חפץ חיים (קיבוץ) – הבדלי גרסאות

חפץ חיים
	בית הכנסת בקיבוץ
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	נחל שורק
גובה ממוצע	‎76 מטר
תאריך ייסוד	1944
תנועה מיישבת	פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	575 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.9% בשנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת השפלה רגילה) חפץ חיים31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E מפת היישובים של מועצה אזורית נחל שורק; באדום - חפץ חיים; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	6 מתוך 10

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:13, 26 בינואר 2018

חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום

חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי-לאומי ליד גדרה, נוסד ב-25 באפריל 1944 והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת פועלי אגודת ישראל^[3], שהקימה גם את קיבוץ שעלבים ומספר מושבים. הקיבוץ הוא חלק ממועצה אזורית נחל שורק.

הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.

היסטוריה

מקימי הקיבוץ היו עולים מיהדות גרמניה שהצטרפו לציונות בעקבות מאורעות תרפ"ט ב-1929 ועליית הנאצים לשלטון ב-1933. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה בכפר סבא ובפתח תקווה, לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם בעלות עליו.

אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה פרדסים בסביבת רחובות ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.

מקור השם

הקיבוץ נקרא בשמו על שם הספר חפץ חיים של רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.

העלייה לקרקע

את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה הקרן הקיימת לישראל ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-15 באוגוסט 1937 במסגרת מבצע חומה ומגדל. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-13 בנובמבר 1942, לאצבע הגליל, לכפר סאלד^[4].

שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, חלוצים דתיים מגרמניה, חברי "עזרא" ו"אגודת ישראל", ששהו בהכשרה משנת 1933^[5]ליד כפר סבא ובגדרה, אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של החזון איש. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.

לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך ההפרטה שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ^[6]. כיום הקיבוץ סיים את תהליך ההפרטה. וכיום הוא מופרט לחלוטין.

אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות אירח הקיבוץ רבים ממפוני גוש קטיף במלון והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק נוצר עם קהילת גני טל שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008^[7]. כיום (2013) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.

רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב הלל ברוקנטל זצ"ל והרב ד"ר קלמן כהנא זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים יעקב פילבר, הרב ד"ר הושע רבינוביץ, הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום- הרב שמואל רוזנפלד.

הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות

הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת אגו"י, וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו לחזון איש, שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.

ענפים

ענפי המשק כללו רפת, לול, מדגרה, גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם 'מדרשת הארץ ומצוותיה', פארק מים, מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס". חנות המפעל שלו שבה נמכרו בעבר מוצרים חד־פעמיים, מגבונים ונרות אך כיום החנות נסגרה.

החינוך בקיבוץ

בקיבוץ שוכנת אולפנת "צביה חפץ חיים" ופועלת בתנועת נוער בני עקיבא. בעבר תנועת הנוער הייתה עזרא, שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ליד בנימין.

הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.

הדת בקיבוץ

קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי, פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.

לקריאה נוספת

נחמה מרקוס, לעבדה ולשמרה, עורך: אשר וסרטיל, הוצאת קיבוץ חפץ חיים, 1992 (ספר המסקר את כל תולדות קיבוץ חפץ חיים).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חפץ חיים בוויקישיתוף

על הקיבוץ באתר מועצה אזורית נחל שורק
הרב מ.מ. ישר, בניך בוניך - תיאור ביקור בקיבוץ חפץ חיים, הפרדס תשרי תש"ח, עמודים 11–12
עדה גבל, קיבוץ חפץ חיים בכלל ובתקופת השואה בפרט, "ישראלים" גיליון 3, סתיו 2011
מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת וחדר האוכל בקיבוץ, באתר 'חלון אחורי', 20.4.13
"ציפורי בכפר", חפץ חיים.

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956
^ יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"
^ "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980
^ שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961
^ עע"ם 418/12

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[3] ד"ר זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956

[4] יהודה זיו, "חוות שנלר", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"

[5] "כל מקום ואתר", מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980

[6] שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה, דבר, 24 באוקטובר 1961

[7] עע"ם 418/12

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 הקיבוץ מונה כ-120 משפחות.
 == היסטוריה ==
-מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות ולא הייתה להם בעלות על הקרקע.
+מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן מה העירייה בקשה שיעזבו את המקום כי לא הייתה להם בעלות עליו.
-אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]], ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהלים. התנאים היו קשים - חום מחניק, צפיפות, ותעסוקה דלה שהובילה לחוסר־פרנסה. כמו-כן, חיכוכים נוצרו בין הרווקים לבין בעלי־המשפחות לגבי הוצאות משק־הבית, אך למרות חבלי־הלידה הרבים, נבנו צריפים ונרכשו בעלי־חיים, והחברים עברו הכשרות חקלאיות והתכוננו לקראת העלייה לקרקע. לאחריהּ, הקיבוץ כמעט והתפרק בתום כל שנת־שמיטה, אך הצליח לשוב ולעמוד על רגליו.
+אימו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס]]ים בסביבת [[רחובות]] ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהל וארגז ענק של ליפט. התנאים בגדרה לא טובים- חום מחניק, צפיפות איומה, וחוסר תעסוקה ופרנסה. הרווקים כועסים על בעלי המשפחות בגלל ההוצאות על המשפחה, וכולם יודעים שכאן לא יכול להיות היישוב האמיתי אבל בכל זאת אסור לנטוש. נבנים צריפים ונקנות חיות. החברים עברו הכשרות וכולם מנסים להגדיל את המשק החי לקראת העלייה לקרקע. אחרי העלייה לקרקע, הקיבוץ כמעט והתפרק אחרי כל שנת שמיטה, אבל הצליח לעמוד שנית על רגליו.
 == מקור השם ==
-הקיבוץ נקרא על־שם הספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] לרבי ישראל-מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
+הקיבוץ נקרא בשמו על שם הספר [[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]] של רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
 == העלייה לקרקע ==
 את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה [[הקרן הקיימת|הקרן הקיימת לישראל]] ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד  ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]] במסגרת מבצע [[חומה ומגדל]]. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
-שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]" (ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה), אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
+שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]", ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה, אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חברי הגרעין ביקשו לקיים קיבוץ השומר תורה ומצוות ומקפיד בייחוד על המצוות התלויות בארץ, בהתאם להנחיות של [[החזון איש]]. מספרים שהייתה התרגשות רבה ביום העלייה. בלילה הראשון ישנו בקיבוץ רק 12 חברים וחברה אחת.
-לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך־הפרטה, כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ה[[הפרטה]].
+לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך ההפרטה שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ סיים את תהליך ה[[הפרטה]]. וכיום הוא '''מופרט לחלוטין.'''
-אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] במלון והעניק להם יחס חם ותומך, ועל כך זכה מהם לשבחים רבים. קשר חזק נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון־הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
+אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] במלון והעניק להם יחס חם ותומך, על כך זכה לשבחים רבים מהם. קשר חזק נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/180/004/z07/12004180.z07.htm עע"ם 418/12]}}. כיום ([[2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
-רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] זצ"ל והרב ד"ר [[קלמן כהנא]] זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים [[יעקב פילבר]], הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]], הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום - הרב שמואל רוזנפלד.
+רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] זצ"ל והרב ד"ר [[קלמן כהנא]] זצ"ל. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים [[יעקב פילבר]], הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ.|הושע רבינוביץ]], הרב זאב פאטשינו זצ"ל וממשיך לכהן עד היום- הרב שמואל רוזנפלד.
 == הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
-הקיבוץ היה הראשון מסוגו, והראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ, לראשונה בשיח ההלכתי, בפני שאלות רבות הנוגעות ליחסי דת וחקלאות - בין היתר עלו שאלות בדבר קיום המשק בשנת־שמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת וכד'. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.
+הקיבוץ היה הקיבוץ הראשון מסוגו, הקיבוץ הראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ מול שאלות רבות הנוגעות לדת, והייתה זו הפעם הראשונה ששאלות כאלה הועמדו לדיון בשיח ההלכתי. בין השאלות היו השאלות קיום המשק בשמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת, וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.
 == ענפים ==
-ענפי המשק כללו בעבר [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים, ואילו כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם פועלת '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" והייתה בעבר חנות המפעל שלו שבה נמכרו מוצרים חד־פעמיים, מגבונים ונרות אך כיום החנות נסגרה.
+ענפי המשק כללו [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים (בעבר). כיום הם כוללים רפת בלבד. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס". חנות המפעל שלו שבה נמכרו בעבר מוצרים חד־פעמיים, מגבונים ונרות אך כיום החנות נסגרה.
 == החינוך בקיבוץ ==
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 == הדת בקיבוץ ==
-ביסודו, קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי אשכנזי, אך כיום פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי).
+קיבוץ חפץ חיים הוא קיבוץ דתי-לאומי, פועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי) אבל בייסודו הקיבוץ הוא אשכנזי.
 == לקריאה נוספת ==

בית הכנסת בקיבוץ
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	המרכז
מועצה אזורית	נחל שורק
גובה ממוצע^[1]	‎76 מטר
תאריך ייסוד	1944
תנועה מיישבת	פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022^[1]
- אוכלוסייה	575 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-1.9% בשנה
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת) חפץ חיים (למפת השפלה רגילה) חפץ חיים (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חפץ חיים (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום חפץ חיים 31°47′22″N 34°48′01″E / 31.7893114348273°N 34.8001560282328°E מפת היישובים של מועצה אזורית נחל שורק באדום - חפץ חיים בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2019^[2]}	6 מתוך 10