המכון לרפואה ימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכון לרפואה ימית
MRISimbol1976.jpg
סמל המכון לרפואה ימית
פרטים
כינוי מר"י
כינוי עבר המדור לרפואה תת-מימית
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סוג מרכז רפואי
בסיס האם בסיס חיפה
אירועים ותאריכים
מקים היחידה בנימין תלם
מלחמות מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע עופרת יצוקה
מבצע עמוד ענן
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
נתוני היחידה
ייעוד טיפול בנפגעי צלילה ומיון לצוללים
כוח אדם כ-40 רופאים חובשים וטכנאים.
ציוד עיקרי תא לחץ
פיקוד
דרגת המפקד סא"ל רופא מומחה ברפואת צלילה
מפקד נוכחי סא"ל ד"ר ינון מצליח
עיטורים
פרס "אלקלס" ל-1993 - הצטיינות בתחומי הרפואה.

המכון לרפואה ימית, מר״י, הוא יחידה של חיל הים הישראלי הנמצאת בבסיס חיפה המבצעת טיפולי תא לחץ צבאיים ואזרחיים בגזרת הצפון.

משימות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעלת לוחמים בתווך התת-מימי מחייבת מידע רב והוראות ברורות עד גבול היכולת. מדי פעם קורות תקלות המחייבות טיפול מידי בשיטה מיוחדת שגובשה במחקר ונוסתה בהצלחה. אזרחים העוסקים בצלילה להנאתם מגזימים לעיתים ומגיעים למצב של נפגע צלילה. חיל הים מפעיל לוחמים בתווך התת-מימי בשלושה תחומים עיקריים:
בצוות צוללת - צוללנים חייבים לדעת ותרגל מצבי חילוץ מצוללת שקועה בעומק משתנה. שיטת החילוץ מצוללת מביאה את הנחלצים למצב של נפגעי צלילה המחייבים טיפול מיידי.
צוללים פושטים- הפעילות התת-מימית הנדרשת מהלוחמים כוללת תקיפה בנמלי אויב, פשיטות קומנדו שמחייבות מעבר בצלילה.
צוללים הגנתיים – הנדרשים לבדוק את הנמל ותחתיות כלי השיט להגנה מתקיפות קומנדו ימי של האויב.
צוללי עבודות תת-מימיות בתחתיות כלי שיט וביסודות המשוקעים של המעגנים, עבודות שונות בלב הים ובעומקים גדולים, חיפוש גופות אנשים שטבעו או טייסים שנטשו למים ומטוסם שקע. כולל השפעות עבודה במשך זמן ארוך מתחת למים בעומקים השונים תוך הפעלת ציוד המיועד לכך.

בפעילויות האלה נמצא הצולל בתווך עוין לגוף האדם. לשם כך פותחו שיטות עבודה שמאפשרות תפקוד. המצב הוא גבולי בכל חריגה יש השפעות פיזיולוגיות, ורפואיות שונות שיש להתכונן אליהן, ברמה של מניעה וברמה טיפולית.

מבנה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון לרפואה ימית מתמודד עם דרישות אלה המכון ארבעה מדורים: מדור קליני טיפולי בתא לחץ לנפגעי צלילה ולחולים אחרים, מדור למחקר בפיזיולוגיה של הצלילה, מדור למניעת מחלת ים ומדור מיון.[א]

מפקד המכון הוא קצין בוגר עתודת רפואה בדרגת סא"ל. סגל המכון מונה כ-40 אנשי צוות: רופאים, חובשים וטכנאי תא הלחץ אשר תופסים כוננות במשך כל שעות היממה לטיפולים בתא הלחץ.

המכון עומד בקשר מקצועי עם יחידות תאי הלחץ במרכז רפואי יצחק שמיר בצריפין, בית חולים אלישע בחיפה והמרכז הרפואי יוספטל באילת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדור לרפואה תת-מימית שהיה קיים עד 1975 שודרג על ידי מפקדו ד"ר יהודה מלמד כמכון הלאומי לרפואת צלילה ולרפואה היפרברית.

המכון נעשה מוסד קליני מחקרי בתחומי רפואת הצלילה, הפיזיולוגיה והרפואה ההיפרברית. המכון הוכר ככזה על ידי משרד הבריאות בשנת 1982. קיבל הכרה בין לאומית כעומד בשורה הראשונה של מוסדות בתחום זה בעולם.[1]

מפקדי חיל הים הכירו בחשיבות המכון לרפואה ימית בכל הנושאים התת-מימיים וקיבל את ותמיכתם לפי הצורך. בשיתוף פעולה עם מפקדי שייטת 13 ומפקדי שייטת הצוללות הגדרו תפקידי המכון לרפואה ימית ונקבעה מסגרתו המקצועית.

תעודת פרס אלקלס למכון על הצטיינות בתחום הרפואה, 17 באוקטובר 1993.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרחבת תחומי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיתוף עם פרופ' שמעון בורשטיין מבית החולים רמב"ם הורחב הטיפול בתא לחץ גם להוריות טיפול שאינן קשורות בצלילה. בתמיכתו של תא"ל ד"ר ערן דולב, שהיה קצין רפואה ראשי, הכיר משרד הבריאות בשנת 1982 במכון לרפואה ימית של חיל הים ובשיתוף בית החולים רמב"ם כמכון הלאומי לרפואת צלילה ורפואה היפרברית ובהמשך לכך קיבל המכון הכרה בין לאומית.

ב-1986 כתבו ד"ר יהודה מלמד, סגנו ד"ר דני שרמן פרופ' שמעון בורשטיין את הוריות הטיפול בתא לחץ. הייתה זו הפעם הראשונה בה נכתבו הוריות כאלו, חמש עשר במספר שנכנסו לסל השירותים, הוריות אלה קיבלו ב-1994 תוקף ונכללו בחוק הבריאות הממלכתי.[2] ההוריות הללו קימות בסל הבריאות עד היום וקופות החולים השונות מחויבות לממנן למטופלים.

ציון הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 קיבל המכון הוקרה על תרומתו למדע הרפואה וזכה בפרס לקלס מטעם הקרן הקיימת.

מפקדי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי המכון לרפואה ימית
דרגה ושם תקופת הפיקוד נושאים לציון תמונה
אל"ם ד"ר יהודה מלמד 1995-1974
CaptDSrMelamed2.jpg
סא"ל ד"ר אבי צ'ופק
סא"ל ד"ר אמיר אברמוביץ'
סא"ל ד"ר יוחאי אדיר
סא"ל ד"ר יואב יניר
סא"ל ד"ר ינון מצליח נוכחי

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר פרסומי המכון לרפואה ימית, כרך ראשון ינואר 1992.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחידת רפואה אווירית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רפואה היפרברית
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תא לחץ

מקורות וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רותי אליאב, רופא בעולם הדממה במחנה 1980.
  • אלינא קרמר, טיפול בלחץ גבוה, הלחץ שעושה רק טוב, 'בין גלים' ינואר 2014.
  • Shlomo Cohen, Red Sea Diver's Guide Red Sea Diver's (publications) 1975.
  • Richard Lincoln, The Israel Naval Medical Institute Publicaions Volume I and II, 1992.
  • Frank M. Best Israeli Hyperbaric Unit Treats Civilians Most U.S. MEDICINE, December 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המכון לרפואה ימית אינו משמש כמרפאה של בסיסי חיל הים בחיפה.
  2. ^ ד"ר יהודה מלמד עם מי שהיה קצין רפואה ראשי של חיל הים אל"מ ד"ר חיים שהם ומי שהיה מפקד שייטת הצוללות תא"ל מיל ישראל לשם וקציני רפואה חילית לשעבר סא"ל ד"ר טרייבר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frank M. Best, U.S. MEDICINE
  2. ^ פרסום ראשון בחוזר משרד הבריאות מס' 86\32 מיום ה – 31.3.1986 ואישור על פי חוק הבריאות - חוזר משרד הבריאות מס. 99\37 מתאריך 23.8.1999.