פץ'
| |||
 | |||
| מרכז העיר | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | דרום טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 באראניה | ||
| נפה | נפת פץ' | ||
| ראש העיר | ד"ר ז'ולט פאווה | ||
| שפה רשמית |
הונגרית  | ||
| שטח | 162.77 קמ"ר | ||
| גובה | 160 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 140,330 (1 בינואר 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 963.32 נפש לקמ"ר (2015) | ||
| קואורדינטות | 46°04′15″N 18°13′59″E / 46.070833333333°N 18.233055555556°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.pecs.hu | |||
  | |||
פץ' (בהונגרית: Pécs) היא עיר בדרום הונגריה. העיר היא החמישית בגודלה בהונגריה וחיים בה כ-150,000 תושבים. היא נמצאת סמוך לגבול עם קרואטיה וסרביה. פץ' משמשת כמרכז התעשייה והמסחר של מחוז באראניה, שהוא המחוז הדרומי ביותר במדינה וחיים בו כ-370,000 תושבים.
פץ' נבחרה כ-"בירת התרבות של אירופה" לשנת 2010 יחד עם אסן ואיסטנבול. סיסמת העיר היא "עיר ללא גבולות".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור בו שוכנת פץ' מיושב עוד מהעת העתיקה. לפני עידן הרומאים האזור יושב על ידי הקלטים. בתקופת האימפריה הרומית, מערב הונגריה הייתה פרובינציה שנקראה פאנוניה, וסופיאני (Sopianae), העיר שעל בסיסה קיימת היום פץ', הייתה בירתה של אחד ממחוזותיה המנהליים. בתחילת המאה ה-2 הרומאים בנו מושבות המייצרות יין באזור סופיאני. בתחילת המאה ה-4 סופיאני הפכה לעיר נוצרית חשובה. בתי הקברות מאותה תקופה בסביבת העיר נחשבים לאתרי מורשת עולמית. בסוף אותה המאה שלטון הרומאים נחלש באזור וזאת בעיקר בגלל התקפות של הברברים וההונים. כאשר הקיסר הפרנקי, קרל הגדול הגיע לאזור במאה התשיעית, הוא נשלט על ידי אווארים וסלאבים. קרל הגדול כבש את האזור ושייכה לממלכתו. בסוף המאה התשיעית ותחילת העשירית נכבש המקום על ידי ההונגרים שהקימו את מחוז בארניה. עיר הבירה של המחוז לא הייתה פץ' אלא מצודה הנמצאת בקרבת העיר ונקרית בלי מניסטיר (המנזר הלבן). פץ' לעומת זאת הפכה לעיר דתית חשובה ולמקום מושבם של הכנסייה האפיסקופלית. במהלך המאה ה-11 המשיכה העיר להוות מרכז דתי חשוב והיא משכה אליה מסדרים שונים בנצרות שבאו להתיישב בה ולהקים כנסיות ומנזרים. הבנדיקטינים היו הראשונים להגיע בשנת 1076 ואחריהם באו הדומיניקנים ב-1283, נוסף לעוד רבים שבאו בתקופה זו. העיר שינתה את שמה לפץ' בשנת 1235.
השלטון העות'מאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1526 כבשו צבאות האימפריה העות'מאנית של סולימאן הראשון חלק ניכר מהממלכה ההונגרית-קרואטית-בוהמית מידיו של לאיוש השני מלך הונגריה בקרב מוהאץ'. בשנת 1527 נבחר פרדיננד הראשון למלוך על הונגריה. פרדיננד אהב את העיר פץ' והקים בה מבצר ופטר את תושביה ממס. לאחר מכן, הצליח להדוף את צבאו של סולימאן הראשון מעל וינה אך העיר פץ' נכבשה שוב על ידי העות'מאנים שהכריחו את תושבי פץ' להכיר במלך ג'ון זאפוליה שהיה בן בריתם. לאחר מותו של זאפוליה בשנת 1540, הכריחו העות'מאנים את אשתו, איזבלה למסור את פץ' לידיהם לאחר שכבשו את העיר 'בודה' מכיוון שהעיר הייתה חשובה מאוד מבחינה אסטרטגית. תושבי פץ' נלחמו בעות'מאנים ונשבעו בנאמנותם למלך פרדיננד הראשון. פרדיננד ששלט דאז בחלקה המערבי של הונגריה ניסה להדוף את העות'מאנים מזרחה אך התמקד יותר בעיר אסטרגום שהייתה חשובה לו יותר ועוד במספר ערים. תושבי פץ' התכוננו למצור של העות'מאנים אך יום לפני המועד האחרון לכניעה, שכירי חרב פלאמים וולונים ברחו מהעיר. יום למחרת, הבישוף של העיר הלך לעות'מאנים ונתן להם את המפתח לשער העיר.
לאחר שהשתלטו על העיר, העות'מאנים ביצרו אותה והפכו אותה לעיר עות'מאנית. הכנסיות הפכו למסגדים, מרחצאות טורקים ומסגדים נבנו בכל רחבי העיר, נפתחו בתי ספר שלימדו את תורת הקוראן והעיר נשלטה על ידי מוסלמים לפי חוקי השריעה.
בשנת 1664 צבא הונגרי התקדם לכיוון העיר. מכיוון שפץ' כבר הייתה עמוק בשטח האימפריה העות'מאנית הם ידעו שאפילו אם יכבשו אותה הם לא יוכלו להחזיק מעמד במצור שהטורקים יטילו לכן בזזו את העיר ושרפו אותה אך לא הצליחו להגיע למבצר.
לאחר שהמבצר של העיר בודה שוחרר בשנת 1686, הצבא ההונגרי ניסה לכבוש את פץ'. העות'מאנים שהבינו שלא יוכלו להחזיק יותר בעיר שרפו אותה והתבצרו במצודה. ההונגרים כבשו את העיר ב-14 באוקטובר והרסו את מוביל המים שהוביל מים למצודה. ב-22 באוקטובר נכנעו העות'מאנים שהתבצרו.
העיר נשלטה תחת שלטון צבאי. בית הדין הווינאי (וינה הייתה אז בירתה של הממלכה ההונגרית) החליט להרוס את העיר אך לבסוף הוחלט להשאירה בגלל קרבתה לגבול החדש עם האימפריה העות'מאנית בתקווה שיוכלו לכבוש עוד ערים.
העיר החלה לשגשג שוב אך בסוף שנות התשעים של המאה ה-15 נספו רוב תושבי העיר בשתי מגפות קטלניות. בשנת 1688 הגיעו מתיישבים גרמנים והתיישבו בעיר. באותו זמן רק אחוז קטן מהעיר היו הונגרים. שאר תושבי העיר היו גרמנים וסלאבים.
מכיוון שרוב תושבי העיר לא היו הונגרים, העיר לא תמכה במהפכה של פרנץ ראקוצי השני ועל כן הוא ואנשיו בזזו את העיר.
העת המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תחילת המאה ה-18 החלה להיבנות העיר המודרנית של פץ' תחת שלטון האימפריה האוסטרית. חקלאות הגפנים באזור שגשגה ויחד איתה המסחר. במפקד אוכלוסין שערך יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1787 בעיר נמנו 8,853 תושבים, בהם 133 כמרים ו-117 אצילים. התיאטרון בנוי מאבן הראשון של פץ' נבנה בשנת 1839. במהלך אביב העמים נכבשה פץ' בשנת 1848 על ידי הקרואטים, אך שנה לאחר מכן נכבשה מחדש על ידי צבא בית הבסבורג. פץ' התפתחה מאוד בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית ובשנת 1867 חוברה למסילת רכבת.
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה נכבש רוב מחוז בארניה על ידי הסרבים. עם סיום המלחמה התפרקה האימפריה האוסטרו-הונגרית, ופץ' נשארה בשטח הונגריה, קרוב לגבול עם יוגוסלביה. במהלך מלחמת העולם השנייה העיר כמעט ולא נפגעה אף על פי שבמרחק 20–25 ק"מ ממנה התחוללו קרבות עקובים מדם. לאחר המלחמה החלה פץ' לגדול במהירות. שטחה התרחב והיא בלעה מספר עיירות שכנות וסיפחה אותן לשטחה המוניציפלי. בשנת 1980 חיו בעיר 180,000 תושבים.
בשנת 1989, עם נפילת הדיקטטורה הקומוניסטית בהונגריה, נפגעה פץ' קשה מהשינויים, כערים אחרות בהונגריה. מפעלים רבים נסגרו, מה שגרם לאחוז אבטלה גבוה ולעלייה בפשיעה. המלחמה ביוגוסלביה השכנה בשנת 1990 פגעה קשות גם בתיירות. בשנת 2008 התגלתה בפץ' מערת קבורה גדולה ושמורה היטב. בשנת 2009 נפתחה המערה לקהל המבקרים.
קהילה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב יהודי פץ' נרצחו בשואה. במחצית השנייה של המאה ה-20 גרו רק כמה מאות יהודים בעיר, וכיום מונה מספרם עשרות בודדות. הרב הראשי של העיר משנת 1948 עד 1981 היה הרב יוז'ף שווייצר שהתמנה בשנת 1981 לרבה של בודפשט ולאחר מכן לרבה הראשי הנאולוגי של יהדות הונגריה.
בשנת 2012 הוקמה אנדרטה לזכר היהודים שנרצחו בשואה.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנריק לנקאי במקור גוטמן (1863 – 1943) היה יהודי-הונגרי, סופר, מתרגם.
- ז'יגמונד לנקאי במקור גוטמן (1873 – 1934) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, ממייסדי עיתונות הקולנוע ההונגרית.
- לאיוש לנקאי במקור גוטמן (1864 – 1933) היה עיתונאי, סופר, עורך עיתון יהודי-הונגרי.
- פאל יוסטוס (1905 – 1965) היה משורר, מתרגם, סופר בתחום מדעי החברה יהודי-הונגרי, אידאולוג סוציאל-דמוקרטי.
- נשיא הונגריה, לאסלו שויום נולד בעיר בשנת 1943 ולמד באוניברסיטת פץ'.
- הצייר ויקטור וסרלי נולד בעיר ויש בה מוזיאון מיצירותיו.
- לאיוש אסטאלוש, אלוף הונגריה בשחמט
- ליפוט פֶיֵיר במקור וייס (1880 – 1959) היה מתמטיקאי, פרופסור באוניברסיטה, יהודי-הונגרי, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- ג'רג' אגושטון (1920 – 2012) פדגוג יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה.
- אדולף אנגל (1820 – 1903) היה תעשיין יהודי-הונגרי, אביו של יוז'ף אנגל.
- יוז'ף אנגל (1851 – 1939) היה איש עסקים יהודי-הונגרי, מלחין, מבקר מוזיקה, אספן אמנות וסופר.
- אדן גרה במקור גרינהוט (1863 – 1939) היה מהנדס, סופר בתחום האמנות והסיפורת, עיתונאי יהודי-הונגרי.
- דז'ה ארנסטר (1898 – 1981) היה זמר אופרה יהודי-הונגרי (בס) ניצול שואה ששר בבתי האופרה המובחרים עם המנצחים המפורסמים ביותר.
- אלפרד פורבאט במקור פיכסל (1897 – 1972) היה אדריכל, צייר יהודי-הונגרי, אחד מחברי הבאוהאוס ההונגרים.
- אנדראש ליגטי (1953 – 2021) היה כנר ומנצח הונגרי.
- אימרה פודור (1891 – 1956) היה דוקטור לרפואה (MD), רופא פנימי יהודי-הונגרי דוקטורנט במדעי הרפואה (ל-PHD) (1952).
- פטר בוקור (1924 – ב2014) היה במאי קולנוע, סופר, היסטוריון, מחזאי יהודי-הונגרי
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לפני מספר שנים פעלו באזור העיר מכרות פחם ומכרה אורניום. עם נפילת המשטר הקומוניסטי המכרות נסגרו עקב הוצאות תפעול גבוהות. כלכלת פץ' מתבססת על חקלאות (בזכות הכפרים מסביב) ותיירות. בשנת 2008 פתחה חברה אוסטרלית במגעים לחידוש הפקת אורניום מהמכרה שבסביבת העיר.[1]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1913 נבנתה בעיר רכבת קלה אך היא נסגרה בשנת 1960. כיום פץ' מחוברת למסילת הרכבות ומדי יום יוצאות מספר רכבות לכיוון עיר הבירה, בודפשט, וערים סמוכות בהונגריה. בנוסף יוצאות רכבות לווינה, סרייבו ואוסייק. בשנת 2006 נוסד נמל תעופה חדש סמוך לעיר.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר היא ביתה של אוניברסיטת פץ' שנבנתה בשנת 1367 על ידי לאיוש הראשון. זאת האוניברסיטה הראשונה שנבנתה בהונגריה ואחת מהאוניברסיטאות הראשונות שנבנו באירופה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולומוץ, צ'כיה
ארד, רומניה
גראץ, אוסטריה
טוזלה, בוסניה והרצגובינה
טוסון, ארצות הברית
אוסייק, קרואטיה
טרצ'ינה (אנ'), איטליה
לאהטי, פינלנד (מ־1956)
ליון, צרפת
נובי סאד, סרביה- סיאטל, ארצות הברית
- גרנובל, צרפת
סליבן, בולגריה
פלבאך (אנ'), גרמניה
קיטאהיה (אנ'), טורקיה- קלוז'-נאפוקה, רומניה
קרקוב, פולין
שיראז, איראן
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדרה לוזה, פץ', אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 366–367), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פץ' (בהונגרית)- אתר הבית של פץ' (באנגלית)
- פץ' (Pécs), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- פץ', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "פץ'", באתר JewishGen (באנגלית)
פץ' (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ World Nuclear Association - World Nuclear News, www.world-nuclear-news.org
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בודפשט  דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 |  סגד  מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||