נהר הירדן – הבדלי גרסאות
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ממלכת ירדן ==> ירדן |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
[[קובץ:Yarden river.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005]] |
[[קובץ:Yarden river.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005]] |
||
[[קובץ:YardenHarari.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה בירדן ההררי]] |
[[קובץ:YardenHarari.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה בירדן ההררי]] |
||
'''נְהַר הַיָּרְדֵּן''' (ב[[ערבית]]: '''نهر الأردن''') הוא [[נהר]] העובר ב[[ |
'''נְהַר הַיָּרְדֵּן''' (ב[[ערבית]]: '''نهر الأردن''') הוא [[נהר]] העובר ב[[הבקע הסורי-אפריקני|שבר הסורי-אפריקני]], לאורכה של [[ארץ ישראל]] מ[[צפון]] ל[[דרום]] וחוצה אותה לשני חלקים, [[עבר הירדן]] ה[[מזרח]]י והצד המערבי של הירדן. |
||
הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, בעיקר מבחינה היסטורית ודתית. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות ה[[חרמון]] ועד [[ים המלח]] 251 [[ק"מ]] ו[[ספיקה (נהר)|ספיקתו]] בשפך ל[[הכנרת|כנרת]] היא כחצי מיליארד [[מטר מעוקב]] בשנה. |
הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, בעיקר מבחינה היסטורית ודתית. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות ה[[חרמון]] ועד [[ים המלח]] 251 [[ק"מ]] ו[[ספיקה (נהר)|ספיקתו]] בשפך ל[[הכנרת|כנרת]] היא כחצי מיליארד [[מטר מעוקב]] בשנה. |
||
שורה 32: | שורה 32: | ||
יש המונים גם את [[נחל עיון]], שמקורו בלבנון, עם מקורות הירדן, אולם נחל זה נשפך בעבר ישירות ל[[אגם החולה]], ורק לאחר [[ייבוש החולה|ייבוש האגם]] הובל בתעלות ישירות אל אפיק נחל שניר והירדן. |
יש המונים גם את [[נחל עיון]], שמקורו בלבנון, עם מקורות הירדן, אולם נחל זה נשפך בעבר ישירות ל[[אגם החולה]], ורק לאחר [[ייבוש החולה|ייבוש האגם]] הובל בתעלות ישירות אל אפיק נחל שניר והירדן. |
||
נהר הירדן נחלק לשני חלקים: החלק הנמשך מ[[שדה נחמיה]], המקום בו נמצאת נקודת המפגש של היובלים המזרימים מים אל הנחל, דרך [[עמק החולה]] ועד צפון [[הכנרת]] הנקרא - '''הירדן ההררי''', מפני שבשטח זרימה זה של הנהר, פני השטח הם הרריים. החלק האחר '''הירדן הדרומי''' נמשך מ[[סכר דגניה]] בדרום הכנרת ועד [[ים המלח]] בדרום - בחלקו גבולה של ישראל עם ממלכת [[ירדן]] וזורם ב[[בקעת הירדן]] שהוא חלק מ[[ |
נהר הירדן נחלק לשני חלקים: החלק הנמשך מ[[שדה נחמיה]], המקום בו נמצאת נקודת המפגש של היובלים המזרימים מים אל הנחל, דרך [[עמק החולה]] ועד צפון [[הכנרת]] הנקרא - '''הירדן ההררי''', מפני שבשטח זרימה זה של הנהר, פני השטח הם הרריים. החלק האחר '''הירדן הדרומי''' נמשך מ[[סכר דגניה]] בדרום הכנרת ועד [[ים המלח]] בדרום - בחלקו גבולה של ישראל עם ממלכת [[ירדן]] וזורם ב[[בקעת הירדן]] שהוא חלק מ[[הבקע הסורי-אפריקני|השבר הסורי-אפריקני]]. |
||
הירדן זורם דרך עמק החולה בתעלה מלאכותית שנבנתה לאחר [[ייבוש החולה|ייבוש אגם החולה]]. התעלה מסתיימת באזור גשר הפקק, ומשם ממשיך הנהר בזרם חזק בערוץ טבעי בין הרים זקופים עד ל[[בקעת הבטיחה|בקעת בית צידה]] (ה"בטיחה"), עד שהוא נשפך ל[[ים כנרת|כנרת]] מצפון. |
הירדן זורם דרך עמק החולה בתעלה מלאכותית שנבנתה לאחר [[ייבוש החולה|ייבוש אגם החולה]]. התעלה מסתיימת באזור גשר הפקק, ומשם ממשיך הנהר בזרם חזק בערוץ טבעי בין הרים זקופים עד ל[[בקעת הבטיחה|בקעת בית צידה]] (ה"בטיחה"), עד שהוא נשפך ל[[ים כנרת|כנרת]] מצפון. |
גרסה מ־14:46, 23 באוגוסט 2020
הירדן סמוך למוצאו מהכנרת | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 251 ק"מ |
ספיקה ממוצעת | 16.1 (בשפך לכנרת) מ"ק לשנייה |
אגן ניקוז | 18,300 קמ"ר |
מוצא | מפגש נחל דן, נחל חרמון ונחל שניר ליד שדה נחמיה |
גובה מוצא הנהר | 80 מטרים |
יובלים | ירמוך, נחל פרש, נחל חמדל, נחל נשף, נחל עורבים, נחל יששכר, נחל ירדינון, נחל פצאל, נחל תבור, נחל צמוד, נחל אשמורה, נחל טובים, נחל קלע, נחל שוח, נחל ראש פינה, נחל גילבון, נחל מחניים, נחל ייט"ב, נחל יבנאל, נחל מינתה, נחל חרוד, נחל חרמון, נחל שניר, נחל דן, נחל תרצה, נחל פרת, נחל יבוק, נחל הידיד, נחל בזק, נחל מלחה, נחל דושן, נחל מנחמיה, נחל דישון, נחל חגל, נחל אנין, נחל אבוקה, נחל עין זהב |
שפך | ים המלח |
מדינות באגן הניקוז | ישראל, סוריה, לבנון וירדן |
נְהַר הַיָּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
הירדן הוא אחד הנהרות המפורסמים ביותר בהיסטוריה ובספרות, בעיקר מבחינה היסטורית ודתית. אורכו הכולל של הנהר ממקורותיו למרגלות החרמון ועד ים המלח 251 ק"מ וספיקתו בשפך לכנרת היא כחצי מיליארד מטר מעוקב בשנה.
מסלול
הירדן הוא נהר מפותל יותר מממוצע הפיתול של נהרות בעולם. אורך מסלולו של הירדן בקו אווירי, בין הכנרת לים המלח, הוא כ-105 ק"מ, אך בשל הפיתולים הרבים מגיע אורכו ל-210 ק"מ. היחס בין אורך האפיק בו זורם הירדן לבין אורכו של הירדן בקו אווירי הוא 2 (לעומת יחס הפיתול הממוצע לנהרות בעולם - בערך 1.5).
המקורות העיקריים של מי הירדן הם הגשמים והשלגים היורדים על החרמון. הם מזינים את הירדן על ידי זרימה, חלחול תת-קרקעי ונביעה בשלושת הנחלים המהווים את מקורות הירדן:
- נחל חרמון (בניאס), שמקורו למרגלות הר החרמון.
- נחל דן, הנובע למרגלות תל דן.
- נחל שניר (חצבני), הארוך מכל היובלים, שמקורותיו למרגלות החרמון בתחום לבנון.
יש המונים גם את נחל עיון, שמקורו בלבנון, עם מקורות הירדן, אולם נחל זה נשפך בעבר ישירות לאגם החולה, ורק לאחר ייבוש האגם הובל בתעלות ישירות אל אפיק נחל שניר והירדן.
נהר הירדן נחלק לשני חלקים: החלק הנמשך משדה נחמיה, המקום בו נמצאת נקודת המפגש של היובלים המזרימים מים אל הנחל, דרך עמק החולה ועד צפון הכנרת הנקרא - הירדן ההררי, מפני שבשטח זרימה זה של הנהר, פני השטח הם הרריים. החלק האחר הירדן הדרומי נמשך מסכר דגניה בדרום הכנרת ועד ים המלח בדרום - בחלקו גבולה של ישראל עם ממלכת ירדן וזורם בבקעת הירדן שהוא חלק מהשבר הסורי-אפריקני.
הירדן זורם דרך עמק החולה בתעלה מלאכותית שנבנתה לאחר ייבוש אגם החולה. התעלה מסתיימת באזור גשר הפקק, ומשם ממשיך הנהר בזרם חזק בערוץ טבעי בין הרים זקופים עד לבקעת בית צידה (ה"בטיחה"), עד שהוא נשפך לכנרת מצפון.
בדרום הכנרת יוצא הירדן ליד דגניה א', עובר את עמק הירדן תוך פיתולים רבים עד שנשפך לים המלח. בדרכו נשפכים לעברו יובלים רבים, והגדולים שבהם (כולם מצדו המזרחי של הירדן) הם: הירמוך שבצפון, היבוק במרכז ונחל חשבון בדרום. רוחב אפיקו של הירדן בבקעת הירדן הוא 27–30 מטר ובכמה מקומות מגיע ל-40 מטר ויותר, אך יש מקומות שבהם הוא צר מאוד.
הירדן במקום התלכדות מקורותיו - נמצא בגובה של 76 מטר מעל פני הים ובהישפכו לים המלח הוא נמצא 392 מטר מתחת לפני הים התיכון, היינו ירידה של 468 מטר.
בעונת הגשמים ובאביב הירדן עמוק יחסית וזרמו מהיר וסואן, אך בעונת הקיץ הוא הופך לנחל רדוד ואיטי שבכמה מקומות אפשר לחצותו בהליכה.
הירדן בתנ"ך
לנהר הירדן היה תפקיד אסטרטגי חשוב בתנ"ך: הירדן נזכר כמה פעמים כגבול המזרחי של ארץ כנען וכמפריד בין נחלתם ממזרח לירדן של שניים וחצי שבטי ישראל לבין נחלות שאר שבטי ישראל[1].
בספר יהושע מסופר על מעבר הירדן - כניסת בני ישראל לארץ כנען דרך נהר הירדן, כשבישוב אדם המים עמדו בצד אחד וזרימת הירדן פסקה עד ים המלח.
עוד מסופר בספר שופטים על אנשי שבט אפרים שחסמו במעברות הירדן את הדרך בפני המדיינים הנסוגים מפני גדעון.
בספר מלכים - אליהו הנביא עבר את הנהר על ידי שחצה אותו באדרתו ומשעלה השמיימה התקיים אותו הנס באלישע הנביא.
נעמן שר-צבא ארם נרפא מצרעתו לאחר שטבל בירדן שבע פעמים.
כיכר הירדן
- ערך מורחב – כיכר הירדן
בכמה מקומות במקרא נזכר האזור 'כיכר הירדן'. מתיאור המקום באזכורים אלו עולה שהכוונה למישור הדרומי של בקעת הירדן, הסמוך לשפך הירדן אל ים המלח, המכונה כיום בשם 'גאון הירדן' (ה'זור'). במישור זה ישבו חמש הערים: סדום, עמורה, אדמה, צבויים וצוער, שארבע הראשונות מביניהן נחרבו במהפכת סדום ועמורה.
הירדן בנצרות
בנצרות נחשב הירדן לאתר מקודש. צליינים נוצרים שעולים לארץ נוהגים לטבול במימיו כחלק מהפולחן הדתי. בשל כך, יש הנוהגים בעולם הנוצרי לקנות בקבוקונים קטנים המכילים מי ירדן, מזכרת למאמינים. מנהג דומה מופיע כבר בראשית המאה ה-20, בו ייצא איש עסקים מקנקטי לרחבי העולם הנוצרי חביות מים מהירדן לשם שתייה, טבילה לנצרות ושימושי דת נוספים[2]. בירדן נמצאים כמה אתרים המקודשים לנצרות.
האתר המוכר והנגיש ביותר בישראל בו נוהגים נוצרים המגיעים לארץ לטבול הוא אתר הירדנית, הנמצא במוצא הירדן מן הכנרת. מול יריחו, בצידו הירדני של הנהר, שוכן אתר בית עברה המזוהה מאז סוף המאה ה-20 עם המקום בו פעל יוחנן המטביל ואשר בו הטביל את ישו. במקום הוקם מרכז עלייה לרגל וטבילה. מולו, בצד הישראלי של הנהר, שוכן קאסר אל-יהוד ובו שוכנות כנסיות רבות.
השפעת האדם
בשנת 1932 נבנה סכר דגניה, החוסם את מוצא הירדן מהכנרת. מחסום נוסף הוא סכר אלומות הנמצא 2 ק"מ מדרום לסכר דגניה. סכר זה חוסם לחלוטין את מי הכנרת וממקום זה מוזרמים לירדן מי תעלת המים המלוחים ומי שפכים המטוהרים טיהור ראשוני. ב-1964 החלה פעולת המוביל הארצי בישראל. בירדן נחנכה באותה שנה תעלת הע'ור המובילה את מי הירמוך לבקעת הירדן הירדנית, ובסוריה הוקמו מאגרים לאגירת מי הירמוך. הקמתם של מפעלים אלה הביאה לירידה של כ-98%[3] בזרימת המים בירדן שמדרום לכנרת, וכפועל יוצא מכך לגדיעת אחד ממקורות המים החשובים של ים המלח ולתהליך של התייבשות הים. בנוסף לכך, נפגעה הסביבה הטבעית של נהר הירדן באורח קשה.
גשרים עיקריים על הירדן
- גשר אלנבי ליד יריחו
- גשר אדם
- מעבר נהר הירדן
- גשר נהריים
- גשר אשדות יעקב
- סכר דגניה - סכר וגשר במוצא הדרומי של הכנרת
- גשר אריק על יד שפך הירדן לכנרת
- גשר בנות יעקב ליד גדות
- גשר הפקק
- גשר יוסף ליד שדה נחמיה
גשרי עבר
אזכורים בשירה ובזמר העברי
נהר הירדן שימש השראה למשוררים ופזמונאים והוא מוזכר בכמה שירים ופזמונים עבריים מוכרים. שניים מהנודעים שבשירי בית"ר הם "שמאל הירדן" מאת זאב ז'בוטינסקי ("שתי גדות לירדן") ו"עלי בריקדות" מאת מיכאל אשבל ("את המדינה לכונן, משתי גדות הירדן").
נעמי שמר, בת קבוצת כנרת, כתבה בשנת 1961 את שירה "חורשת האקליפטוס" על רקע הירדן והוא מוזכר בשיר ("מעבר לירדן רעמו התותחים"). בשנות ה-70 כתבה שמר את "לשיר זה כמו להיות ירדן" ששרה חבורת בימות (עם מירי אלוני כסולנית).
במלחמת ששת הימים, בעת שיובב כץ שירת בצפון הארץ באזור הירדן, הוא כתב את שירו "האם את בוכה או צוחקת" ובו הוא מזכיר את הירדן ("זורם הירדן, מתפתל כשיכור... זורם הירדן, בין גדות יעבור"). בשנת 1972 ראה אור שירו של אברהם זיגמן "אלעד ירד אל הירדן".
שירים נוספים: "אוצר הירדן" (מילים: מרדכי לבנון, לחן ושירה בני ברמן); "על הירדן" (מילים: אורי אסף, לחן: אריק רודיך); "ארץ ישראל" (הפותח ב"סוף סוף הגעתי לירדן, נכנס למים נותן לגוף להתרענן") שכתב ושר מוש בן ארי.
לקריאה נוספת
- ויליאם פראנסיס לינטש, מסע מחקר אל הירדן וים המלח, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, ה'תשמ"ד (1984)
- נלסון גליק, הירדן, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ו
- מנחם תלמי ו-אפרים תלמי, "כל הארץ- לכסיקון גאוגרפי של ישראל", הוצאת עמיחי, ספטמבר 1966, ערך: ירדן (הירדן), עמוד 319–322.
- דון בלט, המלחמה על המים, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 143, אפריל 2010
- ידידיה יצחקי, קדושת מי ירדן וכנרת, גג, 12, 2005, עמ' 103–112
- משה ברוור, גבול ישראל - ירדן, אריאל, 107-108, תשנ"ה, עמ' 66–74
קישורים חיצוניים
- מיכה קליין, " נהר כמערכת בשיווי משקל דינמי", מדע ל"ד-2, 1980, עמ' 76–79, 88 (תדפיס: מדרשת שדה בוקר)
- דובי זכאי, נגן לי ירדן: טיול לאורכו של נהר הירדן, באתר nrg, 1 ביולי 2011
- דובי זכאי, בשצף קצף: טיול בנהר הירדן, באתר nrg, 12 בפברואר 2012
- דוח נחלים - הירדן הדרומי באתר החברה להגנת הטבע
- אלי אלון, מי אחראי להזנחה המתמשכת של נהר הירדן הדרומי?, אתר "יו פוסט", 19 במאי 2013
הערות שוליים
- ^ המזבח בעבר הירדן
- ^ ראו אבי גבאי, פססס… פססס… רוצה לקנות מי ירדן בשקל?, בבלוג הספרנים של הספרייה הלאומית, 14 באפריל 2018.
- ^ דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: בלי שתי גדות לירדן, "כלכליסט", 10.5.2010