדה F נקראת תת שדה אם היא שדה בזכות עצמה, כאשר מצמצמים אליה את פעולות החיבור והכפל. במלים אחרות, קבוצה כזו צריכה להכיל את אברי האפס והיחידה של F, ולהיות סגורה לחיבור, לכפל וגם לפעולות של לקיחת הנגדי או ההפכי.

אם P הוא תת-שדה של F, אז F הוא מרחב וקטורי מעל P, ולכן יש לו ממד. כאשר הממד הזה סופי, F מוכרח להיות אלגברי מעל P. במקרה זה, כדי שתת-קבוצה F המכילה את P וסגורה לחיבור וחיסור תהיה תת-שדה, מספיק שהיא סגורה לכפל.

לכל שדה יש תת-שדה ראשוני, שהוא השדה הקטן ביותר המכיל את איבר היחידה. השדה הזה יכול להיות שדה סופי בעל גודל ראשוני, או להכיל את כל המספרים השלמים, שאז הוא בהכרח מכיל את הרציונליים. במקרה הראשון המאפיין של השדה הוא גודל השדה הראשוני, ובשני אומרים שהמאפיין הוא אפס.

ראו גם

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 הפעולות מקיימות את התכונות הבאות:
 # '''הקבוצה <math>\ \mathbb {F}</math> [[סגירות (אלגברה)|סגורה]] ביחס לשתי הפעולות:''' לכל שני איברים <math>a, b</math> ב- <math>\ \mathbb {F}</math>, גם <math>a+b</math> ו-<math>a\cdot b</math> נמצאים ב-<math>\ \mathbb {F}</math>.
-# '''שתי הפעולות [[חילופיות]]:''' לכל <math>a, b</math> ב- <math>\ \mathbb {F}</math> מתקיים <math>a+b = b+a</math> ו-<math>a\cdot b = b\cdot a</math>.
+# '''שתי הפעולות [[חילופיות]]:''' לכל <math>a, b</math> ב- <math>\ \mathbb {F}</math> מתקיים <math>a+b = b+a</math> וגם <math>a\cdot b = b\cdot a</math>.
 # '''שתי הפעולות [[פעולה אסוציאטיבית|קיבוציות]]:''' לכל <math>a, b, c</math> ב- <math>\ \mathbb {F}</math> מתקיים <math>a+(b+c) = (a+b)+c</math> ו-<math>(a\cdot b) \cdot c = a\cdot (b\cdot c)</math>.
 # '''מתקיים [[חוק הפילוג]] (דיסטריבוטיביות הכפל מעל החיבור):''' כל <math>a, b, c</math> ב- <math>\ \mathbb {F}</math> מתקיים <math>a\cdot(b+c) = (a\cdot b)+(a\cdot c)</math>.

אלגברה מופשטת
ענפים	אלגברה ליניארית • אלגברה בוליאנית • אלגברה דיפרנציאלית • אלגברה הומולוגית • גאומטריה אלגברית • טופולוגיה אלגברית • תורת גלואה • תורת החבורות • תורת החוגים • תורת המספרים האלגברית • תורת הקטגוריות • תורת השדות
מבנים אלגבריים	מאגמה • חבורה למחצה • מונואיד • חבורה • חבורה אַבּלִית • חוג • תחום שלמות • שדה • מודול • מרחב וקטורי • אלגברה (מבנה אלגברי) • אלגברת לי • אלגברת הקווטרניונים של המילטון • אלגברה לא אסוציאטיבית
מושגי יסוד	הומומורפיזם • משפטי האיזומורפיזם • תת-חבורה נורמלית • אידיאל • לוקליזציה • מכפלה טנזורית • הצגה ליניארית

נושאים באלגברה ליניארית
מושגי יסוד	שדה • מרחב וקטורי • משוואה ליניארית • מערכת משוואות ליניאריות • העתקה ליניארית • מטריצה
וקטורים	סקלר • כפל בסקלר • צירוף ליניארי • תלות ליניארית • קבוצה פורשת • בסיס • וקטור קואורדינטות • ממד
מטריצות	כפל מטריצות • שחלוף • דטרמיננטה • דירוג מטריצות • דרגה • עקבה • מטריצה מצורפת • מטריצת מעבר • מטריצה משולשית • דמיון מטריצות • ערך עצמי • פולינום אופייני • לכסון מטריצות • צורת ז'ורדן
העתקות	העתקה ליניארית • קואורדינטות • מטריצה מייצגת • גרעין • אנדומורפיזם • איזומורפיזם • העתקה אפינית • העתקה פרויקטיבית
מרחבי מכפלה פנימית	מכפלה סקלרית • מכפלה וקטורית • אורתוגונליות • מטריצה סימטרית • אופרטור הרמיטי • אופרטור אוניטרי • טרנספורמציה נורמלית • נורמה • מטריקה
תבניות	תבנית ביליניארית • תבנית סימטרית • תבנית הרמיטית • תבנית סימפלקטית • חפיפת מטריצות • משפט סילבסטר • תבנית מולטי-ליניארית אנטי-סימטרית • אוריינטציה • צפיפות • טנזור