קוויר

משולש ורוד היה במקור (עם קודקוד כלפי מטה) תג אשר שימש לסימון הומוסקסואלים במחנות ריכוז נאציים. הסמל אומץ מחדש על ידי ארגוני להט"ב רבים המשתמשים באחת הווריאציות כדי לסמל התנגדות קווירית, זכויות להט"ב או גאווה.

קוויר (Queer) הוא מונח המתאר זהות מגדרית ומשמש כקטגוריית-על לכל הזהויות שחורגות מהזהות המגדרית הנפוצה ביותר, סיסג'נדר הטרוסקסואלי. בכלל זה למשל לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים, טרנסקסואלים, ביסקסואלים (להט"ב), קרוס-דרסרים ואינטר-סקסואלים.

הפירוש המילולי של המושג באנגלית הוא "חריג", "משונה" או "מוזר". במקור, בסוף המאה ה-19, קוויר היה כינוי גנאי לבני אדם שהנטייה המינית או הזהות המגדרית שלהם מנוגדת לנורמה. החל מסוף המאה העשרים התנועה הגאה אימצה לעצמה את המונח, תוך החלפת ההקשרים השליליים המקוריים בהקשרים חיוביים של אימוץ האחר והשונה והעדפת הגיוון.

זהות הקוויר מתוארת בהרחבה בתאוריה קווירית.

קוויר ותאוריית השיח

למונח קוויר, המתבסס על מונח מתאוריית השיח, משמעויות נוספות. השימוש במונח קוויר מנסה להפוך את היוצרות. עד סוף המאה ה-20 שימשה המלה קוויר ככינוי גנאי להומוסקסואלים בבריטניה ובארצות הברית, אך עם הזמן, במקביל ל"תנועת השחרור ההומוסקסואלי" והשינויים הפוליטיים והחברתיים שהובילו להכרה בהומוסקסואליות, אימצו אותה חברי קהילה ככינוי המציין גאווה מסוימת, כאשר להיות מוזר וחריג בעיני חלק מהקהילה זה כבר לא דבר שמתביישים בו ומגנים אותו. למעשה, משמעות המלה נשארה זהה, רק משמעות הלוואי שהיא מעוררת הפכה משלילית לחיובית בעיני חלק מהקהילה הלהט"בית (לעומת זאת, קיימים רבים שעדיין מקבלים אותו ככינוי מעליב ומשפיל). השינוי במשמעות המלה הוא סמלי בכך שהקוויר לוקח בעלות על המלה המגדירה אותו, על ידי בנייה של קטגוריית זהות חדשה, ואינו תלוי עוד בהגדרות רפואיות או חוקיות המוכתבות על ידי אנשי מקצוע.

הזהות הקווירית

תאוריית הקוויר התפתחה בשנות ה-90 ובאה כביקורת לתיאורית הגיי (gay). תאוריית הגיי דוגלת בהיטמעות בקהילה ההטרונורמטיבית. היא נאבקת למען החלת הערכים הקיימים בחברה על הקהילה, לדוגמה המאבק לנישואין חד-מיניים, המאבק לאימוץ ילדים ועוד. תאוריית הקוויר, לעומת זאת, לא מסכימה עם הערכים הקיימים בחברה. היא מאמינה בפריצת הגבולות והמוסכמות החברתיות המקובלים. תאוריית הקוויר טוענת שהסדר החברתי הקיים הוא פטריארכלי, דיכוטומי ושגוי מיסודו ולכן שואפת ליצור חברה שוויונית, חסרת גבולות וחסרת הגדרות. היא טוענת שעצם ההגדרה העצמית של גבר-אישה, הומוסקסואל - הטרוסקסואל (סטרייט) וכו' היא תרבותית ולא טבעית.

תאוריית הקוויר היא המשכה של תאוריות קודמות בתחום הקהילה ההומו-לסבית. במאה ה-18 לראשונה דנו בהומוסקסואל והתפתחה תרבות ה"עליז", לאחר מכן בתחילת המאה ה-20 התפתחה ההגדרה "הומוסקסואל" כשאיבחנו את זה כמחלה. ב-1969 חלה מהפכה בתחום כשהתפתחה תרבות הגיי. תרבות הגיי באה למעשה למחות ולומר שהיחידים שיכולים להגדיר מיהו ומהו הומוסקסואל הם הקהילה עצמה. הם ביקשו שיקבלו אותם כפי שהם ויבינו שזוהי תכונה מולדת ולא מחלה. הם דרשו שוויון מעמדי מוחלט וחתרו למענו. מי שיצג את הקהילה היו גברים לבנים עשירים ומצליחים, הם רצו לעשות את כל מה שהטרוסקסואל עושה בכל תחומי החיים כגון שירות בצבא, עבודה, רצייה חברתית ועוד.

הזמרת מיילי סיירוס מזהה את עצמה כקוויר

ההתייחסות למושג קוויר הפכה קיצונית יותר עם הזמן, כאשר תנועה רחבה של אנשים, שמקורה בפעילים לזכויות ההומואים, קבוצות רחוב אנארכיסטיות, תנועות פמיניסטיות ותנועות סוציאליסטיות אימצה את המונח קוויר כזהות בפני עצמה, שעיקרה היעדר זהות מינית, או חופש בחירה בעיני אחרים. המשמעות היא שהקוויר המודרני רואה את עצמו "משוחרר" מהגדרות ותוויות מגבילות, ומעדיף לעצב את זהותו המינית, המגדר שלו והפרקטיקה המינית שלו על פי נטיית לבו הרגעית והמשתנה, ולא על פי החלטה קבועה ומוכנה מראש.

אימוץ זהות זה הוא המונח הקרוב ביותר וגם מה שיצר את המונח התאוריה הקווירית, מונח אקדמי המתייחס לספקטרום רחב של התנהגויות מיניות ומנסה לבחון אותן ולפרק הבניות חברתיות של זהויות קבועות מראש.

פעילות פוליטית

מחאת קווירים אנרכיסטים במצעד הגאווה בסטוקהולם 2008

האידאולוגיה הקווירית משתמשת בפרקטיקה אנרכיסטית כדי לבנות חלופה לקהילה ההומו-לסבית. התפיסה הקווירית גורסת כי הקהילה ההומו-לסבית התפרקה מהנכס החשוב שלה, 'תרבות החריגות', בניסיון להיות חלק מהחברה ההטרוסקסואלית-ליברלית, חברה שהחריגות נדחקת בה למרחב הפרטי ועל הספרה הציבורית משתלט מי שיש בידו ממון רב יותר. קוויר כאידאולוגיה הקרובה לפמיניזם של הגל השלישי, יוצאת חוצץ נגד הפן המטרוסקסואלי הנפוץ של ההומוסקסואליות, המבוסס על תרבות הצריכה.

בגלל ההקשר והמשמעויות שקיבל המונח בעשורים האחרונים, הוא נחשב בעיני רבים (במיוחד בשיח האקדמי) למילה בעלת הקשרים סוציו-פוליטיים, אשר רבים ממשתמשיה הם אקטיביסטים פוליטיים וחברתיים, אנשים שאינם תופסים עצמם כבעלי זהות מינית ברורה כמו 'הומו', 'לסבית' או ’ביסקסואל’ ואלה הרואים את עצמם כמדוכאים על ידי תפיסת ההטרונורמטיביות הגברית השולטת. בהקשר זה, המונח 'קוויר' אינו נתפס כמילה נרדפת ללהט"ב.

מדי שנה מתקיים הקוויראפשן - פסטיבל מחאה אנרכיסטי של קווירים מרחבי העולם.

ראו גם

• ג'נדרקוויר
• הטרוסקסיזם
• הטרונורמטיביות
• קוויר בעיר
• קוויר (מגזין)

לקריאה נוספת

• יאיר קדר, עמליה זיו ואורן קנר (עורכים), מעבר למיניות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2003.
• ג'ודית באטלר, קוויר באופן ביקורתי. תרגום: דפנה רז. רסלינג, 2001.
• אדריאן ריץ', "ההטרוסקסואליות הכפויה והקיום הלסבי", בתוך: באום ומרן (עורכות): 'לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות, הוצאת קל"ף, 1980. ע' 65–67.
• מוניק ויטיג, "אדם אינו נולד אישה", בתוך: קדר, זיו וקנר (עורכים): מעבר למיניות: מבחר מאמרים בלימודים הומו-לסביים ותאוריה קווירית. הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת מגדרים, 2003. ע' 103–110.
• שי רודין, "'אגדה על שני נסיכים': ספרות קווירית לילדים ולנוער בישראל - בין ספרות קווירופובית וספרות קווירית משתמעת". ספרות ילדים ונוער, גיליון 132, פברואר 2013, עמ' 33–66.
• מ'קוויר' ל'חורגת', ארנה קזין, כתב העת רסלינג, קיץ 2000, רסלינג הוצאת ספרים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוויר בוויקישיתוף

• כתבות בנושא קוויר באתר מאקו
• ניקול זילברמן, מה זה אומר להיות "קוויר", באתר פרוגי, 14 בינואר 2018
• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "קוויר, חריג (תיאוריית ה-)", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• אורי אילון - גוף הראיות
• תנועה קווירית במרחב ובזמן, כנס בין־תחומי למחקר להט"ב־קוויר, באתר האגודה הסוציולוגית הישראלית
• עמליה זיו, שארות קווירית בכתב העת מפתח
• יוצאים מהכלל - עונה 1 | רוני קובן וקהילת הקווירים, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב