פין קידלנד

פין קידלנד
Finn Kydland
לידה	1 בדצמבר 1943 (בן 80); Ålgård, נורווגיה
ענף מדעי	כלכלה, מקרו-כלכלה
מקום לימודים	בית הספר לכלכלה של נורווגיה; בית ספר טפר לעסקים; אוניברסיטת קרנגי מלון ;
מנחה לדוקטורט	אדוארד פרסקוט, David Cass
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה; אוניברסיטת קרנגי מלון; אוניברסיטת ברגן ;
תלמידי דוקטורט	José Anchorena, Eric Richard Young, Stéphane Verani, Stéphane Pallage
פרסים והוקרה	פרס נובל לכלכלה (2004); עמית החברה האקונומטרית (1992) ;

פין ארלינג קידלנד (בשם מלא בנורווגית: Finn Erling Kydland; ‏נולד ב־1 בדצמבר 1943) הוא כלכלן נורווגי, הידוע בתרומתו לתורת מחזורי העסקים.^[1] הוא פרופסור לכלכלה^[2] באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה (UCSB). כמו כן, הוא פרופסור בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קרנגי מלון (אנ'), שם קיבל תואר דוקטור, ותפקיד במשרה חלקית בבית הספר הנורווגי לכלכלה (אנ') (NHH). קידלנד זכה בפרס מדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל לשנת 2004,^[3] במשותף עם אדוארד פרסקוט, "על תרומותיהם בדינמיקה מקרו-כלכלית: הקונסיסטנטיות בזמן של מדיניות כלכלית והכוחות המניעים מאחורי מחזורי עסקים."^[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידלנד גדל בתור הבכור בין שישה אחים, בחוות המשפחה Søyland, שבאזור החקלאי ג'ארן (אנ') במחוז רוגלנד שבמערב נורווגיה. הוא סיפר שקיבל חינוך ליברלי, והוריו לא הטילו מגבלות רבות על ילדיהם. קידלנד התעניין במתמטיקה וכלכלה בגיל צעיר, לאחר שעשה הנהלת חשבונות בחוות המינקים של חבר.

מאחר שהתעניין בכלכלה תאורטית, קידלנד קיבל תואר ראשון מבית הספר הנורווגי לכלכלה בשנת 1968 ותואר שלישי. בכלכלה מאוניברסיטת קרנגי מלון, בשנת 1973, נושא התיזה שלו היה: Decentralized Macroeconomic Planning, בפיקוח אדוארד פרסקוט. לאחר סיום הדוקטורט שלו, הוא חזר ל-NHH כעוזר פרופסור. בשנת 1978 הוא חזר לקרנגי מלון כפרופסור חבר. מאז הוא גר בארצות הברית.

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי ההתמחות של קידלנד הם כלכלה בכלל, וכלכלה פוליטית בפרט. תחומי ההוראה והעניין העיקריים שלו הם מחזורי עסקים, מוניטרית, מדיניות פיסקלית וכלכלת עבודה.

הוא הצטרף לפקולטה באוניברסיטת קרנגי מלון (CMU) בשנת 1977, שם שימש כפרופסור לכלכלה עד 2004, אז הפך לחבר סגל באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה^[5] והקים את המעבדה לכלכלה וכלכלה מצטברת (LAEF) באותו מוסד.^[6]^[7]

הוא עמית מחקר בבנקים של דאלאס, קליבלנד וסנט לואיס, ועמית במכון IC² באוניברסיטת טקסס באוסטין (UT Austin).

הוא גם פרופסור חבר במינהל ה- NHH, וכיהן בתפקידי חוקר ופרופסור מבקר, בין היתר, במכון הובר ובאוניברסיטת טורקואטו די טלה (UTDT) (אנ') בבואנוס איירס, ארגנטינה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידלנד התחתן עם ליב קילווולד בשנת 1968, עמה נולדו לו ארבעה ילדים; בנים, אריק וג'ון מרטין, ובנות, קמילה וקארי. כעת הוא נשוי לטוניה סקולר.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס מדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל (2004)
עמית, החברה האקונומטרית (1992–)
המלגה הלאומית ג'ון סטאופר, מכון הובר (אנ')‏ (1982–1983)
פרס אלכסנדר הנדרסון, קרנגי מלון (1973)
חבר האקדמיה הנורווגית למדעים ולאמנויות (אנ').^[8] (DNVA)
לשכת המסחר הבינלאומית פרס אוסלו לשלום 2017^[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פין קידלנד בוויקישיתוף

פין קידלנד, באתר פרס נובל (באנגלית)
פין קידלנד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הארץ, זוכי פרס נובל לכלכלה: פין קידלנד הנורווגי ואדוארד סי. פרסקוט מארה"ב, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2004
דפנה מאור, זוכי פרס נובל לכלכלה: פין קידלנד הנורווגי ואדוארד סי. פרסקוט מארה"ב, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2004
שני חוקרי מחזוריות עסקית - זוכי פרס נובל בכלכלה, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2004
ynet, אמריקני ונורבגי זכו בפרס נובל לכלכלה, באתר ynet, 11 באוקטובר 2004
מידע מהפקולטה מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה(הקישור אינו פעיל)
מידע מהפקולטה מבית הספר למנהל עסקים קרנגי מלון טפר
אגודה אקונומטרית
פרס אלכסנדר הנדרסון
Finn E. Kydland (1943– ). The Concise Encyclopedia of Economics. Library of Economics and Liberty (2nd ed.). Liberty Fund. 2008.
פין קידלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ De Vroey, Michel (2016). "Real Business Cycle Modelling: Kydland and Prescott's Contribution". A History of Macroeconomics from Keynes to Lucas and Beyond. Cambridge University Press. pp. 261–281. ISBN 978-1-107-58494-5.
^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-11-29. נבדק ב-2013-04-29. {{cite web}}: (עזרה)
^ Frängsmyr, Tore (ed.). "The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2004 - Finn E. Kydland". www.nobelprize.org. נבדק ב-2018-03-28.
^ Solow, R. (2015-12-30). Economics for the Curious: Inside the Minds of 12 Nobel Laureates (באנגלית). Springer. ISBN 9781137383594.
^ "The Cost of Health". The UCSB Current (באנגלית). נבדק ב-2018-03-28.
^ http://www.laef.ucsb.edu/
^ "Faculty - Finn Kydland". econ.ucsb.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-03-28.
^ "Gruppe 7: Samfunnsfag (herunder sosiologi, statsvitenskap og økonomi)" (בנורווגית). Norwegian Academy of Science and Letters. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011. נבדק ב-26 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ "ICC applauds 2018 Business for Peace Award winners - ICC - International Chamber of Commerce". ICC - International Chamber of Commerce (באנגלית בריטית). 2018-03-20. נבדק ב-2018-03-28.

[1] De Vroey, Michel (2016). "Real Business Cycle Modelling: Kydland and Prescott's Contribution". A History of Macroeconomics from Keynes to Lucas and Beyond. Cambridge University Press. pp. 261–281. ISBN 978-1-107-58494-5.

[2] "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2009-11-29. נבדק ב-2013-04-29. {{cite web}}: (עזרה)

[3] Frängsmyr, Tore (ed.). "The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2004 - Finn E. Kydland". www.nobelprize.org. נבדק ב-2018-03-28.

[4] Solow, R. (2015-12-30). Economics for the Curious: Inside the Minds of 12 Nobel Laureates (באנגלית). Springer. ISBN 9781137383594.

[5] "The Cost of Health". The UCSB Current (באנגלית). נבדק ב-2018-03-28.

[6] ttp://www.laef.ucsb.edu/

[7] "Faculty - Finn Kydland". econ.ucsb.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-03-28.

[8] "Gruppe 7: Samfunnsfag (herunder sosiologi, statsvitenskap og økonomi)" (בנורווגית). Norwegian Academy of Science and Letters. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2011. נבדק ב-26 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[9] "ICC applauds 2018 Business for Peace Award winners - ICC - International Chamber of Commerce". ICC - International Chamber of Commerce (באנגלית בריטית). 2018-03-20. נבדק ב-2018-03-28.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022)