מרכז ידע תנודע
מרכז ידע תנודע הוא מרכז ידע לאומי בישראל להשפעת הקרינה הבלתי-מייננת על הבריאות. המרכז הוקם בעקבות החלטת ממשלת ישראל, ופועל במסגרת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות.
רקע להקמת המרכז
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התפתחות הטכנולוגיה, ובייחוד מאז החל השימוש בטלפונים סלולריים (מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20), החשיפה לקרינה בלתי-מייננת ומקורותיה גדלה באופן משמעותי. במקביל לעלייה הדרמטית בכמות ובמשך החשיפה הסביבתית והאישית של כלל הציבור לטכנולוגיות ומכשירים הפולטים קרינה בלתי מייננת, עלה חשש מפני השלכות אפשריות של חשיפה זו על בריאות האדם. בעקבות דיונים בנושא, שנערכו בהשתתפות מספר רב של חוקרים ואנשי מקצוע מתחומים שונים מרחבי העולם, נקבע כבר בסוף שנות ה-90 כי יש צורך במחקר מקיף בניסיון לתת מענה לשאלה זו. בשלב זה, בו המדע טרם הכריע בשאלת הסיכון הבריאותי הכרוך בחשיפה לקרינה בלתי מייננת, בחרו רוב הארגונים בישראל ובעולם לאמץ את 'עיקרון הזהירות המונעת'. בהתאם לעיקרון מנחה זה, יש לצמצם את רמות הקרינה הבלתי-מייננת שהאוכלוסייה נחשפת אליה – גם בהיעדר קשר סיבתי בין חשיפה זו להשפעות בריאותיות מזיקות – תוך איזון בין הקידמה הטכנולוגית ובין שמירה על הבריאות.
אי-ודאות זו היא שהובילה את ממשלת ישראל לבחון כיצד יש לנהוג בנושא הקרינה הבלתי מייננת ברמה הלאומית. מסקנות צוות בדיקה מקצועי (משנת 2004) וועדת מנכ"לים (משנת 2005) קבעו כי בשל השימוש הגובר בטכנולוגיה והצורך במידע, יש להקים מרכז ידע לאומי בישראל, שיעסוק בענייני השפעת הקרינה הבלתי-מייננת על בריאות הציבור ורווחתו. בהמשך למסקנות אלו התפרסמה בשנת 2006 החלטת ממשלה מס' 4738 (מט/18) להקמת מרכז ידע מחקרי-לאומי בתחום הקרינה הבלתי-מייננת. החלטה זו קיבלה משנה תוקף לאחר שבשנת 2001 סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) את השדות המגנטיים והחשמליים כ"מסרטן אפשרי בבני אדם", וכמה שנים מאוחר יותר (ב-2011) סיווגה כך גם את הקרינה בתדרי רדיו (RF).
פרסום ה"קול קורא" בשנת 2012, להגשת הצעות להקמת מרכז ידע, הוביל לזכייתן של היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר בשיתוף עם המכון הטכנולוגי חולון (HIT). בינואר 2013 מומשה החלטת הממשלה והוקם, לראשונה בישראל, מרכז ידע לאומי בנושא קרינה בלתי מייננת והשפעותיה על בריאות הציבור - מרכז תנודע, ובראשו פרופ' סיגל סדצקי.
מטרת המרכז להוות מקור ידע מקצועי ומוביל בנושא קרינה בלתי-מייננת והשפעותיה על בריאות הציבור. המרכז מנגיש את המידע בתחום לקהלי היעד (הציבור הרחב, הממשלה והכנסת, חוקרים ועוד) ותומך בגורמים הממשלתיים בתהליכי גיבוש מדיניות לשימוש נאות בטכנולוגיות מערבות קרינה בלתי-מייננת, תוך איזון בין הקידמה הטכנולוגית וצרכי האוכלוסייה ובין הגנה על בריאות הציבור. ייחודיותו של המרכז הוא שלראשונה בישראל הוקם גוף לאומי המתייחס לכלל השפעות הקרינה הבלתי מייננת על הבריאות, תוך שיתוף פעולה בין מומחים מתחום הבריאות, המחקר הבסיסי, המשפט והטכנולוגיה. המרכז מיידע את הציבור בנוגע לשימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת חשיפה לקרינה בלתי-מייננת וממליץ בפני הגורמים הממשלתיים על אמצעים לצמצום הסיכון שבחשיפה זו.
כאמור, המרכז הוקם על מנת לתת מענה בנושא ההשלכות על הבריאות והמדיניות לצמצום סיכונים, בעקבות חשיפה לקרינה. עם זאת, עם העלייה בהיקף השימוש והתרחבות השימושים בטכנולוגיות התקשורת, וכן עקב התפשטותן למרחבים הציבוריים (כגון בתי ספר, פארקים ותחבורה ציבורית), עולות שאלות בנוגע להשפעות בריאותיות ואחרות הקשורות גם לשימוש בטכנולוגיה ולא בהכרח לחשיפה לקרינה (לדוגמה, בעיות ראייה, השפעות על קשב וריכוז, הפרעות שינה, התמכרות למדיה דיגיטלית ועוד).
דעת המרכז כיום היא כי במקביל לבחינת ההשפעה של החשיפה לקרינה על התפתחות תוצאים בריאותיים (כגון התפתחות סרטן, בעיות פוריות ורגישות לקרינה), ראוי וצריך לבחון גם השפעות פיזיות, חברתיות ונפשיות גם אם אינן נגרמות, במישרין או בכלל, עקב החשיפה לקרינה, ולהנגיש מידע זה לציבור הרחב.
מבנה המרכז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראש המרכז מכהנת פרופ' סיגל סדצקי - מומחית בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, מומחית לאומית ובינלאומית בתחום הקרינה הבלתי-מייננת ומנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר. לצידה פועלים במרכז חוקרים מתחומים מגוונים כגון: אפידמיולוגיה ובריאות הציבור, מדיניות ציבורית ומשפט, מחקר בסיסי, פיזיקה וטכנולוגיה.
בין השנים 2013–2015 פעל המרכז בשיתוף בין היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר ובין המכון הטכנולוגי חולון (HIT) ונתמך על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והמשרד להגנת הסביבה. בשנים אלו ליוותה את פעילות המרכז וועדת היגוי ובה נציגים ממשרדי ממשלה שונים, לרבות משרד הבריאות וגופים נוספים.
על אף המלצת ועדת ההיגוי להמשיך את פעילות המרכז באמצעות החלטת ממשלה חדשה, החל מ-2016 פועל המרכז במסגרת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, וממשיך לספק שירותים ברמה הלאומית והציבורית בהתאם לצרכיי משרדי הממשלה (הבריאות, הגנת הסביבה והחינוך) ובתמיכתם.
שירותי המרכז
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז פועל בשני תחומים מרכזיים אשר משקפים את עיקרי חזונו:
- שירות לקהל הרחב:
- הנגשת ידע עדכני בתחום הקרינה הבלתי-מייננת – מאמרים מדעיים, סקירות, חוזרים ותקנות, המלצות וחדשות בתחום מתפרסמים כל העת. מידע זה נאסף על ידי מומחי המרכז, שסוקרים אותו ומנגישים את עיקריו באתר האינטרנט של המרכז.
- מענה לפניות - המרכז מספק מענה מפורט ומדוקדק לפניות בנושאים שונים לציבור הרחב, לעיתונאים, ארגונים, ולמשרדי הממשלה והכנסת. מרבית הפניות עוסקות בהיבטים שונים של חשיפת הציבור ככלל ואוכלוסיות בסיכון בפרט (ילדים, למשל) למקורות קרינה שונים בסביבה הביתית ובמרחב הציבורי.
- תמיכה בגיבוש מדיניות בריאות: מרכז תנודע מספק למשרדי ממשלה שונים, לכנסת ולגופים ציבוריים נוספים את המידע הנדרש לצורך קביעת מדיניות, וממליץ על אמצעים לצמצום סיכונים בריאותיים אפשריים. בין הנושאים עליהם התבקש המרכז להגיש את חוות דעתו: פריסת הדור הסלולרי החמישי, לרבות מונים חכמים ומערך האינטרנט של הדברים, הצבת אנטנות סלולריות בסמיכות לבתי ספר, בידוק נשים בהיריון, חשיפה לקרינה בתחבורה ציבורית, המלצות לתקנים מרשת החשמל, השלכות בריאותיות אפשריות של שימוש באמצעים טכנולוגיים במוסדות החינוך (ובהטמעת תוכנית התקשוב) ועוד.
אתר האינטרנט של המרכז
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בספטמבר 2014 הושק אתר האינטרנט של מרכז הידע תנודע, במעמד נציגי משרדי ממשלה (משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל; המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות) וועדת ההיגוי של המרכז.
אתר האינטרנט משמש כאמצעי התקשורת העיקרי של המרכז עם קהלי היעד, בדגש על הציבור הרחב. נכון להיום פורסמו למעלה מ-250 דפי תוכן באתר וביניהם כתבות, סקירות, חדשות, עלוני מידע, תשובות לשאלות נפוצות, מונחים מקצועיים ועוד. המידע באתר רחב ומקיף, וניתן בו ביטוי למגוון היבטים בתחום הקרינה הבלתי-מייננת: בריאותיים, פיזיקליים-טכנולוגיים, וכאלה הקשורים למדיניות בתחום. בנוסף, הגולשים יכולים למצוא באתר המלצות לשימוש מושכל בטכנולוגיה המערבת קרינה, ותשובות לשאלות המעסיקות אותם. בין מגוון התכנים בהם עוסק האתר: השלכות בריאותיות של חשיפה לקרינה בלתי מייננת (הסיכון לפתח תוצאים בריאותיים כגון סרטן, פגיעה בפריון, פגיעה במערכת השמע ועוד), שימוש במדיה דיגיטלית והפרעות שינה בילדים, התמכרות לטלפונים סלולריים, היבטים פיזיקליים של קרינה, מדיניות בישראל ובעולם בנוגע לשימוש והתקנה של טכנולוגיה המערבת קרינה בלתי-מייננת (כגון הנחיות ותקנות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים וב-Wi-Fi, פריסת אנטנות סלולריות, התקנת מונים חכמים), המלצות לצמצום חשיפה לקרינה בסביבה הביתית ועוד. המידע באתר מפורסם בשפה העברית ובשפה האנגלית.
כנסים וסדנאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־18 ביוני 2015 ערך מרכז תנודע סדנא בנושא קבלת החלטות בתחום הקרינה הבלתי מייננת: "מחוברים ומשפיעים - טכנולוגיה בראי בעלי העניין". לסדנא, שהתקיימה במכון הטכנולוגי חולון HIT, הוזמנו בעלי עניין בתחום אשר דנו לראשונה בסוגיות מהותיות הנוגעות להשפעת טכנולוגיות תקשורת על תחומים שונים בחיי הפרט והחברה: כיצד יש לקבוע מדיניות בתחום בו קיימת אי ודאות מדעית? האם יש מקום לדיון ציבורי? ומה תפקידה של התקשורת? מהי השפעתן של קבוצות עניין שונות בחברה בתהליך קבלת החלטות?
הסדנא, שנפתחה במעמד שר הבריאות, ח"כ יעקב ליצמן, היוותה מפגש בין עולמות תוכן שונים (בריאות, מדע, אתיקה, משפט, כלכלה, תקשורת ועוד) ובין קבוצות אינטרס שונות (הציבור הרחב, קובעי מדיניות, קהילת המדע, המגזר העסקי, המגזר הציבורי ועוד). במהלך הסדנא עסקו המשתתפים באיזון הנדרש בין השיקולים השונים בקביעת מדיניות, בתחום בו לא ניתן להעריך במדויק את רמת הסיכון. כמו כן, משתתפי הסדנא התנסו במודל ייחודי להנחת תשתית להרחבת המיומנויות בתהליך קבלת החלטות בתחום.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מרכז ידע תנודע