היריון ולידה בישראל
היריון ולידה בישראל מתייחס לתהליכים ולתנאים שמדינת ישראל מעניקה ומאפשרת לזוגות בהתייחס ובהקשר להיריון וילדים במדינת ישראל.[1]
קדם היריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבתי הספר השונים בישראל מתקיימים שיעורים לחינוך מיני וחינוך לחיי המשפחה. בשיעורי החינוך המיני מלמדים על הימנעות ממחלות מין, בין היתר על ידי ביצוע בדיקות לגילוי מחלות מין טרם קיום יחסים בוגרים, איך מקיימים יחסי מין וכן על אמצעי מניעה, כמו: גלולה למניעת היריון.
בקהילות שונות בישראל, במיוחד בקהילה החרדית, טרם הנישואים הזוג מבצע בדיקה גנטית על-מנת לוודא כי לילוד לא יהיו בעיות רפואיות או גנטיות. במקרים מסוימים השדכנים והשדכניות כבר מחזיקים בנתוני הזוג ומפגישים רק בין אלו שנמצאו מתאימים מבחינות אלו. כדאי לקיים גם בדיקת פוריות. אם רופא המשפחה או רופא הנשים לא הודיע ולא ביקש מזוג לאחר נישואיהם לבצע בדיקה גנטית, וגם אם לא ביקש לבצע בדיקת מי שפיר לאחר הכניסה להיריון ונולד תינוק בעל מום, ההורים יכולים לתבוע את הרופא בטענה להולדה בעוולה ואי כשירותו ומקצועיותו של הרופא שלא ביצע את מלאכתו כהלכה והפנה את ההורים לבדיקות המתאימות.[2]
בעיות פוריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים מתגלים בעיות פוריות אצל זוגות, ניתן לטפל בזה דרך רופא נשים וטיפולי פוריות, כמו שימוש בתרומת זרע או תרומת ביציות ואם פונדקאית, במקרים חריגים אף בהפריה חוץ גופית. במקרי ההפריה חוץ גופנית יש לבצע בדיקת אבחון גנטי טרום השרשה.
זוגות הקהילה הגאה לרוב משתמשים בתרומת זרע מבנק זרע או באם פונדקאית, לעיתים גם בחברים או מכרים לצורך כך. מאחר שמדינת ישראל אינה מאפשרת שימוש באם פונדקאית לזוגות הומואים בישראל, הדבר מתאפשר רק מחוץ לישראל (ראו גם: פונדקאות להומוסקסואלים בישראל).
הקפאת זרע מתאפשרת במקרה של מוות בגיל צעיר או חלל צה"ל, לארבעה חודשים או יותר. במקרים מסוימים בהעברה להקפאה עמוקה בתנאים מיוחדים, ובין היתר בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. תנאים אלו יבטיחו כי הזרע יישמר במצב טוב למשך זמן רב – גם לחמש שנים ויותר.[3][4][5]
היריון ולידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרים של חשד למומים בעובר מבצעים בישראל בדיקות סקר בהיריון כמו בדיקת אולטרה סאונד להיריון וכן בדיקת מי שפיר או לחלופין - בדיקת NIPT ל-DNA עוברי.
לפי "תקנות העונשין (הפסקת הריון), תשל"ח-1978" הפלה ניתן לבצע בבית חולים או מרפאה המאושרת לעניין, ובלבד באישור "ועדה לאישור הפסקת היריון". קיימים ארגונים כמו אגודת אפרת המסייעים לאמהות או זוגות שאינם רוצים לבצע הפלה אך המתקשים במימון התינוק. זאת בסיוע באוכל, מיטה וביגוד.
קיימים בתי חולים בהם ניתן ללדת בבריכות מים, כמו בבית החולים הדסה הר הצופים והמרכז הרפואי שערי צדק.
הריון בסיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריון בסיכון(אנ') הוא מצב שבו קיים סיכון מוגבר לבריאות האם, העובר או לשניהם, ועלול להשפיע באופן שלילי על תוצאות ההריון או על בריאות האם והתינוק, מצב דורש מעקב רפואי הדוק ותכוף יותר. סיבות יכולות להיות: גיל מבוגר של האם, מחלות כרוניות אצל האם, היריון מרובה עוברים, סוכרת הריונית, רעלת היריון, זיהומים, בעיות הקשורות לשליה או לצוואר הרחם, מומים או הפרעות בגדילת העובר, כמות מי שפיר, חבלות, תזונה לקויה או עודף משקל, עישון או שימוש באלכוהול או סמים.[6]
המעקב יכול לכלול: בדיקות אולטרסאונד מפורטות ותכופות יותר, ניטור התפתחות העובר, בדיקות דם ושתן, ייעוצים עם מומחים, טיפולים תרופתיים ואף אשפוז לצורך השגחה וטיפול רציפים או שמירת היריון,[7] במימון המדינה את ההוצאות ואת ההיעדרויות מהעבודה.
לידה בסיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לידה בסיכון מתייחס למצבים בהם מתקיימת לידה מוקדמת מחשש לסיכונים לאם היולדת או לעובר. לעיתים קרובות, גורמי הסיכון משפיעים על שניהם. קיימים 2 סוגי לידות לידה וגינלית(אנ') ולידה קיסרית. לרוב לידה בסיכון גבוהה תתבצע בלידה מוקדמת כזירוז לידה או בניתוח קיסרי.[8]
סיבות ללידה בסיכון: מצבים רפואיים של האם, דימום מוגבר בזמן הריון, היסטוריה מיילדותית בעייתית, חוסר התקדמות בלידה, זיהומים, מיעוט מי שפיר, חשש לתסמונת שאיפת מקוניום, היריון מרובה עוברים, מצוקה עוברית (ירידות בדופק הלב של העובר), מצג לא תקין כמצג עכוז או מצג רוחב, האטה בגדילה תוך רחמית או עובר גדול במיוחד, מומים מולדים ידועים או חשד לבעיה כרומוזומלית, צניחת חבל הטבור או כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר.
בחלק ממצבים אלו לרוב העובד יוולד כפג.[9] ביטוח לאומי ממן הוצאות לידה בסיכון ואשפוז כפגים.[10]
זירוז לידה(אנ'): תהליך יזום מטרתו להביא לתחילת הלידה כשזו אינה מתחילה באופן טבעי, או להאיץ אותה אם היא כבר החלה אך מתקדמת לאט מדי (ועל פי עקומת פרידמן קיים חשש פגיעה מוחית לעובר בהשתהות ברחם). ההחלטה על זירוז לידה מתבצעת בשיקול דעת רפואי מעמיק בהתאם למצב האם והעובר, וכאשר היתרונות עולים על הסיכונים. השיטות כוללות: סטריפינג, פקיעת קרומים מלאכותית, קטטר בלוני, פרוסטגלנדין, אוקסיטוצין, פרופס, פיטוצין ועוד. [11]
חופשת לידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני קבלה לעבודה אין לחייב מועמדת לגלות את עובדת היריונה. חוק עבודת נשים אוסר בפירוש אפליית עובדת מחמת היריונה בכל ההיבטים הקשורים בעבודה (קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, פיטורים - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה). לאחר הקבלה לעבודה בחודש החמישי להיריון, קיימת חובת גילוי של העובדת על היריונה למעסיק. לאחר מסירת ההודעה העובדת פטורה משעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית עד הלידה.[12] בנוסף יש לשלם לעובדת על היעדרות מעבודה עקב בדיקות היריון וטיפולי פוריות, כשפיטורין במהלך תקופה זו אסורים.[13][14][15]
עובדת שעבדה 12 חודשים באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, ניתן לבקש גם להאריך את חופשת הלידה לחל"ת (חופשה ללא-תשלום). ניתן להעביר חלק מחופשת הלידה לבן הזוג. כלומר, אם האישה צמצמה לעצמה את חופשה הלידה ל-23 שבועות, באפשרותו של בן הזוג לקחת חופשה של 3 שבועות. אך אסור שחופשה זו תחפוף בין שני בני הזוג. במקרה של פיטורים בזמן היריון או אחרי לידה ניתן לתבוע את המעסיק לפיצויים.[16]
שיקום לאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת ישראל מממנת את הוצאות הלידה והאשפוז.[10]
כנוהל יש לפנות בתקופה של 6 שבועות אחרי הלידה לגינקולוג בקופת החולים למעקב לאחר לידה לבדיקות הבאות:
- צניחת איברי אגן,
- היפרדות בטנית
- שאריות שליה
- כאבי אגן
- בצקות
- דלקת בתפרים אחרי לידה
- ובריחות שתן אחרי לידה.
במקרי כאבים קיצוניים ולא טבעיים יש לקבוע תור מוקדם יותר.[17][18]
לעיתים מתגלים אצל האם תסמינים של דיכאון אחרי לידה ובדידות לאור כך שבן הזוג ממשיך לעבוד והיא נשארת לבדה בבית, במשרד הבריאות דרך טיפות החלב עושים מאמצים לאתר מקרים אלו ולהפנות לטיפול.[19][20]
בנוסף קיימים מקרים של בטן נפוחה, סימני מתיחה ונפילת חזה. המדינה וקופת החולים מממנים חלק מהוצאות השיקום והניתוחים הפלסטיים כחלק סל השירותים של קופות החולים. במקרה של לידה קיסרית, ניתן לבצע פעולות ניסיון העלמת צלקות.[21]
קצבאות והטבות להורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סל ומענק הריון ולידה הניתן על ידי קופות החולים למימוש בנושאי בדיקות גנטיות רחבות (כמו: NIPT - בדיקת DNA עוברי), שימור דם טבורי, וייעוצים נוספים במהלך ואחרי לידה בנושאי תזונה והיריון, קורס הכנה ללידה, מיניות ויחסי מין במהלך ההיריון, מיניות אחרי לידה, הנקה, תזונה, היגיינת שינה, התפתחות הילד או היפוך עובר והבראה.[22][23][24]
- המוסד לביטוח לאומי מעניק מענק לידה על כל ילד שיוולד.[25][26] בנוסף לקצבה חודשית על יולדת שנפטרה.[27]
- תוכנית חיסכון לכל ילד של המוסד לביטוח לאומי.
- קצבת ילדים.
- קיימים מוסדות, בעיקר ממשלתיים ומוסדות להשכלה גבוה, המעניקים הטבות וגמול מסוים על כל ילוד. כמו תוספת מעונות, קייטנות, תוכניות לימודיות ועוד.[28]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיגל בן דוד, כיצד הפכו הלידות לתעשייה ענפה, שממנה לא פעם מפסידות הנשים עצמן, באתר מעריב אונליין, 10 באוקטובר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הריון ולידה, באתר משרד הבריאות
- ^ לפני הריון, באתר משרד הבריאות
- ^ מהי הקפאת זרע? כיצד היא מתבצעת?
- ^ תהליך הקפאת הזרע
- ^ שימור זרע
- ^ Nola Holness, C. N. M. "High-risk pregnancy." Women’s Health Across the Lifespan, An Issue of Nursing Clinics, E-Book 53.2 (2018): 241.
- ^ Haverkamp, Albert D., et al. "The evaluation of continuous fetal heart rate monitoring in high-risk pregnancy." American journal of obstetrics and gynecology 125.3 (1976): 310-320.
- ^ Behruzi, Roxana, et al. "Humanized birth in high risk pregnancy: barriers and facilitating factors." Medicine, Health Care and Philosophy 13 (2010): 49-58.
- ^ Goldenberg, Robert L., and Dwight J. Rouse. "Prevention of premature birth." New England Journal of Medicine 339.5 (1998): 313-320.
- ^ 1 2 מימון הוצאות אשפוז היולדת, באתר הביטוח הלאומי
- ^ Penfield, Christina A., and Deborah A. Wing. "Labor induction techniques: which is the best?." Obstetrics and Gynecology Clinics 44.4 (2017): 567-582.
- ^ האם קיימת חובה לגלות על היריון בראיון עבודה?, באתר פורטל העובדים
- ^ תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות היריון, באתר כל זכות
- ^ היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות, באתר כל זכות
- ^ איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות, באתר כל זכות
- ^ פיטורים לאחר חזרה מחופשת לידה, באתר פורטל העובדים
- ^ תקופת משכב לידה לאחר לידה נרתיקית, באתר כללית
- ^ מעקב היריון, באתר כללית
- ^ הורות והורים – אחרי הלידה, באתר משרד הבריאות
- ^ נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהריון ולאחר לידה, באתר משרד הבריאות
- ^ צלקת אחרי ניתוח קיסרי? יש מה לעשות!, באתר כללית
- ^ סל לנשים בהריון ולאחר הלידה, באתר כללית
- ^ חבילת הריון ולידה, באתר מכבי
- ^ חבילת היריון ולידה, באתר מאוחדת
- ^ מענק לידה, באתר כל זכות
- ^ ילדים, קצבאות והטבות, באתר הביטוח הלאומי
- ^ קצבה חודשית ותגמול בגין יולדת שנפטרה, באתר כל זכות
- ^ תוספת מעונות לעובדים בשירות המדינה, באתר כל זכות