מה נשתנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נדנד (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 24450976 של 79.179.223.116 (שיחה)
←‏לחנים: שיניתי לפי מה שנראה לי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 32: שורה 32:


== לחנים ==
== לחנים ==
בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1915-1994) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצוע מקהלה ופסנתר{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה|האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?|526701|2 באפריל 2004}}}}{{הערה|1=אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.}}.
בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1915-1994) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצועופסנתר{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה|האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?|526701|2 באפריל 2004}}}}{{הערה|1=אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־20:19, 9 באפריל 2019

מה נשתנה

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת:
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה (כֻּלּוֹ) מָרוֹר.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין.

מה נשתנה מתוך הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק, לודז', 1935
מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ.

מה נשתנה הוא קטע בתחילת ההגדה של פסח הידוע כארבע קושיות. קטע זה מתחיל את קיומה של מצוות ו"הגדת לבנך" - הנחלת סיפור יציאת מצרים לדור הבא, שבמוקד ליל הסדר. חלק זה הוא אחד הקטעים המרכזיים והמפורסמים בהגדה בתרבות הישראלית בימינו.

מקור הטקסט

הטקסט של מה נשתנה בהגדה של פסח - חלק 1, הגדת רוטשילד
הטקסט של מה נשתנה בהגדה של פסח - חלק 2

מקורו במשנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה ד'.

"וכאן הבן שואל אביו" - "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"

הטקסט כולל שאלה אחת, המתפרטת לארבע שאלות: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" שהרי "בְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה" ? וכן הלאה.

הטקסט מהווה תמיהה מדוע שונה לילה זה של ליל הסדר, מכל הלילות, והתשובה אליו ניתנת בהמשך הסדר.

טעות רווחת היא שמדובר למעשה בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות ("שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה...", "שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות...", "שבכל הלילות אין אנו מטבילין...", "שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין"). אולם, כאמור, זוהי טעות. למעשה מדובר בשאלה אחת ארוכה המחולקת לארבע שאלות קצרות המתייחסות לארבעה אספקטים שונים שבהם הלילה הזה (ליל הסדר) שונה משאר הלילות.

בנוסח המקורי, היו שלוש שאלות, שאלת המצה ועוד שתי שאלות: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבשל, הלילה הזה כלו צלי. שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים." עם חורבן בית שני ושינוי המציאות החברתית השתנו שתי השאלות האחרונות.

נהוג שהצעיר שבמשתתפי הסדר אומר את מה נשתנה. בגני הילדים מכינים את הילדים לדקלום "מה נשתנה" במנגינה מיוחדת.

בסדר הקינות לתשעה באב כמנהג הספרדים ובהשפעתם בתכלאל נמצאת קינה שהפזמון שלה הוא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" ומשווה בין ליל תשעה באב לליל הסדר[1].

לחנים

בתחילת שנות האלפיים העלתה משפחת המלחין האוסטרי אפרים אבילאה (1915-1994) טענה לפיה הלחן המוכר לארבע הקושיות איננו עתיק יומין כפי שנהוג לחשוב, אלא הוא נכתב במקור על ידו כחלק מ"אורטוריית חג החירות", יצירה שכללה לחנים למרבית ההגדה, בביצועופסנתר[2][3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הקינה נדפסה במחזור כמנהג הספרדים, ונציה רע"ט, ולאחר מכן בכל המחזורים הספרדיים לתשעה באב
  2. ^ מערכת וואלה‏, האם נמצא המלחין של "מה נשתנה"?, באתר וואלה!‏, 2 באפריל 2004
  3. ^ אבילאה הלחין גם נעימות לחגים יהודים נוספים – "אורטוריית חג האורות", "אורטוריית הימים הנוראים", "שבע ברכות", "אל מלא רחמים" ועוד. כתבי היד המקוריים של כל היצירות הללו נמצאים כיום בארכיון הלאומי.