יהודית רביץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: הסבת מספר ל"1" ושם ל"2" בתבנית Mooma
אין תקציר עריכה
שורה 106: שורה 106:


==חייה האישים==
==חייה האישים==
ב-[[23 בדצמבר]] [[2009]] חשפה ב[[ידיעות אחרונות]] את חייה האישים ואת מערכת היחסים הזוגית שלה עם נעמי קניוק, בתו של הסופר [[יורם קניוק]]. הכתבה באה בעקבות סרט טלוויזיוני חדש על חייה במסגרת הסדרה "גיבורי תרבות" המשודרת ב[[ערוץ 8]].{{הערה|[http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,607,209,43529,.aspx יהודית רביץ יוצאת מהארון], עכבר העיר, 23 בדצמבר 2009}}{{הערה|[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8113,00.html גיבורי תרבות - יהודית רביץ, ערוץ 8, HOT]}} לזוג בת ובן.{{הערה|ערן בר-און, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921077,00.html "בת זוגה של יהודית רביץ ילדה בן"], ynet{{כ}}, 18/07/2010}} ב[[נובמבר]] [[2016]] השתיים נפרדו{{הערה|{{mako|יפעת הללי אברהם|סוף לסיפור: יהודית רביץ ונעמי קניוק נפרדו|5dab8ff2ecd5851006|entertainment-celebs/local-2016|13 בנובמבר 2016}}}}.
ב-[[23 בדצמבר]] [[2009]] חשפה ב[[ידיעות אחרונות]] את חייה האישים ואת מערכת היחסים הזוגית שלה עם נעמי קניוק, בתו של הסופר [[יורם קניוק]]. הכתבה באה בעקבות סרט טלוויזיוני חדש על חייה במסגרת הסדרה "גיבורי תרבות" המשודרת ב[[ערוץ 8]].{{הערה|[http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,607,209,43529,.aspx יהודית רביץ יוצאת מהארון], עכבר העיר, 23 בדצמבר 2009}}{{הערה|[http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-8113,00.html גיבורי תרבות - יהודית רביץ, ערוץ 8, HOT]}} לזוג בת ובן.{{הערה|ערן בר-און, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3921077,00.html "בת זוגה של יהודית רביץ ילדה בן"], ynet{{כ}}, 18/07/2010}} ב-[[13 בנובמבר]] [[2016]] השתיים נפרדו{{הערה|{{mako|יפעת הללי אברהם|סוף לסיפור: יהודית רביץ ונעמי קניוק נפרדו|5dab8ff2ecd5851006|entertainment-celebs/local-2016|13 בנובמבר 2016}}}}.


מתגוררת ב[[תל אביב]].
מתגוררת ב[[תל אביב]].

גרסה מ־23:53, 26 במרץ 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יהודית רביץ
רביץ בהופעה בפברואר 2012
רביץ בהופעה בפברואר 2012
לידה 29 בדצמבר 1956 (בת 67)
ישראלישראל באר שבע, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1976 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת
סוגה רוק, פופ, ג'אז, זמר עברי
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים הליקון
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יהודית רביץ, מרץ 1977
צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה

יהודית רביץ (נולדה ב-29 בדצמבר 1956) היא זמרת, מלחינה, מוזיקאית, מעבדת ומפיקה מוזיקלית ישראלית.

ביוגרפיה

תחילת הדרך

רביץ נולדה, גדלה והתחנכה בבאר שבע למשפחה מצרית פולנית ולמדה בבית הספר מקיף א' בעיר מגוריה, אותו עזבה בסוף כיתה י"א כדי להתגייס ללהקה צבאית. כבר בנעוריה ניגנה והלחינה שירים. לפני גיוסה לצה"ל היא נבחנה והתקבלה למספר להקות על ידי אהוד מנור, ובחרה לשרת בצוות הווי של חיל הנדסה קרבית. בזמן שירותה הצבאי השתתפה בתוכנית כשרונות צעירים בגלי צה"ל יחד עם נורית גלרון, שסימנה את תחילת דרכה במוזיקה הישראלית. בעקבות שידור התוכנית הזמין אריק איינשטיין אותה ואת קורין אלאל לשיר באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'". כעבור שנה ביצעה עם אלאל קולות רקע לשירו של איינשטיין "עטור מצחך זהב שחור", שנכלל באלבומו "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'".

שנות השבעים

בשנת 1977 חברה רביץ להרכב "ששת" כסולנית, ותרמה ללהקה את אחד השירים הראשונים שהלחינה, "סמבה ברגל שמאל". הלחן, שניחן בסגנון סמבה, נכלל מאוחר יותר במופע "ארץ טרופית יפה". ההרכב "ששת" היווה בסיס לשיתוף פעולה עתידי בין רביץ לבין חבר ההרכב עדי רנרט, הן בתחום העיבודים המוזיקליים וההפקות והן על הבמות. רנרט הפיק ועיבד כמה מהופעותיה של רביץ, וממשיך לקחת חלק בהופעותיה עד היום.

בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1977 ביצעה רביץ את השיר "סליחות" של לאה גולדברג (לחן: עודד לרר). השיר, הוצע בתחילה למס' מבצעים, ביניהם חוה אלברשטיין והכל עובר חביבי עד אשר רביץ, בעצת שייקה לוי מהגשש החיוור, בחרה בו.[1] הופעתה בפסטיבל זה תרמה לחשיפתה לקהל הרחב כזמרת צעירה וחדשה בנוף המוזיקלי. השיר "סליחות" הגיע למקום השביעי בלבד בפסטיבל אך זכה להצלחה רבה ונבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. לאחר מכן חברה רביץ לדני ליטני והקליטה איתו שני דואטים, "בראש אחד" ו"לא טוב היות האדם לבדו".

בשנת 1977 השתתפה רביץ בתוכנית "ארץ טרופית יפה". שירי התוכנית תועדו גם על גבי אלבום באותו השם. בעקבות הצלחת התוכנית והאלבום הועלה המופע "ארץ טרופית יפה". מופע ראשון מסוגו בארץ, וייחודו בזכות סגנון לחניו הברזילאים כסמבה ובוסה נובה, בעיבודים של מתי כספי ובתרגומים של אהוד מנור. המופע זכה להצלחה רבה, והביא לגל של התעניינות במוזיקה ברזילאית בישראל.

בשנת 1978 חזרה רביץ אל בימת פסטיבל הזמר והפזמון וביצעה את השיר "מישהו" שכתב אהוד מנור והלחין מתי כספי. בשנה זו גם השתתפה רביץ עם יוני רכטר, גידי גוב, דויד ברוזה ויהונתן גפן בהקלטת האלבום "הכבש השישה עשר". האלבום החל כשיתוף פעולה בין גפן לרכטר, כאשר רכטר הלחין רבים משירי הילדים שפרסם גפן בספר "הכבש השישה עשר". האלבום, שבו נכללו גם לחנים של יוצרים נוספים בעיבודו של רכטר, הפך עם השנים לקלאסיקה לילדים, ולאחד הנמכרים ביותר בישראל. בין היתר ביצעה רביץ באלבום ביצוע סולו ל"הילדה הכי יפה בגן", אחד השירים המזוהים ביותר עמה. באותה שנה גם תרמה לחן שלה לשיר "בבוקר" של יהודה עמיחי שהקליט גידי גוב באלבום הבכורה שלו.

בשנת 1979 הוציאה רביץ את אלבום הסולו הראשון שלה שנקרא פשוט "יהודית רביץ" וכלל שירים שקטים ומלודיים שהקליטה בעבר, כ"סליחות", "מישהו" ו"הילדה הכי יפה בגן", לצד שירים חדשים שהוקלטו עבור האלבום, כ"לקחת את ידי בידך" (יעקב רוטבליט/מתי כספי; ובו המשפט "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" שהפך לביטוי שגור בשיח הפוליטי בישראל), "אהבה יומיומית" (תרצה אתר/רביץ) ו"ליד הדלת" (יעקב גלעד/רביץ) עבור פסקול הסרט "דיזנגוף 99". אחרי המופע יצאה רביץ להופעות בקיבוצים, בגפה עם הגיטרה שלה. בהופעה הראשונה נגמרו כל השירים תוך חצי שעה, הופעה קצרה יחסית בשביל לפחות כעשרה או יותר שירים. בשל כך, סירבו אנשי הקיבוץ לשלם לה, ורק אחרי שהתנסתה בדיבור לקהל, זכתה לתשלומים בהופעותיה הבאות. באותה שנה הוציאו יהודית רביץ ויוני רכטר אלבום משותף, באופן קבוע וחד פעמי, והופיעו עם שיריו.

יהודית רביץ בהופעה בקיבוץ בארי ביוני 2007

שנות השמונים

בשנת 1980 הוציאה רביץ את אלבומה "גלוי ונעלם", שבו הלחינה את רוב השירים, והחלה, בהפקתו של יעקב גלעד, לשיר בסגנון רוקיסטי. גלעד כתב לאלבום את השירים "ארבע לפנות בוקר" ו"עכשיו הכול בסדר". כמו כן הכיל האלבום את "שיר ללא שם" ("כי שירי הוא בת קול ברוח"), שכתב שלום חנוך לזכר בן אחיו שנהרג.

לאלבומו של אריק סיני "צל כבד", שיצא ב-1981, הלחינה רביץ את השיר "שובי שובי לפרדס", למילים של מאיר ויזלטיר. השיר הולחן כיומיים לפני צאת האלבום.[דרוש מקור]

ב-1982 יצא האלבום "מילה טובה ואוסף שירים", שהכיל אוסף משיריה של רביץ, חלקם בגרסאות חדשות. האלבום נפתח בשיר "מילה טובה" (יעקב גלעד/רביץ), שהוקלט במיוחד עבור האוסף והיה גם שמו של מופע היחיד הראשון שלה שרץ ביולי של שנת 1981. לאלבומה של נורית גלרון "אני ראיתי יופי" שיצא באותה שנה הלחינה את השיר "ילדות נשכחת" למילותיו של גלעד. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר של גלרון. באותה שנה נערך ערב הוקרה למלחין משה וילנסקי שנקרא זר כלניות למשה וילנסקי (ויצא כאלבום לאחר מכן). רביץ שרה באירוע את השיר "מגדלור" (מילים: דן אלמגור).

כעבור שנה, בעקבות הופעתה עם הזמר הברזילאי ז'ורז' בן ז'ור, הוציאה רביץ אלבום משיריו בשם "בוא לריו", שכלל את הלהיטים הברזילאים "בוא לריו" ו"פני מלאך" בתרגומו של יעקב גלעד.

אלבומה "דרך המשי" מ-1984 החל את דרכה של רביץ ללב הקונצנזוס. שיר הנושא, שיר נשי אישי ומלודי שכתבה צרויה להב, הפך ללהיט, אך היו באלבום גם שירי רוק כמו "עד קצה המסלול", שכתבה אסתר שמיר. ההופעה שנלוותה לאלבום הצליחה מאוד.

ב-1986 השתתפה רביץ במופע "קולות שלובים", לצדם של גידי גוב, אריאל זילבר, שלמה גרוניך, יצחק קלפטר, שם טוב לוי ואלון אולארצ'יק. המופע התפרסם בזכות גרסת הכיסוי שהוקלטה לשירו של חיים נחמן ביאליק "שיר העבודה והמלאכה", בלחן של נחום נרדי.

בשנת 1987 יצא האלבום "באה מאהבה", שנחשב למצליח ביותר מאלבומיה מבחינת מכירות[דרוש מקור]. האלבום נחשב לאחד מהאלבומים הטובים ביותר במוזיקה הישראלית, בין היתר בסדרה "האלבומים הגדולים" בערוץ 24, שהקדישה לו את הפרק הראשון בסדרה. רביץ הלחינה את רוב השירים באלבום לפני התאמתם הסופית לכתיבה פואטית ופזמונים.[דרוש מקור] הפזמונאי יעקב רוטבליט כתב את רוב הפזמונים באלבום בהתאמה ללחניה של רביץ. רוב השירים באלבום ניחנו בסגנונם הרוקיסטי. אלבום זה תרם לביסוס מעמדה של רביץ כזמרת ומלחינת רוק בולטת, ובין הבודדות דאז שלקחו חלק בהוויית הרוק במוזיקה הישראלית. בעקבות הצלחת האלבום הגיע המופע "באה מאהבה" בהפקתה של טמירה ירדני, שליוותה את רביץ כמפיקה כבר בהופעות קודמות. המופע זכה להצלחה גדולה ברחבי ישראל. שיר הנושא, "באה מאהבה", הפך ללהיט ענק, וזכה בתואר "שיר השנה" ברשת ג'. להיטים נוספים באלבום היו "רחבת הריקודים", "סוף לסיפור" ו-"שבתות וחגים" אותו עיבדה רביץ מתוך השיר "בגידה" של להקת וונג צ'נג.

לאחר הופעותיה המצליחות עם "באה מאהבה", הופיעה רביץ בהופעות משותפות עם נורית גלרון, שם חידשו השתיים את השיר "כשאת בוכה את לא יפה", ולאחר מכן עם שלום חנוך.

ב-1989 הפיקה רביץ את האלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל, ועיבדה את שיריו. האלבום נחשב כאלבום המצליח ביותר של אלאל[דרוש מקור]. באותה שנה עזרה לזמרת עדנה לב כאשר נכחה באולפן בחודשים הראשונים של הקלטת אלבומה "הדרך אלי", שלא זכה להצלחה מיוחדת על אף להיטים גדולים כ"יותר", "אהובת המטדור", "אל תשכח", "כל הדרך אלי" ו"תדליק אותי".

שנות התשעים

בשנת 1990 הקליטה רביץ את האלבום "שֵׁם", שלא הצליח מסחרית, אך זכה להערכה רבה. גם באלבום זה הלחינה רביץ את השירים, ואת מילותיהם כתבה שמרית אור. בין להיטי האלבום היו "אפריקה", "רעידת אדמה", "משנה לשנה" ושיר הנושא בעל האמירה הפוליטית הנוקבת על יחסי יהודים וערבים: "שֵׁם, שנינו בני שֵׁם". האלבום גם נחשב למעין "המשך" לאלבומה הקודם "באה מאהבה".

ב-1992 הפיקה רביץ את אלבומו של אהוד בנאי "השלישי", ועיבדה את שיריו יחד עם בנאי. עוד באותה שנה הפיקה את האלבום "זן נדיר" של קורין אלאל.

רביץ חזרה להצליח עם האלבום "ומאוד לא פשוט לחכות" מ-1993. באלבום זה הלחינה רביץ בסגנון רוקיסטי שירי משוררים של דליה רביקוביץ ("תמונה"), יהודה עמיחי ("באהבתנו"), אסתר שמיר (״עשה שיהיה לי קל״) ולאה גולדברג ("הגננים היום עצובים", "אני משם" ו"למחרת", הידוע יותר בשורה "ומאוד לא פשוט לחכות", כשם האלבום). באלבום נכלל גם שיר שהולחן למילותיה של הזמרת חוה אלברשטיין ("נוסע סמוי"), שגדעון כפן הלחין אותו קודם. בעקבות האלבום חזרה רביץ להופעות גדולות באצטדיונים.

באמצע שנות התשעים עברה רביץ מהופעות גדולות באצטדיונים לאולמות קטנים יותר.

האלבום "עד לאן שהלב לוקח", שיצא ב-1994, הורכב ברובו מחומר ישן של רביץ, שזכה לעיבודים חדשים במספר הופעות שקיימה באותה תקופה. מהמופע המשותף בערד שקיימה עם גידי גוב בעיבודיו של רמי קלינשטיין יצאה גרסה חדשה לשיר "באה מאהבה". השירים "ברחובות שלנו" (במקור של להקת משינה), "שקט" (במקור של להקת בלאגן) ו"לילה" (במקור של שלום חנוך), הופקו ועובדו למופע חד פעמי שנקרא "סטנדרט מקומי" שהתקיים בפסטיבל ג'אז בסינמטק תל אביב. כל שאר השירים עובדו למופע של רביץ שבא בעקבות אלבומה הקודם, "ומאוד לא פשוט לחכות".

באותה שנה הופיעה רביץ בפסטיבל "ג'אז סרטים ווידאוטייפ", בהפקתו של עדי רנרט. ההופעה צוינה כמיוחדת בזכות עיבודיה המחודשים, שניחנו בסגנון ג'אז עשיר לשירים ישראלים וביניהם שירו של מאיר אריאל "נשל הנחש"[דרוש מקור].

ב-1995 העלתה רביץ מופע משותף עם אסתר עופרים במסגרת פסטיבל ערד. לכבוד המופע הלחינה רביץ שיר חדש למילים של אהוד מנור בשם "ים של געגוע". בשנת 1996 ביצעה רביץ את הדואטים "החופש בבית הבראה" ו"קרה זה רק הפעם" לצדו של אריק איינשטיין באלבומו "קצת לקחת חזרה".

בשנת 1997 הוציאה רביץ את האלבום "איזו מין ילדה", בעיבודים משותפים לרביץ ולעדי רנרט. למרות הצלחת שיר הנושא ושאר השירים, נכשל האלבום מסחרית. באלבום זה החלה רביץ לראשונה לכתוב חלק ממילות שיריה בעצמה.

העשור הראשון של המאה ה-21

באלבומה "געגוע" שיצא בשנת 2000 החלה רביץ לשתף פעולה עם יוצרים צעירים בעיבודים, כתיבה והפקת השירים, ובהם דן תורן ויובל שפריר. בין שירי האלבום היו הבלדה "בך לא נוגע", שכתב והלחין תורן, ״ברנדי וג׳יטאן״ למילותיה של אסתר שמיר ושיר הפופ "געגוע", שכתבה והלחינה רביץ. באותה שנה גם יצאה מהדורה מחודשת של האלבום כאשר נוסף לו דיסק בונוס, עם 5 שירים, רובם דואטים.

בעקבות אימוץ בתה בשנת 1998 העלתה רביץ ב-2004 מופע אינטימי בשם "ילדות". במופע זה היא ביצעה שירי ילדים אהובים עליה, כמו "פרש" ("רוץ בן סוסי") של חיים נחמן ביאליק, בעיבודים מיוחדים שלה. רביץ שילבה במופע מספר שירי ילדים מקוריים שכתבה. ממופע זה יצא כסינגל השיר "את עושה אותי אמא", שהלחינה רביץ למילים של עינת רז. באותה שנה הלחינה רביץ את שירי הצגת הילדים "בנצי", שנכתבו על ידי רונן פלד ועובדו על ידי עמית פוזזנסקי.

בשנת 2007 הוציאה רביץ את אלבומה "עיר קטנה", שבו השתתפו בכתיבה יהלי סובול, רונה קינן וסיון שביט. רביץ עיבדה את כל שירי האלבום יחד עם אמיר צורף. שלושה חודשים לאחר צאתו הגיע האלבום למעמד אלבום זהב. מהאלבום יצאו כסינגלים השירים "עיר קטנה" שכתב והלחין סובול, "כשתבוא אהבה" שכתבה שביט, "ציפייה לאושר" שכתבה אסתר שמיר, שגם ביצעה אותו במקור בלחן משלה, "שוב מתחלפת העונה" שהלחינה רביץ למילים של איתמר רוטשילד, "הפנים שבפנים" שכתבה רונה קינן ו"בשעה שאחרי הלילה", למילים של נתן זך, שגם קורא את הבית האחרון בשיר. גם האלבום הזה יצא במהדורה מחודשת עם דיסק בונוס.

בשנת 2008 הקליטה רביץ גרסת כיסוי לשירה של להקת אתניX "ציפור מדבר", עבור הפרויקט "עבודה עברית". ב־3 ביולי 2008 הופיעה רביץ לראשונה מזה עשור בתיאטרון קיסריה, וזכתה להצלחה מסחרית ולביקורות טובות.[2] כרטיסים להופעות נוספות לאחר מכן נמכרו במהרה ואזלו. ההופעה תועדה על גבי האלבום הכפול "באה מאהבה – קיסריה 2008", שצילומו הופץ גם על DVD.[3] בחנוכה של אותה שנה הייתה המנהלת המוזיקלית של פסטיבל שירי הילדים המחודש ואף הופיעה בו לצד גידי גוב שהיה אמן אורח.

העשור השני של המאה ה-21

בשנת 2010 הוציאה רביץ את האלבום "יהודית ויעקב, שירים מהבית", במשותף עם אחיה הגיטריסט יעקב רביץ. האלבום הורכב כולו מגרסאות כיסוי של השניים לשירים עבריים ישנים. תוך חודש הגיע האלבום למעמד אלבום זהב, על מכירות של למעלה מ-20 אלף עותקים[דרוש מקור]. באותה שנה הפיקה רביץ את אלבומה של קרן פלס "בין העיר לכפר", ועיבדה את כל שיריו.

בפברואר 2011 התארחה רביץ בתוכנית הקומדיה המוזיקלית רד בנד.

באוגוסט 2012 הוציאה רביץ אלבום כפול בשם "סופות של חול", בהפקתו המוזיקלית של ברי סחרוף. מבין שיריו התפרסמו הסינגלים "באתי בידיים ריקות", "לכי אל הים" ו"האור שמאיר עליי". בדומה לאלבומיה "געגוע" ו"עיר קטנה", גם אלבום זה כלל תקליטור בונוס ובו הקלטות שונות של רביץ מהשנים שקדמו לאלבום.

באפריל 2015 הופיעה רביץ בשני קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של אילן מוכיח, בתוכנית זהה לזו שביצעה עם התזמורת ב-2000 ושיצאה על גבי תקליטורים. רביץ אירחה בקונצרטים את גידי גוב.

במאי 2015 הוציאה רביץ את השיר 'שחרית', שיתוף פעולה נוסף עם המוזיקאית אהובה עוזרי (מילים: נתן אלתרמן). בנובמבר 2015 הוציאה את השיר "דבר איתי באביב" שהוא שיתוף פעולה עם דודו טסה. השיר זכה להצלחה.

תרומתה למוזיקה הישראלית

רביץ סייעה לחזרתה של אסתר עופרים לתודעת הקהל בישראל, לאחר שזו התגוררה 18 שנים מחוץ למדינה.

רביץ ציינה בסדרה "סוף עונת התפוזים", כי אינה מאמינה בביטוי "רוק נשי", וכי במהלך שנות עבודתה מעולם לא חשה באפליה על רקע מיני.

רביץ יצרה במספר סגנונות מוזיקליים, בהם ג'אז, רוק, סמבה ומוזיקה קלאסית, ובד בבד התאימה לחנים ארץ ישראלים ישנים ללחנים ב"רוח התקופה".

בין האמנים שאתם עבדה והופיעה: אהובה עוזרי, אלון אולארצ'יק, אריק איינשטיין, אריק סיני, גידי גוב, דני ליטני, מתי כספי, נורית גלרון, נינט טייב[דרוש מקור] סיון שביט, עפרה חזה, קרן פלס, רונה קינן, רמי פורטיס, שלומי שבן, שמוליק בודגוב ושרית חדד. בין המפיקים המוזיקליים שאיתם עבדה והופיעה נמנים יוני רכטר, עדי רנרט ושם טוב לוי. בין המשוררים שאת שיריהם הלחינה נמנים יהודה עמיחי, לאה גולדברג, יונה וולך, דליה רביקוביץ וצרויה להב.

חייה האישים

ב-23 בדצמבר 2009 חשפה בידיעות אחרונות את חייה האישים ואת מערכת היחסים הזוגית שלה עם נעמי קניוק, בתו של הסופר יורם קניוק. הכתבה באה בעקבות סרט טלוויזיוני חדש על חייה במסגרת הסדרה "גיבורי תרבות" המשודרת בערוץ 8.[4][5] לזוג בת ובן.[6] ב-13 בנובמבר 2016 השתיים נפרדו[7].

מתגוררת בתל אביב.

דיסקוגרפיה

אלבומים

אוספים

שיתופי פעולה

הופעות וסרטי DVD

קישורים חיצוניים

ראיונות

על אלבומיה:

הערות שוליים

  1. ^ יובל ניב, כלילה הבא אל האוח: שיר החרטה האישי שהפך להמנון הסליחות החילוני, xnet‏, 21 בספטמבר 2015
  2. ^ תימורה לסינגר, אל יהיה זה אחרת, ynet‏, 4 ביוני 2008
  3. ^ אור ברנע, מהרומאים ועד רביץ, ynet‏, 12 בספטמבר 2008
  4. ^ יהודית רביץ יוצאת מהארון, עכבר העיר, 23 בדצמבר 2009
  5. ^ גיבורי תרבות - יהודית רביץ, ערוץ 8, HOT
  6. ^ ערן בר-און, "בת זוגה של יהודית רביץ ילדה בן", ynet‏, 18/07/2010
  7. ^ יפעת הללי אברהם, ‏סוף לסיפור: יהודית רביץ ונעמי קניוק נפרדו, באתר ‏מאקו‏, 13 בנובמבר 2016