יעקב הרצוג – הבדלי גרסאות
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
מ ניסוח |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
|כיתוב=יעקב הרצוג בסוף שנות ה-20 לחייו |
|כיתוב=יעקב הרצוג בסוף שנות ה-20 לחייו |
||
}} |
}} |
||
'''יעקב דוד הרצוג''' ([[21 בדצמבר]] [[1921]], [[כ' בכסלו]] [[ה'תרפ"ב]] – [[9 במרץ]] [[1972]], [[כ"ג באדר]] [[תשל"ב]]) היה [[משפטן]] ו[[דיפלומט]] [[ישראלי]]. |
הרב ד"ר '''יעקב דוד הרצוג''' ([[21 בדצמבר]] [[1921]], [[כ' בכסלו]] [[ה'תרפ"ב]] – [[9 במרץ]] [[1972]], [[כ"ג באדר]] [[תשל"ב]]) היה [[משפטן]] ו[[דיפלומט]] [[ישראלי]]. |
||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
גרסה מ־20:46, 14 ביולי 2020
יעקב הרצוג בסוף שנות ה-20 לחייו | |
לידה |
21 בדצמבר 1921 דבלין, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
פטירה |
9 במרץ 1972 (בגיל 50) ירושלים, ישראל |
מדינה | אירלנד |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
תקופת כהונה | ? – 9 במרץ 1972 |
תקופת הפעילות | ? – 9 במרץ 1972 |
תפקידים בולטים | שגריר |
בן או בת זוג | פנינה הרצוג |
צאצאים | Shira Herzog |
הרב ד"ר יעקב דוד הרצוג (21 בדצמבר 1921, כ' בכסלו ה'תרפ"ב – 9 במרץ 1972, כ"ג באדר תשל"ב) היה משפטן ודיפלומט ישראלי.
ביוגרפיה
יעקב הרצוג נולד בשנת 1921 בדבלין שבאירלנד לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (לימים הרב הראשי האשכנזי השני לישראל) ושרה. הוא אחיו הצעיר של חיים הרצוג, לימים הנשיא השישי של מדינת ישראל, ודודו של יצחק הרצוג.
הרצוג גדל באירלנד, עלה לארץ ישראל בשנת 1937, והוסמך לרבנות ולדיינות ("יורה יורה ידין ידין") על ידי הרב איסר זלמן מלצר בשנת ה'תש"ח. לאחר מכן למד באוניברסיטה העברית בירושלים משפטים והוסמך לעורך דין ואחר כך קיבל תואר ד"ר במשפט בינלאומי מאוניברסיטת אוטאווה.
נישא לפנינה שחור (גר'), בתו של זלמן שחור,[1] מעסקני היישוב בתל אביב וביפו, ממשפחת הנצי"ב מוולוז'ין.
הרצוג שירת בשירות הידיעות של "ההגנה". לאחר הקמת המדינה הצטרף למשרד הדתות שם שימש אחראי על הדתות הנוצריות בישראל. בתפקידו זה גילה את כישוריו הדיפלומטיים, בהיותו בקשר עם ראשי העדות והכנסיות וגם עם הוותיקן. בהדרגה הצטרף לצוות משרד החוץ בו שירת בתפקידים בכירים. בשנים 1948 עד 1954 היה יועץ לענייני ירושלים במשרד החוץ, ראש מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ בשנים 1954 עד 1957, ויועץ מדיני לראש הממשלה דוד בן-גוריון בשנים 1956 עד 1957.
בשנים 1957 עד 1960 היה ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון, ובשנים 1960 עד 1963 שירת כשגריר בקנדה. נודע בשל ויכוח מפורסם שניהל ב-31 בינואר 1961 עם ההיסטוריון הבריטי ארנולד טוינבי, שטען כי מעשי היהודים במלחמת העצמאות כלפי הערבים דומים למעשי הנאצים מול היהודים.
בספטמבר 1963 קיים בלונדון מפגש ראשון עם חוסיין, מלך ירדן.[2]
בשנת 1965, עם התפטרותו של הרב ישראל ברודי מתפקידו כרב ראשי של בריטניה, הוצע התפקיד להרצוג. לאחר התלבטויות רבות הוא ניאות לקבל עליו את התפקיד, אולם מסיבות בריאותיות תוכניתו לא יצאה לפועל.[3]
משנת 1966 ועד מותו בשנת 1972 שימש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בתקופת כהונתם של לוי אשכול וגולדה מאיר. תרם לשיפור הקשרים עם הוותיקן לאחר מלחמת ששת הימים, וניהל מגעים דיפלומטיים עם המלך חוסיין.
אילן יוחסין
ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | עלי אבן | נסים גאון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נפטר מדום לב בגיל 51 בכ"ג באדר תשל"ב, 9 במרץ 1972.
אתרים ומוסדות-חינוך רבים, בעיקר בזרם הציונות הדתית, מנציחים את זכרו. תיכון קריית יעקב הרצוג, המכינה למדרשיית נעם בכפר סבא, שנוסדה באלול תשל"ב כחצי שנה לאחר פטירתו; מרכז יעקב הרצוג ללימודי היהדות שבעין צורים, מכללת יעקב הרצוג להכשרת מורים באלון שבות, ישיבת ההסדר מעלות יעקב במעלות-תרשיחא והפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
ספריו
- תרגום לאנגלית של מסכת ברכות, פאה ודמאי, 1947. (נדפס שוב ב-1980)
- על ישראל וארצו: ויכוח עם פרופ' ארנולד טוינבי, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשל"ה.
- עם לבדד ישכון, תל אביב: ספרית מעריב, 1975.
ספר לזכרו
- אלי שאלתיאל (עורך) פרקים בתולדות ירושלים בזמן החדש : ספר זיכרון ליעקב הרצוג, ירושלים: יד יצחק בן-צבי; משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"א 1981.
לקריאה נוספת
- יצחק ליאור ואזנה, מהם היסודות האמוניים יהודיים שבבסיס תפיסתו המדינית - של ד"ר יעקב הרצוג? האם הם השפיעו על עשייתו המדינית? ואם כן, כיצד?, אונ' אריאל 2015, אתר דין תורה
- מיכאל בר זהר, צפנת פענח: חייו ומותו של נסיך יהודי: ד"ר יעקב הרצוג - ביוגרפיה, ידיעות ספרים, תל אביב, 2003
קישורים חיצוניים
- קטעים מוויכוחו של יעקב הרצוג עם ארנולד טוינבי
- ביוגרפיה קצרה של יעקב הרצוג
- ויכוח בין יעקב הרצוג לארנולד טוינבי, 31/01/1961
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "זלמן זאב שחור", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3848
- ^ אודי מנור, יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית, עמ' 276.
- ^ הרצוג לא יכהן כרבה של בריטניה - מפאת מחלה, דבר, 8 בספטמבר 1965