הפרעת אישיות גבולית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 93: שורה 93:


== ביקורת על האבחנה ==
== ביקורת על האבחנה ==
* מאז נכללה ב DSM 3 (שיצא ב 1980), חלה עליה משמעותית באיבחון של הפרעה זו. עליה זו הביאה לאבחנות לא טובות ובעקבות כך גם לטיפול לא מתאים לאותם מאובחנים{{הערה|שם=hebrewRTL-מוניץ}}.
מאז נכללה ב [[DSM]]-3 (שיצא ב 1980), חלה עליה משמעותית באבחון של הפרעה זו, ייתכן בשל הקושי להכריע במתן אבחנות נפשיות שונות. עליה זו הביאה לאבחנות לא מדויקות ואף מוטעות, ובעקבות כך גם לטיפול לא מתאים לאותם מאובחנים. לאבחנה יש מאפיינים עמומים שחלקם ניתן לפרשנות, ולא תמיד קל להכריע ולהגיע לאבחנה מדויקת ומכאן גם לטיפול מתאים<ref name=":15">חנן מוניץ (עורך), '''פרקים נבחרים בפסיכיאטריה''', דיונון, 2016, פרק 20 הפרעות אישיות, עמ' 484-479</ref>'''<big>**</big><sup>.</sup>'''

* לאבחנה זו יש מאפיינים עמומים שחלקם ניתן לפרשנות ולא תמיד קל להכריע ולהגיע לאבחנה מדויקת ומכאן גם לטיפול מתאים{{הערה|שם=hebrewRTL-מוניץ}}.
=== '''קושי באבחון''' ===
* יש מידה רבה של דמיון ותחומים משותפים בין התמונה הקלינית שבהפרעת אישיות גבולית לבין זו שניתן לראות הפרעות אכילה (בעיקר [[אנורקסיה נרבוזה]]) שגם בהן יש הפרעות בזהות העצמית ועיסוק באוכל{{הערה|שם=hebrewRTL-מוניץ}}.
'''תחלואה נלווית (קומורבידיות) ואבחנה מוטעית'''
* לעיתים קרובות פסיכיאטרים נוטים לאבחן נבדקים עם [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|PTSD]] בהפרעת אישיות גבולית בגלל הדמיון הרב שבין ההפרעות.

אחת הסיבות לאבחון שגוי היא שלהפרעת אישיות גבולית ישנן מספר אבחנות אפשריות אחרות (אבחנות מבדלות), ולעיתים קיים קושי להכריע בין האבחנות ולאבחן במדויק. להפרעה זו תסמינים המתקיימים גם בהפרעות אחרות כגון דיכאון המופיע לעתים כסימפטום שלה, הפרעת דחק פוסט-טראומתית, הפרעות אכילה והפרעה דו-קוטבית אשר גם בה ישנו קושי בויסות הרגשי. רוב האנשים שאובחנו עם הפרעת אישיות גבולית עומדים גם בקריטריונים של לפחות הפרעת אישיות אחת נוספת<ref>{{צ-מאמר|שם=Comorbidity of Borderline Personality Disorder|קישור=http://archpsyc.jamanetwork.com/article.aspx?doi=10.1001/archpsyc.1988.01800280060008|כתב עת=Archives of General Psychiatry|שנת הוצאה=1988|עמ=348-352|כרך=45(4)|doi=10.1001/archpsyc.1988.01800280060008|מחבר=Minna R. Fyer, A Frances, T Sullivan, S Hurt, & J Clarkin}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Prevalence and Comorbidity of Personality Disorders|קישור=http://dx.doi.org/10.3928/0048-5713-19890301-07|כתב עת=Psychiatric Annals|שנת הוצאה=1989|עמ=132–136|כרך=19|doi=10.3928/0048-5713-19890301-07|מחבר=Thomas A Widiger, James H Rogers}}</ref>. יש מידה רבה של דמיון ותחומים משותפים בין התמונה הקלינית שבהפרעת אישיות גבולית לבין זו שניתן לראות בהפרעות אכילה (בעיקר [[אנורקסיה נרבוזה]]) שגם בהן יש הפרעות בזהות העצמית ועיסוק באוכל<ref name=":15" />.

'''אבחון טראומה מורכבת כהפרעת אישיות גבולית'''

קיים דמיון בין הפרעת אישיות גבולית להפרעת [[פוסט-טראומה מורכבת|פוסט טראומה מורכבת]] (C-PTSD) העשוי להוביל לאבחון שגוי ולפגיעה בטיפול המוצע למאובחנים. הדמיון בין תסמיני פוסט טראומה מורכבת לתסמיני הפרעת אישיות גבולית, מתבטא בבעיות ב[[ויסות רגשי|וויסות הרגש]]<nowiki/>י, קשיים בינאישיים, [[אימפולסיביות]] העלולה לגרום לפגיעה עצמית וסימפטומים [[דיסוציאציה|דיסוציאטיביים]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Post-traumatic stress disorder and attachment: possible links with borderline personality disorder|קישור=http://dx.doi.org/10.1192/apt.bp.106.003418|כתב עת=Advances in Psychiatric Treatment|שנת הוצאה=2009|עמ=172–180|כרך=15(3)|doi=10.1192/apt.bp.106.003418|מחבר=Felicity de Zulueta}}</ref>. בשל דמיון זה, מתמודדים עם הפרעת פוסט טראומה מורכבת מאובחנים פעמים רבות באופן מוטעה כמתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית<ref name=":42">{{צ-ספר|שם=טראומה והחלמה|קישור=|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1992|ISBN=978-965-13-2619-6|oclc=|מחבר=לואיס הרמן, ג'ודית.|מקום הוצאה=}}</ref>.

על אף עדויות תומכות בתפקיד טראומות ילדות כגורם משמעותי בהתפתחות התסמינים המאפיינים את הפרעת האישיות הגבולית<ref name=":12">{{צ-מאמר|שם=Adult Experiences of Abuse Reported by Borderline Patients and Axis II Comparison Subjects Over Six Years of Prospective Follow-Up|קישור=http://dx.doi.org/10.1097/01.nmd.0000165295.65844.52|כתב עת=The Journal of Nervous and Mental Disease|שנת הוצאה=2005-06|עמ=412–416|כרך=193|doi=10.1097/01.nmd.0000165295.65844.52|מחבר=Mary C. Zanarini, Frances R. Frankenburg, D Bradford Reich, John Hennen, & Kenneth R Silk}}</ref><ref name=":52">{{צ-מאמר|שם=Borderline Personality or Complex Posttraumatic Stress Disorder? An Update on the Controversy|קישור=http://dx.doi.org/10.3109/10673220903271848|כתב עת=Harvard Review of Psychiatry|שנת הוצאה=2009-09|עמ=322–328|כרך=17(5)|doi=10.3109/10673220903271848|מחבר=Kate L. Lewis, Brin F. S. Grenyer}}</ref>, קריטריוני האבחנה אינם כוללים הכרה בטראומה מתמשכת בילדות כגורם משמעותי בה<ref name=":8">{{צ-מאמר|שם=Complex PTSD – a better description for borderline personality disorder?|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/1039856217700284|כתב עת=Australasian Psychiatry|שנת הוצאה=2017|עמ=333–335|כרך=25(4)|doi=10.1177/1039856217700284|מחבר=Jayashri Kulkarni}}</ref>. בעקבות זאת, בשנות ה-90 הוצעה אבחנה חלופית המכונה 'פוסט-טראומה מורכבת' (C-PTSD)<ref name=":42" />, שמיועדת עבור אנשים שחוו טראומה בין אישית חמורה ומתמשכת. האבחנה נותנת הסבר לבעיה איתה מתמודדים המאובחנים, שטמון בחוויות קורבן האלימות ולא במבנה אישיותו. בנוסף, היא נותנת מענה לטיפול הלקוי במתמודדים, שמתמקד לרוב בוויסות רגשי ולא בריפוי מטראומות בין אישיות <ref name=":8" />.

אבחנת הטראומה המורכבת נכנסה למדריך הפסיכיאטרי האירופי [[ICD|ICD-11]], אך לא למדריך הפסיכיאטרי האמריקאי [[DSM-5]]<ref>{{צ-מאמר|שם=Complex PTSD, affect dysregulation, and borderline personality disorder|קישור=http://dx.doi.org/10.1186/2051-6673-1-9|כתב עת=Borderline Personality Disorder and Emotion Dysregulation|שנת הוצאה=2014|עמ=9|כרך=1|doi=10.1186/2051-6673-1-9|מחבר=Julian D Ford, Christine A Courtois}}</ref>. כך, למרות שאבחנת הטראומה המורכבת טרם נכנסה רשמית לכלל המדריכים הפסיכיאטריים, מטפלים רבים מאמצים את האבחנה החלופית. זאת, לשם התאמת טיפול הולם למתמודדים שנראה כי לצד קריטריונים גבוליים אותם הם מבטאים, היסטוריית העבר שלהם מצביעה על טראומה בילדות<ref name=":10">{{צ-מאמר|שם=Borderline Personality Disorder, Discrimination, and Survivors of Chronic Childhood Trauma|קישור=http://dx.doi.org/10.3138/ijfab.9.1.218|כתב עת=IJFAB: International Journal of Feminist Approaches to Bioethics|שנת הוצאה=2016|עמ=218–245|כרך=9|doi=10.3138/ijfab.9.1.218|מחבר=Andrea Nicki}}</ref>. לצד ביקורת זאת, ראוי לציין כי חלק מהמאובחנים אינם מדווחים על רקע טראומטי, מה שמרמז על כך שייתכן והפרעת אישיות גבולית אינה בהכרח הפרעה הקשורה בטראומה<ref>{{צ-ספר|שם=The borderline personality disorder survival guide : everything you need to know about living with BPD|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/646830037|מו"ל=New Harbinger Publications|שנת הוצאה=2007|מקום הוצאה=Oakland, CA|ISBN=1-57224-784-3|oclc=646830037|מחבר=Chapman, Alexander L. (Alexander Lawrence)}}</ref>.

=== '''טרמינולוגיה''' ===
השם 'הפרעת אישיות גבולית' שהציע  [[אדולף שטרן]] ב-1938, היווה אמצעי לזיהוי קבוצת מטופלים שלא התאימו לקטגוריות נוירוזה ופסיכוזה שהיו מקובלות באותה תקופה<ref>{{צ-ספר|שם=Women and borderline personality disorder : symptoms and stories|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/48139494|מו"ל=Rutgers University Press|שנת הוצאה=2001|מקום הוצאה=|ISBN=0-585-37896-7|oclc=48139494|מחבר=Wirth-Cauchon, Janet}}</ref>. בעבר, נטען כי שם ההפרעה ניתן מתוך הבלבול והבורות שהיה קיים בעולם הטיפולי כלפי בעיותיהם של פונים שסיפוריהם היו סותרים, לא עקביים ומאופיינים בסבל רב<ref>{{צ-ספר|שם=The search for the real self : unmasking the personality disorders of our age|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/17952557|מו"ל=Free Press|שנת הוצאה=1988|מקום הוצאה=New York|ISBN=0-02-920291-4|oclc=17952557|מחבר=Masterson, James F.}}</ref>.

גם כיום ישנה מחלוקת סביב שם האבחנה, ולאורך השנים ניתנו לו מספר הצעות חלופיות, ביניהן; הפרעת ויסות רגשי, הפרעת שליטה רגשית, הפרעת דחף והפרעת ויסות בינאישית<ref>{{צ-ספר|שם=Understanding and treating borderline personality disorder : a guide for professionals and families|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/252929481|מו"ל=American Psychiatric Pub|שנת הוצאה=2007|מקום הוצאה=Washington, DC|ISBN=978-1-58562-657-1|oclc=252929481|מהדורה=|מחבר=Gohn Gunderson & Perry Hoffman}}</ref>. מונח נוסף הוא אי-ארגון אישיות פוסט טראומטי הניתן בשל ההיסטוריה הטראומטית של רבים מהמאובחנים<ref name=":62">Quadrio, C. (2005). Axis one. Axis two: A disordered borderline. ''The Australian and New Zealand Journal of Psychiatry'', ''39'', A107.</ref>.

=== '''סטיגמה''' ===
המאפיינים הבולטים של הפרעת אישיות גבולית כוללים אינטנסיביות רגשית, דפוס של מערכות יחסים בלתי יציבות, הפרעות בזהות ובדימוי העצמי וניסיונות נואשים להימנע מנטישה. כתוצאה מכך, אנשים המאובחנים עם הפרעה זו לעתים מעוררים רגשות עזים בקרב הסובבים אותם<ref name=":11">{{צ-מאמר|שם=Borderline Personality Disorder, Stigma, and Treatment Implications|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/10673220600975121|כתב עת=Harvard Review of Psychiatry|שנת הוצאה=2006|עמ=249–256|כרך=14|doi=10.1080/10673220600975121|מחבר=Ron B. Aviram, Beth S. Brodsky, Barbara Stanley}}</ref>.

'''[[סטיגמה בבריאות הנפש|סטיגמה בקרב נותני שירות בבריאות הנפש]]'''

הפרעת אישיות גבולית נתפסת כמורכבת וחריפה והסיכויים להצלחת הטיפול נתפסים כנמוכים<ref name=":9">{{צ-ספר|שם=גוף זר : הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם|קישור=http://worldcat.org/oclc/951791149|ISBN=978-965-02-0762-5|oclc=951791149|מחבר=גור, ענת|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2015}}</ref>. העלות הכלכלית של הטיפול בהפרעה עולה על [[הפרעה נפשית|הפרעות פסיכיאטריות]] אחרות, אך המשאבים המוקצים לאוכלוסיית מטופלים זו יחסית נמוכים<ref name=":8" />.

ההפרעה מעוררת פעמים רבות עמדה שלילית בקרב מטפלים<ref>O'connell, B., & Dowling, M. (2014). Dialectical behaviour therapy (DBT) in the treatment of borderline personality disorder. ''Journal of psychiatric and mental health nursing, 21''(6), 518-525.</ref> אשר מתארים לעתים את המאובחנים כ"בלתי ניתנים לטיפול", "מניפולטיביים" או "תובעניים"<ref name=":72">{{צ-ספר|שם=Mapping the edges and the in-between : a critical analysis of borderline personality disorder|קישור=http://worldcat.org/oclc/761332049|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2009|ISBN=0-19-175438-2|oclc=761332049|מחבר=Potter, Nancy|מקום הוצאה=}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|שם=If You Label Me, Go with Your Therapy Somewhere! Borderline Personality Disorder and Stigma|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0924-9338(15)31175-5|כתב עת=European Psychiatry|שנת הוצאה=2015|עמ=15-20|כרך=30|doi=10.1016/s0924-9338(15)31175-5|מחבר=K. Latalova, M. Ociskova, J. Prasko, Z. Sedlackova, & D Kamaradova}}</ref>. כינויים אלא עשויים להפוך לנבואה המגשימה את עצמה משום שיחס שלילי רק מחריף התנהגויות של [[פגיעה עצמית]] בקרב אוכלוסייה זו<ref name=":11" />. לאור זאת, מטפלים לעתים מאשימים את הפונים בתוצאות לא טובות של הטיפול<ref name=":9" />, ואף נרתעים מלקבל מטופלים אלו <ref name=":14">{{צ-מאמר|שם=Lessons from the borderline: Anthropology, psychiatry, and the risks of being human|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0959353512467969|כתב עת=Feminism & Psychology|שנת הוצאה=2013-02|עמ=70–77|כרך=23|doi=10.1177/0959353512467969|מחבר=Rebecca J Lester}}</ref> <ref>Moore, A. W. (2013). [https://scholarworks.smith.edu/theses/992/ Listening to women's voices: clinicians' perspectives on the benefits of feminist therapy in the treatment of borderline personality disorder]. (Unpublished master's thesis), Smith College.</ref>. יש הטוענים כי בשל הסטיגמה הקיימת מצד אנשי הטיפול גישתם של המאובחנים לטיפול רפואי מוגבלת, והם מופנים מחוץ למערכות הטיפוליות בעזרת מגוון אמצעים<ref>{{צ-מאמר|שם=Does “difficult patient” status contribute to de facto demedicalization? The case of borderline personality disorder|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.socscimed.2015.08.008|כתב עת=Social Science & Medicine|שנת הוצאה=2015-10|עמ=82–89|כרך=142|doi=10.1016/j.socscimed.2015.08.008|מחבר=Sandra H. Sulzer}}</ref>.

ניתן להבין את [[סטיגמה|הסטיגמה]] שנלווית לעתים רבות לאבחנה זו, כנובעת מהשפעת תגובה שלילית המתעוררת במטפל כלפי המטופל (כמעין [[העברה (פסיכולוגיה)|העברה נגדית]]), ולא בשל הסימפטומים והמאפיינים של המטופל<ref>{{צ-מאמר|שם=Historical Perspectives on the Borderline Concept: A Review and Critique|קישור=http://dx.doi.org/10.1080/00332747.1985.11024282|כתב עת=Psychiatry|שנת הוצאה=1985-08|עמ=209–222|כרך=48|doi=10.1080/00332747.1985.11024282|מחבר=Thomas A. Aronson}}</ref>. תחושות שליליות אלו, אשר עולות באופן לא מודע, עשויות להביא לתגובות לא הולמות מצד המטפל, כמו חלוקה מופרזת של [[תרופה פסיכיאטרית|תרופות פסיכיאטריות]] או היעדר [[אמפתיה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22700090/|הכותב=Vaillant George|כותרת=The Beginning of Wisdom Is Never Calling a Patient a Borderline; Or, the Clinical Management of Immature Defenses in the Treatment of Individuals With Personality Disorders|אתר=|עמודים=117-134|תאריך=1992|שפה=|תאריך_וידוא=|כתב עת=The Journal of psychotherapy practice and research}}</ref>.

'''הפנמת הסטיגמה בקרב המתמודדים'''

ישנם מאובחנים אשר מדווחים כי האבחנה "הפרעת אישיות גבולית" תורמת להם ומאפשרת פיתוח מיומנויות התמודדות יעילות<ref name=":12" />. עם זאת, לאור הסטיגמה מצד מערכת בריאות הנפש וגם בקרב הציבור<ref name=":11" />, אחרים מתארים כי הם חווים את האבחנה כמזיקה ומתייגת, המביאה לטיפול פוגעני וליחס שלילי מהחברה<ref name=":12" /><ref name=":10" />. בקרב מאובחנים שחוו אלימות מתמשכת בילדות, היחס השלילי עשוי להוביל לחוויית רה-טראומטיזציה של ההתנהגות כלפיהם<ref name=":12" />. באופן ספציפי, נשים המאובחנות בהפרעה מבטאות הפנמת הסטיגמה החברתית בתפיסת העצמי שלהן<ref>Grambal, A., Prasko, J., Kamaradova, D., Latalova, K., Holubova, M., Marackova, M., Ociskova, M., & Slepecky, M. (2016). Self-stigma in borderline personality disorder–cross-sectional comparison with schizophrenia spectrum disorder, major depressive disorder, and anxiety disorders. ''Neuropsychiatric disease and treatment, 12'', 2439-[https://www.dovepress.com/self-stigma-in-borderline-personality-disorder-ndash-cross-sectional-c-peer-reviewed-article-NDT 2448. 10.2147/ndt.s114671]</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Self-Stigma in Women With Borderline Personality Disorder and Women With Social Phobia|קישור=http://dx.doi.org/10.1097/01.nmd.0000239898.48701.dc|כתב עת=The Journal of Nervous and Mental Disease|שנת הוצאה=2006-10|עמ=766–773|כרך=194|doi=10.1097/01.nmd.0000239898.48701.dc|מחבר=Nicolas Rüsch, Aurelia Hölzer, Christiane Hermann, Elisabeth Schramm, Gitta Jacob, Martin Bohus, Klaus Lieb, & Patrick Corrigan}}</ref>, המתבטאת באיכות חיים נמוכה יותר, הערכה ויעילות עצמית נמוכה והחרפת הסימפטומים הפסיכיאטריים<ref>{{צ-מאמר|שם=Correlates and consequences of internalized stigma for people living with mental illness: A systematic review and meta-analysis|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.socscimed.2010.09.030|כתב עת=Social Science & Medicine|שנת הוצאה=2010-12|עמ=2150–2161|כרך=71|doi=10.1016/j.socscimed.2010.09.030|מחבר=James D. Livingston, Jennifer E. Boyd}}</ref>.

=== '''ביקורת פמיניסטית''' ===
'''אסטרטגיות הישרדות'''

גישות [[פמיניזם|פמיניסטיות]] טוענות כי ה'גבוליות' בדומה למונחים היסטוריים אחרים שיוחסו להתנהגות נשים, כמו [[כישוף]] [[היסטריה נשית|והיסטריה]], מצהירה על פגם אישיותי המוטבע בפרט דרך הצגת התנהגותו כ[[פתולוגיה|פתולוגית]]. לדבריהן, הסימפטומים הינם תגובה למיקומן של נשים בגבולות הסוציו-תרבותיים<ref>Berger, B. (2014). [https://www.ssa.uchicago.edu/power-selfhood-and-identity-feminist-critique-borderline-personality-disorder Power, selfhood, and identity: A feminist critique of borderline personality disorder]. ''Advocates’ Forum''. The University of Chicago. 1-8.</ref>, והאבחנה משקפת את הניסיון לתאר אסטרטגיות הישרדות והתנגדות של נשים ל[[דיכוי]] ואלימות ממושכת, ומביאה לביטול כוחן<ref name=":14" /><ref name=":10" /><ref name=":132">{{צ-מאמר|שם=I. Women at the Margins: A Critique of the Diagnosis of Borderline Personality Disorder|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0959-353505057620|כתב עת=Feminism & Psychology|שנת הוצאה=2005-11|עמ=483–490|כרך=15|doi=10.1177/0959-353505057620|מחבר=Clare Shaw, Gillian Proctor}}</ref>. בכך האבחנה משמשת לתיוג ולדיכוי התנהגות נשים הסוטה מהנורמה ולטשטוש ההקשר המגדרי שיצר התנהגויות אלו<ref name=":132" />. על אף שתגובות הישרדות אלו, כגון הפגנת כעס, נתפסות לרוב כבלתי הולמות, ניתן לראות בהן מיומנויות המשמשות נשים החיות בחברה בה קיימות אלימות ו[[אפליית נשים|אי שוויון מגדרי]]. כלומר, זו דרכן של נשים שחוות דיכוי להביע את עצמן ואת מצוקתן<ref name=":10" />.

'''הכחשת אלימות ודיכוי נשי'''

קיימת טענה כי האבחנה של הפרעת אישיות גבולית מבטאת נטייה היסטורית להכחשה של היקף והשפעת אלימות ממושכת ככלל, וה[[אלימות מינית|אלימות המינית]] בפרט, ולהכחשה של דיכוי נשים. בהתאם, התיוג הפסיכיאטרי של נפגעות וההתמקדות בטיפול בסימפטומים של ההפרעה, מסתיר את הקשר בין אלימות שהינה חוויה שכיחה בקרב נשים, לאי השוויון המגדרי בחברה<ref name=":132" />. חוסר הבנה להתנהגותן ולהקשר בו היא מתקיימת, מצד הסובבים, עשויה לחזק תחושות של זעם, ייאוש וריקנות בקרב מאובחנות שעברו טראומות בילדות<ref name=":14" />.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==

גרסה מ־10:53, 28 במאי 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפרעת אישיות גבולית
תחום בריאות הנפש
תסמינים ויסות רגשי, דיספוריה, אימפולסיביות, פגיעה עצמית, כעס עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 913575 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D001883
סיווגים
DSM-5 301.83
ICD-10 F 60.3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM-5 (המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) משתייכת לאשכול ב' של הפרעות האישיות. הפרעת אישיות זו נקראה בשם 'גבולית' כיוון שבעבר הוגדרה כמבטאת גבול בין נוירוזה לפסיכוזה. אף שהשם בעייתי מבחינת תיאור ההפרעה הוא נותר ללא שינוי עד היום[1]. ב-ICD 10 מוגדרת הפרעה זו כ"הפרעת אישיות לא יציבה מבחינה רגשית".

אבחנה לפי DSM-5‏[2]

האבחנה להפרעה זו ניתנת על ידי פסיכיאטר. הפרעת אישיות גבולית מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית. מבנה אישיות זה מאופיין בקושי להבנות באופן קבוע את ההבחנה בין פנים לחוץ. האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות חמישה מתוך המאפיינים הבאים:

  1. מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה (אתזגורפוביה).
  2. דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין-אישיות, הנע בין הקצוות של אידיאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה).
  3. דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.
  4. אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילת יתר (Binge eating).
  5. התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית לא אובדנית.
  6. חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח.
  7. תחושת ריקנות כרונית.
  8. כעס עז שאינו תואם לנסיבות וסיטואציה, וקושי לנהל כעס זה.
  9. חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים הקשורים ללחץ.

שכיחות ואפידמיולוגיה

הפרעת אישיות גבולית נחשבת לאחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית[3]: בין 1% ל-4% מכלל האוכלוסייה חיים עם הפרעה זו[2]. כ-75% מהחיים עם הפרעה זו הן נשים. קיימת מחלוקת לגבי הסיבות לכך ולגבי עצם קיומם של הבדלים מגדריים אמיתיים בהפרעה זו[4]. אנשים עם אבחנה זו מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב המטופלים הפסיכיאטריים, ו-20% מהמטופלים הפסיכיאטריים[2].[דרושה הבהרה]

גורמים

הגורמים להפרעת אישיות גבולית עדיין אינם ידועים לחלוטין כיום, אולם מחקרים מראים כי גנטיקה, מבנה ותפקוד המוח וכן גורמים סביבתיים ופסיכו-חברתיים עשויים להגדיל את הסיכוי להתפתחות ההפרעה[5]. ההנחה היא כי התפתחות ההפרעה נובעת משילוב גורמים אלו יחד, והשפעתם זה על זה[6].

גורמים גנטיים

ההפרעה שכיחה פי חמישה בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של המאובחנים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[7] **. יחד עם זאת, מחקרים לגבי גורמים גנטיים אינם מוצאים ממצאים חד משמעיים בנושא, אך מצביעים על השפעה אפשרית של מערכות הסרוטונין והדופמין על התנהגות אימפולסיבית, ויסות רגשי ועיבוד מידע[8].

גורמים נוירוביולוגים

ממצאים ניורוביולוגיים מסבירים את הפגיעות הרגשית בכך שמספר אזורים במוח כמו ההיפוקמפוס והאמיגדלה, אשר אחראים לרבים מהתסמינים, קטנים יותר בגודלם בקרב אנשים המתמודדים עם ההפרעה. אזורים אלו אחראים על תפקוד רגשי, יציבות, אגרסיביות ואימפולסיביות, והפעילות המוחית בהם רבה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[9].

גורמים התפתחותיים

הבדלים אישיים מולדים

הבדלים מולדים במזג האדם כמו רגשנות גבוהה, פעלתנות, נטייה למעורבות חברתית נמוכה וביישנות, מנבאים התפתחות תסמיני ההפרעה בגיל מבוגר[10].

טראומה בילדות

מאובחנים רבים עם הפרעת אישיות גבולית מדווחים על טראומות ילדות מוקדמות הכוללות הזנחה ואלימות מילולית, פיזית או מינית כרוניות על ידי דמות מטפלת[6][11][12]. מרבית החוקרים מסכימים כי אכן היסטוריה אישית של טראומה בילדות מהווה גורם להיווצרות ההפרעה[13], ומצביעים על קשר חזק בין התעללות בילדות, ובמיוחד התעללות מינית בילדות, והתפתחות של הפרעת אישיות גבולית[14][15]. במחקר שנעשה בבריטניה, נמצא כי 88% מהמאובחנים ספגו אלימות ממושכת בילדותם[16], ולפחות 70% מהנשים המאובחנות חוו התעללות מינית בילדותן[17].

הבדלים מגדריים

למגדר השפעה על התחלואה הנלווית (קומורבידיות) להפרעה, וישנן אבחנות נלוות שונות לגברים ונשים המתמודדים איתה[12]. כך, בקרב נשים, לצד תסמיני הפרעת אישיות גבולית, לרוב יתבטאו גם הפרעות אכילה, מצב רוח, חרדה והפרעת דחק פוסט טראומתית. בקרב גברים לעומת זאת, קיימת נטייה רבה להתפרצויות זעם, אימפולסיביות, שימוש בסמים ומאפייני אישיות אנטי חברתיים ונרקיסיסטיים[18].

ניתן להסביר את ההבדלים המגדריים בביטויים הקליניים ובשכיחות ההפרעה בכך שגברים ונשים מבטאים את מצוקתם באופן שונה[19]. מאפייני ההפרעה כגון רגשנות, תלות ופגיעה עצמית, תואמים להתנהגויות הנחשבות לנשיות באופן סטריאוטיפי בתרבות[20]. בשל כך, לנשים סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנות כמתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית, בעוד לגברים סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים בהפרעת אישיות אנטי-חברתית אשר ביטוייה תואמים להתנהגות הנתפסת גברית יותר[21]. לפי גישות פמיניסטיות, שכיחות ההפרעה בקרב נשים מוסברת לפיכך גם כהטיה באבחון הנובעת מהבניות חברתיות סביב תפקידי המגדר 'הנורמליים' של נשים וגברים בתרבות[22].  

הסבר נוסף לשכיחות הקלינית בקרב נשים הינו שקיימת הטיה בדגימה הנובעת מכך שלנשים ייצוג גדול יותר במערכת הפסיכיאטרית. מלבד נטייה רבה יותר מלכתחילה לפנייה לטיפול בבריאות הנפש, ביטויי ההפרעה בקרב נשים כוללים יותר סימפטומים הקשורים במצב הרוח, להם קיים טיפול בשירותי בריאות הנפש[23][18]. זאת בהשוואה לגברים שנוטים לקבל טיפול במסגרות אחרות כמו מרכזי גמילה מסמים או מתקני כליאה וענישה פלילית[24]. כך גברים, בניגוד לנשים, עשויים לקבל טיפול עבור תסמינים ספציפיים של הפרעת אישיות גבולית מבלי לקבל טיפול המותאם להפרעה עצמה[23][18].

מהלך ההפרעה ופרוגנוזה

התמונה הכללית בהפרעה זו היא במקרים רבים של אינטנסיביות רגשית גדולה מאד, המוגדרת לעיתים כ "רכבת הרים רגשית". האינטנסיביות הזו קיימת הן ביחסי האדם עם סביבתו והן בחווית העצמי שלו (שינויים בערך העצמי כפי שתואר לעיל). מדי פעם ייתכנו אפיזודות פסיכוטיות, בהן עלול להתרחש ניתוק חלקי או מלא של בוחן המציאות של האדם. אפיזודות אלה חולפות בדרך כלל כעבור ימים או שעות. בחלק מהמקרים חולים (חולות) במצב זה מגיעים לאשפוז מרצונם ובחלק מהמקרים הם עלולים להגיע לאשפוז כפוי. חלק ממאפייני ההפרעה מתמתנים עם הזמן ככל שהאדם מתבגר[1]. מאפיין נוסף בהפרעה זו הוא הסכנה האובדנית והנזק שעלול להגרם מפגיעה עצמית לא אובדנית.

אבחנה מבדלת[2]

הפרעות דיכאון והפרעה דו קוטבית: הפרעה נפשית דו קוטבית מתרחשת לעיתים קרובות ביחד עם הפרעת מצב רוח חד או דו קוטבית. כאשר האדם עונה על הקריטריונים להפרעת אישיות גבולית והפרעת מצב רוח הוא יקבל את שתי האבחנות יחד. עם זאת שינויי מצב הרוח האופייניים להפרעת אישיות גבולית יכולים להראות דומים מאוד לאלה שמתרחשים בהפרעה דו קוטבית.

הפרעות אישיות אחרות: ישנה מידה רבה של חפיפה בין תסמיני הפרעת אישיות גבולית ובין תסמיני הפרעות אישיות אחרות. לכן בהחלט ייתכן שאדם יקבל שתי אבחנות של הפרעות אישיות שונות.

שינויי אישיות בעקבות מצב רפואי: מצבים רפואיים ומשברים רפואיים יכולים לעיתים לגרום לשינויים באישיות. כאשר מאבחנים אבחנת אישיות יש לקחת בחשבון אפשרות שהשינוי באישיות מקורו בהיסטוריה הרפואית של האדם.

שימוש בסמים: התנהגות של צריכת חומרים פסיכואקטיביים וכן התמכרות לחומרים או התנהגות (הימורים, מין וכדומה) יכולים להיות חלק מהתמונה הקלינית בהפרעת אישיות גבולית. עם זאת, כאשר מאבחנים הפרעת אישיות גבולית חשוב להיות מודעים לשינויי אישיות שמקורם בסמים שהאדם משתמש בהם או בתרופות שהוא לוקח באופן קבוע או מזדמן.

בעיות זהות: יש להבחין בין הפרעת אישיות גבולית ובין שינויי אישיות שהם תוצאת תהליך התפתחות אנושי רגיל.

מחקר

המחקר הספציפי על הפרעה זו עוסק בסוגיות כמו: פיתוח של שיטות טיפול חדשות, חלקן ייחודיות לטיפול במי שאובחנו עם הפרעה זו. תחום מחקר אחר נוגע ליכולת אנשים עם אבחנה זו בתחום הזיהוי של רגשות[25][26] .

טיפול

בעבר, נהוג היה לחשוב שאין ביכולתם של הסובלים מההפרעה להחלים ומדובר בקרב חסר טעם מבחינת הפרוגנוזה. כיום ישנן דרכי טיפול אפשריות הדורשות זמן ומאמץ מאחר שלא פשוט לשנות דפוסי חשיבה שנקבעו במשך שנים ארוכות. איכות חייו של המטופל יכולה להשתפר מאוד כשמטרתו להפוך את דרכי ההתמודדות הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית. הפרעת אישיות גבולית נחשבת להפרעה הנחקרת ביותר מבחינת שיטות הטיפול מבין כלל הפרעות האישיות. להלן כמה דוגמאות לטיפולים הקיימים:

  • טיפול תרופתי - מיועד לתת מענה עיקרי לבסיס הפיזיולוגי של הפרעת אישיות גבולית. בחלק מהמקרים ניתן להשתמש בנוגדי דיכאון מסוג SNRI כמו סימבלטה[27]. ייתכן גם טיפול נגד חרדה או טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה[28] במקרה הצורך.
  • טיפול באמצעות פסיכותרפיה - יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פיזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב להבין את שורש הבעיה כעיקר ולטפל בו כגורם היכול לשנות את ההשלכות הללו.
    • טיפול התנהגותי[29]- שיטה זו מתבססת על התאוריה כי ההפרעה היא בבסיסה תוצאה של שילוב בין הפרעה ביולוגית להפרעה סביבתית. הביולוגי כפגם המנגנון האחראי על ארגון ושליטה ברגשות טובים כרעים והסביבתי כמערכת נסיבות היוצרת ענישה קשה, טראומה או הזנחה של אותן פגיעות רגשיות. מכאן שלהפרעה יש שני מוקדים אליהם יש להתייחס בטיפול: פגיעות רגשיות ומחסור בכישורים הדרושים לפיקוח על הרגשות המתעוררים, חיוביים כשליליים. השיטה עוסקת בשינוי אך תוך הימנעות מביטולו של הסובל. זאת במטרה לקבלו ועם זאת ללמדו טווח רחב יותר של כישורים התנהגותיים.
    • טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT - Mentalization Based Treatment)[30][31]- שיטה שפותחה על ידי פיטר פונגי ואנתוני בייטמן, על בסיס מושג המנטליזציה. על פי הגישה, הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מתקשים בעיסוק תקין במנטליזציה, בייחוד בהקשרים בין-אישיים טעונים רגשית, ויכולת זו נפגעה בעקבות טראומה, התעללות או יחסים לא-מיטיבים עם ההורים בילדות המוקדמת. טיפול מבוסס מנטליזציה מוגדר כפסיכותרפיה דינמית, המתמקדת בקשר המתקיים בין המטופל לבין המטפל ומטרותיו הן חיזוק השליטה העצמית והיכולת לוויסות רגשי, והגברת היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים אינטימיים מספקים.
    • טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT - Dialectical behavioral therapy)[29][29] - שיטה שפותחה על ידי פרופ' מרשה לינהאן מאוניברסיטת וושינגטון בסוף שנות ה-80. השיטה מבוססת על פסיכותרפיה מודרנית בשילוב אלמנטים מתורת הזן ומדת הבודהיזם. פרופ' לינהאן אשר סבלה בעצמה מן ההפרעה פיתחה את השיטה לאחר שחשה כי טיפול קונבנציונלי אין בכוחו להושיע. הטיפול מוצע על ידי פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים קליניים אחים מוסמכים ועובדים סוציאליים אך אינו מוסדר בחוק בישראל.
    • טיפול ממוקד העברה (TFP - Transference Focused Psychotherapy)[32][33] שיטה שפותחה על ידי אוטו קרנברג, הממוקדת ביחסי ההעברה הטיפוליים.
    • סכמה תרפיה - שיטת טיפול אינטגרטיבית שפותחה על ידי פרופ' ג'פרי יאנג, פסיכולוג מ-NYU. טיפול מבוסס סכמה נחקר רבות ונחשב ליעיל מאוד לטיפול בהפרעות אישיות, כולל בהפרעת אישיות גבולית.
    • שיטות נוספות: קיימת ספרות על שימוש בקשיבות (Mindfulness)[34] וכן ספרות אחרת על שימוש בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure)[35]בעיקר כשמדובר במי שאובחנו עם הפרעת אישיות גבולית וגם PTSD.

שיטות אלו ניתנות לשילוב זו בזו, בעיקר פסיכותרפיה ותרופות, משום שתוצרי המחסור באותם כלי התמודדות מדוברים מותירים את הסובל מהפרעה זו במצב העלול לפגוע ביעילות השיחות ומכריח אותו להתענות בזמן ההמתנה לשיפור. דבר שהוא מיותר וניתן למניעה על ידי טיפול תרופתי מקביל.

שיקום

ערך מורחב – חוק שיקום נכי נפש בקהילה

אדם בן 18 ומעלה שנקבעו לו 40% נכות רפואית לפחות, על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות הפרעה נפשית זכאי לקבל שירותי סל שיקום במסגרת משרד הבריאות[36].

בספרות בתרבות ובאומנות

  • הסרט העלילתי האמריקני "נערה בהפרעה" (Girl Interrupted) מביא את סיפורה של צעירה עם הפרעת אישיות גבולית.
  • בשנים האחרונות יצאו מספר ספרי יעץ, הדרכה ועזרה עצמית בשפה העברית, המיועדים למי שחיות עם הפרעת אישיות גבולית, ובני משפחתן (ר' רשימה להלן)
  • בסדרה האקסית המטורפת הדמות הראשית מאובחנת עם הפרעת אישיות גבולית.
  • הסרט "אמא לא משוגעת" של מרדכי ורדי, המתאר את משפחתה של אמירה רענן, החושפת את מחלתה[37].
  • הקומיקס הקוריאני ״killing stalking" בה אחת הדמויות הראשיות- yoonbum סובל ממחלה זו ומראה את רוב התסמינים שלה.
  • בסדרה הטורקית ,״אישה״, הדמות שירין (סריי קאיה), אחותה של השחקנית הראשית בסדרה, מתמודדת עם מחלה זו.
  • בסרט "ברבור שחור" של דארן ארונופסקי, אודות להקת הבלט היוקרתית בניו יורק המעלה הפקה של "אגם הברבורים",נינה סיירס (נטלי פורטמן) שנבחרת לגלם את הברבור הלבן והשחור נאבקת בהפרעה זו.

ביקורת על האבחנה

מאז נכללה ב DSM-3 (שיצא ב 1980), חלה עליה משמעותית באבחון של הפרעה זו, ייתכן בשל הקושי להכריע במתן אבחנות נפשיות שונות. עליה זו הביאה לאבחנות לא מדויקות ואף מוטעות, ובעקבות כך גם לטיפול לא מתאים לאותם מאובחנים. לאבחנה יש מאפיינים עמומים שחלקם ניתן לפרשנות, ולא תמיד קל להכריע ולהגיע לאבחנה מדויקת ומכאן גם לטיפול מתאים[38]**.

קושי באבחון

תחלואה נלווית (קומורבידיות) ואבחנה מוטעית

אחת הסיבות לאבחון שגוי היא שלהפרעת אישיות גבולית ישנן מספר אבחנות אפשריות אחרות (אבחנות מבדלות), ולעיתים קיים קושי להכריע בין האבחנות ולאבחן במדויק. להפרעה זו תסמינים המתקיימים גם בהפרעות אחרות כגון דיכאון המופיע לעתים כסימפטום שלה, הפרעת דחק פוסט-טראומתית, הפרעות אכילה והפרעה דו-קוטבית אשר גם בה ישנו קושי בויסות הרגשי. רוב האנשים שאובחנו עם הפרעת אישיות גבולית עומדים גם בקריטריונים של לפחות הפרעת אישיות אחת נוספת[39][40]. יש מידה רבה של דמיון ותחומים משותפים בין התמונה הקלינית שבהפרעת אישיות גבולית לבין זו שניתן לראות בהפרעות אכילה (בעיקר אנורקסיה נרבוזה) שגם בהן יש הפרעות בזהות העצמית ועיסוק באוכל[38].

אבחון טראומה מורכבת כהפרעת אישיות גבולית

קיים דמיון בין הפרעת אישיות גבולית להפרעת פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD) העשוי להוביל לאבחון שגוי ולפגיעה בטיפול המוצע למאובחנים. הדמיון בין תסמיני פוסט טראומה מורכבת לתסמיני הפרעת אישיות גבולית, מתבטא בבעיות בוויסות הרגשי, קשיים בינאישיים, אימפולסיביות העלולה לגרום לפגיעה עצמית וסימפטומים דיסוציאטיביים[41]. בשל דמיון זה, מתמודדים עם הפרעת פוסט טראומה מורכבת מאובחנים פעמים רבות באופן מוטעה כמתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית[42].

על אף עדויות תומכות בתפקיד טראומות ילדות כגורם משמעותי בהתפתחות התסמינים המאפיינים את הפרעת האישיות הגבולית[43][44], קריטריוני האבחנה אינם כוללים הכרה בטראומה מתמשכת בילדות כגורם משמעותי בה[45]. בעקבות זאת, בשנות ה-90 הוצעה אבחנה חלופית המכונה 'פוסט-טראומה מורכבת' (C-PTSD)[42], שמיועדת עבור אנשים שחוו טראומה בין אישית חמורה ומתמשכת. האבחנה נותנת הסבר לבעיה איתה מתמודדים המאובחנים, שטמון בחוויות קורבן האלימות ולא במבנה אישיותו. בנוסף, היא נותנת מענה לטיפול הלקוי במתמודדים, שמתמקד לרוב בוויסות רגשי ולא בריפוי מטראומות בין אישיות [45].

אבחנת הטראומה המורכבת נכנסה למדריך הפסיכיאטרי האירופי ICD-11, אך לא למדריך הפסיכיאטרי האמריקאי DSM-5[46]. כך, למרות שאבחנת הטראומה המורכבת טרם נכנסה רשמית לכלל המדריכים הפסיכיאטריים, מטפלים רבים מאמצים את האבחנה החלופית. זאת, לשם התאמת טיפול הולם למתמודדים שנראה כי לצד קריטריונים גבוליים אותם הם מבטאים, היסטוריית העבר שלהם מצביעה על טראומה בילדות[47]. לצד ביקורת זאת, ראוי לציין כי חלק מהמאובחנים אינם מדווחים על רקע טראומטי, מה שמרמז על כך שייתכן והפרעת אישיות גבולית אינה בהכרח הפרעה הקשורה בטראומה[48].

טרמינולוגיה

השם 'הפרעת אישיות גבולית' שהציע  אדולף שטרן ב-1938, היווה אמצעי לזיהוי קבוצת מטופלים שלא התאימו לקטגוריות נוירוזה ופסיכוזה שהיו מקובלות באותה תקופה[49]. בעבר, נטען כי שם ההפרעה ניתן מתוך הבלבול והבורות שהיה קיים בעולם הטיפולי כלפי בעיותיהם של פונים שסיפוריהם היו סותרים, לא עקביים ומאופיינים בסבל רב[50].

גם כיום ישנה מחלוקת סביב שם האבחנה, ולאורך השנים ניתנו לו מספר הצעות חלופיות, ביניהן; הפרעת ויסות רגשי, הפרעת שליטה רגשית, הפרעת דחף והפרעת ויסות בינאישית[51]. מונח נוסף הוא אי-ארגון אישיות פוסט טראומטי הניתן בשל ההיסטוריה הטראומטית של רבים מהמאובחנים[52].

סטיגמה

המאפיינים הבולטים של הפרעת אישיות גבולית כוללים אינטנסיביות רגשית, דפוס של מערכות יחסים בלתי יציבות, הפרעות בזהות ובדימוי העצמי וניסיונות נואשים להימנע מנטישה. כתוצאה מכך, אנשים המאובחנים עם הפרעה זו לעתים מעוררים רגשות עזים בקרב הסובבים אותם[53].

סטיגמה בקרב נותני שירות בבריאות הנפש

הפרעת אישיות גבולית נתפסת כמורכבת וחריפה והסיכויים להצלחת הטיפול נתפסים כנמוכים[54]. העלות הכלכלית של הטיפול בהפרעה עולה על הפרעות פסיכיאטריות אחרות, אך המשאבים המוקצים לאוכלוסיית מטופלים זו יחסית נמוכים[45].

ההפרעה מעוררת פעמים רבות עמדה שלילית בקרב מטפלים[55] אשר מתארים לעתים את המאובחנים כ"בלתי ניתנים לטיפול", "מניפולטיביים" או "תובעניים"[56] [57]. כינויים אלא עשויים להפוך לנבואה המגשימה את עצמה משום שיחס שלילי רק מחריף התנהגויות של פגיעה עצמית בקרב אוכלוסייה זו[53]. לאור זאת, מטפלים לעתים מאשימים את הפונים בתוצאות לא טובות של הטיפול[54], ואף נרתעים מלקבל מטופלים אלו [58] [59]. יש הטוענים כי בשל הסטיגמה הקיימת מצד אנשי הטיפול גישתם של המאובחנים לטיפול רפואי מוגבלת, והם מופנים מחוץ למערכות הטיפוליות בעזרת מגוון אמצעים[60].

ניתן להבין את הסטיגמה שנלווית לעתים רבות לאבחנה זו, כנובעת מהשפעת תגובה שלילית המתעוררת במטפל כלפי המטופל (כמעין העברה נגדית), ולא בשל הסימפטומים והמאפיינים של המטופל[61]. תחושות שליליות אלו, אשר עולות באופן לא מודע, עשויות להביא לתגובות לא הולמות מצד המטפל, כמו חלוקה מופרזת של תרופות פסיכיאטריות או היעדר אמפתיה[62].

הפנמת הסטיגמה בקרב המתמודדים

ישנם מאובחנים אשר מדווחים כי האבחנה "הפרעת אישיות גבולית" תורמת להם ומאפשרת פיתוח מיומנויות התמודדות יעילות[43]. עם זאת, לאור הסטיגמה מצד מערכת בריאות הנפש וגם בקרב הציבור[53], אחרים מתארים כי הם חווים את האבחנה כמזיקה ומתייגת, המביאה לטיפול פוגעני וליחס שלילי מהחברה[43][47]. בקרב מאובחנים שחוו אלימות מתמשכת בילדות, היחס השלילי עשוי להוביל לחוויית רה-טראומטיזציה של ההתנהגות כלפיהם[43]. באופן ספציפי, נשים המאובחנות בהפרעה מבטאות הפנמת הסטיגמה החברתית בתפיסת העצמי שלהן[63][64], המתבטאת באיכות חיים נמוכה יותר, הערכה ויעילות עצמית נמוכה והחרפת הסימפטומים הפסיכיאטריים[65].

ביקורת פמיניסטית

אסטרטגיות הישרדות

גישות פמיניסטיות טוענות כי ה'גבוליות' בדומה למונחים היסטוריים אחרים שיוחסו להתנהגות נשים, כמו כישוף והיסטריה, מצהירה על פגם אישיותי המוטבע בפרט דרך הצגת התנהגותו כפתולוגית. לדבריהן, הסימפטומים הינם תגובה למיקומן של נשים בגבולות הסוציו-תרבותיים[66], והאבחנה משקפת את הניסיון לתאר אסטרטגיות הישרדות והתנגדות של נשים לדיכוי ואלימות ממושכת, ומביאה לביטול כוחן[58][47][67]. בכך האבחנה משמשת לתיוג ולדיכוי התנהגות נשים הסוטה מהנורמה ולטשטוש ההקשר המגדרי שיצר התנהגויות אלו[67]. על אף שתגובות הישרדות אלו, כגון הפגנת כעס, נתפסות לרוב כבלתי הולמות, ניתן לראות בהן מיומנויות המשמשות נשים החיות בחברה בה קיימות אלימות ואי שוויון מגדרי. כלומר, זו דרכן של נשים שחוות דיכוי להביע את עצמן ואת מצוקתן[47].

הכחשת אלימות ודיכוי נשי

קיימת טענה כי האבחנה של הפרעת אישיות גבולית מבטאת נטייה היסטורית להכחשה של היקף והשפעת אלימות ממושכת ככלל, והאלימות המינית בפרט, ולהכחשה של דיכוי נשים. בהתאם, התיוג הפסיכיאטרי של נפגעות וההתמקדות בטיפול בסימפטומים של ההפרעה, מסתיר את הקשר בין אלימות שהינה חוויה שכיחה בקרב נשים, לאי השוויון המגדרי בחברה[67]. חוסר הבנה להתנהגותן ולהקשר בו היא מתקיימת, מצד הסובבים, עשויה לחזק תחושות של זעם, ייאוש וריקנות בקרב מאובחנות שעברו טראומות בילדות[58].

לקריאה נוספת

  • מארשה מ. לינהאן - הפרעת אישיות גבולית - מדריך להקניית כישורים הוצאת אח.
  • ד"ר ג'ון ד. פרסטון, הפרעת אישיות גבולית טיפול אינטגרטיבי. הוצאת אח
  • צ'פמן וגרף, הפרעת אישיות גבולית מדריך הישרדות. הוצאת אח.
  • קולין א' וורנר, התמודדות עם הפרעת אישיות גבולית - להיאבק, להבין, להצליח. הוצאת אח

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפרעת אישיות גבולית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 חנן מוניץ (עורך), 20 הפרעות אישיות, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, 2016, עמ' 484-479
  2. ^ 1 2 3 4 American Psychiatric Association, Personality Disorder, Diagnostic & Statistical Manual of Mental Disorders DSM, 5th, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 663-666
  3. ^ Rachel L. Tomko, Timothy J. Trull, Phillip K. Wood, Kenneth J. Sher, Characteristics of Borderline Personality Disorder in a Community Sample: Comorbidity, Treatment Utilization, and General Functioning, Journal of Personality Disorders 28, 2014-09-23, עמ' 734–750 doi: 10.1521/pedi_2012_26_093
  4. ^ Martín Ruiz, María Carolina Vairo, [Borderline personality disorder. Kingdom of women, land without men], Vertex (Buenos Aires, Argentina) 19, October 2008, עמ' 303–308
  5. ^ Joel Paris, The Treatment of Borderline Personality Disorder: Implications of Research on Diagnosis, Etiology, and Outcome, Annual Review of Clinical Psychology 5, 2009-04, עמ' 277–290 doi: 10.1146/annurev.clinpsy.032408.153457
  6. ^ 1 2 Klaus Lieb, Mary C Zanarini, Christian Schmahl, Marsha ,M Linehan, & Martin Bohus, Borderline personality disorder, The Lancet 364, 2004-07, עמ' 453–461 doi: https://doi.org/10.1016/S0140-6736(04)16770-6
  7. ^ American Psychiatric Association, Diagnostic & Statistical Manual of Mental Disorders DSM, WDC: American Psychiatric Association, 5th, 2013, פרק Personality Disorder, עמ' 663-666
  8. ^ Raffaella Calati, Florence Gressier, Martina Balestri, Alessandro Serretti, Genetic modulation of borderline personality disorder: Systematic review and meta-analysis, Journal of Psychiatric Research 47, 2013-10, עמ' 1275–1287 doi: 10.1016/j.jpsychires.2013.06.002
  9. ^ Lis, E., Greenfield, B., Henry, M., Guile, J. M., & Dougherty, G. (2007). Neuroimaging and genetics of borderline personality disorder: A review. Journal of Psychiatry and Neuroscience, 32, 162–173.
  10. ^ Stephanie D Stepp, Kate Keenan, Alison E Hipwell, Robert F Krueger, The impact of childhood temperament on the development of borderline personality disorder symptoms over the course of adolescence, Borderline Personality Disorder and Emotion Dysregulation 1(18), 2014, עמ' 1-10 doi: 10.1186/2051-6673-1-18
  11. ^ Kate L. Lewis, Brin F. S. Grenyer, Borderline Personality or Complex Posttraumatic Stress Disorder? An Update on the Controversy, Harvard Review of Psychiatry 17(5), 2009-09, עמ' 322–328 doi: 10.3109/10673220903271848
  12. ^ 1 2 Mary C. Zanarini, Frances R. Frankenburg, D Bradford Reich, John Hennen, & Kenneth R Silk, Adult Experiences of Abuse Reported by Borderline Patients and Axis II Comparison Subjects Over Six Years of Prospective Follow-Up, The Journal of Nervous and Mental Disease 193, 2005-06, עמ' 412–416 doi: 10.1097/01.nmd.0000165295.65844.52
  13. ^ Kluft, R. P. (1990). Incest-related syndromes of adult psychopathology (Vol. 140). American Psychiatric Pub. ISBN:0880481609
  14. ^ לואיס הרמן, ג'ודית., טראומה והחלמה, עם עובד, 1992, מסת"ב 978-965-13-2619-6
  15. ^ Quadrio, C. (2005). Axis one. Axis two: A disordered borderline. The Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 39, A107.
  16. ^ Castillo, H. (2000). You Don’t Know What It’s Like. Mental Health Care, 4(2), 53–58.
  17. ^ Clare Shaw, Gillian Proctor, I. Women at the Margins: A Critique of the Diagnosis of Borderline Personality Disorder, Feminism & Psychology 15, 2005-11, עמ' 483–490 doi: 10.1177/0959-353505057620
  18. ^ 1 2 3 Sansone, R., & Sansone, L. (2011). Gender patterns in borderline personality disorder. Innovations in Clinical Neuroscience, 8(5), 16-20. /
  19. ^ Karl J. Looper, Joel Paris, What dimensions underlie cluster B personality disorders?, Comprehensive Psychiatry 41, 2000-11, עמ' 432–437 doi: 10.1053/comp.2000.16563
  20. ^ Potter, Nancy, Mapping the edges and the in-between : a critical analysis of borderline personality disorder, Oxford University Press, 2009, ISBN 0-19-175438-2
  21. ^ Charles W. Nuckolls, Toward a cultural history of the personality disorders, Social Science & Medicine 35, 1992-07, עמ' 37–49 doi: 10.1016/0277-9536(92)90117-9
  22. ^ Hertz, P., & Hertz, M. (2008). Personality disorders, with a special emphasis on borderline and narcissistic syndromes. In J. Berzoff, L. M. Flanagan, & P. Hertz (Eds.), Inside out and outside in: Psychodynamic clinical theory and psychopathology in contemporary multicultural contexts (p. 311–353). Jason Aronson.
  23. ^ 1 2 Paris, Joel, Treatment of borderline personality disorder : a guide to evidence-based practice, The Guilford Press, 2008, ISBN 978-1-4625-4254-3
  24. ^ Marianne Goodman, Uday Patil, Lauren Steffel, Jennifer Avedon, Scott Sasso, Joseph Triebwasser, & Barbara Stanley, Treatment Utilization by Gender in Patients With Borderline Personality Disorder, Journal of Psychiatric Practice 16, 2010-05, עמ' 155–163 doi: 10.1097/01.pra.0000375711.47337.27
  25. ^ Linda van Zutphen, Nicolette Siep, Gitta A. Jacob, Rainer Goebel, Emotional sensitivity, emotion regulation and impulsivity in borderline personality disorder: A critical review of fMRI studies, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 51, 2015-04-01, עמ' 64–76 doi: 10.1016/j.neubiorev.2015.01.001
  26. ^ Matzke B.a · Herpertz S.C.a · Berger C.b · Fleischer M.b · Domes G.c, Facial Reactions during Emotion Recognition in Borderline Personality Disorder: A Facial Electromyography Study (עמ' 101-110), www.karger.com, Psychopathology, ‏2014
  27. ^ Ella Hancock-Johnson, Chris Griffiths, Marco Picchioni, A Focused Systematic Review of Pharmacological Treatment for Borderline Personality Disorder, CNS Drugs 31, 2017-05-01, עמ' 345–356 doi: 10.1007/s40263-017-0425-0
  28. ^ Donald W. Black, Mary C. Zanarini, Ann Romine, Martha Shaw, Comparison of Low and Moderate Dosages of Extended-Release Quetiapine in Borderline Personality Disorder: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial, American Journal of Psychiatry 171, 2014-11-01, עמ' 1174–1182 doi: 10.1176/appi.ajp.2014.13101348
  29. ^ 1 2 3 Marsha M. Linehan, Kathryn E. Korslund, Melanie S. Harned, Robert J. Gallop, Dialectical Behavior Therapy for High Suicide Risk in Individuals With Borderline Personality Disorder, JAMA Psychiatry 72, 2015-05-01 doi: 10.1001/jamapsychiatry.2014.3039
  30. ^ Paul Robinson, Barbara Barrett, Anthony Bateman, Az Hakeem, Study Protocol for a randomized controlled trial of mentalization based therapy against specialist supportive clinical management in patients with both eating disorders and symptoms of borderline personality disorder, BMC Psychiatry 14, 2014-02-21, עמ' 51 doi: 10.1186/1471-244X-14-51
  31. ^ Dawn L. Bales, Reinier Timman, Helene Andrea, Jan J. V. Busschbach, Effectiveness of Day Hospital Mentalization-Based Treatment for Patients with Severe Borderline Personality Disorder: A Matched Control Study, Clinical Psychology & Psychotherapy 22, 2015-09-01, עמ' 409–417 doi: 10.1002/cpp.1914
  32. ^ David L. Perez, David R. Vago, Hong Pan, James Root, Frontolimbic neural circuit changes in emotional processing and inhibitory control associated with clinical improvement following transference-focused psychotherapy in borderline personality disorder, Psychiatry and Clinical Neurosciences 70, 2016-01-01, עמ' 51–61 doi: 10.1111/pcn.12357
  33. ^ Arnoud Arntz, Snežana Stupar-Rutenfrans, Josephine Bloo, Richard van Dyck, Prediction of treatment discontinuation and recovery from Borderline Personality Disorder: Results from an RCT comparing Schema Therapy and Transference Focused Psychotherapy, Behaviour Research and Therapy 74, 2015-11-01, עמ' 60–71 doi: 10.1016/j.brat.2015.09.002
  34. ^ Maria V. Nararro-Haro, Hunter G. Hoffman, Azucena Garcia-Palacios, Mariana Sampaio, The Use of Virtual Reality to Facilitate Mindfulness Skills Training in Dialectical Behavioral Therapy for Borderline Personality Disorder: A Case Study, Frontiers in Psychology 7, 2016-11-02 doi: 10.3389/fpsyg.2016.01573
  35. ^ Melanie S.Harned,.Kathryn E.Korslund.ת.Marsha M.Linehan, A pilot randomized controlled trial of Dialectical Behavior Therapy with and without the Dialectical Behavior Therapy Prolonged Exposure protocol for suicidal and self-injuring women with borderline personality disorder and PTSD - ScienceDirect, www.sciencedirect.com (באנגלית)
  36. ^ סל שיקום לנפגעי נפש, באתר כל זכות
  37. ^ אורלי גולדקלנג, הסרט של אמירה: "אני נהיית אובדנית מדעת", באתר nrg‏, 9 במאי 2014
  38. ^ 1 2 חנן מוניץ (עורך), פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, דיונון, 2016, פרק 20 הפרעות אישיות, עמ' 484-479
  39. ^ Minna R. Fyer, A Frances, T Sullivan, S Hurt, & J Clarkin, Comorbidity of Borderline Personality Disorder, Archives of General Psychiatry 45(4), 1988, עמ' 348-352 doi: 10.1001/archpsyc.1988.01800280060008
  40. ^ Thomas A Widiger, James H Rogers, Prevalence and Comorbidity of Personality Disorders, Psychiatric Annals 19, 1989, עמ' 132–136 doi: 10.3928/0048-5713-19890301-07
  41. ^ Felicity de Zulueta, Post-traumatic stress disorder and attachment: possible links with borderline personality disorder, Advances in Psychiatric Treatment 15(3), 2009, עמ' 172–180 doi: 10.1192/apt.bp.106.003418
  42. ^ 1 2 לואיס הרמן, ג'ודית., טראומה והחלמה, עם עובד, 1992, מסת"ב 978-965-13-2619-6
  43. ^ 1 2 3 4 Mary C. Zanarini, Frances R. Frankenburg, D Bradford Reich, John Hennen, & Kenneth R Silk, Adult Experiences of Abuse Reported by Borderline Patients and Axis II Comparison Subjects Over Six Years of Prospective Follow-Up, The Journal of Nervous and Mental Disease 193, 2005-06, עמ' 412–416 doi: 10.1097/01.nmd.0000165295.65844.52
  44. ^ Kate L. Lewis, Brin F. S. Grenyer, Borderline Personality or Complex Posttraumatic Stress Disorder? An Update on the Controversy, Harvard Review of Psychiatry 17(5), 2009-09, עמ' 322–328 doi: 10.3109/10673220903271848
  45. ^ 1 2 3 Jayashri Kulkarni, Complex PTSD – a better description for borderline personality disorder?, Australasian Psychiatry 25(4), 2017, עמ' 333–335 doi: 10.1177/1039856217700284
  46. ^ Julian D Ford, Christine A Courtois, Complex PTSD, affect dysregulation, and borderline personality disorder, Borderline Personality Disorder and Emotion Dysregulation 1, 2014, עמ' 9 doi: 10.1186/2051-6673-1-9
  47. ^ 1 2 3 4 Andrea Nicki, Borderline Personality Disorder, Discrimination, and Survivors of Chronic Childhood Trauma, IJFAB: International Journal of Feminist Approaches to Bioethics 9, 2016, עמ' 218–245 doi: 10.3138/ijfab.9.1.218
  48. ^ Chapman, Alexander L. (Alexander Lawrence), The borderline personality disorder survival guide : everything you need to know about living with BPD, Oakland, CA: New Harbinger Publications, 2007, ISBN 1-57224-784-3
  49. ^ Wirth-Cauchon, Janet, Women and borderline personality disorder : symptoms and stories, Rutgers University Press, 2001, ISBN 0-585-37896-7
  50. ^ Masterson, James F., The search for the real self : unmasking the personality disorders of our age, New York: Free Press, 1988, ISBN 0-02-920291-4
  51. ^ Gohn Gunderson & Perry Hoffman, Understanding and treating borderline personality disorder : a guide for professionals and families, Washington, DC: American Psychiatric Pub, 2007, ISBN 978-1-58562-657-1
  52. ^ Quadrio, C. (2005). Axis one. Axis two: A disordered borderline. The Australian and New Zealand Journal of Psychiatry, 39, A107.
  53. ^ 1 2 3 Ron B. Aviram, Beth S. Brodsky, Barbara Stanley, Borderline Personality Disorder, Stigma, and Treatment Implications, Harvard Review of Psychiatry 14, 2006, עמ' 249–256 doi: 10.1080/10673220600975121
  54. ^ 1 2 גור, ענת, גוף זר : הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם, ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2015, מסת"ב 978-965-02-0762-5
  55. ^ O'connell, B., & Dowling, M. (2014). Dialectical behaviour therapy (DBT) in the treatment of borderline personality disorder. Journal of psychiatric and mental health nursing, 21(6), 518-525.
  56. ^ Potter, Nancy, Mapping the edges and the in-between : a critical analysis of borderline personality disorder, Oxford University Press, 2009, ISBN 0-19-175438-2
  57. ^ K. Latalova, M. Ociskova, J. Prasko, Z. Sedlackova, & D Kamaradova, If You Label Me, Go with Your Therapy Somewhere! Borderline Personality Disorder and Stigma, European Psychiatry 30, 2015, עמ' 15-20 doi: 10.1016/s0924-9338(15)31175-5
  58. ^ 1 2 3 Rebecca J Lester, Lessons from the borderline: Anthropology, psychiatry, and the risks of being human, Feminism & Psychology 23, 2013-02, עמ' 70–77 doi: 10.1177/0959353512467969
  59. ^ Moore, A. W. (2013). Listening to women's voices: clinicians' perspectives on the benefits of feminist therapy in the treatment of borderline personality disorder. (Unpublished master's thesis), Smith College.
  60. ^ Sandra H. Sulzer, Does “difficult patient” status contribute to de facto demedicalization? The case of borderline personality disorder, Social Science & Medicine 142, 2015-10, עמ' 82–89 doi: 10.1016/j.socscimed.2015.08.008
  61. ^ Thomas A. Aronson, Historical Perspectives on the Borderline Concept: A Review and Critique, Psychiatry 48, 1985-08, עמ' 209–222 doi: 10.1080/00332747.1985.11024282
  62. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרים [ כתב עת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         Vaillant George, The Beginning of Wisdom Is Never Calling a Patient a Borderline; Or, the Clinical Management of Immature Defenses in the Treatment of Individuals With Personality Disorders (עמ' 117-134), ‏1992
  63. ^ Grambal, A., Prasko, J., Kamaradova, D., Latalova, K., Holubova, M., Marackova, M., Ociskova, M., & Slepecky, M. (2016). Self-stigma in borderline personality disorder–cross-sectional comparison with schizophrenia spectrum disorder, major depressive disorder, and anxiety disorders. Neuropsychiatric disease and treatment, 12, 2439-2448. 10.2147/ndt.s114671
  64. ^ Nicolas Rüsch, Aurelia Hölzer, Christiane Hermann, Elisabeth Schramm, Gitta Jacob, Martin Bohus, Klaus Lieb, & Patrick Corrigan, Self-Stigma in Women With Borderline Personality Disorder and Women With Social Phobia, The Journal of Nervous and Mental Disease 194, 2006-10, עמ' 766–773 doi: 10.1097/01.nmd.0000239898.48701.dc
  65. ^ James D. Livingston, Jennifer E. Boyd, Correlates and consequences of internalized stigma for people living with mental illness: A systematic review and meta-analysis, Social Science & Medicine 71, 2010-12, עמ' 2150–2161 doi: 10.1016/j.socscimed.2010.09.030
  66. ^ Berger, B. (2014). Power, selfhood, and identity: A feminist critique of borderline personality disorder. Advocates’ Forum. The University of Chicago. 1-8.
  67. ^ 1 2 3 Clare Shaw, Gillian Proctor, I. Women at the Margins: A Critique of the Diagnosis of Borderline Personality Disorder, Feminism & Psychology 15, 2005-11, עמ' 483–490 doi: 10.1177/0959-353505057620

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפרעת_אישיות_גבולית&oldid=28264482"