שדה נחמיה
 צילום אווירי של שדה נחמיה | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 77 מטר |
| תאריך ייסוד | 1940 |
| השתייכות ארגונית | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024[2] | |
| - אוכלוסייה | 1,147 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,132 תושבי ישראל |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -1.7% בשנה[3] |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   שדה נחמיה  באדום - שדה נחמיה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] |
7 מתוך 10 |
שְׂדֵה נְחֶמְיָה הוא קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה, כ-5 ק"מ ממזרח לקריית שמונה, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון.
הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מאוסטריה, צ'כיה והולנד (אשר השתייכו לתנועת הנוער המכבי הצעיר), על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דווארה.
הקיבוץ נקרא על שם נחמיה דה לימה, פעיל ציוני הולנדי, שהיה יושב ראש ההסתדרות הציונית ההולנדית בשנים 1912–1918 ויו"ר קק"ל (קרן קיימת לישראל) בשנים 1919–1922.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ, המשויך לתנועה הקיבוצית המאוחדת, הוקם על ידי קבוצת "חוליות" של יוצאי הולנד, שעברה הכשרה בזכרון יעקב ולאחר מכן באזור נטעים–נס ציונה[5]. במהלך שנות ההכשרה הצטרפו אליהם עולים מצ'כיה וקבוצה של גורדוניה מווינה. כשבוע לפני חנוכה ה'תש"א (סוף 1940) עלו על הקרקע, שנרכשה על ידי הקרן הקיימת, שבעה מחברי הקבוצה, מבלי שהיה להם אישור מהמוסדות המיישבים[6][7]. על הקרקע התחרו גם חברי ארגון "משק משותף"[8], ולאחר שהללו התיישבו בבית הלל, בינואר 1940, זכו חברי חוליות באדמות המקום[9].
בתחילה נקרא היישוב "כפר נחמיה", על שם נחמיה דה-לימה, שהיה מנהיג ציוני בהולנד[10]. ביישוב שררה אווירה הולנדית, כפי שהעיד שר החוץ ההולנדי שביקר במקום ב-1968[11], במסגרת הנוהג להביא מנהיגים הולנדים שביקרו בישראל לקיבוץ[12].
ביוני 1941 נתקבל אישור המוסדות המיישבים על היאחזות קבוצת חוליות במקום ואז שהו בו 30 איש[6]. שאר חברי הקבוצה עדיין שהו בנטעים.
בסביבות 1944 נקבע שמו הרשמי של היישוב – "שדה נחמיה"[13].
ב-1947 ייסד הקיבוץ את מפעל הפלסטיק "חוליות – תעשיות פלסטיק"[14] המייצר אביזרי אחסון למשרד וצנרת מתקדמת.
בשנת 1958 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[15].
בשנת 1963 סבל הקיבוץ משיטפונות, שהציפו את בתי הקיבוץ עד יותר מגובה של מטר[8].
בשנת 2002 החל הקיבוץ בתהליך הפרטה.
בשנת 2010, הוקמה בצמוד לקיבוץ שכונת הרחבה שכוללת כ-150 בתים.
נכון לשנת 2022 מתגוררים ביישוב מעל 1,000 תושבים.
לאחר כ-80 שנות התיישבות, ובעקבות השינויים הדמוגרפיים בו, הוחלט לראשונה על הקמת בית כנסת בקיבוץ. כך הוקם בשנת 2017 בית הכנסת "מורשת תמר", על שם סרן תמר אריאל, נווטת הקרב הישראלית הראשונה שנהרגה באסון סופת השלגים ברכס אנאפורנה בנפאל, והייתה קשורה לאחד מחברי הקיבוץ[16].
בשנת 2023, בעקבות טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, נשאר הקיבוץ בין היישובים הבודדים בקו העימות שלא פונו על ידי מדינת ישראל. על כך נמתחה ביקורת רחבה בקרב תושבי הקיבוץ.[17][18]
ענפי המשק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל הפלסטיק "חוליות תעשיות", מהמפעלים המובילים בישראל בתחום הפלסטיקה והצנרת. המפעל פועל מהקמפוס המרכזי שבקיבוץ וממפעלים נוספים בישראל, בסלובניה, בהודו ובפורטוגל.
בעבר היו שלושת ענפי החקלאות העיקריים של הקיבוץ מטעי תפוחים, בריכות דגים ואספסת לקמחים[8]. כמו כן בעבר הייתה גם רפת בקיבוץ. כיום השטחים החקלאיים של הקיבוץ מתופעלים של ידי קבלן חיצוני. בנוסף פועל בקיבוץ ענף הלול.
בשנים האחרונות, כחלק ממגמת הגיוון הכלכלי, החל הקיבוץ להשכיר נכסי נדל"ן בשטחו למגוון עסקים. בין העסקים הפועלים כיום בשטח הקיבוץ ניתן למצוא מספרה, משרדים לעסקים שונים, שירותי קייטרינג המופעלים ממטבח חדר האוכל הקיבוצי, פיצרייה וגלידרייה.
כמו כן בשטח הקיבוץ פועל מלון מטיילים הוילג' על הירדן[19], המתופעל משנת 2015 ע"י רשת מלונות מטיילים. בשנת 2025 הסתיימו עבודות הרחבה של המלון והיום הוא מוכנה כ-110 בקתות ווילה.
חינוך ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת החינוך בקיבוץ מתאפיינת במגוון מסגרות ושירותים: לגיל הרך קיימים בית תינוקות וגנים רב-גילאיים הפעילים גם בתקופות חופשת הקיץ. תלמידי בית הספר היסודי לומדים בבית הספר האזורי "הגומא" בכפר בלום, ואילו תלמידי התיכון לומדים בבית הספר האזורי "עמק החולה", אף הוא בכפר בלום. המועצה האזורית מספקת שירותי הסעות מסודרים לבתי הספר.
בנוסף למערכת הפורמלית, פועלת ביישוב מערכת חינוך בלתי פורמלית המציעה פעילויות חברתיות לילדים ולנוער אחרי שעות הלימודים, בימי שישי ובחופשות, וכן פעילויות ברמה האזורית.
בסמוך לקיבוץ ממוקם מרכז קלור למוזיקה ולמחול של המועצה האזורית, המשלים את ההיצע החינוכי-תרבותי באזור.
בקיבוץ שוכן "מוזיאון הצריף הירוק", מוזיאון היסטורי לתולדות ההתיישבות הקיבוצית בגליל העליון. מבנה המוזיאון, ששימש בית הילדים הראשון של הקיבוץ, נחנך ב-1951 ונקרא כך בשל קירותיו הירוקים. המוזיאון מציג אוסף של פריטים מחיי הקיבוץ בשנות ה-50 וה-60, כולל כלים חקלאיים, חפצים ביתיים ותצלומים. התצוגה מחולקת לחדרי נושא, ביניהם חדר החלוצים וחדר המדמה סלון קיבוצי. במקום גם אוסף עתיקות ארכאולוגיות מעמק החולה שנאספו על ידי תושב הקיבוץ אריה גל. המוזיאון מציג גם חוויה אטרקטיבית לילדים, הכוללת אפשרות לטפס על טרקטורים ישנים.[20]
אתרים בקבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בכניסה לשדה נחמיה מתחיל "שביל עמי" – טיילת לאורך נהר הירדן, המובילה עד לכפר בלום. סמוך ליישוב עצמו נמצא מפגש הנחלים היוצרים את נהר הירדן.
- "גן רפי" - גן לזכרו של רפאל רייס, מחברי הגרעין שהקים את הקיבוץ, מצנחני היישוב אשר נפל בשליחותו להצלת יהודים בסלובקיה במלחמת העולם השנייה.
- בית הכנסת "מורשת תמר" - מנציח את סגן תמר אריאל, הנווטת הדתייה הראשונה בחיל האוויר הישראלי, ומשמר את מורשתה כסמל לשילוב בין דת, שירות צבאי ופריצת דרך לנשים דתיות בישראל.[21]
- "המסלול" על שם דרור שלזינגר - מתחם אתגרי הכולל מסלול מתקנים בסגנון נינג'ה ומסלול הכנה לצה"ל, המיועד לטפוח ערכי מנהיגות, מצוינות ואהבת ישראל בקרב בני נוער.[22]
- "דרך רגב" - מכינה קדם-צבאית לזכרו של בן הקיבוץ, סמ"ר רגב אמר, שנפל במלחמת חרבות ברזל. המכינה מכשירה צעירים למנהיגות, מצוינות ותרומה לקהילה, מגשימה את חזונו של רגב להנצחה במעשים ומחזקת את הגליל בתקופה מאתגרת.[23]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שדה נחמיה
שדה נחמיה, ברשת החברתית פייסבוק
שדה נחמיה, ברשת החברתית אינסטגרם
שדה נחמיה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון שדה נחמיה, בספרייה הלאומית
- קיבוץ שדה נחמיה במרכז המידע להתיישבות בגליל
- אתר מפעל הפלסטיק חוליות
- דוד שליו, 20 שנה לקבוצת שדה-נחמיה, דבר, 7 במאי 1961
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל והמועדון לחבר בקיבוץ באתר 'חלון אחורי', 14 ביוני 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
- ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
- ↑ מספר שלילי משמעו הקטנת האוכלוסייה
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ↑ א. שלמון, על גבעת האהבה, דבר, 25 בינואר 1955
- 1 2 כפר נחמיה יישוב עברי שישי בחבל דן, דבר, 13 ביוני 1941
- ↑ אך ראו פגישת מוכתרים בכפר נחמיה, דבר, 26 בינואר 1942, בה מצוין יום העלייה על הקרקע כ-16 בינואר.
- 1 2 3 שמואל דיין, ובצפון - גשמי שטפון, דבר, 22 בפברואר 1963
- ↑ גיליון 20–28, 21–28 של מפה בהוצאת מחלקת המדידות של ממשלת המנדט Survey of Palestine, 1942 (באנגלית) עם סימון היישוב בשמו 'חוליות', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ↑ כפר נחמיה, דבר, 13 ביוני 1941
- ↑ שר החוץ של הולנד גינה חטיפת המטוס, מעריב, 25 ביולי 1968
- ↑ ראש ממשלת הולנד ורעיתו עוזבים היום, דבר, 31 במרץ 1960
- ↑ הורים נפגשו עם ילדיהם חברים עם ידידיהם, דבר, 20 ביולי 1944
- ↑ מ. בן יצחק, תעשית כלי פלסטיק בשדה נחמיה, דבר, 10 בספטמבר 1947
- ↑ מפה ומפה, דבר, 21 בספטמבר 1958
- ↑ 80 שנה ללא תפילות: מייסדי הקיבוץ התחלחלו - אבל בית הכנסת הוקם, באתר ynet, 14 בספטמבר 2021
- ↑ יואב קרן, חיים בקו האש, בגבול הצפון: "הפכנו לבשר תותחים, אנחנו לא מעניינים אף אחד", באתר ynet, 5 באוגוסט 2024
- ↑ דוד טברסקי ומאיה רונן, לא מפונים, לא מפוצים, לא בטוחים: בכפר סאלד ובשדה נחמיה לכודים בתחום האפור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 במרץ 2024
- ↑ אילן ארנון, בריכה, מדשאות ונחל מקסים: המלון הזה פשוט - ומושלם למשפחות, באתר mako, 2025-11-03
- ↑ מוזיאון הצריף הירוק, באתר שדה נחמיה, 16 באוגוסט 2021
- ↑ בית הכנסת - מורשת תמר, באתר שדה נחמיה
- ↑ שדה נחמיה, המסלול לזכרו של דרור שלזינגר - החזון, ההגשמה והטקס - נר ראשון של חנוכה נובמבר 2021, באתר שדה נחמיה, 30.11.2021
- ↑ יאיר קראוס, מקיימים את הצוואה של רגב ז"ל: "פועלים כדי שבעתיד יהיו פה מנהיגים ראויים", באתר ynet, 3 בספטמבר 2024
- ↑ חולק פרס קפלן, דבר, 27 ביולי 1959
- ↑ תקוה ויינשטוק, הומלך מלך הבוטנים, מעריב, 25 בינואר 1956
| ||||||||
