היריון ולידה בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היריון ולידה בישראל מתייחס לתהליכים ולתנאים שמדינת ישראל מעניקה ומאפשרת לזוגות בהתייחס ובהקשר להיריון וילדים במדינת ישראל.[1]

קדם היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – בדיקות סקר גנטיות, בדיקת סמני DNA

בבתי הספר השונים בישראל מתקיימים שיעורים לחינוך מיני וחינוך לחיי המשפחה. בשיעורי החינוך המיני מלמדים על הימנעות ממחלות מין, בין היתר על ידי ביצוע בדיקות לגילוי מחלות מין טרם קיום יחסים בוגרים, איך מקיימים יחסי מין וכן על אמצעי מניעה, כמו: גלולה למניעת היריון.

בקהילות שונות בישראל, במיוחד בקהילה החרדית, טרם הנישואים הזוג מבצע בדיקה גנטית על-מנת לוודא כי לילוד לא יהיו בעיות רפואיות או גנטיות. במקרים מסוימים השדכנים והשדכניות כבר מחזיקים בנתוני הזוג ומפגישים רק בין אלו שנמצאו מתאימים מבחינות אלו. כדאי לקיים גם בדיקת פוריות. אם רופא המשפחה או רופא הנשים לא הודיע ולא ביקש מזוג לאחר נישואיהם לבצע בדיקה גנטית], וגם אם לא ביקש לבצע בדיקת מי שפיר לאחר הכניסה להיריון ונולד תינוק בעל מום, ההורים יכולים לתבוע את הרופא בטענה להולדה בעוולה ואי כשירותו ומקצועיותו של הרופא שלא ביצע את מלאכתו כהלכה והפנה את ההורים לבדיקות המתאימות.[2]

בעיות פוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים מתגלים בעיות פוריות אצל זוגות, ניתן לטפל בזה דרך רופא נשים וטיפולי פוריות, כמו שימוש בתרומת זרע או תרומת ביציות ואם פונדקאית, במקרים חרגים אף בהפריה חוץ גופית. במקרי ההפריה הוץ גופנית יש לבצע בדיקת אבחון גנטי טרום השרשה.

זוגות הקהילה הגאה לרוב משתמשים בתרומת זרע מבנק זרע או באם פונדקאית, לעתים גם בחברים או מכרים לצורך כך. מאחר שמדינת ישראל אינה מאפשרת שימוש באם פונדקאית לזוגות הומואים בישראל, הדבר מתאפשר רק מחוץ לישראל (ראו גם: פונדקאות הומוסקסואלית בישראל).

הקפאת זרע מתאפשרת במקרה של מוות בגיל צעיר או חלל צה"ל, לארבעה חודשים או יותר. במקרים מסוימים בהעברה להקפאה עמוקה בתנאים מיוחדים, ובין היתר בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. תנאים אלו יבטיחו כי הזרע יישמר במצב טוב למשך זמן רב – גם לחמש שנים ויותר.[3][5]

היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היריון

היריון הוא תהליך בו האישה נושאת ברחמה עובר אחד או יותר, מין הילוד נקבע לאחר כשלושה חודשים מתאריך הכניסה להיריון. ההתעברות מתחילה מהפריית ביצית על ידי תא זרע היוצר זיגוטה. לעתים משתמשים לצורך קביעת מועד הכניסה להריון במחשבון ביוץ.

לאחר הכניסה להיריון מקיימים ביקור פעם בחודש אצל רופא גינקולוג, ההיריון מתבצע לאחר 9 חודשים, עדכון סטטוס ההיריון מתבצע על-פי שבועות.

בדיקות במהלך היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בדיקות סקר בהיריון

במקרים של חשד לבעיות בתינוק מבצעים בדיקת אולטרה סאונד להיריון וכן בדיקת מי שפיר.

הפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – הפלה טבעית, הפלה מלאכותית

הפלה ניתן לרוב לבצע רק עד שלושה חודשים לאחר הכניסה להיריון[דרוש מקור]. קיימים ארגונים כמו אגודת אפרת המסייעים לאמהות או זוגות שאינם רוצים לבצע הפלה אך המתקשים במימון התינוק. זאת בסיוע באוכל, מיטה וביגוד.

לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – לידה, מיילדות

קיימים בתי חולים ובתי החלמה בהם ניתן ללדת בבריכות מים, כמו בבית החולים הדסה הר הצופים. לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור ומוציאים את כלל השילייה.

קיימת אפשרות לשמר תאי גזע מדם טבורי, בדרך כלל שומרים את הדם הטבורי למשך 4 שבועות בתשלום סמלי, במקרה ומבקשים זאת. אך בתיאום עם ארגון "תא לחיים", המקיים שת"פ עם בית החולים הדסה, משמרים את הדם הטבורי לכל אורך חיי הילד. השתתפות קופות החולים בהוצאות השימור היא עד ל-75%. הדם הטבורי יכול להיות פתרון ותרופה למחלות רבות, גם לילד וגם לאחרים.

בעת הלידה עצמות הגולגולת של התינוק טרם התגבשו לחלוטין ולכן מומלץ להימנע מלגעת בראשו של התינוק.[6]

חופשת לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חופשת לידה

לפני קבלה לעבודה אין לחייב מועמדת לגלות את עובדת היריונה. חוק השוויון אוסר בפירוש אפליית עובדת מחמת היריונה בכל ההיבטים הקשורים בעבודה (קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, פיטורים). לאחר הקבלה לעבודה בחודש החמישי להיריון, קיימת חובת גילוי של העובדת על היריונה למעסיק. לאחר מסירת ההודעה העובדת פטורה משעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית עד סוף ההיריון.[7] בנוסף יש לשלם לעובדת על היעדרות מעבודה עקב בדיקות היריון וטיפולי פוריות, כשפיטורין במהלך תקופה זו אסורים.[8][9][10]

עובדת שעבדה 12 חודשים באותו מקום עבודה, זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, ניתן לבקש גם להאריך את חופשת הלידה לחל"ת (חופשה ללא-תשלום). ניתן לעביר חלק מחופשת הלידה לבן הזוג. כלומר, אם האישה צמצמה לעצמה את חופשה הלידה ל-23 שבועות, באפשרותו של בן הזוג לקחת חופשה של 3 שבועות. אך אסור שחופשה זו תחפוף בין שני בני הזוג. במקרה של פיטורין בזמן היריון או אחרי לידה ניתן לתבוע את המעסיק לפיצויים.[11]

שיקום לאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל מממנת את הוצאות הלידה.

לעתים מתגלים אצל האם תסמינים של דיכאון אחרי לידה ובדידות לאור כך שבן הזוג ממשיך לעבוד והיא נשארת לבדה בבית. בנוסף, בטן נפוחה, סימני מתיחה ונפילת חזה. המדינה וקופת החולים מממנים חלק מהוצאות השיקום והניתוחים הפלסטים. במקרה של לידה קיסרית, קופת החולים מממנת גם את כלל הוצאות העלמת הצלקות.

קצבאות והטבות להורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המוסד לביטוח לאומי מעניק מענק לידה וקצבת ילדים על כל ילד שיוולד.[12][13] בנוסף לקצבה חודשית על יולדת שנפטרה.[14]
  • קיימים מוסדות, בעיקר ממשלתיים ומוסדות להשכלה גבוה, המעניקים הטבות וגמול מסוים על כל ילוד. כמו תוספת מעונות, קייטנות, תוכניות לימודיות ועוד.[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]