עונת 1978/1979 ב-NBA
| תאריך התחלה | 13 באוקטובר 1978 |
|---|---|
| תאריך סיום | 1 ביוני 1979 |
| מספר קבוצות | 22 |
| מספר משחקים לקבוצה | 82 |
| דראפט 1978 | |
| בחירה ראשונה | מייקל תומפסון |
| על ידי | פורטלנד טרייל בלייזרס (קיבלה מאינדיאנה) |
| העונה הסדירה | |
| המאזן הטוב ביותר | וושינגטון בולטס |
| MVP של העונה הסדירה | מוזס מלון (יוסטון רוקטס) |
| מלך הסלים | ג'ורג' גרווין (סן אנטוניו ספרס) |
| הפלייאוף | |
| אלופת המזרח | וושינגטון בולטס |
| אלופת המערב | סיאטל סופרסוניקס |
| סדרת הגמר | |
| אלופה | סיאטל סופרסוניקס |
| MVP של סדרת הגמר | דניס ג'ונסון |
  | |
עונת 1978/1979 היא העונה ה-33 של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה היחידה של סיאטל סופרסוניקס בתואר האליפות, לאחר שבסדרת הגמר ניצחה את וושינגטון בולטס בתוצאה 4-1. בכך "נקמו" הסופרסוניקס בבולטס על ההפסד בסדרת הגמר הקודמת, ב-1977/1978, בה ניצחה וושינגטון את סיאטל בתוצאה 4-3. דניס ג'ונסון מהסופרסוניקס זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר לאחר שהעמיד במהלך הסדרה ממוצעים של 22.6 נקודות, 6.0 ריבאונדים ו-6.0 אסיסטים למשחק. בתואר ה-MVP של העונה הסדירה זכה לראשונה מוזס מלון מיוסטון רוקטס, שרשם לאורך העונה ממוצעים של 24.8 נקודות ו-17.6 ריבאונדים למשחק והוביל את קבוצתו למאזן הרביעי בטיבו באזור המערבי (47-35).[1][2]
בתחילת העונה עברה קבוצת "באפלו ברייבס" לסן דייגו שבקליפורניה, ושינתה את שמה ל"סן דייגו קליפרס". שש שנים מאוחר יותר, בעונת 1984/1985, עבר המועדון ללוס אנג'לס ושינה את שמו ל"לוס אנג'לס קליפרס".
דראפט 1978
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA, שהתקיים ב-9 ביוני 1978 בעיר ניו יורק, בחרה פורטלנד טרייל בלייזרס במקום הראשון את מייקל תומפסון מאוניברסיטת מינסוטה. תומפסון, שנולד באיי הבהאמה, הפך בכך לשחקן הראשון שאינו יליד ארצות הברית שנבחר בבחירה הראשונה בדראפט. בבחירה השישית בחרה בוסטון סלטיקס את לארי בירד מאוניברסיטת המדינה של אינדיאנה. לאחר הדראפט הוא חזר למכללה על מנת לסיים את לימודיו לתואר, והצטרף ל-NBA רק בעונת 1979/1980 בה זכה בתואר רוקי העונה. לאורך הקריירה זכה בירד בשלוש אליפויות, ורשם שלוש בחירות ל-MVP של העונה הסדירה, שלוש בחירות ל-MVP של סדרת הגמר ו-12 בחירות למשחק האולסטאר. על הישגיו נבחר לרשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA בשנת 1996, ולחבר היכל התהילה של הכדורסל בשנת 1998. בדראפט 1978 נבחרו בסך הכול חמישה שחקנים שהשתתפו במהלך הקריירה במשחק האולסטאר: מייקל ריי ריצ'רדסון (בחירה רביעית), לארי בירד (6), רג'י ת'יאוס (9), מייק מיצ'ל (15) ומוריס צ'יקס (36). פיל פורד, שנבחר שני בדראפט, זכה בסיום העונה בתואר רוקי השנה ואף נבחר לחמישיית העונה השנייה, אך הוא מעולם לא השתתף במשחק האולסטאר.[3]
להלן רשימת נבחרי הסיבוב הראשון (מתוך עשרה סיבובים):
| בחירות דראפט 1978 |
|---|
| מקרא | |
|---|---|
| מסמל שחקן שנבחר להיכל התהילה של הכדורסל | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר ולאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שנבחר למשחק האולסטאר בלבד | |
| מסמל שחקן שנבחר לאחת מחמישיות העונה | |
| מסמל שחקן שלא שיחק מעולם בליגה | |
אולסטאר
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחק האולסטאר נערך ב-4 בפברואר 1979 בעיר פונטיאק שבמישיגן. המאמנים במשחק היו דיק מוטה מוושינגטון בולטס ולני וילקינס מסיאטל סופרסוניקס. חמישיית המזרח כללה את פיט מרוויץ', ג'ורג' גרווין, ג'וליוס אירווינג, רודי טומג'נוביץ' ומוזס מלון, וחמישיית המערב כללה את פול וסטפאל, דייוויד תומפסון, מרכוס ג'ונסון, ג'ורג' מקגיניס וכרים עבדול-ג'באר. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המערב בתוצאה 134-129, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה דייוויד תומפסון שקלע 25 נקודות עבור הקבוצה המנצחת.[4]
העונה הסדירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מזרח | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | וושינגטון בולטס* | 54 | 28 | 0.659 | – |
| 2 | סן אנטוניו ספרס* | 48 | 34 | 0.585 | 6 |
| 3 | פילדלפיה 76'* | 47 | 35 | 0.573 | 7 |
| 4 | יוסטון רוקטס* | 47 | 35 | 0.573 | 7 |
| 5 | אטלנטה הוקס* | 46 | 36 | 0.561 | 8 |
| 6 | ניו ג'רזי נטס* | 37 | 45 | 0.451 | 17 |
| 7 | ניו יורק ניקס | 31 | 51 | 0.378 | 23 |
| 8 | קליבלנד קאבלירס | 30 | 52 | 0.366 | 24 |
| 8 | דטרויט פיסטונס | 30 | 52 | 0.366 | 24 |
| 10 | בוסטון סלטיקס | 29 | 53 | 0.354 | 25 |
| 11 | ניו אורלינס ג'אז | 26 | 56 | 0.317 | 28 |
| מערב | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| # | קבוצה | ניצחונות | הפסדים | אחוז ניצחונות | פער מהמובילה |
| 1 | סיאטל סופרסוניקס* | 52 | 30 | 0.634 | – |
| 2 | קנזס סיטי קינגס* | 48 | 34 | 0.585 | 4 |
| 3 | פיניקס סאנס* | 50 | 32 | 0.610 | 2 |
| 4 | דנוור נאגטס* | 47 | 35 | 0.573 | 5 |
| 5 | לוס אנג'לס לייקרס* | 47 | 35 | 0.573 | 5 |
| 6 | פורטלנד טרייל בלייזרס* | 45 | 37 | 0.549 | 7 |
| 7 | סן דייגו קליפרס | 43 | 39 | 0.524 | 9 |
| 8 | אינדיאנה פייסרס | 38 | 44 | 0.463 | 14 |
| 9 | מילווקי באקס | 38 | 44 | 0.463 | 14 |
| 10 | גולדן סטייט ווריורס | 38 | 44 | 0.463 | 14 |
| 11 | שיקגו בולס | 31 | 51 | 0.378 | 21 |
*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.
מובילי הקטגוריות הסטטיסטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קטגוריה | שחקן | קבוצה | ערך |
|---|---|---|---|
| נקודות למשחק | ג'ורג' גרווין | סן אנטוניו ספרס | 29.6 |
| ריבאונדים למשחק | מוזס מלון | יוסטון רוקטס | 17.6 |
| אסיסטים למשחק | קווין פורטר | דטרויט פיסטונס | 13.4 |
| חטיפות למשחק | אם. אל. קאר | דטרויט פיסטונס | 2.5 |
| חסימות למשחק | כרים עבדול-ג'באר | לוס אנג'לס לייקרס | 4.0 |
| אחוזים מהשדה | סדריק מקסוול | בוסטון סלטיקס | 58.4% |
| אחוזים מקו העונשין | ריק בארי | יוסטון רוקטס | 94.7% |
| נקודות מדד | כרים עבדול-ג'באר | לוס אנג'לס לייקרס | 25.5 |
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- MVP של העונה הסדירה - מוזס מלון, יוסטון רוקטס
- רוקי העונה - פיל פורד, קנזס סיטי קינגס
- מאמן העונה - קוטון פיטסימונס, קנזס סיטי קינגס
- מנהל העונה - בוב פרי, וושינגטון בולטס
- גביע האזרחות - קלווין מרפי, יוסטון רוקטס
חמישיות העונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| פול וסטפאל (פיניקס סאנס) | פיל פורד (קנזס סיטי קינגס) |
| ג'ורג' גרווין (סן אנטוניו ספרס) | לויד פרי (סן דייגו קליפרס) |
| מרכוס ג'ונסון (מילווקי באקס) | וולטר דייוויס (פיניקס סאנס) |
| אלווין הייז (וושינגטון בולטס) | בוב דאנדריג' (וושינגטון בולטס) |
| מוזס מלון (יוסטון רוקטס) | כרים עבדול-ג'באר (לוס אנג'לס לייקרס) |
חמישיות ההגנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| החמישייה הראשונה | החמישייה השנייה |
|---|---|
| דון ביוס (פיניקס סאנס) | ליונל הולינס (פורטלנד טרייל בלייזרס) |
| דניס ג'ונסון (סיאטל סופרסוניקס) | אדי ג'ונסון (אטלנטה הוקס) |
| בוב דאנדריג' (וושינגטון בולטס) | אם אל קאר (דטרויט פיסטונס) |
| בובי ג'ונס (פילדלפיה 76') | מוריס לוקאס (פורטלנד טרייל בלייזרס) |
| כרים עבדול-ג'באר (לוס אנג'לס לייקרס) | מוזס מלון (יוסטון רוקטס) |
חמישיית הרוקיז
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיל פורד (קנזס סיטי קינגס)
- רון ברואר (פורטלנד טרייל בלייזרס)
- רג'י ת'יאוס (שיקגו בולס)
- טרי טיילר (דטרויט פיסטונס)
- מייקל תומפסון (פורטלנד טרייל בלייזרס)
פלייאוף 1979
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפלייאוף זה, שתי המדורגות הראשונות בכל אזור (מזרח ומערב) שובצו ישירות בסיבוב השני, בעוד המדורגות 3-6 שיחקו ביניהן בסדרות של הטוב משלושה משחקים.
סגל האלופה, סיאטל סופרסוניקס: דניס ג'ונסון, גאס ויליאמס, ג'ק סיקמה, לוני שלטון, ג'ון ג'ונסון, פול סיילאס, פרד בראון, דיק סניידר, דניס אוטרי, וולי ווקר וג'ו האסט.
מאמן ראשי: לני וילקינס.
| סיבוב ראשון | סיבוב שני | גמר המחוז | גמר ה-NBA | |||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (1) וושינגטון בולטס | 4 | |||||||||||||
| (5) אטלנטה הוקס | 3 | |||||||||||||
| (4) יוסטון רוקטס | 0 | |||||||||||||
| (5) אטלנטה הוקס | 2 | |||||||||||||
| (1) וושינגטון בולטס | 4 | |||||||||||||
| (2) סן אנטוניו ספרס | 3 | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (2) סן אנטוניו ספרס | 4 | |||||||||||||
| (3) פילדלפיה 76' | 3 | |||||||||||||
| (3) פילדלפיה 76' | 2 | |||||||||||||
| (6) ניו ג'רזי נטס | 0 | |||||||||||||
| (1) וושינגטון בולטס | 1 | |||||||||||||
| (1) סיאטל סופרסוניקס | 4 | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (1) סיאטל סופרסוניקס | 4 | |||||||||||||
| (5) לוס אנג'לס לייקרס | 1 | |||||||||||||
| (4) דנוור נאגטס | 1 | |||||||||||||
| (5) לוס אנג'לס לייקרס | 2 | |||||||||||||
| (1) סיאטל סופרסוניקס | 4 | |||||||||||||
| (3) פיניקס סאנס | 3 | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| - | - | |||||||||||||
| (2) קנזס סיטי קינגס | 1 | |||||||||||||
| (3) פיניקס סאנס | 4 | |||||||||||||
| (3) פיניקס סאנס | 2 | |||||||||||||
| (6) פורטלנד טרייל בלייזרס | 1 | |||||||||||||
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]