קלאן
בסוציולוגיה, קלאן (תת-שבט) הוא קבוצת שארות של אנשים בעלי קרבה ביולוגית לאב ראשוני אחד, שחי לפני כמה וכמה דורות. פעמים רבות מורחב המושג "קלאן" וכולל גם משפחות קטנות, שנהפכו לבנות חסות של המשפחה הגדולה המקורית. בחברות רבות מקובל להינשא בתוך קבוצת הקלאן. לעיתים קרובות מתגלעות יריבויות בין קלאנים שונים הסמוכים זה לזה, ומתפתח מעגל דמים של איבה בין הקלאנים, שעלול להימשך שנים ארוכות.
עד לאמצע המאה העשרים, היה לקלאן תפקיד כלכלי משמעותי ביותר בחיים של כל פרט מפרטיה. הקלאן הקצתה לפרט את הקרקע שממנה הוציא את פרנסתו, התמודדה נגד חמולות אחרות על משאבים, וחברי הקלאן דאגו לפרנסתם ובריאותם של האחרים. במהלך המאה העשרים, עקב תהליכים של עיור ותיעוש, השתנה הרכב הקלאן, והשפעתו על חיי הפרט פחתה.
בשבטי בנטו שבדרום-מערב יבשת אפריקה, מקובל קלאן אֵאַנְדָה הנוהג לפי ייחוס מטריליניאלית אשר לפיה אדם יורש נכסים בעלי נחשבים לחפצי קודש, ובפרט מרעה ומקנה, לפי הייחוס האימהי שלו, למשל מדודיו מצד האם.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב ערביי ארץ ישראל, בדומה לאזורים נוספים במזרח התיכון, המילה המקבילה ל"קלאן" בערבית היא "עשירה", אם כי לעיתים קרובות מתקיים שימוש בהקשר זה בעברית במילה "חמוּלה".[1][2] בקרב ערביי ישראל השתמר מבנה הקלאן גם בתחילת המאה ה-21, והפרטים נוטים להזדהות באמצעות ה"קלאן" שלהם. בהתאם, יש מספר יישובים ערביים ששימרו מבנה של קלאן, בפרט בקרב תת-המגזר הבדואי (ראו: הפזורה הבדואית בנגב) אך מבנה שכזה רווח עד ימינו גם בקרב שאר המגזר המוסלמי והערבי.
על פי מחקר שנעשה על ידי פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן, ערביי ישראל ממשפחות מסוימות נוטים להצביע למועמד מהחמולה שלהם בבחירות לרשויות המקומיות. כמו כן, התגלה ששיעור ההצבעה הממוצע בכפרים ובערים הערביים הללו הגיע אף ל-90%, עקב החשיבות העזה שמייחסים התושבים הערבים לתמיכה במועמד של משפחתם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב שטרן, כדי לנצח בחירות ביישוב ערבי צריך את תמיכת החמולות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2008
- קלאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חמולות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הם היו פלחים: עיונים בהתפתחות החברתית של הכפר הערבי בישראל, הקיבוץ המאוחד, 1964
- ^ אבי בן בסט, מומי דהן ואסטבן קלור, ייצוגיות ויעילות ברשויות המקומיות